פסקי דין על מוראד זיאד עלי מצפר | פסקי דין על התביעה הצבאית

2471/08 עמ     12/05/2008




עמ 2471/08 מוראד זיאד עלי מצפר נ' התביעה הצבאית




בית המשפט הצבאי לערעורים ע"מ 2471/08
באזור יהודה והשומרון ע"מ 2575/08

בפני
שופט: אל"ם איציק מינא
בעניין: מוראד זיאד עלי מצפר
, ת"ז 905609210 (המערער בתיק 2471/08 והמשיב בתיק 2575/08)
(באמצעות ב"כ עו"ד אחמד ספייה
)

נגד

התביעה הצבאית
: (המשיבה בתיק 2471/08 והמערערת בתיק 2575/08)
(באמצעות ב"כ סגן שלומי שניידר
)

ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש הצבאי יהודה (בפני
כב' השופט רס"ן מנחם ליברמן)
בתיק מס' 3137/07 מיום 15.4.08
(שני הערעורים נדחו)

תאריך הישיבה: 12 במאי 2008, ז' באייר התשס"ח.
פסק דין

המערער, מוראד זיאד עלי מצפר
, הורשע בעבירה של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת בכך שמשנת 2003 ועד ליום מעצרו היה חבר בארגון התנזים, והסתובב עם חברי החוליה כשהוא חמוש.
בבימ"ש קמא, בפני
השופט רס"ן מנחם ליברמן, הודה המערער בעבירה המיוחסת לו והצדדים טענו לעניין גזר הדין, ובעקבות טיעוניהם גזר ביהמ"ש קמא על המערער 15 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו-15 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.
בתאריך 22.4.08 הגיש הסגור המלומד, עו"ד ספייה, ערעור על חומרת העונש. ואילו התביעה, הגישה ביום 6.5.08 ערעור על קולתו.
עיקר טענתו של הסנגור היא כי רמת הענישה לגבי עבירת חברות נעה בין 12-24 חודשים ובמקרה דנן, שותפו של המערער קיבל 24 חודשים על חברות וכן על שלוש עבירות של סחר בנשק. לפיכך, סבור הסנגור כי בשקלול נסיבות אלה, יש לשחרר את המערער לאלתר ולהסתפק בעונש קל מזה שגזר עליו בימ"ש קמא.
התובע המלומד סגן שלומי שניידר
סבור כי משקבע ביהמ"ש הצבאי לערעורים הלכה כי העונש הראוי לה לעבירת החברות הוא 24 חודשים, לא יכול המערער להנות מעונש קל של 15 חודשים, וזאת למרות שעל השותף נגזרו 24 חודשים בלבד. התובע הגיש לי את תיק השותף שבו הגיעו הצדדים להסדר על גובה העונש, וזאת, בין היתר, עקב בעיות ראייתיות. כמו כן, הגיש לי התובע פסקי דין רבים בהם נקבעה רמת הענישה בתיק עבירת החברות.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי באסמכתאות שהוצגו לי כמו גם בנימוקי גזר דינו של בימ"ש קמא, הגעתי למסקנה כי גזר הדין ונימוקיו הביאו בחשבון את כל השיקולים, הן של רמת הענישה והן של נסיבותיו של תיק זה גם בהשוואה לתיק השותף, והעונש שמצא בימ"ש קמא לגזור על המערער הינו הולם וראוי.
שיקולים אלה של בימ"ש קמא נעשו בדין ובצדק, במיוחד כאשר ביהמ"ש לקח בחשבון גם את הודאתו של המערער שהביאה לחיסכון זמן שיפוטי יקר, לעובדה כי למרות החברות לא הייתה פעילות מסוכנת כלשהי, לדבריו של המערער כי לא היו לו כוונות לפגוע בביטחון האזור, לעובדה כי רמת הענישה אינה חד משמעית, ולעיתים סוטה מרף 24 החודשים ובמיוחד ביחס לעונשו של השותף.
לאור כל אלה, לא מצאתי כי יש מקום להתערב בגזר דינו של בימ"ש קמא, מה גם שבימ"ש לערעורים, גם אם מצא כי יש סטייה כלשהי, לא יתערב אלא אם כן מדובר בסטייה משמעותית מרמת הענישה, וכן לא יתערב על מנת למצות את הדין עם המערער בהליכי ערעור.
אני דוחה את שני הערעורים.

ניתנה היום, 12 במאי 2008, ז' באייר התשס"ח, נוכחות התוב"ץ, המערער/משיב ובא כוחו.
_________________
שופט
רמ"שית: ער
??

??

??

??

עד"י 2471+2575/08
____________________________________________________________________
2








עמ בית המשפט הצבאי 2471/08 מוראד זיאד עלי מצפר נ' התביעה הצבאית (פורסם ב-ֽ 12/05/2008)