פסקי דין על הירש עדי | פסקי דין על רייכל צחי | פסקי דין על ("דוגרי-שיווק") | פסקי דין על קלצ'בסקי יובל ("פיינארט")

42035/05 א     21/05/2008




א 42035/05 הירש עדי, רייכל צחי, ("דוגרי-שיווק") נ' קלצ'בסקי יובל ("פיינארט")




בעניין:
5



בתי המשפט

בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו
לפני כבוד השופט שלמה פרידלנדר
א 42035/05

א 46814/05



תאריך:

21/05/2008




בעניין:
1.
הירש עדי

2.
רייכל צחי
("דוגרי-שיווק")



ע"י ב"כ
עו"ד בנימין (בנג'י) לבנטל


התובעים


נ
ג
ד


קלצ'בסקי יובל ("פיינארט")




ע"י ב"כ
עו"ד ירון כהן


הנתבע



פסק-דין
מבוא וטענות הצדדים
1.
לפניי תביעות כספיות הדדיות, שהדיון בהן אוחד במתכונת של תביעה עיקרית ותביעה-שכנגד, בעקבות כישלונה של עסקה להפצה באינטרנט, על ידי התובעים והנתבעים-שכנגד (להלן: 'עדי וצחי'), של מוצרי ריהוט שיוצרו או יובאו על ידי הנתבע והתובע-שכנגד (להלן: 'יובל').

2.
עדי וצחי, בתביעתם העיקרית, טוענים שיובל לא עמד בציפיותיהם של הלקוחות, ועקב כך בוטלו עסקאות בשיעור גבוה בהרבה מן המקובל. יובל גם פיגר וחיסר בתשלומי העמלות לתובעים ולבעלי האתרים. יובל גם הפר את החוזה בהפסקתו החד-צדדית בטרם-עת. בהתנהלותו זו פגע יובל במוניטין של עדי וצחי אצל בעלי האתרים.

3.
יובל מתגונן מול התביעה העיקרית בטענות כי עדי וצחי נטלו לעצמם גישה בלעדית ללקוחות, ומסרו להם מצגים בלתי ריאליים, כדי לשדלם לבצע הזמנות, ועל ידי כך להעשיר את קופת העמלות של עדי וצחי. יובל לא יכול היה לעמוד במצגים האמורים, שנעשו שלא על דעתו, ועל ידי כך נגרם חוסר-שביעות-הרצון של הלקוחות. בהקשר זה טוען יובל כי עדי וצחי השהו את מסירת ההזמנות למועד התשלום החודשי, דבר שנגס באופן חמור במשך הזמן שעמד לרשות יובל לספק את המוצרים, וגם בכך הכשילו את יכולתו של יובל לעמוד בהתחייבות כלפי הלקוחות. תשלום העמלות נדחה בהסכמת עדי וצחי למועד של 'שוטף + 60', במקום 'שוטף + 30', נוכח הפרישה הרחבה של תשלומים בעסקאות באינטרנט.

4.
בתביעתו-שכנגד, שהוגשה מלכתחילה כתביעה קטנה, טוען יובל כי עדי וצחי עיכבו תחת ידיהם את מכשיר-הסליקה שלו; כי הפסיקו את ההתקשרות עמו ללא הודעה מוקדמת; כי גבו ממנו עמלות בייתר, ללא זיכוי בגין ביטולי עסקאות; וכי הכפישו אותו באוזניהם של בעלי האתרים.

5.
עדי וצחי מתגוננים בטענות כי מכשיר הסליקה עוכב כדין ובינתיים הושב; כי יובל הוא אשר ביטל את העסקה; כי לא נגבו ממנו עמלות בייתר; וכי לא הכפישו אותו באוזני בעלי האתרים, אלא רק מסרו משוב כמתחייב.

6.
עקב שינוי בסידור העבודה של בית המשפט, נוצר אצלי עומס עבודה חריג שגרר עיכוב בכתיבת פסק הדין. התנצלותי המערכתית לפני הצדדים.


דיון והכרעה
7.
אין מחלוקת כי יובל ביטל את החוזה עם עדי וצחי, בחודש פברואר 2005. על כך העידו הם [פרוטוקול, עמ' 3 ו-7] והוא [שם, 11-12]. יובל לא הוכיח כי עדי וצחי הפסיקו לתת לו שירותים קודם לכן.
8.
יובל טוען למתן הודעה מוקדמת כבר בחודש דצמבר 2004. אולם, כאמור, ההתקשרות לא נפסקה חודש לאחר ההודעה הנטענת (קרי: בינואר 2005), אלא חודשיים לאחר מכן. לפיכך נראה שבחודש דצמבר הושמעה תלונה, ואולי אף התראה; אך לא 'הודעה-מוקדמת' החלטית על ביטול החוזה בחלוף 30 יום.

9.
לפי סעיף 6 בחוזה [נספח א' לתצהירי עדי וצחי] – "כל אחד מהצדדים יהא רשאי לבטל הסכם זה מכל סיבה שהיא בהודעה מראש של 30 ימים". לא הוכחה הסכמה אחרת בין הצדדים בעניין זה. לפיכך אין אחיזה חוזית לטענת עדי וצחי כי יובל הפר את החוזה בעצם ביטולו לפני תום שנה מתחילתו.

10.
יובל לא הוכיח, ולמעשה אף לא טען, כי ההודעה על ביטול החוזה מפברואר 2005 הייתה בגדר הודעה מוקדמת, שהפכה לאופרטיבית רק חודש מאוחר יותר. לפיכך, ומשדחיתי את טענתו כי יש לראות בדין-ודברים שהיה בין הצדדים בדצמבר 2004 משום הודעה מוקדמת כנדרש בחוזה – יש לקבוע כי יובל לא קיים את החיוב החוזי לתת, עובר לביטול החוזה, הודעה מוקדמת של חודש.

11.
יובל לא סתר את הנתונים שהביאו עדי וצחי בנספח י"ד לתצהיריהם, בדבר רווחיהם החודשיים מן העסקה. אולם, נתונים אלה אינם מבססים את מסקנתם בדבר הפסד בסך 8,000 ₪ עקב אי-מתן הודעה מוקדמת של חודש. הרווח הממוצע לאחר הביטולים, לפי הנספח האמור, עולה לסך 6,299 ₪. זה הסכום שעדי וצחי היו צפויים לקבל לפי מהלך העסקים בינם לבין יובל.

12.
אמנם, עדי וצחי טוענים כי יובל גרם להם הפסדים בהתנהלותו הכושלת מול הלקוחות, שהניבה ביטולים עודפים, ואלמלא הם – היה הרוח גדול יותר. אולם גם ליובל טענה כי עדי וצחי הכשילו אותו, ועל כן אין לזקוף את הביטולים לחובתו. טענה זו תתברר לחוד, ובמידת הצורך תניב פיצוי נפרד.

13.
לפיכך, בשלב זה יש לקבוע כי הנזק בגין אי-מתן הודעה מוקדמת של חודש שקול לאבדן רווחים של חודש, וסכום זה – לפי הנתונים בפועל – אינו עולה אלא לסך 6,299 ₪.

14.
אין מחלוקת שמכשיר הסליקה הושב. יובל לא הוכיח שעיכובו אצל עדי וצחי גרם לו נזקים. לא נטען לתחולתה של העוולה הנזיקית של 'עיכוב נכס שלא כדין', ולפיצוי בגינה אף ללא הוכחת נזק. מכל מקום, לא נסתרה טענת עדי וצחי כי המכשיר עוכב בהקשר של טענת-חוב כנה. למעשה, נראה מסיכומי יובל כי בעקבות השבת המכשיר אין לו על עדי וצחי אלא תרעומת.

15.
ביום 1.3.05 – קרי: לאחר ביטול החוזה – אישר יובל כי הוא חב לעדי וצחי בגין יתרת עמלות סך 3,212 ₪, שמתוכם פרע על אתר סך 2,200 ₪. מפני המסמך [נספח ח' לתצהירי עדי וצחי] עולה כי אין בעניין זה טענות נוספות למי מן הצדדים כלפי רעהו. לפיכך לא הוכחו טענות עדי וצחי כי יובל חייב להם סכומים נוספים כשיפוי בגין עמלות ששילמו במקומו לבעלי האתרים; וטענות יובל כי עדי וצחי חייבים לו החזרי עמלות בגין ביטולי עסקאות.

16.
עדי וצחי הודו בהסכמתם, על-כל-פנים לתקופה מוגבלת שבסיומה ממילא בוטל החוזה, לתשלום עמלותיהם לפי 'שוטף + 60' [פסקה 16 בסיכומיהם].

17.
עדי וצחי לא הביאו אפילו ראשית ראיה לפגיעה במוניטין, ואין-צריך-לומר שלא הוכיחו את היקף נזקם הנטען עקב פגיעה זו. מדובר במוניטין בקרב מספר מוגבל של בעלי אתרים. לא היה אמור להיות כל קושי בהבאת עדויותיהם המתבקשות בעניין זה. נספח ו' לתצהיר עדי וצחי אינו אומר דבר בנדון. נספח י"ג הוא תרשומת פנימית שלהם שלא הוכחה; ומכל-מקום לא הוכח קשר סיבתי בין השינויים בהכנסות, לפי התרשומת, לבין הפגיעה הנטענת במוניטין. זאת ועוד: הסכומים שצוינו אינם מגלים נפילה חדה בהכנסות, בסמוך לביטול החוזה – כמצופה לפי הטענה.

18.
גם יובל לא הוכיח פגיעה במוניטין שלו אצל בעלי האתרים, על ידי עדי וצחי, או עוולה של לשון הרע של עדי וצחי כלפיו. גם הוא לא הביא את עדויותיהם הרלבנטיות של בעלי האתרים לעניין זה. עובדה היא כי הוא ממשיך לעבוד בשיווק באינטרנט, ולפי עדותו-שלו אף עושה חיל בכך, בעידן שאחרי עדי וצחי. יובל לא הוכיח התנהגות עוולתית מצד עדי וצחי בהקשר זה, למעט חיווי דעה לגיטימי; הוא לא הוכיח פגיעה; והוא לא הוכיח נזק.

19.
העניין האחרון, שנראה כי הוא העניין העיקרי שהוביל לשבר ביחסי הצדדים, הוא השאלה מי גרם לחוסר שביעות הרצון של הלקוחות: יובל, שכשל במילי התחייבויותיו, או עדי וצחי, שהכשילו אותו.

20.
משעליי להעדיף גרסה מן הגרסאות, ולפי נטל הראיה במשפט האזרחי די ביתרון קל של הסתברות אחת מהן – אני מעדיף את גרסתו של יובל, חרף היותה עדות יחידה של בעל דין, מן הטעמים שיפורטו להלן.

21.
עדותו של יובל עשתה עליי רושם חיובי יותר מעדותם של עדי וצחי.

22.
עדי וצחי פעלו בחזית השיווקית מול הלקוחות [עדות עדי בישיבת קדם-המשפט, פרוטוקול מיום 24.4.06]. אולם, לא הייתה מחלוקת כי האחריות לפיצוי הלקוחות בגין אי-הגשמת ציפיותיהם הייתה של יובל.

23.
התרשמתי כי פער זה יצר 'עלות נציג'. לעדי וצחי היה אינטרס לרצות את הלקוחות בטווח הקצר, כדי לקשור עסקאות ולגרוף עמלות. משיובל הוא שהיה אמור "לפרוע את השטרות שהם פיזרו", נוצר סיכון מובנה להחצנת עלויות מהם אליו.

24.
בעניין טענת השיהוי בהעברת ההזמנות קיימת עמימות. מחד-גיסא, תמוה שעדי וצחי לא יכלו להראות אסמכתאות לשיגורן בפקס של ההזמנות ליובל, בזמן אמיתי, כטענתם. מאידך-גיסא, תמוהה גרסת יובל בדבר עיכוב כה בלתי-אחראי של ההזמנות על ידי עדי וצחי. מועדי האספקה היו גלויים וידועים גם לעדי וצחי. קשה לי לקבל כי הם סיכנו במו ידיהם את קיום ההתחייבויות כלפי הלקוחות, וזאת בשים לב לפגיעה הצפויה גם בהם במקרה של ביטול עסקאות עקב איחור באספקה.

25.
לאור המקובץ, אני קובע כלהלן: יובל היה רשאי לבטל את החוזה בפברואר 2005, אך הוא הפר את חיובו לתת על כך הודעה מוקדמת בת חודש ימים. בגין הפרה זו זכאים עדי וצחי לפיצוי בסך 6,299 ₪. יובל חייב גם לפרוע לעדי וצחי את יתרת חובו בגין העמלות, לפי הודאתו מיום 1.3.05, בסך 1,012 ₪. שאר היסודות בתביעה העיקרית, ובתביעה-שכנגד, לא הוכחו. איני נדרש לטענות שהעלה יובל בתצהירו ובסיכומיו שלא בא זכרן בתביעתו המקורית, ואשר מהוות 'הרחבת-חזית'.


סיכום
26.
התביעה העיקרית מתקבלת באופן (מאוד) חלקי, במובן זה שעל יובל לשלם לעדי וצחי 7,311 ₪, נכון ליום 1.3.05, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל.
27.
התביעה-שכנגד נדחית.

28.
לאור הקביעות בדבר התנהלותם של הצדדים, ולאור התוצאה האמורה – כל צד ישא בהוצאותיו.



ניתן היום, ט"ז באייר, תשס"ח (21 במאי 2008), בלשכתי.



שלמה פרידלנדר
, שופט






א בית משפט שלום 42035/05 הירש עדי, רייכל צחי, ("דוגרי-שיווק") נ' קלצ'בסקי יובל ("פיינארט") (פורסם ב-ֽ 21/05/2008)