פסקי דין על בלום יעקב | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה

573/04 פשר     09/05/2006




פשר 573/04 בלום יעקב נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט מחוזי חיפה
פשר000573/04


בפני
:
כב' השופטת דיאנה סלע
תאריך:
09/05/2006




בעניין:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980
להלן: "הפקודה"





ובעניין
:
בלום יעקב
ת.ז. 059110874
להלן: "החייב"





ובעניין
:
כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה
להלן: "הכנ"ר"

פסק דין

עובדות המקרה
1.
החייב, יליד 65', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו כפושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים על סך 876,000 ₪ ל-18 נושים. ביום 24.10.04 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם תשלום חודשי בסך של 500 ₪ בחודש.
לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו כנגד החייב 8 תביעות חוב בסך כולל של 365,644 ₪.
לדברי החייב נפתחו נגדו 13 תיקי הוצל"פ, לא נערכו לחייב חקירות יכולת ולא נעשה איחוד תיקים. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, אך איש מהנושים לא התייצב לאסיפות אלה, והחייב אשר התייצב, לא הציע הצעה להסדר חובותיו.

2.
בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו. לטענתו עבד עד שנת 99' כסוכן עצמאי למכירת מוצרי חשמל, ולא נותרו לו חובות, למעט חוב שמס הכנסה דורש שלא בצדק, אך בשל העדר יכולתו לממן רואה חשבון, אינו יכול להוכיח שהוא אינו חייב דבר. לגרסת החייב בזמן נישואיו צבר חובות לבנק דיסקונט, לבנק לאומי ולבנק המזרחי, ומצבו הכלכלי הקשה גרם בין השאר לגירושיו.
בשנת 01' פתח החייב פאב מסעדה בשיתוף עם אחיו, אך לאחר זמן קצר צבר העסק חובות והחייב נאלץ לסוגרו. בשנת 03' פתח החייב חנות למוצרי חשמל במסגרת חברה (להלן:חברה א'), אשר פעלה שישה חודשים, אך צברה הפסדים ופעילותה הופסקה. לדברי החייב, במסגרת פעילותו בחברה א' נטל הלוואות לצורך רכישת הסחורה, אך נאלץ למכור את הסחורה במחירי הפסד.

החייב הסתבך כלכלית בין השאר כתוצאה מקבלת שיקים של לקוחות, אשר לא כובדו.
החייב הצהיר כי לא עבד מיוני 03' עד יוני 04' והתקיים רק מכספים שנתנה לו אמו.
כיום הוא עובד במשרד תיווך, אך מחודש מרץ 05' לא מכר אף נכס.
3.
הכנ"ר מתנגד לבקשת החייב להכריזו כפוש"ר, בטענה כי החייב לא נתן הסבר המניח את הדעת באשר למקור חובותיו, ואיננו עומד בנטל להוכיח כי נוצרו בתום לב.
החייב לא שיתף פעולה עם חוקריו בכך שלא המציא להם את כל המסמכים להם נדרש.
א. בין השנים 93'-99' עבד החייב כסוכן עצמאי באלקטרה. בנוסף לכך, בשנת 97' הקים החייב את חברת "בלומס בע"מ" (להלן: חברה ב'), אשר בעלי המניות בה ומנהליה היו החייב ואחיו, ואשר תפעלה פאב מסעדה בחיפה, אשר פעל כשלוש וחצי שנים. החייב לא המציא דו"חות כספיים לעסק הפאב זה, ונתוני הרווח וההפסד שמסר רואה החשבון אינם מבוקרים. לפיכך לא יכול הכנ"ר ללמוד פרטים על נכסי החברה, לקוחותיה, ספקיה וכו'.

ב. בשנת 99' החל החייב לעבוד בחברת אמפא ובשנת 01' החל החייב לעבוד בחברת סקאל עד 10/02. בשנת 03' הקים החייב חברה בשם "אלקטריק סטייל בע"מ" (להלן:חברה א')
והיה מנהלה וב
על 100% ממניותיה. במסגרת חברה א' פתח חנות למכירת מוצרי חשמל ונטל הלוואות כדי לשפצה, הן מבנק לאומי והן מבנק המזרחי. לטענתו, נסגרה החברה כעבור כחצי שנה, והמלאי הועבר לספקים.
החייב לא המציא דו"חות כספיים גם לעסק זה, ונתוני הרווח וההפסד שמסר רואה החשבון אינם מבוקרים. לפיכך גם לגבי חברה זו לא יכול הכנ"ר ללמוד פרטים על נכסי החברה, לקוחותיה, ספקיה וכו'.

ג. בסמוך לסגירת חברה ב', העביר החייב מכונית שהיתה בבעלותו על שם אחיה של חברתו, אך המשיך לנהוג בה מנהג בעלים, עד אשר נתפסה על ידי ההוצל"פ בשנת 03'. כיום החייב משתמש ברכב סוזוקי שנת ייצור 03', הרשום על שם אימו.

ד. החייב הוא בעלים של 50% בבית ברמות יצחק נשר, אשר עתיד להימכר בשנת 2015, והתמורה תתחלק בין החייב לגרושתו.

ה. החייב עובד במשרד תיווך, אך לדבריו לא מכר אף דירה ממרץ 05', ולכן לא קיבל שכר. מחייתו ממומנת על ידי אמו במלואה. האם לא יכלה לארח אותו בביתה, בו היא מתגוררת עם חבר, ולכן שכרה דירה עבורו, עד אשר יוכל להסתדר בעצמו.

ו.
החייב התגרש מרעייתו בשנת 01', ואינו עומד בתשלום המזונות.
4.
החייב הגיב לחוות דעתו של הכנ"ר בתצהיר, ומסר כי חוות הדעת רצופה באי דיוקים, אותם פרט
בתצהירו. באשר לדוחות אשר לא הוגשו, החייב טען כי לא הגיש דוחות מאחר שלא עלה בידו לגייס את הסכום הנדרש לתשלום לרואה חשבון, והוא המציא את כל המסמכים הרלוונטיים לכנ"ר בחמישה קלסרים מלאי חומר.

בקליפת אגוז יאמר כי גירסת החייב היא שפתח עסק אחר עסק מאחר שהאמין ביכולתו כדי להשתקם כלכלית ולשרוד.

5.
הכנ"ר הגיב לתגובת החייב וציין כי תצהירו של החייב בתגובה לחוות הדעת אינו מתיישב עם האמור בתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשת החייב להכרזתו כפוש"ר, והנתונים שנמסרו בו שונים. הכנ"ר הפנה בתגובתו לכל הסתירות בין התצהירים.
א.
החייב מסר גרסאות שונות שמסר לגבי השנים בהם נפתחו עסקיו, וגרסאות שונות בקשר עם פתיחת חשבונות בנק בבנק לאומי לאחר הקמת חברה א', וערבותו האישית לחובותיו.
ב.
כמו כן מסר גרסאות שונות ביחס להעזרותו באימו מיוני 03' עד יולי 04', כאשר בתצהיר התגובה חוזר בו החייב מגרסתו בתצהיר התמיכה, שם אמר שקבל כסף למחייתו בתקופה זו רק מאמו. מכל מקום, הכנסותיה של אם החייב עומדות על 6,000 ש"ח לחודש, והכנסה זו אינה מספקת לכלכל גם את החייב. לכן, סבר הכנ"ר כי לא מן הנמנע שלחייב הכנסות עליהן אינו מדווח.

ג.
החייב מסר גרסאות שונות ביחס להיקף הוצאותיו, כאשר בתצהיר התמיכה ציין החייב כי הוצאותיו החודשיות עומדות על 3,000 ₪ לאוכל, 400 ₪ להלבשה והנעלה, 1,213 ₪ לאחזקת בית, 1,800 ₪ לשכ"ד, ו- 3,300 ₪ למזונות לבנותיו, ואילו בחקירה מסר כי הוצאותיו לאוכל עומדות על 500 ₪, 250 ₪ לנסיעות, 1,250 ₪ לשכ"ד ו-500 ₪ לכנ"ר. הוצאות האוכל ירדו פלאים בתקופה קצרה ואין כל הוצאה לאחזקת הבית.
ד.
גרסתו של החייב בתצהיר התמיכה בקשר למועדים בהם נוצרו חובותיו שונה מגרסתו בתצהיר התגובה.

ה. עוד הודיע הכנ"ר כי אין זה מתפקידו ומיכולתו לערוך עבור החייב דוחות כספיים מבוקרים שיכללו אימות המסמכים, התאמות בבנקים, התאמת ספקים, התאמת לקוחות, ספירת מלאי וכדומה. ללא פעולות אלה אין המסמכים שהוגשו על ידי החייב לכנ"ר מעידים על דבר, ולא ניתן להתייחס אליהם כאל מקור אמין.

6.
בדיון טען בא כוח החייב כי בעת הגשת הבקשה היה מיוצג על ידי עורך דין אחר, אשר הגיש תצהיר שלא נחתם על ידי מרשו ולא אומת. משהובהר לבא כוחו הנוכחי של החייב כי התצהיר שהוגש לבית המשפט חתום ומאומת, טען כי החתימה אינה חתימת מרשו. גרסה זו הושמעה לראשונה בעת הדיון, ויש קושי לקבלה, בלשון המעטה.

דיון
7.
המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפוש"ר, עפ"י פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: הפקודה) והכללים שהתפתחו בפסיקה, מתייחס לשאלה אם החייב נהג בתום לב בעת יצירת חובותיו. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (כב' הש' שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שנייה, בעמ' 169; כן ראה ע"א 5503/92 עדה קירצמן ואח' נגד כונס הנכסים הרשמי, פד"י מט(1) עמ' 749 בעמ' 756).

"התשובה לשאלה זו מחייבת בדיקת שתי תקופות שונות; הראשונה תקופת יצירת החובות; והשנייה התנהגות החייב לאחר תחילת ההליכים לאכיפת החיובים לרבות הגשת הבקשה לפשיטת רגל.


13. כאשר בוחנים את התנהגות החייב בעת יצירת החובות ולאחר מכן שומה עלינו לשוות לנגד עינינו את תכליתם של הליכי פשיטת הרגל. לאחרונה ניתן

פסק דין
מקיף ומפורט בית המשפט העליון במסגרת ע"א 6416/01, בנבנישתי נ. כונס הנכסים,

פסק דין
מיום
4.5.03, דינים עליון סד 359. באותו מקרה דן בית המשפט בשיקולים למתן צו כינוס. הנשיא ברק פרט את תכליתם של הליכי פשיטת הרגל כדלקמן:
"מקובל לקבוע כי הליכי פשיטת הרגל מיועדים למלא אחר שתי תכליות עיקריות: האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר (ראו ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1) 164, 166). תכלית זו מקבלת משנה תוקף לאור ההגנה החוקתית על זכות הקניין (סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). לשם שמירה על קניינו של הנושה ופרעון החובות המגיעים לו אין די לעיתים בהליכי הוצאה לפועל ויש הכרח באמצעי קיצוני יותר - הוא הליך פשיטת הרגל. אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. לא פעם יעדיף חייב את המחיר של פשיטת הרגל על פני ההליכים האחרים המופעלים כנגדו לשם גביית חובו (ראו א' פרוקצ'יה, "פשיטת רגל על פי בקשת חייב", הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272).
אכן, חייב עלול להיות נרדף על ידי נושיו במסגרת ההוצאה לפועל וכן "עשוי להיקלע לפעמים שלא בטובתו למצבים המקשים עליו לתפקד וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו בנסיבות מתאימות לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו" (ראו לוין וגרוניס הנ"ל, בעמ' 24 וכן: ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים, פ"ד מח(1) 45, 55). אשר על כן צויין כי "אילולא היו
קיימים
הליכי
פשיטת רגל, צריך היה להמציאם
למטרה
זו,
להציל
אסיר
מידי אוסריו" (ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1) 23, 28)".
לאור תכלית שנייה זאת שנועדה
לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו יש לבחון האם
התנהגותו של החייב שהביאה אותו למצבו הכלכלי הנוכחי הינה כזאת אשר מצדיקה או שוללת את מתן הצו.

14.
השיקולים שינחו את בית המשפט בעת בדיקת התנהגותו של החייב בעת הסתבכותו הכלכלית הינם שונים ומגוונים וקשה לתחמם ברשימה סגורה. כך בית המשפט ישקול
אם החייב נהג בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר איכפתיות כלפי הנושים תוך סיכון כספם במודע. בית המשפט ייבחן האם נפלה אי חוקיות בפעילות החייב שהביאה להתמוטטותו הכלכלית והאם חובותיו נעוצים באותה אי חוקיות. יש לזכור כי לא כל פעולה אי חוקית של החייב ואפילו לא כל ניהול עסק לא חוקי ייחשבו כהתנהגות חסרת תום לב
ביצירת החובות ( ראה ע"א 6416/01 הנ"ל). בית המשפט יימנע מלהעתר לבקשת חייב אם נהג מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו והצגת מצגי שוא בפני
הם (ע"א 149/90, קלאר נ. כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה (3), 61). חייב אשר נמנע מלעשות פעולות מינימליות כדי למנוע את התדרדרותו ואשר לא ניצל את אפשרויותיו לקבלת כספים ונכסים לשם פירעון החובות עלול למצוא כי התנהגות זאת תחשב כחסרת תום לב (ע"א 5178/92, סמי ואיטה אליהו נ. כונס הנכסים הרשמי, פד"י
מט (1), 435). וזאת כאמור רק רשימה חלקית". (פש"ר (חיפה) 512/03,
קרן עמית ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי- מחוז חיפה, תק-מח 2004(3), 2871 ,עמ' 2873).


בנסיבות העניין, לא הרים החייב את הנטל המוטל עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב.
א
. בהעדר דוחות מבוקרים לא ניתן להוכיח את נסיבות הסתבכותו של החייב, והחייב לא יכול להרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב. אין כל הסבר לכך כי החייב הפגין חוסר אכפתיות לגבי העסקים שניהל, וגרסתו כי כיום אין בידו כסף להכין דוחות אינה מספקת.
"אמנם כבר נפסק כי הטענה בדבר אי הגשת דו"חות מבוקרים של חברה, כשלעצמה, אינה מספקת לדחיית בקשה להכרזת חייב כפושט רגל, אך ברי כי חייב שאינו מגיש דו"חות ואף אינו מגיש ראיות אחרות, לא יוכל לשכנע כי נקלע לחובות בתום לב."
(פש"ר (חיפה) 192/03
כנפי שלומי שלמה נ' הכנ"ר מחוז חיפה , תק-מח 2005(1), 3555 ,עמ' 3557).

אמנם, לא בכל מקרה בו
חייב אשר לא המציא דוחות כספיים עתיקי יומין, ימצא עצמו עומד בפני
שוקת שבורה, רק עקב אי המצאת דוחות אלה, (בר"ע 2282/03 גרינברג נ' הכנ"ר,
פ"ד נח(2), 810 ,עמ' 815-816),
ואולם במקרה דנן החייב לא נתן כל הסבר מדוע לא הגיש דוחות למס הכנסה במועדים בהם היה צריך להגישם, בעיקר לאור טענתו כי חברה ב' היתה רווחית ברוב התקופה.

(ראה סעיף ה1 לסיכום החקירה של החייב).
לו היה החייב מבקש דחייה של ההחלטה בבקשתו כדי לאפשר לו להגיש דוחות מבוקרים הייתי רואה לקבל את בקשתו, אך בהעדר בקשה מטעם החייב, ולאחר שהודיע כי אינו יכול לגייס את הכסף לרואה חשבון, לא ניתן להטיל על הכנ"ר לערוך עבור החייב דוחות כספיים מבוקרים שיכללו אימות המסמכים, התאמות בבנקים, התאמת ספקים, התאמת לקוחות, ספירת מלאי וכדומה. ללא פעולות אלה אין המסמכים שהוגשו על ידי החייב לכנ"ר מעידים על דבר, ולא ניתן להתייחס אליהם כאל מקור אמין.

ב
. החייב פתח את חברה א' בעת שהיה לכאורה מסובך בחובות בגין חברה ב'. חתימה על ערבות בעת שאדם מסובך בחובות מהווה התנהגות חסרת אחריות המגיעה כדי חוסר תום לב. (לענין חתימתו של החייב על ערבות אישית לחובות חברה א' ראה סעיף 8 לתצהיר התגובה).

"סבורני כי כאשר אדם חותם על ערבות על סכום כאמור, ביודעו כי כושר השתכרותו אינו מאפשר לו לשלמו וכי גם רכוש שיש בו כדי להבטיח את תשלום הסכום הנערב אין בידו, הרי שיש בהתנהגותו זו משום התנהגות חסרת אחריות המגיעה כדי חוסר תום לב". (פש"ר (חיפה) 409/03 בוגנים (לוי) ליאת נ' הכונס הרשמי , תק-מח 2004(2), 1520, עמ' 1523, וכן ראה פש"ר 393/01 (חיפה), תשובה נגד הכנ"ר, דינים מחוזי, לג (7),322).

ג.
הסתירות בין גרסאות החייב בתצהיריו כפי שפורטו לעיל בתגובת הכנ"ר תמוהות, ויש קושי להבין את כל הנסיבות האמיתיות להסתבכותו, והחייב הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו.

ד
. החייב מכר את רכבו למקורבו, אך המשיך לנהוג בו מנהג בעלים, לרבות ביטוחו, עד אשר נתפס הרכב בהליכי הוצל"פ.

ה
. גרסת החייב לגבי מימון מלא של הוצאותיו על ידי אמו אינה מתיישבת עם הכנסת האם, שאינה עולה על 6,000 ₪ לחודש, כאשר מדובר גם על אחזקת רכב סוזוקי שנת ייצור 03'.
לכן, לא ניתן להתעלם מחשדו של הכנ"ר כי לחייב הכנסות נוספות שאינו מדווח עליהן.

8.
התנהלותו של החייב במהלך התקופה בה ניתן צו לכינוס נכסיו, מלמדת אף היא על התנהלות בחוסר תום לב.
"15.
כאמור
גם התנהגות החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל ותום לבו בשלב זה ייבחנו גם הם. חייב אשר לא גילה את כל נכסיו בדוחו"ת שהגיש, נמנע מהתייצבות לחקירה או נמנע מהצגת מסמכים שנדרשו ממנו לא ייחשב כתם לב. גם חייב אשר המשיך לצבור חובות במהלך הליכי פשיטת הרגל מבלי ליידע את נושיו בדבר מצבו ייחשב כחסר תום לב. חייב
אשר נמנע מלשלם את התשלומים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צוו הכינוס עלול לגלות שהתנהגות זו תביא לביטולו של הצו והימנעות ממתן צו להכרזתו כפושט רגל. חייב אשר לא מנצל את יכולתו הכלכלית נמנע מלהתפרנס ויושב בביתו בשב ואל תעשה על חשבון נושיו ייחשב גם הוא כחסר תום לב (ע"א 5178/92, הנ"ל וע"א 4892/91, אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45, 58). פגיעה בחובות הגילוי המוטלות על החייב בעת הגשת הבקשה, כמו הסתרת נכסים, הסתרת עובדות רלבנטיות לבחינת טיב ההסתבכות וכו' אף היא עשויה להיחשב כחוסר תום לב
(ראה ע"א 149/90 הנ"ל עמ' 66) כל אלו הינן רק דוגמאות להתנהגויות
אשר עשויות להישקל על ידי בית המשפט בעת בחינת תום לבו של החייב וכמובן שבית המשפט ייבחן נסיבותיו של כל מקרה ומקרה שבא לפניו."
(ענין קרן עמית הנ"ל, וכן ראה גרוניס ולוין עמ' 99-101, וכן פרשת קירצמן ובנבנישתי הנ"ל).

א
.
החייב צעיר יחסית, מסר בתצהיר התמיכה לבקשתו כי הוא עתיד להשתכר משכורת של
3,800 ₪ נטו. דא עקא שבחקירה מסר כי לא השתכר שקל אחד מאז שהחל לעבוד, דהיינו משך 6 חודשים, מאחר שהכנסותיו הן מעמלות והוא לא מכר אף דירה. לא ברור כיצד מתיישבת גירסה זו עם גרסתו בתצהיר לגבי משכורתו כשכיר, וכן לא ברור מדוע אינו מחפש עבודה כשכיר בתחום התמחותו, וכיצד הוא עובד במשרד תיווך חצי שנה ללא כל שכר.

"אף אם מתברר כי אין החייב מפעיל את מלוא כישוריו ויכולתו להגדיל הכנסותיו, ייחשב הדבר כהתנהלות שלא בתום לב" (לוין וגרוניס בספרם הנ"ל, עמ' 109).

ב
. רשימת הוצאותיו של החייב במסמכי התמיכה לבקשה שונה שוני רב מגרסתו בפני
הכנ"ר, ללא כל הסבר, שהרי בתקופה בה הגיש את הבקשה לפש"ר היה כבר שקוע בחובות ונתמך על ידי אמו.
מכל מקום, לא ברור כיצד במצבו של החייב הוא מגדיל את הוצאותיו על ידי שימוש ברכב פרטי מספר פעמים בשבוע.

ג
. החייב אינו משלם את מזונות בנותיו מזה כשנתיים, ומגדיל את חובותיו לנושיו.

9.
נוכח כל האמור לעיל, איני רואה מקום להיעתר לבקשה ולהכריז על החייב כפושט רגל, ואני דוחה את הבקשה.


הצו לכינוס נכסי החייב מבוטל בזה, וכן מבוטלות ההגבלות שהושתו עליו, לרבות הצו לעיכוב יציאתו של החייב את הארץ.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום 09 במאי, 2006 (י"א באייר תשס"ו) בלשכה.

דיאנה סלע
, שופטת
הקלדנית: שני ח.







פשר בית משפט מחוזי 573/04 בלום יעקב נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה (פורסם ב-ֽ 09/05/2006)