פסקי דין על בעניין: | פסקי דין על המשיבה ע"י ב"כ עו"ד מיכל לב-טוב החלטה נגד העורר הוגש בבית משפט השלום בנצרת כתב אישום ובקשת מעצר עד תום ההליכים בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ...
001391/06 פשר 01/01/2001
בעניין:
law data
law data
1
0
2008-05-24t19:22:00z
2008-05-24t19:22:00z
2
720
3600
30
8
4312
11.8122
cn=nazerat-001/ou=nazerat/ou=server/o=courts
prod\esdynamic.nsf
בש 001391/06
1
1
frmdocument
0
0
false
false
false
çæåø ì-normal
microsoftinternetexplorer4
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
page
5
בתי המשפט
בבית המשפט המחוזי בנצרת
בש
001391/06
בפני
:
סגן
הנשיא נסים ממן
תאריך:
27/2/06
שמואל זגורי
בעניין:
העורר
ע"י ב"כ עו"ד דורון נוי
נגד
מדינת ישראל
המשיבה
ע"י ב"כ עו"ד מיכל לב-טוב
החלטה
נגד העורר
הוגש בבית משפט השלום בנצרת כתב אישום ובקשת מעצר עד תום ההליכים בעבירות של
החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית במשקל של 496 גרם נטו והחזקת סכין למטרה לא
כשרה. בית משפט השלום [סגן הנשיא אזולאי] קיבל את הבקשה והורה על מעצרו של העורר
עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. על כך הערר שבפני
.
בית משפט
השלום בדק את הראיות לכאורה שבידי המאשימה והגיע למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה
להוכחת האישומים, ביניהן ניתן למנות את הראיות הבאות:
א.
השוטר גריפאת, שהיה בין השוטרים שהשתתפו
בפעולה שבה נעצרה מכונית שבה נסע העורר, מציין במזכר שערך כי ברכב נתפס 4 סוליות
החשודות המכילות סמים, הסוליות נתפסו על המושב האחורי בין הרגליים של העורר.
ב.
בדוח הבהרה שכתב השוטר גריפאת ימים אחדים לאחר
האירוע הוא מציין כי "בזמן שהוצאתי את החשודים מהרכב לבצע חיפוש, הוצאתי את
זגורי שמואל מהרכב מצד ימין בזמן שיצא מהרכב ראיתי את הסוליות חשיש על המושב
האחורי היו מתחתיו של זגורי שמואל ובזמן שיצא מהרכב נפלו הסוליות על רצפת הרכב
ואז נתפסו על ידי 4 סוליות".
ג.
השוטר דורון ממן מציין בדוח שערך כי לאחר
חיפוש מדוקדק יותר במכונית הוא מצא עוד סוליה חמישית במספר.
בית משפט
השלום בחן את טענותיו של הסניגור בדבר סתירות שמצא בדברי השוטרים וקבע כי לא די
בהן לקבוע כי הראיות אינן טובות לכאורה וכי די בשלב זה, קבע בית המשפט, ששני
שוטרים אשר תפסו את הסמים אשרו כי הם נתפסו בצד הימני האחורי של המכונית במקום
שישב העורר.
טענה אחרת
שהועלתה בפני
בית משפט השלום היא שאחד הנוסעים במכונית, אברג'יל מאיר שמו, טען
בזמן הארכת המעצר בבית המשפט כי הוא זה שזרק את הסם לריצפת המכונית כאשר הבחין
בשוטרים. הוא הודה בעובדות כתב האישום ודינו כבר נגזר. הסניגור טען כי הודאתו של
אברג'יל צריכה לשים, למעשה, קץ לחשדות נגד העורר ועובדה היא שהודאתו של אברג'יל
הניעה את המשטרה לשחרר את הנהגת והאיש שישב לידה ולא לייחס להם שום אשמה למרות
שסוליות החשיש נמצאו ברכבם. בית משפט השלום דחה טענה זו בקבעו כי הודאתו של
אברג'יל בבית המשפט עומדת בסתירה לדברים שאמר במשטרה בתחילת החקירה שאז לא לקח על
עצמו שום אחריות ולא טען שהסמים הם שלו. מכל מקום, קבע בית המשפט כי מקומן של
טענות כאלה הוא בעת בירור המשפט ולא במסגרת החלטת מעצר עד לתום ההליכים.
משהגיע בית משפט השלום למסקנה כי יש
תשתית ראיות לכאורה, בחן גם את עילת המעצר וקבע כי בנסיבות העניין הוכחה עילת
המסוכנות לאור כמות הסם שנתפסה, עברו הפלילי המכביד של העורר והעובדה שהעבירה
בוצעה על ידיו בשעה שתלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה בר הפעלה בן 7 חודשים.
באשר לחלופת המעצר קבע בית המשפט כי
לא מצא חלופה שבכוחה לאיין את מסוכנותו של המשיב וזה לנוכח טיבם של המעשים והחשש
כי ישוב לסורו וימשיך לעסוק בעסקי סמים.
הסניגורים המלומדים עוה"ד נוי
ושפרלינג חזרו בפני
על הטענות שהעלו בפני
בית משפט השלום. במיוחד התרכז עו"ד
נוי בטענה כי גם אם ישנה תשתית ראיות, עוצמתה לפחות חלשה, אם לא מעבר לכך. הוא
מפנה לסתירות שנפלו בדברי השוטרים בשאלה היכן ובאילו נסיבות נמצאו סוליות הסמים
במכונית. הסניגור טוען כי אין סיבה שבעניין כה פשוט לא ימסרו השוטרים גרסה אחת
ברורה אחת ומוסכמת והעובדה שיש ביניהם מחלוקת בשאלה מי מצא את סוליות החשיש, היכן
נמצאו במכונית וכיצד התגלו, מצביעה על כך שהראיות בנקודה הקריטית ביותר מוטלות
בספק. טענה זו נראית בעיני טענה ראויה. באופן רגיל, היכן בדיוק נמצאו סוליות
החשיש לא היתה שאלה בעלת חשיבות, אולם בנסיבות המקרה, בהן העורר נסע כטרמפיסט
במכונית שאינה שייכת לו וכאשר בעלי המכונית שוחררו מכל אחריות לסם שנמצא בה וכאשר
אחד הנוסעים נטל על עצמו אחריות לסם, השאלה היכן בדיוק נמצא הסם, האם בין רגליו
של העורר או שמא ליד אברג'יל, היא שאלה שנודעת לה חשיבות רבה. לכן הייתי אומר כי
תשתית הראיות שבידי המשיבה טובה לכאורה, אולם עוצמתה פחותה.
בעניין עילת המעצר – סבורני כי אין
מקום להביע דעה סותרת למה שקבע בי תמשפט השלום.
המסקנה הנובעת מכך היא, שעם כל
החומרה שיש בהחזקת סם מסוכן בכמות כזו על ידי אדם שתלוי ועומד נגדו עונש מאסר בר
הפעלה, יש מקום לשקול בנפש חפצה יותר חלופת מעצר. בית המשפט דחה, למעשה, כל חלופה
על הסף ולא איפשר לסניגור להציע חלופה ולבחון אותה לגופה. נראה לי כי שחרור בתנאי
חלופה ראוי לעיון נוסף.
מכל האמור לעיל הנני מקבל את הערר
באופן חלקי ומורה על החזרת העניין לבית משפט השלום על מנת שישמע הצעת חלופת מעצר
מפי הסניגורים וידון בה לגופה על בסיס ההנחה ששחרור בתנאי חלופת מעצר אינו החלטה
בלתי אפשרית בתיק זה.
ניתנה היום
כ"ט בשבט, תשס"ו (27 בפברואר 2006) במעמד הצדדים.
ניסים ממן, סגן נשיא
בש001391/06מירב