פסקי דין על לורנס יוסף | פסקי דין על מ.ישראל משרד הבריאות המרכז הארצי לנפגעי גזזת

7688/00 עב     30/12/2002




עב 7688/00 לורנס יוסף נ' מ.ישראל משרד הבריאות המרכז הארצי לנפגעי גזזת




5
בתי הדין לעבודה
עב 007688/00
בית הדין האזורי לעבודה - חיפה
30/12/02
תאריך:
כב' השופט הראשי - ר. כהן

בפני
:

לורנס יוסף

בעניין:
המערער
עו"ד יונגר ישראל

ע"י ב"כ עוה"ד
- נ ג ד -
מ.ישראל משרד הבריאות המרכז הארצי לנפגעי גזזת
המשיבה
פרקליטות מחוז חיפה
ע"י ב"כ עוה"ד
ב"כ המערער עו"ד יונגר
ב"כ המשיבה עו"ד גולדבג

נוכחים:

החלטה

נציגי הציבור הוזמנו ולא הופיעו - אני מחליט לדון בהעדרם.

ניתנה היום כ"ה בטבת, תשס"ג (30 בדצמבר 2002) במעמד הצדדים.
____________________
ר. כהן
- שופט ראשי, אב"ד

עו"ד יונגר:
בתיק זה נשללה נכות נפשית, הגם היו מימצאים הקשורים להקרנות ובגין אותם מימצאים קבעו לו 0%. החליטה וועדת עררים, אני מניח שבטעות, שבמידה ויש 0% אין לשקול כלל את האפשרות של נכות נפשית.
בא ביה"ד הארצי בפס"ד של מירכור, מגישו לביה"ד, שגם נקבעה נכות 0%, גם זו נכות ועל הוועדה לשקול אם יש להעניק לו נכות לפי תקנה 34.
על כן, מבוקש להשיב תיק זה לעררים הפעם בהרכב שונה, שתתייחס ותיתן פריט שמתאים לו.

עו"ד גולדברג:
כל אשר נקבע בפס"ד מירכור, שאם אכן חושבת הוועדה שיש נכות נפשית שקשורה לנכותו כתוצאה ממחלה של המערער, מחלה כמשמעותה בחוק, ואפילו הייתה נכות זו בדרגה של 0%, הרי שמוסמכת היא לתת אחוז נכות נפשי.
אולם בענייננו עולה מפרוטוקול וועדת העררים, כי המערער אפילו לא התלונן על בעיות נפשיות ואף הצהיר "לא קיבלתי טיפול פסיכיאטרי".
מכל מקום טועה חברי שטוען, שהוועדה לא נתנה נכות נפשית משום שלא מצאה כזו כהגדרתו, שכן המערער נבדק ע"י פסיכיאטרית הגב' סטולרמן שקבעה בסיכום הבדיקה, "אינו מביע תלונות על בעיות נפשיות לכן אין הגבלה מבחינה נפשית."
בתלונות המערער, אנו רואים שהצהיר שעבד באלביט 21 שנים ולאחר מכן באבטחה, למד ושירת בצבא, ועל כן ההגדרות העוסקות בבעיות תפקוד שבסעיף ליקוי 34, גם אינם מתאימות לו לגופו של עניין. כך שלא נפל כל פגם משפטי.
יתרה מכך, פס"ד מירכור אינו מתאים, שכן אין זה המצב בו הוועדה הרפואית פסקה 0% למחלה כמשמעותה בחוק, אלא הוועדה לא מצאה כי המערער סובל ממחלה כלל.

עו"ד יונגר:
בדו"ח כותב המערער, שיש לו כאבים, נערך לו c.t ראש ובנוסף לכך, אני רואה, בין יתר הטענות, שהתלונן על פצעים בראש וקרחת.
בדו"ח האזורי מצוין בלוטות בראש, מגישו לביה"ד.
פסק דין
1. זהו ערערו של מר לורנס יוסף
(" המערער") על החלטת וועדה רפואית לערערים ("הוועדה"), שפעלה עפ"י חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד - 1994 ("החוק") ובהחלטתה מיום 14.11.00 ("ההחלטה"), לא העניקה למערער אחוזי נכות כלל.

2. בתחילת טעונו בע"פ, טען ב"כ המערער לכך, שהוועדה לא העניקה למערער אחוזי נכות נפשית וסמך טעונו על פס"ד של ביה"ד הארצי לעבודה ע"ע 1393/01 מדינת ישראל - מירכור שמואל ואח" (פס"ד מיום 9.10.02 - פסק הדין).

לטענתו בעניין זה, גם משפסקה הוועדה למערער 0% נכות, היה עליה לבחון את שאלת נכותו הנפשית, כתוצאה מהטיפול בהקרנות שקיבל, וזאת לאור פסק הדין.

מנגד בעניין זה טען ב"כ המשיבה, שלא היה מקום לפסוק נכות נפשית, וזאת מחמת העובדה, שהוועדה לא מצאה בסיס לכך, וזאת כעולה מההחלטה.

3. הן בפסק הדין האמור, והן בפסקי דין אחרים, שב וקובע ביה"ד הארצי לעבודה, שההתייחסות של וועדה צריכה להיות דומה להתייחסותה של וועדה רפואית לעררים, הדנה עפ"י סמכותה לחוק הביטוח הלאומי, תשנ"ה - 1995.
ובאשר לאמור בפסק הדין נקבע בו, כי הוועדה רשאית לקבוע נכות בגין פגימה אם זו נובעת מאחת המחלות המנויות בתוספת, כאשר שאותה פגימה כשלעצמה איננה נזכרת ברשימת המחלות שבתוספת.
אולם, מוסיף ומבהיר ביה"ד הארצי לעבודה את קביעתו הנ"ל באותו קשר סיבתי בין הפגימה הנוספת, הנובעת מאותה מחלה, או כתוצאה מהחמרה.
ולבסוף, מנחה ביה"ד הארצי לעבודה בפסק הדין, שטענה של קשר בין פגימה שאינה
נזכרת לבין מחלה שכן נזכרת בתוספת, צריך להיות מוכח במסמכים רפואיים, שאם יומצאו כאלה, יהיה על הוועדה להתייחס אליהם ולנמק סטייתה, ככל שתסטה מהאמור בהם.

4. אין לדעתי להוראות פסק הדין, כמו גם להנחייה של ביה"ד הארצי לעבודה, העולה ונובעת מהחוק, שיש להתייחס להחלטות הוועדה - בעת הביקורת השיפוטית של בתי הדין לעבודה - כאל החלטות של וועדה לעררים עפ"י חוק הביטוח הלאומי, מאומה אם התיק שבפני
נו, ואפרט:-

המערער טען בפני
הוועדה כי עבר אירוע מוחי במאי 99; כי לא קיבל אף פעם טיפול פסיכיאטרי; יש לו כאבי ראש כבר 5 שנים; עשו לו כמה פעמים c.t. ראש, אך לא גילו לו כלום.

המומחה הנירולוג מבין חברי הוועדה, מתייחס ל- c.t. ראש ממאי 99 ומוצא שהיה תקין וקובע, לפי מיטב שיפוטו המקצועי, יש לומר, שתוצאות האירוע הסקולארי הסכמי שנמצאו במוחו של המערער, אין להם כל קשר עם ההקרנות והנמקתו ה- c.t שבוצע במוח לאחר האירוע, היה תקין.

הפסיכיאטרית מבין חברי הוועדה קובעת, שמאחר שאין המערער מביע תלונות על בעיה נפשית כלשהי, אינה מוצאת הגבלה מבחינה נפשית. מה גם, שמפרטת היא את עברו מאז קיבל את ההקרנות מגיל 5 (סיים 12 שנות לימוד, שירת בצבא, עבד 21 שנים באלקטרוניקה וכו').

המסקנה העולה מהאמור לעיל, שהוועדה, דווקא, התייחסה לשאלת נכות המערער, בכל הנוגע למערער. אולם, מהטעמים שפרטה, הן עפ"י המימצאים הרפואיים שהיו בפני
ה, ועפ"י מהימנותה בתחום הרפואה, הגיעה למסקנתה המנומקת ומאפשרת מעקב אחר הלך מחשבתה, מדוע אין מקום ליישום סעיף ליקוי של נכות נפשית תוצאתית למחלה כלשהי, מאלה המנויות בתוספת לחוק.

הנה כי כן, כשמחד, ישנה קביעת וועדה בתחום הרפואי, גרידא, ומאידך, הקביעה המנומקת והמפורטת, כמובהר מעלה, יש לדחות את הערעור ככל שנוגע הוא לפגם שנפל באי יישום אחוז נכות בגין נכות נפשית.

5. תוך כדי תשובת ב"כ המערער לטיעון המשיבה , הוסיף הוא נימוק ערעור נוסף, אליו לא התייחס בטיעונו והוא, התייחסות הוועדה לבלוטות בראשו של המערער.
גם בעניין זה לא מצאתי פגם בהחלטת הוועדה, שכן המומחה בתחום הדרמטולוגיה קבע את המימצא הרפואי, אלופציה סבוריקה ואף קבע שלאלופציה זו אין קשר עם הטיפול הקרינתי שקיבל. מדובר בקביעה בתחום הרפואה וגם הטיעון שניתן ללמוד, שוועדה קמא מצאה גידולים בראשו, איננו מדויק דיו, שכן וועדה קמא לפי דו"ח הוועדה שהומצא קבעה מימצא חד ויחיד, שלפני 3 שנים הורידו לו פלולה מהראש, אולם כאשר מתייחסת אותה וועדה לבדיקת העור היא קובעת "התקרחות גברית באיזור פרונטלי בקודקוד. שאר השיער בעל מבנה תקין. לא נתלש בקלות. אין לראות גידולים. אין לראות רדיודרמטיטיס".

הנה כי כן, לא רק שהחלטת וועדה קמא אינה יכולה לסייע לטיעון ב"כ המערער, אלא שהיא שוללת במפורש את הטיעון בדבר גידולים בראשו של המערער.

6. סוף דבר, לאור כל האמור, נדחה הערעור.
אין צו להוצאות.

ניתן היום כ"ה בטבת, תשס"ג (30 בדצמבר 2002) במעמד הצדדים.

ר. כהן
- שופט ראשי

007688/00עב 710 גלית בן שימול








עב בית דין אזורי לעבודה 7688/00 לורנס יוסף נ' מ.ישראל משרד הבריאות המרכז הארצי לנפגעי גזזת (פורסם ב-ֽ 30/12/2002)