פסקי דין על דוד בבקובי | פסקי דין על גילי הלר

53331/05 א     21/05/2008




א 53331/05 דוד בבקובי נ' גילי הלר




בעניין:

1



בתי המשפט


בבית משפט השלום
בתל אביב
-
יפו
ת"א
053331/05


בפני
:
כב' השופטת ד"ר דפנה אבניאלי

תאריך:
21.05.2008



בענייין
דוד בבקובי



ע"י ב"כ עו"ד דור נוי
התובע


נ
ג
ד


גילי הלר




ע"י ב"כ עו"ד אריה צ'צ'יק
הנתבעת


פסק – דין


חתימתה של הנתבעת כערבה לשני שטרי חוב עומדת במרכזה של תביעה זו.

תחילתה של הפרשה בשתי הלוואות, שנטל גרושה של הנתבעת, עו"ד רונאל הלר (להלן : "עו"ד הלר"), עת בני הזוג היו נשואים זה לזו. ההלוואות ניטלו מהתובע, על סך של 200,000 ₪ כל אחת. להבטחת החזר ההלוואות הנ"ל, ניתנו לתובע שני שטרי חוב, חתומים על ידי עו"ד הלר כעושה השטרות ובערבותם של ארבעה אחרים, ביניהם לכאורה גם הנתבעת.

ההלוואות לא נפרעו במועדן והשטרות הוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בהרצליה. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השטרות. בהסכמת הצדדים ניתנה לנתבעת רשות להתגונן והתיק הועבר לבית משפט זה.

טענות התובע
התובע טוען, כי הנתבעת חתמה בפני
ו על שטרות החוב, כערבה להם, במשרדו של עו"ד הלר. התובע דוחה בשתי ידיים את טענת ההגנה של הנתבעת, כי לא חתמה על שטרות החוב, וחתימתה עליהם זויפה. התובע מוסיף ומציין, כי בנוסף לשטרי החוב, נתן עו"ד הלר בטוחות נוספות, בדמות שני שיקים לבטחון, אשר גם על גבם חתמה הנתבעת כערבה.

התובע טוען, כי לא היתה זו הפעם הראשונה בה חתמה הנתבעת כערבה להתחייבויותיו של עו"ד הלר כלפיו.

טענות הנתבעת
הנתבעת טוענת, כי אינה חתומה על שטרי החוב ומעולם היא לא ראתה אותם, לא ידעה על קיומם ולא הרשתה לאחר לחתום עליהם במקומה. לגרסתה, אין כל ממש בטענת התובע, לפיה חתמה על שטרות החוב בפני
ו.

הנתבעת מציינת, כי עו"ד הלר מסר לה כי הוא זה שזייף את חתימתה על שטרות החוב. לטענתה, עו"ד הלר זייף את חתימתה על מסמכים רבים, לרבות על הסכם למכירת דירתם המשותפת, ואף אילץ אותה באיומים לחתום על מסמכים שונים לנושיו.

הנתבעת מפנה לפסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון בת.א. 1641/05, בו נדחתה תביעה שטרית כנגדה, בהסתמך על בדיקת פוליגרף, שמצאה את הנתבעת דוברת אמת בטענתה כי לא חתמה על השיק נושא התביעה ההיא. לטענת הנתבעת, התביעה הנ"ל היא אחת מני מכתבי דרישה אחרים שהופנו אליה על ידי נושיו של עו"ד הלר, אשר בוטלו כולם לאחר שהובהר לנושים, כי חתימתה זויפה על ידי עו"ד הלר.

מאידך, הנתבעת מאשר, כי החתימות על גבי השיקים לבטחון הן חתימותיה.
שיקים אלה לא הוגשו לביצוע ואינם נושא התביעה.

הנתבעת צרפה גם תצהיר מטעמו של עו"ד הלר, בו ציין, כי זייף את חתימתה של הנתבעת על שטרות החוב, ללא ידיעתה. לגרסתו, מסר את שטרות החוב לתובע וציין בפני
ו, כי
החתים את הנתבעת עליהם, וזאת בניגוד לטענת התובע, לפיה הנתבעת חתמה על שטרות החוב בפני
ו.

חוות הדעת מטעם התובע
בחוות דעתה מיום 9/4/2006, הגיעה המומחית מטעמו של התובע, גב' אורה כבירי, למסקנה בסבירות הגבוהה ביותר, כי החתימה על שטרות החוב היא חתימתה של הנתבעת.

גב' כבירי הגיעה למסקנתה זו על סמך השוואת חתימתה של הנתבעת על מסמכים שאין לגביהם מחלוקת, כי הנתבעת אכן חתמה עליהם (השיקים לבטחון ומכתב מיום 25/6/1998), לחתימת הערבות על שטרות החוב.

בעקבות הגשת חוות דעת מומחה מטעמה של הנתבעת, הגיש התובע חוות דעת משלימה. בחוות דעתה המשלימה מיום 26/9/2006, ולאחר שעו"ד הלר התייצב מולה וחתם בפני
ה, הגיעה גב' כבירי למסקנה, כי החתימה על השיקים לבטחון וכן על שיק נוסף, הינה חתימתו של עו"ד הלר.

חוות הדעת מטעם הנתבעת
בחוות דעתו מיום 5/6/2006, הגיע המומחה מטעם הנתבעת, מר יצחק חגג, למסקנה בסבירות הגבוהה ביותר, כי החתימות על שטרות החוב אינן חתימותיה של הנתבעת. מר חגג ציין, כי קיימת סבירות גבוהה ביותר, שהחתימות על שטרות החוב הן חתימותיו של עו"ד הלר.

חוות דעת מטעם בית המשפט
לנוכח הפער העצום בין חוות דעת המומחים מטעם הצדדים, הוצע להם כי ימונה מומחה לכתב יד מטעם בית המשפט. ב"כ התובע התנגד למינוי, לאחר שנועץ בתובע עצמו, למרות שנאמר לצדדים, כי באפשרותם להציע מספר מומחים למינוי (עמ' 3 שורות 17-7).

המחלוקת

השאלה הצריכה הכרעה בתביעה זו היא, האם חתימת ערב מספר 1 על שטר החוב מיום
7/9/2003 (נ/3) וחתימת ערב מספר 1 על שטר החוב מיום 27/11/2003 (נ/4), הן חתימותיה של הנתבעת, אם לאו.

התובע סומך עמדתו בעניין זה על עדותו שלו, לפיה הנתבעת חתמה על שטרי החוב בפני
ו במשרדו של עו"ד הלר, וכן על חוות דעתה של המומחית מטעמו, גב' כבירי, אשר הגיעה למסקנה, ברמת הסבירות הגבוהה ביותר, כי החתימות על שטרי החוב הן חתימותיה של הנתבעת.

הנתבעת, לעומת זאת, סומכת עמדתה בעניין זה על עדותה שלה, לפיה מעולם לא ראתה את שטרי החוב ומעולם לא חתמה עליהם, וכן על עדותו של עו"ד הלר, אשר העיד, כי הוא זה שזייף את חתימותיה של הנתבעת על שטרי החוב. הנתבעת נסמכת גם על חוות הדעת של המומחה מטעמה, מר חגג, אשר הגיע למסקנה, ברמת סבירות גבוהה ביותר, כי החתימות של שטרי החוב אינן חתימותיה של הנתבעת. עוד ציין המומחה , כי קיימת סבירות גבוהה ביותר, כי החתימות על שטרי החוב נחתמו על ידי עו"ד הלר.

עדויות הצדדים
עדותו של התובע לא השאירה עלי רושם אמין. התובע דבק בגרסתו, כי כעניין של מדיניות - הסכמים ושטרות נחתמו בפני
ו או בפני
מי מטעמו, וכך גם היה בעניינה של הנתבעת. לעומת בטחונו הרב בנוגע לחתימת ההסכמים והשטרות בפני
ו על ידי הנתבעת, התובע לא היה כל כך בטוח ביחס לפרטים אחרים, הקשורים לעסקאות אלו, כגון, מועדי החתימה, אילו מסמכים נחתמו בכל מועד, מי נכח במעמד החתימה, מתי נחתמו הערבויות האחרות וכד'. התובע הרבה להשתמש בתשובות כגון "יכול להיות", "אני לא זוכר בדיוק", "אני לא יכול לומר באופן ודאי".

התובע יכול היה להביא לעדות את כל אחד משלושת הערבים האחרים לשטרי החוב, על מנת להראות ולבסס את דרך פעולתו, אולם בחר שלא לעשות כן .

גם עדותה של הנתבעת לא הייתה חפה מסתירות ותהיות. בתצהירה, התומך בהתנגדות לביצוע שטר, ציירה הנתבעת תמונה, לפיה חתימותיה על מסמכים שונים לנושיו של עו"ד הלר, בהוראתו, נעשו תחת איומים קשים. כשנשאלה באילו איומים מדובר, השיבה ש"האיומים היו מילוליים, 'אני אתאבד, אהרוג את עצמי, אבא של הילדים שלך יהיה בכלא.'" (עמוד 34 שורות 9-10)

בעדותה ציינה הנתבעת, כי חתימותיה על מסמכים, לבקשתו של עו"ד הלר, אירעו במקרים ספורים בלבד – "חתמתי גם על שיקים בגין האיומים. אני לא יודעת לנקוב במספר, אבל אולי עוד שלושה או ארבעה מסמכים ... אלו דברים בודדים מאוד" (עמוד 35 שורות 4-5, 20 בהתאמה). אולם עיון במסמכים בתיק מעלה תמונה שונה. הנתבעת אישרה חתימתה על שני שיקים על סך 200,000 ₪ כל אחד, שניתנו כבטוחות נוספות להלוואות שנטל עו"ד הלר (נ/5 , נ/6). הנתבעת אישרה חתימתה על המסמך ת/3 משנת 1998, בו היא מאשרת את חתימתה על 14 שיקים, שניתנו עבור מלאי ועבור משאית. העולה מהאמור לעיל הוא, שהנתבעת חתמה במשך תקופה ארוכה, לפחות משנת 1998, על התחייבויות ושיקים עבור ע"ד הלר,
במספר העולה פי כמה על עדותה בבית המשפט.

בנוסף, עיון בחתימת ידה של הנתבעת על המסמכים, אשר היא אישרה חתימתה עליהם, קרי, שני השיקים נ/5, נ/6, האישור מיום 25/6/1998 ת/3 ואישור מסירה בתיק ההוצאה לפועל ת/2, מדגימים חתימה שונה על כל אחד ממסמכים אלו. על השיקים חתמה הנתבעת "ה. גילי". על האישור ת/3 חתמה הנתבעת "ג. הלר". על אישור המסירה חתמה הנתבעת "גילי". הסבריה של הנתבעת בעניין זה אינם משכנעים וגם זאת בלשון המעטה (עמוד 41 שורה 15 עד עמוד 42 שורה 9). נראה, כי הנתבעת בחרה במודע בחתימה שונה בכל פעם, כדי להרחיק עצמה בבוא העת ממחויבות על פיה.

עדותו של עו"ד הלר, מטעמה של הנתבעת, לא חיזקה את גרסת ההגנה ולטעמי אף פגעה בה. מעבר להיותו של עו"ד הלר בעל אינטרס בתביעה, כגרוש של הנתבעת "אם ילדיו", כלשונו ולעובדה, כי בימים אלו הוא עומד לדין או נתן את הדין על אישומים רבים של זיוף והוצאת דבר במרמה, הרי שבעדותו אישר עו"ד הלר שהנתבעת חתמה על מסמכים מטעמו, הסכמים וערבויות "אני מניח שהרבה יותר מפעם אחת ..." (עמוד 25 שורה 26)

הנה כי כן, לא ניתן לבסס ממצא עובדתי, ביחס לחתימות הנחזות להיות חתימותיה של הנתבעת על שטרי החוב, על סמך עדויותיהם של הצדדים, באשר הן אינן מהימנות עלי. כעת יש לפנות אפוא, לבחינת חוות דעת המומחים מטעם הצדדים.

חוות דעת המומחים
התובע מסתמך על חוות דעתה של המומחית גב' כבירי, אשר מצאה, לאחר השוואת חתימתה של הנתבעת על מסמכים שאין מחלוקת כי חתמה עליהם, לשטרי החוב שבמחלוקת, כי החתימות על שטרי החוב הן חתימותיה של הנתבעת. מסקנתה של המומחית מבוססת על בחינת האותיות "ג", "ה", "י" בחתימה.

אין בידי לקבל את מסקנותיה של המומחית מטעם התובע. גם אדם שאינו גרפולוג מומחה, יכול להבחין על נקלה, שמלבד השימוש באותן אותיות, לא תמיד באותו הסדר (פעם "ה. גילי" ופעם "ג. הלר"), אין מדובר בחתימות דומות ובודאי שאינן זהות.

חוות דעתה "הנחרצת" של המומחית גב' כבירי, נראית מנותקת מהמציאות, ולשם המחשה יפורטו להלן נקודות השוני בין האותיות.

במוצגים נ/5, נ/6, לגביהם אישרה הנתבעת כי זוהי חתימתה, האות "ג" נכתבה בצורה ציורית, כאשר חלקה התחתון של האות (הבטן) משוך לכיוון שמאל, מתחת לשאר אותיות השם גילי. במוצגים ת/2, ת/3, אשר גם לגביהם אין מחלוקת כי זוהי חתימתה של הנתבעת, האות "ג" נכתבה בצורה מעוגלת ודומה לחצי השמאלי של הספרה "8". ואילו האות "ג" בחתימה הנחזית להיות חתימתה של הנתבעת על שטרי החוב נ/3, נ/4, אינה דומה כלל לאות "ג" כמפורט לעיל. בחתימות אלו, חלקה העליון של האות הוא קו ישר, הנוטה לכיוון שמאל בטן מעוגלת (נ/4) או בטן עם זווית (נ/3).

האות "ל", במוצגים נ/5, נ/6, נכתבה כך שחלקה התחתון הוא עיגול קו וחלקה העליון נמשך כלפי מעלה, עם נטייה ימינה. האות "ל" במוצג ת/3 כתובה כך שבחלקה התחתון אין שום עיגול, אלא האות כולה היא קו אחד, העולה מעל השורה עם נטייה ימינה וחלקה העליון של האות משלים לולאה סביב גוף האות. האות "ל" במוצג ת/2 כתובה כך שבחלקה התחתון של האות קיים עיגול קטן וחלקה העליון של האות נמשך מעלה ושמאלה. האות "ל" בשטר החוב נ/4 שונה לחלוטין מתוואי האות "ל", שתוארו לעיל. במוצג זה חלקה התחתון של האות הינו בצורת משולש, בעל זוויות חדות וקווים ישרים. האות "ל" בשטר החוב נ/3 שונה גם היא מתוואי האות "ל", שתוארו לעיל והיא שונה אף ביחס לאות "ל" בשטר החוב נ/4. במוצג זה האות "ל" כתובה כקו אחד, ללא חלק תחתון עגול או משולש, אלא כקו ישר העולה למעלה מהשורה בזווית חדה לכיוון שמאל ובסופו קו מאוזן לכיוון ימין.

האות "ה" במוצגים נ/5, נ/6 כתובה כך שהחלק העליון של האות משורטט כרבע עיגול. החלק הפנימי של האות דומה לחלקה החיצוני אך בגודל מוקטן ממנה. בנוסף, החלק הפנימי של האות לא נמצא מתחת לקצה השמאלי העליון של האות, אלא מעט פנימה לכיוון החלק הפנימי של האות. בשטר החוב נ/4 החלק העליון של האות דומה לחלק המקביל באות במוצגים נ/5, נ/6, אולם החלק הפנימי הוא קו ישר, נטוי מעט על צידו. בשטר החוב נ/3 החלק העליון של האות שונה מהחלק המקביל באות במוצגים נ/5, נ/6, בכך שהוא קצר יותר ולמעשה מהווה קו עליון בלבד עם נטייה קלה כלפי מטה בקצותיו. החלק הפנימי של האות הוא נקודה קטנה בלבד במרכזו של החלק העליון.

פירוט מאפייני חתימתה של הנתבעת, כאמור לעיל, בהן ניתן להבחין גם ללא מומחיות מיוחדת, הביאוני למסקנה, כי חוות דעתה של המומחית מטעם התובע לא יכולה לעמוד על מכונה. גם עין בלתי מקצועית ובלתי מיומנת יכולה להבחין בהבדלים המהותיים, בין החתימות שבמחלוקת לבין החתימות לגביהן אישרה שהנתבעת כי אלו הן חתימותיה.

תמוהה אף יותר חוות דעתה המשלימה של המומחית מטעם התובע. בחוות דעת זו בדקה המומחית, האם חתימות המושך על שיקים שונים, הינן חתימותיו של עו"ד הלר. יגעתי ולא מצאתי כל קשר בין חוות דעתה המשלימה של המומחית לבין התביעה דנן. לא היה כל צורך בחוות דעת משלימה זו. תהיות אלו מקבלות משנה תוקף, לאור העובדה שחוות הדעת המשלימה ניתנה מספר חודשים לאחר הגשת חוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת וברי, כי חוות דעת זו, נכתבה לאחר עיון בחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת, והסבריה בעניין זה, במהלך עדותה, היו רחוקים מלשכנעני.

חוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת היתה, כזכור, כי אין מדובר בחתימתה אלא במעשה זיוף. משדחיתי את גרסתו של התובע, לפיה הנתבעת חתמה על שטרי החוב בפני
ו, ומשדחיתי את מסקנותיה של המומחית מטעמו, המסקנה היא, כי התובע לא עמד במידת ההוכחה ובנטל הראיה המוטלים עליו. ראוי לשוב ולציין, כי התובע עצמו הכשיל את אפשרות מינויו של מומחה לכתבי יד מטעם בית המשפט. מינוי כזה היה מאפשר התרשמות מחוות דעת אובייקטיבית וקביעת מימצאים חד-משמעיים, לגבי טענת הזיוף שהעלתה הנתבעת.


סוף דבר

התביעה נדחית. תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו למימוש השטרות יסגרו.

לאור קביעתי, כי גם גרסתה של הנתבעת ושל עו"ד הלר מטעמה לא מהימנות עלי, ולאור העובדה שנוכחתי, כי הנתבעת חתמה בעבר ואף בקשר לעסקאות הנוכחיות על הסכמים, שטרות ושיקים לבקשתו של עו"ד הלר ולטובת נושיו, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, ט"ז באייר, תשס"ח (21 במאי 2008), במעמד הצדדים.




ד"ר דפנה אבניאלי
, שופטת








א בית משפט שלום 53331/05 דוד בבקובי נ' גילי הלר (פורסם ב-ֽ 21/05/2008)