פסקי דין על לריסה קרנדל | פסקי דין על הכונס הרשמי

1110/04 פשר     15/06/2006




פשר 1110/04 לריסה קרנדל נ' הכונס הרשמי




בעניין:

1



בתי המשפט



פשר001110/04
בית משפט מחוזי נצרת




15/06/2006
תאריך:
כב' השופט שאהר אטרש
בפני
:







בעניין
:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם- 1980





הפקודה
ובעניין:
לריסה קרנדל
ת.ז. 304317365


ע"י ב"כ עו"ד
חוסאם סבית ואח'

החייב
ובעניין:



הכונס הרשמי





הכנ"ר

פסק דין

1.
ביום 13.5.04 הגישה החייבת בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתה פושטת רגל. החייבת נשואה ואם לשלושה ילדים בגירים. בתצהירה התומך בבקשה מצהירה החייבת, כי עלתה ארצה יחד עם משפחתה בשנת 1990 והיא ובעלה הועסקו כשכירים במפעלים שונים. במהלך שנת 1993 נפגעה החייבת בתאונת עבודה ובנוסף מצבו הבריאותי של בעלה הדרדר ואף אושרה לו נכות כללית.

2.
ביום 18.4.05 ניתן צו לכינוס נכסיה של החייבת עפ"י בקשתה בגין חובות מוצהרים בסך 580,000 ₪ ל- 25 נושים לרבות, מס הכנסה, מע"מ ומל"ל. בין היתר, הושתו על החייבת תשלומים עיתיים בסך 500 ₪.


3.
גרסת החייבת באשר להסתבכותה הכלכלית, כפי שהצהירה בתצהירה התומך בבקשה, הינה, כי במטרה למצוא מקור הכנסה חדש, החייבת ובעלה הקימו בשנת 1998 עסק קבלני לביצוע עבודות ניקיון, אשר נקלע לקשיים כלכליים עקב אי תשלום סדיר מצד הלקוחות במיוחד לקוחות מרכזיים כגון, שתי מועצות מקומיות שלא שילמו את חובן ופגעו בתזרים המזומנים של העסק. פעילות העסק הופסקה באוגוסט 2003 בעקבות החובות הרבים שנצברו.

4.
עפ"י ממצאי חקירתה, יכולתה הכלכלית כיום של החייבת עומדת על סך 4,637 ₪, הכוללת משכורתה ומשכורת בעלה, קצבת נכות מאת המל"ל וסיוע מבתה. בנוסף, עולה מדו"ח החקירה, כי בבעלות החייבת ובעלה דירת מגורים בקצרין, הרובצת עליה משכנתא בסך 113,000 ₪, ביטוח חיים בחברת הראל, רכב מסוג מיצובישי שנת ייצור 95, שעליו הוטלו עיקולים לטובת שלטונות המס והמל"ל וע"ש בעלה רכב מסוג מיצובישי שנת ייצור 93, המעוקל לטובת בנק מרכנתיל. כמו כן, החייבת זוכה בשני תיקי הוצל"פ, שס"כ היתרה המשוערכת בהם נכון ליום 9/04 הינה 140,000 ₪.


עוד יצוין, כי החייבת משלמת את התשלומים העיתיים לקופת הכינוס כסדרם.

5.
בחוות דעתו מיום 5.2.06 המוגשת לפי סעיף 18ד' לפקודה, מתנגד הכנ"ר להכרזת החייבת פושטת רגל ומבקש לדחות את בקשתה; לפי מסקנות ב"כ הכנ"ר ולאור ממצאי החקירה, החייבת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל על כתפיה, כי הסתבכה בחובותיה בתום לב. לטענת ב"כ הכנ"ר, החייבת לא המציאה מסמכים מהותיים שיוכלו להוכיח את גרסתה, כי יצרה את חובותיה בתום לב. עוד טוענת ב"כ הכנ"ר, כי החייבת לא המציאה מסמכים נוספים שנתבקשה להמציא במעמד החקירה במשרדי הכנ"ר.

6.
בדיון בבקשה מיום 6.2.06, ביקש ב"כ החייבת להגיש תגובה לחוות דעתו של הכנ"ר. מנימוקי התגובה עולה, כי תחילה הכנ"ר התנגד למתן צו הכינוס בשל זהות הנושים, שלטונות המס והמל"ל, שהינם בעלי חובות בדין קדימה, שכן צבירת חובות לרשויות המדינה אינה יכולה להיות בתום לב, אולם, בדיון מיום 18.4.05 סוכם בין ב"כ הצדדים, כי יינתן צו כינוס בתנאי שהחייבת תוכיח את תום לבה ביצירת חובותיה. לטענת החייבת, אין באותה הסכמה כדי לגרוע או להוסיף, שהרי בכל מקרה על החייבת להוכיח את תום לבה. עוד טוענת החייבת, כי הכנ"ר לא הצביע בחוות דעתו על חוסר תום לבה ביצירת חובותיה.

7.
החייבת חזרה בתגובתה על הנסיבות שהביאו לכישלון עסקה וביקשה להדגיש, כי אינה בקיאה בשפה העברית ואינה יודעת קרוא וכתוב בשפה זו. החייבת מוסיפה, כי לא הייתה מעורבת בניהול העסק ומי שניהל את העסק בפועל היה בעלה ובעיקר גם בנה. החייבת מצטטת קטע מטיעוניו לעונש של ב"כ המדינה במסגרת הליך פלילי נגדה בגין עבירות מע"מ לפיו: "ידוע לתביעה שמי שעומד מאחורי ביצוע העסקאות בתיק זה היה בנה של הנאשמת מר קרנדל לריסה אשר השתמש באמו המבוגרת והחולנית כפי שבית המשפט יכול להתרשם על מנת לבצע עסקאות כאמור".

החייבת מוסיפה וטוענת בתגובתה, כי אכן נדרשה ע"י הכנ"ר להמציא מסמכים רבים ושונים והיא שעתה לדרישתו ופעלה להגשתם באמצעות מכתבה מיום 6.1.06.

8.
בסיכום החקירה צוין, כי החייבת לא המציאה את המסמכים הבאים: תדפיס תיק הוצל"פ של בעלה, שמות אנשי קשר עימם עבדה החייבת במועצות וחוזים/הסכמי עבודה אשר נחתמו עם הלקוחות.

באשר לתדפיס ההוצל"פ – טוענת החייבת בתגובתה, כי המציאה את התדפיס לכנ"ר ואף צירפה אותו שוב לתגובתה.

באשר לשמות אנשי קשר והסכמים – טוענת החייבת, כי נוכח מצבה הבריאותי והתפקודי המוגבל ומוגבלותה בשפה העברית והעדר מעורבותה בניהול העסק, אין ברשותה שמות או הסכמים, הגם שלא תמיד נחתמו הסכמים עם החייבת או מי מטעמה.

לאור כל אלה, מבקשת החייבת לדחות את התנגדות הכנ"ר ולקבל את בקשתה.

9.
בבוא בית המשפט לדון בבקשת חייב להכריזו פושט רגל עליו ליתן דעתו לתום לבו של החייב. תום הלב של החייב נבחן בשתי תקופות זמן. האחת – זו שקדמה לצו הכינוס, דהיינו בתקופה שבה החלה התדרדרותו הכלכלית של החייב, כאשר הכלל הוא שחובות שנוצרו בדרך רמייה יובילו לדחיית הבקשה. התקופה השניה היא זו שלאחר מתן צו הכינוס, שאז נבחנת מידת שיתוף הפעולה של החייב עם חוקרי הכנ"ר (ש. לוין, א. גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שניה, עמ' 169).

10.
במקרה דנן, לא מצאתי עדות ברורה לחוסר תום לבה של החייבת, הן בתקופה שקדמה לצו הכינוס והן בתקופה שלאחריו. לאור ממצאי החקירה וגרסת החייבת, סבורני, כי הסתבכותה של החייבת הינה כתוצאה מכישלון עסקי וחובותיה לא נוצרו בדרך רמייה. מקובלת עלי גרסתה של החייבת, לפיה, היא לא היתה מעורבת בניהול העסק בשל אי בקיאותה בשפה העברית ובשל מגבלותיה הרפואיות והתפקודיות.

באשר לאי המצאת מסמכים, הסברה של החייבת לגבי המסמכים שלא הומצאו, נראה סביר ואין בו כדי ללמד על חוסר תום לב מצדה.

באשר לתקופה שלאחר מתן צו הכינוס, מחוות דעת הכנ"ר עולה, כי החייבת משלמת את התשלומים העיתיים לקופת הכינוס כסדרם, הגם שלא נטען כי התנהלותה לאחר מתן צו הכינוס הינה בחוסר תום לב.


מכל מקום, השתכנעתי, כי יש ליתן בידי החייבת הזדמנות לפתוח דף חדש בחייה, שכן זו מטרתו המרכזית של מוסד פשיטת הרגל.

11.
לאור האמור, אני נעתר לבקשה ומכריז על החייבת פושטת רגל.

כל המגבלות שהוטלו על החייבת
בצו הכינוס מיום 18.4.05 ישארו על כנן לרבות התשלום העיתי.


ניתן היום 15 ביוני, 2006 (י"ט בסיון תשס"ו) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים.



שאהר אטרש
, שופט
רשם בית המשפט המחוזי








פשר בית משפט מחוזי 1110/04 לריסה קרנדל נ' הכונס הרשמי (פורסם ב-ֽ 15/06/2006)