פסקי דין על רחמים בדני | פסקי דין על חברת המעיין | פסקי דין על אלון בירנפלד |

3397/01 דמ     17/07/2001




דמ 3397/01 רחמים בדני נ' חברת המעיין, אלון בירנפלד




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה

בית דין א.לעבודה ת"א
דמ 003397/01


בפני
:
כבוד הרשמת יהלום הדס

תאריך:
20/05/2008



בעניין
:
רחמים בדני





התובע


נ
ג
ד




1 . חברת המעיין

2 . אלון בירנפלד





הנתבע

פסק דין
1.
התובע הגיש תביעה לתשלום שכר עבודה עבור עבודתו בימים 31/5/00 ו- 1/6/00, וכן תשלום נסיעות, שעות נוספות, ואשל. כן תבע פיצויי הלנת שכר.
הנתבע הגיש כתב הגנה בו טען כי התובע התקבל לראיון עבודה ביום 21/5/00 וכי מעבר לכך לא עבד ולא הגיע לעבודה. כן טען הנתבע כי התביעה נולדה לאחר שהנתבע הודיע ללשכת העבודה כי התובע נעלם ובגין כך נוצרה לתובע בעיה עם תשלומי דמי אבטלה.
2.
ביום 16/7/01 התקיים דיון בפני
. בדיון העידו התובע ויועצת המס מטעמו וכן הנתבע.
3.
לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, להלן פסק הדין:
עדותו של התובע לפיה עבד אצל הנתבע במשך 2 ימי עובדה, מהימנה עלי. התובע פירט את המקומות שבהם עבד ואת שמות הנהגים אליהם נילווה. התובע הודה בעדותו כי לא ידע את העבודה וכי לא קיבל כלי עבודה מהנתבע, אך הבהיר כי נילווה לנהגים על מנת ללמוד את ביצוע העובדה, וכי ביצע עבודות בעצמו.
עדותו של התובע לא נסתרה. הנתבע העלה טענה כי התובע נילווה לנהגים אך לא ביצע עבודה כשלהי ואולם הנתבע לא הביא מי מהנהגים על מנת לסתור את טענות התובע. בנסיבות אלה יש לקבל את עדות התובע.
יובהר כי עובד שהינו בגדר מתלמד, זכאי לשכר עבדה בתקופת הלימוד, קו"ח אמורים הדברים שעה שהעובד טוען ומוכיח כי ביצע עבודות בפועל במהלך תקופת הלימוד.

לאור האמור, התובע זכאי לשכר עבודה עבר 9 שעות עבודה ליום. בהעדר הוכחה באשר לגובה השכר שסוכם, הרי שיש לחשב את השכר לפי שכר המינימום שעמד בתקופה הרלבנטית על סך
15.9 ₪ לשעה, סה"כ 286 ₪.

כן זכאי התובע לדמי נסיעה לעבודה וממנה, לפי התעריף המקסימלי מכח צו ההרחבה בעניין זה, בסך 18.31 ₪ ליום, סה"כ 37 ₪.
4.
באשר לתביעה לתשלום שעות נוספות, הרי שנטל הראיה להוכיח את כמות השעות הנוספות מוטל על התובע ואולם התובע לא עמד בנטל המוטל עליו בעניין זה, משלא הוכיח בצורה מדויקת את מספר השעות הנוספות שעבד. יצויין כי בכתב התביעה ציין התובע כי עבד ביום אחד 9 שעות וביום השני 12 שעות ואילו בעדותו טען כי עבד סה"כ 5.5 שעות נוספות.
לפיכך, התביעה לתשלום שעות נוספות נדחית.
כמו כן אין לקבל את התביעה תשלום הוצאות אשל באשר לא הוכח כי הנתבע התחייב לשלם סכום זה, וכן לא הוכח מכח מה נתבע דוקא הסכום שבכתב התביעה. בעדותו העיד התובע כי הוא תובע הוצאות אשל "לפי מה שמקובל", ואולם התובע לא הוכיח את מקור החבות לשלם הוצאות אלה ואת הסכומים הנתבעים.

5.
באשר לתביעה לתשלום פיצויי הלנה, הרי שהתובע
וכן העדה מטעמו העידו כי פנו אל הנתבע מספר רב של פעמים ואף כי התובע חתם על טופס 101 לבקשת הנתבע וכי הטופס נשלח לנתבע והעדה מטעם התובע וידאה כי אכן התקבל על ידי הנתבע. הנתבע לא הכחיש את השיחות שהתקיימו. הנתבע אף הוסיף וטען כי הציע לתובע לקבל מסנן במקום תשלום ומכאן כי הודה בחבותו לשלם לתובע שכר עבודה, אלא שהמסנן לא נמסר לתובע מעולם.
עוד יש להוסיף כי הנתבע העלה טענה כאילו התביעה הוגשה לאחר שהתובע לא קיבל דמי אבטלה, ואף חזר על טענתו זו בסיכומים בפני
ואולם עובדה זו התבררה כעורבא פרח לאור המסמך שהגיש התובע ממנו עולה כי קיבל דמי אבטלה כסידרם.
מאידך, התובע השהה את תביעתו והגישה בסמוך לתקופת ההתישנות של פיצויי ההלנה, דהיינו ביום 3/5/01.
לאור כל האמור מצאתי לנכון לחייב את הנתבע בתשלום פיצויי הלנה מופחתים בשעור 5% לחודש, בגין שכר העבודה כמפורט בפסק הדין לעיל.
6.
סוף דבר, הנתבע ישלם לתובע כדלקמן:
א.
שכר עבודה בסך 286 ש"ח בצרוף פיצויי הלנה בשעור 5% לחודש מיום 1/7/00 ועד לפרעון.
ב.
דמי נסיעות בסך 37 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/7/00 ועד לפרעון.
ב.
ג.
הוצאות משפט בסך 300 ₪ צמודים כחוק מהיום.
ניתן היום כ"ו בתמוז, תשס"א (17 ביולי 2001) בהעדר הצדדים.
יהלום הדס
, רשמת








דמ בית דין אזורי לעבודה 3397/01 רחמים בדני נ' חברת המעיין, אלון בירנפלד (פורסם ב-ֽ 17/07/2001)