פסקי דין על אחים בן רחמים ( צפון) | פסקי דין על שמעון בן רחמים | פסקי דין על דור אנרגיה 1988 בע"מ

1218/05 עא     21/03/2006




עא 1218/05 אחים בן רחמים ( צפון) בע"מ, שמעון בן רחמים נ' דור אנרגיה 1988 בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט מחוזי חיפה
בשבתו כבית משפט לערעורים
אזרחיים
עא 001218/05

וערעור שכנגד


בפני
:
כבוד סגן הנשיא גדעון גינת
כבוד השופטת שושנה שטמר
כבוד השופטת ברכה בר-זיו
תאריך:
21/03/2006



בעניין
:
1.
אחים בן רחמים ( צפון)
בע"מ
2.
שמעון בן רחמים


ע"י ב"כ עו"ד
רון עופר
המערערים

נ
ג
ד


דור אנרגיה 1988 בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
בר אילן ניצן
המשיבה
המערערת שכנגד


נוכחים:
ב"כ המערערים: עו"ד רון עופר
+ ומר דוד בן רחמים
ב"כ המשיבה/המערערת שכנגד: עו"ד ניצן בר אילן

ערעור מיום 8/3/05 וערעור שכנגד מיום 8/3/06 על

פסק דין
מיום 25/1/05 של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט י. וגנר) בת"א 9901/97

פרוטוקול
רון:
אני חושב שזה מקרה קלאסי של העלמת ראיות. איך יכולים לקבוע את העובדה הזו שיש הודעת בעל דין בכתב ההגנה שאומרת "לקחנו את השמן". הוגשה בקשה לתקנו וגם כתבתי לגבי הערעור שכנגד שאם בית המשפט סבור שהיה מקום לתת לו לתקן את כתב ההגנה,ש התיק יוחזר לשלם ונדון בעניין זה.

בר אילן:
בכל הערכאות נדחו טענותיו של חברי.

רון:
לא לקחנו דוגמא מהשמן הזה. כשאומרים שהשמן לא נמסר. יש הודעת בעל דין שהתבקש התיקון של כתב ההגנה.

אני חוזר על עיקרי הטעון ומה שנרשם בערעור. מדובר ב

פסק דין
שהקביעות העובדתיות סותרות לחלוטין את חומר הראיות. בימ"ש קמא הסתמך
על חוות דעת המומחה מטעמו.
אני רוצה להזכיר שהמערערת התנגדה למינוי מומחה מטעם בית המשפט לאור העובדה שהמומחה הקודם שמונה ע"י בית המשפט התגלה שהיה קשור בקשר עבודה הדוק עם דור אנרגיה ואפילו התברר שהוא עשה את הבדיקה על השמן, שבדיקה זו הוצגה כראיה בבית המשפט. לאחר שהובהר שלא ניתן יהיה למצוא מומחה שלא קשור לדור אנרגיה, המערערת ביקשה שלא ימונה מומחה ובית המשפט יכריע על סמך חוות הדעת שבפני
ו. בית המשפט, בכל זאת מינה מומחה שהתברר שיש לו קשרים עם דור אנרגיה, ויתרה מכן, המומחה מטעם דור אנרגיה היה הבוס שלו בחברת סונול – בעבר.
נכון שלא ביקשתי לפסול מומחה זה מאחר ולא נותרה בירירה כי כל המומחים בארץ קשורים לדור אנרגיה.

גם כאשר הסתמך בית המשפט על קביעות המומחה מטעמו, הוא קבע קביעות שגויות לחלוטין. המומחה ציין במפורש מספר פעמים בחקירתו הנגדית, שחוות הדעת שלו מסתמכת על התיאוריה שהוכנס למנוע שמן דגול תקין. הטענה היתה ששמן דגול תקין לא יכול לגרום לנזק שנגרם תוך 48 שעות.

אנו עם הקביעה הזו לא מתווכחים בערעור הזה. אבל המומחה אישר שקיימים מקרים שתכולת הפח היא לא שמן או לא רק שמן. בפרוטוקול הוא אישר שידועים לו מקרים כאלה, לא רבים אבל קיימים.
ההוכחה עלי כאשר מאפשרים לי לבדוק את השמן. כאשר לוקחים את השמן, שוללים ממני אפשרות להוכיח את זה, שזה מה שנעשה.

המומחה עצמו וד"ר אילן רון שהובא כעד ע"י המשיבה, אישרו באופן מפורש שאם היו נותנים להם לבדוק את תכולת הפח ואת העיסה, הם היו מקבלים ויכולים לקבוע החלטה חד משמעית, או לפחות קרובה לכך, האם הנזק לממסרה נגרם מתכולת הפח או לא. ובית המשפט קובע במפורש שלפי חוות הדעת ממש לא משנה אם היו בודקים את השמן או את העיסה, זה לא היה מעלה ולא מוריד, וזו קביעה עובדתית שגויה שסותרת את מה שאמר המומחה של בית המשפט וגם מה שאמר העד שמוגדר כמומחה על ע"י דור אנרגיה. לדור אנרגיה היתה הזדמנות לבדוק את השמן שהיה בפח ולבדוק את העיסה ולא נטען שמישהו סרב לתת להם את זה, ולא הובאה אסמכתא לזה שמישהו סרב לתת להם.

בית המשפט קמא קבע שהבעיה בממסרה התגלתה בבדיקה שגרתית, והובהר ע"י מר צביקה שמה שמפעיל את העניינים הסופיים זה הממסרה.

יש הודאה בכתב ההגנה שהשמן נחקר. יש חוות דעת שמאי שמחדד שאין ספק בזיהויו של הפח שזה מה שהובהר לו...

אם היו מתקנים את כתב ההגנה, משום מה יש 3 גירסאות של 3 אנשים שונים שתואמות את הסנריו שנטען ע"י המערערת.
הגירסה של המערערת לגבי
לקיחת השמן ניתנה לפני
שראינו את חוות דעת השמאי ולפני שראינו את כתב ההגנה.

אם בית המשפט שואל אותי מדוע אנחנו לא לקחנו לבדיקה את הגורם שלדעתנו הביא לתקלה (שמן או כל מוצר אחר) אני עונה: אנו חברת עבודות עפר שעבדה במשך שנים רבות עם דור אנרגיה, סמכנו עליהם, באו לקחו את החומר...

המומחה אמר שכל הקביעות שלו שלא היה כשל עקב השמן, זה על סמך שהיה שמן תגול תקין.
זה מוגדר ע"י כל המומחים בדבר כמשהו תמוהה ולא רגיל.
השמאי אומר שהיתה עיסה והוא גם היה במקום, גם צביקה אומר שהיתה עיסה.

בר-אילן:
אני חוזר על טענותי בעיקרי הטעון ובהודעת הערעור שכנגד. אני מפנה את בית המשפט לכך שבכל פסק הדין אין ממצא עובדתי אחד המקבל את טענת המערערת.
לגבי העיסה שהמערערת סבורה שניתן היה לעשות לה אבחון, אין מחלוקת בין הצדדים כי העיסה נותרה ברשות המערערת והמערערת לא עשתה דבר.

בטרם מגיעים לטענותיה של המערערת, בסעיף 10 לפסק הדין עמ' 6 סייפא, נכתב בצורה מפורשת ע"י בית המשפט לגבי השתלשלות הארועים לפי העד רחמים,
עדות זו לעצם קרות הארוע לא היתה
מקובלת ע"י בית המשפט קמא.
עדות זו אינה מתיישבת עם עדותו של העד צביקה.
אין ספק שכל הטרקטור הגיע ולא רק הממסרה ושלא היתה בכלל תקלה, זו היתה בדיקה שגרתית.
נציג קטר פילר אומר שלא נכון, הכלי הגיע לבדיקה שגרתית, במקרה בדקו וראו שיש חוסר שמן, דבר שלא מתיישב עם גירסת המערערת ששמו שמן יומים קודם.

גם המומחה אילן רון וגם דוד נמרי, אמרו שהתקלה המתוארת ע"י המערערת אינה תקלה שנובעת מחוסר בשמן או משמן לא מתאים. הם קבוע שמדובר בתקלה שנובעת מכשל אחר שלא קשורה לשמן.

לעניין הערעור שכנגד, אני מבקש לקבל אותו בשים לב שמדובר בתביעה שהיתה מצוצה מהאצבע, הן בנושא השטרי והן בתביעה שכנגד, כאשר התנהלו עשרות דיונים, ובסוף 8.5 שנות התדיינות נדחתה תביעה שמשוערכת ל- 850 אלף ₪. בית המשפט פסק 30 אלף ₪ בגין הוצאות. יש מקום להתערב בממצא זה לפסוק שכר טרחה מינימלי קבוע שזה 55,000 ₪ וכן לאפשר למשיבה להגיש את הוצאותיה.

לעניין דוד נמרי – יש חוסר תום לב בכל ניהול התביעה ע"י המערערת וגם העלאת הטענות כאן.

רון:
לעניין ההוצאות – התקבלו הוצאות מעל 100,000 ₪ שכ"ט עו"ד. בנוסף
קבע בית המשפט , באחד הדיונים כאשר הצד שכנגד
אחד הצדדים העביר חומר שאסור לו להעביר, הוא רשם שייתן ביטוי בסוף הדיון, כך שאם נתנו
קצת הוצאות לפי מה שחברי אומר,
חברת המגן בנספח ג' בעיקרי הטעון שלנו כותבת: "העיסה שנתגלתה בתמסורת לא נשלחה לבדיקה....". הם אומרים שהיתה עיסה.

אנו שהצהרנו שהחוב הוא חוב . החוב גם שולם.

פסק
דין

1.
בבית משפט השלום נוהל הדיון בשני נושאים. האחד, חוב נטען של המערערת-הנתבעת למשיבה-התובעת בגין צריכת דלקים ומוצרים דומים, והשני טענה של המערערת, כי לממסרה של טרקטור שבבעלותה נגרם נזק כתוצאה משימוש בשמן פגום שסופק לה ע"י המשיבה.
השופט המלומד בבית משפט השלום פסק בשני הנושאים לחובת המערערת, ומכאן ההליך שבפני
נו.

גם לאחר שמיעת טענותיו הנרחבות של בא-כוחה המלומד של המערערת, בכתב ובעל-פה, אנו סבורים שצדק בימ"ש השלום במסקנותיו.

3.
אין יסוד לטענות שעניינן החוב הנטען בגין צריכת מוצרי דלק ושמנים. המשיבה הוכיחה את החוב הנדון וכן הראתה את נסיבות עריכת השטר שנועד להקל על גבייתו במקרה הצורך.
כבר בהליך
של קדם משפט ציינה המערערת, שאין מחלוקת לגבי גובה החוב וגם לגבי ערבותו של מנהל המערערת לחוב זה. במצב דברים זה,
כאשר אין למעשה מחלוקת לגבי עיסקת הייסוד שבין הצדדים כאן שהם צדדים קרובים,
לא היה מקום לדיון שהתנהל בעניין זה בהרחבה בערכאה הדיונית.

4.
בעניין טענת הקיזוז של המערערת המתבססת על טענה של פגם במוצר שסופק לה, ונזק הנובע מאותו פגם:
גם טענה זו היא בעיקרו של דבר טענה הבאה לתקוף את הממצאים העובדתיים של השופט המלומד, שנקבעו לחובת המערערת. בא-כוחה המלומד של המערערת השתית את עיקר טענותיו בערעור על טענה שנלקחה דגימה
מהשמן הפגום ע"י המשיבה, מבלי שתוצאות אותה דגימה הובאו בפני
בית המשפט, ומבלי שזו נשמרה.
מתברר, שלטענה זו אין בסיס בעובדות שהובאו בפני
בית משפט השלום.
אומנם, שמאי מטעם המשיבה ציין בחוות דעת שהגיש, כי נלקחה דגימה כזו, אך היו עדויות בפני
בימ"ש השלום, שהיו מקובלות על השופט המלומד, לפיהן
דברים אלה בטעות יסודן. השמאי הנדון מסר תצהיר שבו הבהיר את הדברים וחזר בו מהאמירה בהקשר זה בחוות דעתו הקודמת.
העד ג'קי אבן, שדבריו היו מקובלים על השופט המלומד,
ציין שהגיע למוסך בו נמצא הטרקטור, ראה את ממסרת הטרקטור כשהיא פתוחה, ובמצב שלא ניתן היה לקחת דגימה כלשהי.
המצב הוא, לכן, שאין יסוד עובדתי לטענה כאילו ראיה כלשהי היתה בידי המשיבה, או שהיתה יכולה להיות בידיה, ולא הגיעה לידיעת הצדדים או בית המשפט.

5.
ראוי להדגיש, כי בית משפט השלום סמך את קביעתו לעניין דחיית טענת הקיזוז על ממצאים ומסקנות של מומחה
מטעם בית המשפט לפיהן אין זה סביר להניח
שהתקלה והנזק בממסרה של הטרקטור נגרמו כתוצאה משמן אשר סופק ע"י המשיבה, בהתחשב בפרק הזמן הקצר
שבו נעשה שימוש, כנטען, באותו שמן, ראו סעיף 9 ו- 10 לפסק הדין נשוא הערעור.

6.
הטענה בערעור היתה, שלא היה מקום לצאת מהנחה שנעשה שימוש בשמן לא מתאים, מבחינת הסוג, אך תקין, בעוד שקיימת אפשרות שנעשה שימוש בשמן בלתי תקין. לא רק שמדובר באפשרות תיאורטית גרידא שלא הוכחה כלל, אלא ששאלה בכיוון זה לא הוצגה ע"י המערערת בפני
המומחה מטעם בית המשפט בשלב הדיון המתאים. ברור, שאין מקום להבאת טענות בערעור, בשאלה של מומחיות מעין זו, מבלי שהוצגה לה תשתית עובדתית נאותה ומבלי שהגירסה העובדתית שבפי המערערת תובא בפני
העד המומחה בחקירה שכנגד בבית משפט השלום.

7.
בסופו של דבר, מדובר בטענה של פגם במוצר, כאשר הן כלי הרכב שניזוק והן המוצר, שלפי הטענה גרם לתקלה ולנזק,
היו בידי המערערת ובשליטתה. דבר לא מנע ממנה מלערוך את כל הבדיקות הדרושות כאשר התגלתה התקלה. היא יכלה לשלוח את
השמן
שקיבלה לבדיקות כאלה ואחרות. היא יכלה לפרק את הטרקטור לחלקיו ולהביא ראיה לגבי כל נזק שנגרם לכל חלק. נטל השכנוע מוטל עליה בעניין זה.
בסופו של יום לא הוכיחה דבר ובטענותיה בערעור היא מבקשת להיבנות
מהעדר הראיות שהביאה.
תוצאה כזו לא תיתכן.

8.
השופט המלומד בבית משפט השלום ציין בהחלטת ביניים שניתנה על ידיו בתום שמיעת הראיות, כי אין הוא רואה צורך במתן רשות לתיקון כתב טענות מטעם המשיבה לעניין קבלת דגימה מהשמן
על ידיה. בדיעבד אנו סבורים, כי ראוי היה
לאפשר, למען הסדר, את התיקון המבוקש, בעיקר כאשר העובדות הנכונות לעניין זה הובאו בפני
בית המשפט.
עם זאת, כתוצאה מהחלטת השופט המלומד לא נגרם כל נזק למי מבעלי הדין בהתחשב בכך שהתוצאה אליה הגיע מושתתת גם על קביעותיו של המומחה שמינה לעניין זה ועל פרק הזמן שחלף מאז תחילת השימוש בשמן כפי שהובהר לעיל. המערערת ידעה היטב את גרסתה המתוקנת של המשיבה בהקשר זה והתייחסה לכך בחקירות העדים.

9.
בדיון בעל פה, היום, בערעור, הביא ב"כ המערערת גם טענות לעניין אישיותו של המומחה מטעם בית המשפט. לטענות אלה לא היה מקום בהתחשב בכך שהן לא הובאו בפני
הערכאה הדיונית ולא הוצגו בפני
המומחה עצמו כאשר נחקר בבית המשפט.

10.
בשים לב לשיקולים דלעיל, אנו דוחים את הערעור. במצב דברים זה אין צורך בהכרעה נוספת בערעור שכנגד בשים לב להערותינו דלעיל.
המערערת תשלם למשיבה את הוצאות המשפט בערעור וכן שכ"ט עו"ד בסך 15,000 (חמישה
עשר אלף) ₪ + מע"מ, להיום.

11.
המזכירות
תעביר את הפקדון בערעור על חשבון החיובים דלעיל לידיו הנאמנות של ב"כ המשיבה.

12.
הבקשה למתן רשות לערער נדחית.

ניתן והודע בפומבי היום כ"א באדר, תשס"ו (21 במרץ 2006) במעמד הצדדים
(כל אחד מהנוכחים קיבל העתק הפרוטוקול במעמד השימוע)






סגן נשיא



שופטת


שופטת












עא בית משפט מחוזי 1218/05 אחים בן רחמים ( צפון) בע"מ, שמעון בן רחמים נ' דור אנרגיה 1988 בע"מ (פורסם ב-ֽ 21/03/2006)