פסקי דין על ח'אלד מחמוד קפיני | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1515/08 בל     20/05/2008




בל 1515/08 ח'אלד מחמוד קפיני נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1




בית הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
ב"ל 1515/08






20/05/2008

השופט: חיים ארמון

בפני




ח'אלד מחמוד קפיני

בענין
:


המערער
ע"י עו"ד
הישאם א. דחלה





נ
ג
ד





המוסד לביטוח לאומי



המשיב
ע"י עו"ד מוניר ח'יר








מטעם המערער - עו"ד דחלה
מטעם המשיב- עו"ד ח'יר
נוכחים
:


פרוטוקול


עו"ד דחלה
:
אני חוזר על האמור בנימוקי הערעור. היה פגם משפטי בהחלטות ודיוני הועדה. נימוק אחד הוא שהועדה לא עיינה בכל החומר הרפואי והמסמכים, בעיקר אלה שהיו בפני
ו ד"ר גטאס בעת מתן חוות דעתו - תצלומי רנטגן, בדיקות
ct
וכרטיסו הרפואי של המערער בקופ"ח מכבי. הנימוק השני הוא שהחלטת הועדה אינה מנומקת, לא נערך חשבון עובר ושב בהתייחס לתאונה משנת 1983, לא היתה התייחסות מספקת לחוות דעתו של ד"ר גטאס, אלא כתבה שהיא אינה מסכימה עם מסקנותיו וממצאיו.
במצב דברים זה, נפל פגם משפטי ולכן אני מבקש שהערעור יתקבל והענין יוחזר לועדה לצורך בדיקה חוזרת, תוך שימת דגש על הנימוקים שהועלו בהודעה זו, ותוך בקשה לעיין בכל המסמכים ולהתייחס לחוות דעתו של ד"ר גטאס בצורה יותר מפורטת, ושההחלטה תהיה מנומקת ומפורטת, גם בנוגע לעריכת חשבון עו"ש.
אני מבקש לחייב את המשיב בהוצאות משפט.

עו"ד ח'יר
:
בישיבתה מיום 19/9/07, ערכה הועדה למערער בדיקה קלינית של הצוואר, שהיתה תקינה לחלוטין. הועדה ציינה שהתנועות חופשיות לכל הכיוונים, שהוא מגיע עם הסנטר לבית החזה, סטיה לצדדים חמישים מעלות ורוטציה לצדדים 40 מעלות. לא נמצאה הגבלה בתנועות.
הועדה התייחסה לבדיקת ה-
emg
וקבעה שהתלונות הנוירולוגיות קשורות לתסמונת
cts
שאין לה קשר לפגיעה בצוואר.
לגבי הממצאים לענין הפגיעה השורשית, הועדה ציינה שמדובר בממצאים דלים שאינם באים לידי ביטוי קליני.
הועדה התייחסה לבדיקת ה-
ct
.
הועדה ביקשה לעיין בתיק הפגיעה בעבודה משנת 1983, וכתבה שהיא תתייחס לחוות דעתו של ד"ר גטאס, כפי הנראה התייחס לתאונה זו, וכפי הנראה - קרוב לוודאי - שזו הסיבה שהועדה ביקשה להתייחס לאותו תיק. נטען כי חלה החמרה במצב מאז אותה תאונה. כנראה בשל כך הזמינו את התיק.
בישיבה השניה, כתבה הועדה כי תלונות המערער קשורות לשינויים הניווניים, וזאת - לאחר עיון בתיק משנת 1983, וכן התייחסה לחוות דעתו של ד"ר גטאס וקבעה כי ממצאיו שונים מממצאיה, וכי לכן היא דוחה את מסקנותיו.
לטענת המשיב - די בכך לצאת ידי חובת התייחסות לחוות הדעת.
לא היתה חובה על הועדה להתייחס לכל מסמך ודי בכך שהחלטתה תהיה מנומקת, מפורטת וברורה.
בנסיבות הענין, הואיל ונמצאה נכות בשיעור 0%, לא היה מקום לעריכת חשבון עו"ש.
הועדה קבעה שלא היה ביטוי קליני לפגיעה השורשית ועל כן לא היה עליה להתייחס מעבר לכך לחוות דעתו של ד"ר גטאס, בחלק הנוגע לנכות הנוירולוגית.
אני מבקש לדחות את הערעור.

פ
ס
ק
ד
י
ן


1.
ביום 19/12/04, נפגע המערער בתאונת דרכים שבה הוא נחבל בעמוד השדרה שלו. המשיב הכיר בתאונה האמורה כבתאונת עבודה.

2.
ביום 21/12/06, קבע פוסק רפואי כי החל מיום 1/4/06 - דרגת הנכות היציבה של המערער, עקב התאונה האמורה, היא בשיעור 0%.

3.
המערער ערר על החלטת הפוסק הרפואי. לערר (שנכתב על ידי ב"כ המערער), צורפה חוות דעתו של ד"ר דאוד גטאס, מיום 30/7/07, שבה חיווה ד"ר גטאס את דעתו שדרגת נכותו היציבה של המערער, עקב אותה תאונה, היא בשיעור משוקלל של 27% (שהורכב משיעור של 20% בגין הגבלה בינונית בתנועות עמוד השדרה הצווארי - בהתאם לפריט 37(5)(ב) למבחנים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (שייקראו להלן: "המבחנים") ושיעור נוסף של 10% לפי פריט 31(1)(א)(

i
) למבחנים, בגין נזק רדיקולארי בצורה קלה משמאל).

4.
הערר נדון על ידי ועדה רפואית לעררים (שתיקרא להלן: "הועדה").


בישיבתה הראשונה, ביום 19/9/07, בדקה הועדה את המערער ופירטה את ממצאיה. הועדה ציינה כי היא אינה מוצאת הגבלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי. הועדה מצאה ירידה בתחושה בכף היד השמאלית וכן התייחסה לבדיקת

emg
שבה נמצא ליקוי גבולי בהולכה העצבית ביד שמאל. הועדה ציינה כי הממצאים שלדעתה היו דלים בבדיקות הנוירולוגיות - לא באו לידי ביטוי בבדיקה הקלינית וכי הממצא בבדיקת ה-

emg
מיוחס לתסמונת התעלה הקרפלית שאינו קשור לתאונה הנדונה. הועדה פרטה ממצאים של סריקת

ct
שבה נמצאו, בין השאר, בקע אחורי מרכזי נוטה לשמאל בדיסק בין החוליות

c4-c5
, עם לחץ על השק הדוראלי, וכן בלט אחורי מרכזי ימני של הדיסק בין החוליות

c3-c4
עם לחץ קל על השק הדוראלי.


לאחר פירוט הממצאים ציינה הועדה כי כדי לסיים את הדיון, היא מבקשת לקבל לידיה את תפיק הפגיעה בעבודה משנת 1983, כולל חוות דעת שנקבעו עקב פגיעה זו, וכי היא תסכם את הדיון לאחר מכן.


ביום 13/2/08, התכנסה הועדה לישיבה נוספת. במועד זה קיבלה הועדה לידיה את המסמכים הנוגעים לתאונת העבודה שהמערער נפגע בה בשנת 1983.


בישיבתה השניה, כתבה הועדה "סיכום ומסקנות" בנוסח הבא:
"הממצאים הקליניים הראו טווח תנועה תקינים בע"ש צווארי. יתרה מכך, הועדה סבורה שתלונותיו קשורים לשינויים ניווניים. יתר על כן, בשנת 1983 הציג חוו"ד של פרופ' דוד מנדס שבבדיקתו אז הודגמה הגבלה ע"ש צווארי. לאחר עיון בתיק נ.ע. משנת 1983 שהתקבל הועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר גטאס מ-7/07 וסבורה שהממצאים האובייקטיביים בטווח התנועות שונים מאלו שנמצאו בבדיקותו ואינה מסכימה עם מסקנותיו וממצאיו.
הועדה בכך דוחה את ערער הנפגע.".

5.
הערעור שבפני
הוגש כנגד החלטתה האמורה של הועדה.


גורל הערעור


6.
ב"כ המערער טען, בין השאר, כי הועדה ביצעה את הבדיקה "בשטחיות מובהקת". איני מקבל טענה זו. לא הוברר מה הכוונה בענין אותה "שטחיות". ב"כ המערער לא הצביע על בדיקה מסויימת שהועדה היתה אמורה לערוך למערער והיא לא ערכה. מדובר בטענה כללית ביותר.

7.
טענה נוספת של ב"כ המערער שאינה מקובלת עלי, היא הטענה בדבר אי-התייחסותה המספקת של הועדה למסמכים שהיו בפני
ה. גם בענין זה, ב"כ המערער לא הצביע על מסמך ספציפי שאליו היה על הועדה להתייחס במפורש ושהיא לא עשתה כך.

8.
עם זאת, אני סבור שנפלו בהחלטת הועדה טעויות משפטיות המצדיקות את קבלת הערעור.


בשל קבלת הערעור - נראה לי שיהיה זה נכון לבקש מהועדה הסבר גם בענין נוסף שאיני בטוח שהוא מגיע לכדי טעות משפטית, הכל - כמוסבר להלן.



התעלמות הועדה ממצב החלק הגבי של עמוד השדרה

9.
בסעיף 6 לשני הפרוטוקולים שנערכו על ידי הועדה נרשם כי בתאונה הנדונה נפגע המערער הן בחלק הצווארי והן בחלק הגבי של עמוד השדרה שלו. (כך נרשם גם בסעיף 12 לפרוטוקול שערך הפוסק הרפואי).


למרות זאת, בסעיף 22 לשני הפרוטוקולים שנערכו על ידי הועדה נרשם כי האבחנה היא מצב אחרי חבלה בעמוד השדרה הצווארי. לא הוזכר מאומה בענין החלק הגבי של עמוד השדרה.


גם הבדיקות שנערכו על ידי הועדה לא התייחסו לחלק הגבי של עמוד השדרה.

10.
לדעתי, אם מדובר בפגיעה גם בחלק הגבי של עמוד השדרה, היה על הועדה להתייחס לענין זה. לבדוק את החלק הגבי של עמוד השדרה ולהחליט אם נכון לקבוע למערער נכות לפי פריט 37(6) למבחנים.

11.
אשר על כן, יש לקבל את הערעור ולהשיב את עניינו של המערער אל הועדה על מנת שהיא תתייחס במפורש לשאלת הפגיעה בחלק הגבי של עמוד השדרה ותחליט אם מוצדק לקבוע למערער דרגת נכות לפי פריט 37(6) למבחנים.

אי-התייחסות לחלק הנוירולוגי בחוות דעתו של ד"ר גטאס


12.
בחינת התייחסותה של הועדה לחוות דעתו של ד"ר גטאס (בסעיף 23 לפרוטוקול מיום 13/2/08), מעלה כי הועדה התייחסה רק לשוני בין ממצאיו של ד"ר גטאס לבין ממצאי הועדה בענין טווח התנועות. הועדה כלל לא התייחסה לדעתו של ד"ר גטאס על הצדקת קביעת דרגת נכות בשיעור 10% לפי פריט 31(1)(א)(

i
) למבחנים, בגין נזק רדיקולארי בצורה קלה משמאל. גם בכך - טעתה הועדה.

13.
אשר על כן, יש להשיב את עניינו של המערער אל הועדה, גם על מנת שהיא תתייחס לחלק בחוות דעתו של ד"ר גטאס בענין הנכות הנוירולוגית. בענין זה, תביא הועדה בחשבון גם את ממצאי ה-

ct
בענין לחץ על השק הדוראלי.

הבהרה בענין הנחיצות בהזמנת תיק התאונה משנת 1983

14.
כאמור לעיל, הועדה קבעה את ממצאיה כבר בישיבתה הראשונה, ביום 17/9/07. לכאורה, מסקנתה בדבר העדר נכות - מבוססת על אותם ממצאים (העדר הגבלה בתנועות). אם אכן כך, לא ברור מדוע מצאה הועדה לנכון להזמין את תיק התאונה משנת 1983.


לכאורה, יכולה להיות רלוונטיות לתאונה משנת 1983, אילו הועדה היתה מוצאת שיש דרגת נכות כלשהי, אך היתה משערת שנכות זו נובעת מהתאונה הקודמת. במקרה כזה, היה ניתן להבין את הזמנת התיק הקודם, לשם בחינת המצב הקודם של המערער, ולשם עריכת "חשבון עובר ושב".


אולם, אם ממילא הועדה סברה שאין למערער כל נכות, מה טעם מצאה לנכון להזמין את תיק התאונה משנת 1983 ? הועדה לא הסבירה זאת בהחלטתה.

15.
ברצוני להבהיר כי איני סבור שעצם הזמנת התיק משנת 1983 הוא בבחינת טעות משפטית של הועדה. אדרבא; ייתכן שהועדה פעלה נכון כשעשתה כך. אולם, בהעדר הסבר של הועדה לנחיצות העיון בתיק התאונה הקודמת, מתעורר החשש שמא הועדה לא היתה משוכנעת לחלוטין שאכן למערער אין כל נכות, ושמא היא רצתה לבדוק אם אכן ניתן לייחס את מצבו הנוכחי לתאונה הקודמת. חשש זה מתחזק נוכח אמירתה של הועדה בענין חוות דעתו של פרופ' מנדס שהובאה על ידי המערער כבר לגבי התאונה משנת 1983.

16.
אשר על כן, ומאחר שממילא הענין מוחזר לועדה בשל האמור כבר בסעיפים 11 ו-13 לעיל, אני סבור שיהיה נכון לבקש מהועדה הסבר לשאלה מדוע היא סברה שיש נחיצות בהזמנת התיק לגבי התאונה משנת 1983.


לסיכום


17.
אני מקבל את הערעור ומורה על השבת עניינו של המערער אל הועדה, על מנת שהועדה תפעל כאמור בסעיפים 11, 13 ו-16 לעיל.

18.
בהתחשב בכך שלא קיבלתי חלק גדול מטענות ב"כ המערער - אני מחייב את המשיב לשלם למערער שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ בתוספת מע"מ, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/7/08, אם לא ישולמו לפני כן.

19.
כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על

פסק דין
זה, תוך 30 ימים מהיום.


ניתן היום, ט"ו באייר תשס"ח (20 במאי 2008), במעמד הצדדים.
חיים ארמון
- שופט








בל בית דין אזורי לעבודה 1515/08 ח'אלד מחמוד קפיני נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 20/05/2008)