פסקי דין על שי קחלון | פסקי דין על ניסים דואהדי | פסקי דין על רחמים אוזאן |

3599/06 בש     30/04/2006




בש 3599/06 מדינת ישראל נ' שי קחלון, ניסים דואהדי, רחמים אוזאן




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום ראשון לציון
בש 003599/06

בתיק עיקרי: פ
002481/06

בפני
:
כב' השופטת שירי רפאלי
תאריך:
30/04/2006




בעניין:
מדינת ישראל




המבקשת


נ
ג
ד


1. שי קחלון

2. ניסים דואהדי
3. רחמים אוזאן




המשיבים

נוכחים:
ב"כ המבקשת - עו"ד תמי בן שושן
המשיב הובא באמצעות הליווי
ב"כ המשיב 1 - עו"ד
אייל אוחיון

ב"כ המשיב 2 - עו"ד ליאורה ברקו
ב"כ המשיב 3 - עו"ד דוד יפתח


החלטה

לפני בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים.

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, מהומה במקום ציבורי וסיוע לבריחה ממשמורת חוקית.


המדובר הוא, על פי האמור בכתב האישום, בפרשה שתחילתה ויכוח על כריש פרווה כתום ואחריתה התנפלות אלימה ופראית של המשיבים ואחרים ממכריהם על עובד הסופרלנד, מאבטח ושוטר, במכות, אגרופים ובעיטות, חילוץ עצור אזוק מידי השוטר והברחתו מהמקום .


על פי כתב האישום, ביום 19.4.00 הגיעו המשיבים עם בני משפחותיהם לבלות בסופרלנד. הנאשם 1 עם בני משפחתו היה ליד ביתן הגרלות ופעל לגניבת צעצועים ובובת כריש כתומה. עובד הסופרלנד אסף שלום (להלן – "אסי") שהגיע למקום הורה לבתו של המשיב 1 לעזוב את הכריש ואז תקפו אותו המשיבים בצוותא חדא – משיב 1 היכה אותו באגרוף בפני
ו, משיב 2 אחז בצווארו ולאחר שנפל על הרצפה בעט בו משיב 3 עד שהכרתו התערפלה. אסי הזעיק עזרה בקשר. למקום הגיע אלון משולם, האחראי על המתקנים (להלן – "משולם") והשוטר משה אשכנזי (להלן - "אשכנזי"). בשלב זה תקפו המשיבים על פי כתב האישום, יחד עם אחר שזהותו אינה ידועה עדיין (להלן – "פלוני"), הן את אסי והן את אלון: משיב 1 בעט באלון בצלעות בעוד האחרים מסייעים לו ואסף נבעט על ידי המשיבים בראשו. משהצליח אשכנזי לאזוק את פלוני, תקפו המשיבים את אשכנזי, היכו אותו באגרופים ובעטו בו, הצליחו להפילו ובעטו בו בעודו שרוע על הרצפה. כשהצליח להתרומם המשיכו להכותו. במהלך דברים אלה דרשו המשיבים מאשכנזי כי ישחרר את פלוני מהאזיקים. השוטר סירב והם המשיכו לתקוף אותו וסייעו כך לפלוני לברוח כשהוא אזוק. משיב 2 ליווה את פלוני לשער הכניסה ובשלב זה כולם עזבו את שטח הסופרלנד עד שעוכבו בכניסה. עד כאן כתב האישום.


יצויין כי מתוך תיק החקירה עולה, כי כתוצאה מהאגרוף שקיבל לראשו התערפלה הכרתו של אסי, ולמרות זאת המשיכו להכותו ולבעוט בו. אסי הובל למרפאה ומשם לטיפול בבית החולים. דו"ח על הטיפול מצוי בתיק. אשכנזי נפצע בברכו תוך קריעת מכנסיו. נוכח חומרת התקיפה ובריחת פלוני האזוק, העלתה המשטרה מסוק לאויר ואף הזניקה למקום אופנועים, טרקטורונים וניידות סיור.


עוד אציין כי בפתח הסופרלנד כמו גם מעל חנות הבובות מותקנות מצלמות אבטחה. תצלומי המצלמות במועדים הרלוונטיים צורפו לתיק על גבי דיסק. הקטטה עצמה לא צולמה, אך ניתן לראות את הנכנסים והיוצאים ואת ההתרחשויות סביב הכניסה לסופרלנד במועדים הרלוונטיים.






ראיות לכאורה

בחנתי היטב את תיק החקירה על כל הראיות הכלולות בו, ובאתי לכלל דעה כי קיימות אף קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים, לפחות לגבי חלק מהעבירות, והן תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, סיוע לבריחה ממשמורת חוקית ומהומה במקום ציבורי.

עיקר טענת המשיבים נוגעת לשאלת הזיהוי. טוענים הם כי אין די ראיות לזיהוים כמי שהשתתפו בתגרה ותקפו את אסי, אשכנזי או מאן דהוא אחר. הם מפנים לכך שהמשטרה לא ערכה מסדרי זיהוי כלשהם וטוענים כי אין די בזיהוי של אשכנזי כעולה מהודעתו ומדו"ח הצפיה שלו בדיסק צילומי מצלמות האבטחה.

צפיתי בעיון רב בדיסק, על שני הקבצים המופיעים עליו, והשוויתי את הדברים לדו"ח הצפיה של אשכנזי ולהודעתו. תצלומי הדיסק ברורים ואין קושי לזהות את המשיבים. בנוסף, המשיבים צולמו עת נעצרו, התצלומים צורפו לתיק וניתן לזהות היטב בדיסק את פניהם, כמו גם את בגדיהם:
המשיב 1 לבש מכנסי ג'ינס כהים וחולצת "טי" שחורה, המשיב 2 לבש מכנסי ¾ אפורים, חולצת "טי" לבנה עם סמל "נייק" וסנדלים והמשיב 3 לבש מכנסי ג'ינס, חולצת "טי" לבנה עם פס סביב הצווארון וסמל "פולו" וכן נעל נעליים.


אציין כי ממכלול ההודעות עולה שבקטטה היו מעורבים לפחות שלושה נוספים שאינם בין המשיבים שלפני: האחד לבש חולצת "טי" שחורה ומכנסי ג'ינס בהירים, השני לבש חולצה ירוקה זרחנית ומכנסי ג'ינס (להלן – "בעל החולצה הירוקה") והשלישי, שלבש מכנסי ג'ינס וחולצת "טי" לבנה, הריהו אותו פלוני שנאזק ונמלט.

בדו"ח הצפיה הצביע אשכנזי על המצולמים הרלוונטיים, זיהה את המשיבים ותיאר את חלקו של כל אחד מהם בפרשה ובתקיפה. הדו"ח נערך על פי המועד שתיעדה המצלמה, כאשר אין חולק כי שעון המצלמה לא היה מאוכן והמדובר אינו בשעה 19:15 אלא בשעה 20:15. על פי דו"ח הצפייה, בשעה 20:15 לערך נצפה ראשון מתפרץ פנימה בריצה דרך דלת היציאה בעל החולצה הירוקה כשהוא דוחף הצידה בגסות את המאבטח ודוהר פנימה דרך החנות לכיוון הסופרלנד. מיד לאחר מכן רצים במהירות פנימה משיב 3 ואחריו משיב 2. לגבי משיב 3 מתאר אשכנזי את חלקו בתקיפה: "הבחור תקף אותי באגרוף לפנים. בנוסף נראה מכה את המאבטחים: אגרופים לפנים ובעיטות". לאחר דקות ספורות בלבד ניתן לצפות בתנועת הנוגעים בדבר החוצה. אשכנזי מזהה את פלוני ואת משיב 2 מיד אחריו, כשהם יוצאים את הסופרלנד בהליכה מהירה. אציין כי בצפייה מדוקדקת בדיסק ניתן לראות כי ידיו של פלוני מונחות לפניו בתנוחה לא טבעית, ולקראת המעבר בדלת ניתן להבחין בבירור גם באזיקים על ידיו. אציין כי אין חולק כי המשיב 2 הוא המצולם בדיסק, שכן הוא עצמו הודה בכך. אלא שהכחיש כל קשר לפלוני האזוק שפסע לפניו. עיון בדיסק מראה כי השניים הולכים בהליכה מהירה בקצב אחיד במרחק קטן האחד אחרי השני. המשיב 2 טען כי מדובר במקום צר אולם בכך אין ממש. יתר על כן. סמוך לדלת היציאה פוצח המשיב 2 בריצה, מניח ידו על גבו של פלוני והשניים נראים נסים. לגבי משיב 2 מוסר אשכנזי בדו"ח הצפיה כי: "לא הבחנתי במהלך התגרה אם הוא תקף אותי או שתקף את המאבטחים", אולם ברי כי הדו"ח והדיסק קושרים אותו קשור היטב לעבירת הסיוע לבריחה ממשמורת חוקית. זאת ועוד. עדותו זו של אשכנזי מתחזקת בהודעתו של משולם, הקושר את המשיב 2 גם אל תקיפת השוטר, שכן הוא מעיד כי ראה את בעל מכנסי ה – ¾ מתנפל על השוטר יחד עם אחרים, חונק אותו ומאיים עליו, ואחר כך תופס את האזוק ורץ איתו החוצה.
משולם אף מזהה את משיב 2 בתצלום כמי שביצע את המעשים האמורים.


מעט לאחר יציאת פלוני האזוק ומשיב 2 מהסופרלנד, נצפים משיב 3, משיב 1 ואדם נוסף הלבוש חולצה שחורה ומכנסי ג'ינס בהירים ואשר לדברי אשכנזי היה אף הוא מעורב בקטטה, כשהם יוצאים מהסופרלנד בדבוקה אחת. באשר למשיב 1 מוסר אשכנזי: "בחור לבוש חולצה שחורה + מכנס כהה נעליים שחורות גובה כ – 175 ס"מ ששמו כחלון שי שתקף אותי כשהייתי שרוע על הקרקע ע"י בעיטות בכל חלקי גופי...".

ב"כ המשיבים טענו כי יש פסול בכך שאשכנזי זיהה את המשיבים 1 ו – 3 בדוח הצפיה לאחר שכבר זיהה אותם בשטח והם נעצרו. לטעמי, הצילומים בדיסק והזיהוי במסגרת דוח הצפייה מחזקים את הזיהוי שנעשה קודם לכן על ידי אשכנזי באופן ישיר ולא ההיפך.



ב"כ המשיבים סברו כי אין ליתן אמון בהודעת אשכנזי, שכן לדבריהם פציעתו הקלה של אשכנזי אינה תואמת את תיאור הלינצ' שנעשה בו, כפי שהוא מתאר זאת. איני מקבלת טענות אלה. עוצמת ההתנפלות והאלימות שהופעלה על אשכנזי עולה לא רק מדוח הפעולה שלו אלא גם מהודעות עדי ראיה אחרים, ובהם משולם, אלקריף וחיימוב.

ב"כ משיב 3 טען כי לוח הזמנים אינו מתיישב: אשכנזי מסר כי קיבל הודעה על הקטטה בשעה 20:01 ואילו המשיב 2 ו – 3 נראים רצים פנימה בשעה 20:15. בחנתי היטב את ההתרחשויות כפי שהן עולות מהעדויות ומצאתי כי לוח הזמנים משכנע מאין כמותו ומחזק טענות התביעה בכל הנוגע לחלקם של משיבים 2 ו – 3 בתקיפת השוטר וסיוע לבריחה ממשמורת חוקית.


על פי העדויות, אשכנזי לא הגיע מיד ל"שדה קרב". לפניו הגיע משולם, שראה כיצד מכים את אסי, הוכה בעצמו והזעיק עזרה (ראה הודעת משולם). רק לאחר מכן הגיע אשכנזי, "נכנס לקטטה" ולאחר מאבק הצליח לאזוק את פלוני (הודעות משולם ואשכנזי). בשלב זה החלו חבריו של פלוני לאיים וללחוץ על אשכנזי לשחררו, תוך שהם גם מכים אותו. אשכנזי השים עצמו משחרר את פלוני, ומשהתברר לתוקפים כי אינו מתכוון לעשות זאת תקפו אותו שוב במטרה לשחרר את פלוני. אין זה בלתי סביר כי מהלך הקטטה עד כאן ארך כרבע שעה. בשלב זה נצפים המשיבים 3 ו – 2 דוהרים לכיוון הזירה, ונראה כי הוזעקו פנימה כ"תגבורת" לאחר שהקטטה כבר היתה בעיצומה ויתכן אף כשפלוני כבר נאזק. תוך ארבע דקות הם נצפים יוצאים, כשמשיב 2 נראה מלווה החוצה את פלוני האזוק. כאמור, על פי הראיות (הודעות משולם ואשכנזי) משיב 3 זוהה כמי שנתן לאשכנזי אגרוף והכה מאבטחים ומשיב 2 זוהה כמי שהתנפל על אשכנזי, חנק אותו, תפס את פלוני האזוק ורץ איתו החוצה. עולה כי לוח הזמנים של הצילומים מתיישב במדויק עם ההודעות בכל הנוגע לתקיפת אשכנזי והסיוע לבריחה ממשמורת. באשר למשיב 1 אציין כי אין חולק שהיה כל העת בתוך הסופרלנד, ולא מתעוררת כל בעייתיות מבחינת לוח הזמנים גם לגבי תקיפת אסי ומשולם (אם כי ספק אם יש די ראיות לכאורה לגבי זיהויו בהקשר זה בשלב זה).



ב"כ המשיב 2 טענה כי היתה היכרות קודמת בין אשכנזי למשיב 2. לא מצאתי כל תימוכין לטענה זו. היכרות מוקדמת נטענה על ידי משיב 1 לגבי אחראי המאבטחים שיצא עם אשכנזי לצורך זיהוי בשלב הראשון, כאשר משיב 1 מוסר כי בבוקר אותו יום ביקש ממנו הנחה. יתכן שמדובר בכלל באלקריף, שבהודעתו מסר כי בעל החולצה הירוקה ביקש ממנו הנחה בבוקר בשל היותם קבוצה גדולה (ולא תיאר כל היכרות קודמת). מכל מקום, משהודה המשיב 2 כי הוא המצולם בדיסק, ומשעולה מהדיסק לכאורה כי לווה את פלוני האזוק החוצה, אין רלוונטיות להיכרות קודמת.


ב"כ המשיב 1 טען, כי על פניו כתב האישום מופרך, באשר למרשו יוחסה הורות לקטינים שהשתתפו לכאורה בגניבת הכריש, בעוד הוא רווק ואין לו כלל ילדים. אכן נראה שנפלה שגגה אצל התביעה כאשר ייחסו למשיב 1 את ההורות לקטינים, ומוטב היה אילו היו הדברים נבדקים טרם הגשת כתב האישום. ואולם, גניבת הכריש ממילא אינה בין העבירות שיוחסו למשיב 1, והשאלה העומדת לפני אינה מה חלקו בפרשת נטילת הכריש אלא האם יש ראיות לכאורה לכך שנטל חלק בהתרחשויות שהתפתחו לאחר מכן. לכך, כאמור, מצאתי כי אכן קיימות ראיות לכאורה.

הראיות שבהודעות ובדו"ח הצפיה מקבלות חיזוק משמעותי מעיון בהודעות המשיבים עצמם, וסתירות ופרכות שהן מכילות.

כזכור, המשיב 1 לא צולם נכנס לסופרלנד יחד עם המשיבים 2 ו – 3, וגם על פי עדותו הוא,
הוא לא שהה קודם לקטטה בחוץ, כמוהם, אלא בתוך הסופרלנד עצמו. הוא העיד, מחד, כי בזמן הקטטה היה בבאנג'י ובמתקנים לבד, ורק אחרי שירד סיפרו לו שהיתה קטטה. כשנשאל מי מהחברים שלו היה בקטטה השיב: "אני לא יודע כי לא ראיתי את הקטטה. כולם התפזרו תוך שניה". מאידך העיד כי "בשיחה שלי עם השוטר דיברתי עם הידיים תוך כדי דיבור, אבל בשום אופן לא באתי במגע עם השוטר" וכמו כן העיד כי "אתם נעולים שזה יקיר ברח מהמקום עם האזיקים?! יקיר היה במקום, בקטטה, אבל איך אתם סגורים על זה שזה הוא....". קרי – מחד לא היה שם ולא יודע מי היה מעורב, ומאידך כן היה שם, יודע שנגמר תוך שניות, דיבר עם השוטר בתנועות ידיים ואף יודע שיקיר היה בקטטה והוא אף מתפלא הכיצד המשטרה "סגורה" על זה שיקיר היה האזוק שברח
(ודוק: על פי העדויות יקיר אכן לא היה האזוק, שכן יקיר היה בחולצה ירוקה ואילו האזוק – בחולצה לבנה. בשולי הדברים ומבלי לקבוע ממצא אעיר, כי לכאורה תגובת המשיב 1 מרמזת כי ידע היטב מי נאזק ומה אירע ליקיר. יצויין כי לפי עדותו, אותו יקיר עימו הגיע בבוקר נעלם עם רכבו בנסיבות מסתוריות לאחר האירוע למרות שהמשיב 1 היה אמור לחזור איתו).

המשיב 2 העיד כי היה עם המשיב 3 בחוץ, הוזעק פנימה על ידי ילדיו ומיד חזר החוצה כשהודיעה אשתו שהילדים בחוץ. הוא אישר כי הוא זה שצולם על ידי המצלמה. הוא הודה כי ראה קטטה והיה בתוכה אך טען כי לא הרביץ לאף אחד. כשנשאל אם ראה מי מחבריו מעורב בקטטה אמר שהיה חושך. כשנשאל אם מי מחבריו שהשתתפו בקטטה נעצר על ידי שוטר ונאזק על ידו השיב: "לא ראיתי, ראיתי מישהו שרץ לפני, אבל לא שמתי לב אם היו לו אזיקים". כשנשאל לאחר מכן אם הבריח מהמקום מי מחבריו שנעצר ונאזק, ענה כי אין לו מה לומר ומאז ואילך מילא פיו מים והפסיק לשתף פעולה. בהודעה נוספת, אישר "אני שנכנסתי אני מצולם נכנסתי מהמקום של הבובות אתם אומרים שזה מצולם אז בכניסה איפה מתי נכנסתי שאשתי התקשרה אלי ויצאתי החוצה... אם אתם רואים שאני מלווה מישהו שבורח אני לא דחפתי אף אחד אחר..."

המשיב 3 טען, כי הגיע לסופרלנד בסביבות 11:00 – 12:00, שהה שם כשלוש שעות ולאחר מכן יצא החוצה "לעשות על האש" "אני מהרגע שיצאתי מסופרלנד לעשות על האש לא נכנסתי יותר לבפני
ם ועד הרגע שהגיעו השוטרים ועצרו אותי לא הבנתי מה קרה". עדות זו עומדת בסתירה מוחלטת לכך שצולם נכנס בריצה לסופרלנד במועדים הרלוונטיים ויוצא ממנו מספר דקות לאחר מכן יחד עם משיב 1 ועוד אדם (שגם לו מיוחסת השתתפות בקטטה), לאחר שפלוני האזוק ומשיב 2 יצאו. סתירה זו מחזקת את ראיות התביעה בכל הנוגע לחלקו בפרשה.

המסקנה מכל האמור לעיל היא, כי לטעמי קיימות ראיות לכאורה לגבי שלושת המשיבים. אף אם לא בוצע מסדר זיהוי (ואכן יש לתמוה מדוע לא בוצע), ואף אם חלק מההודעות אינן מזהות את המשיבים באופן מספק, הרי שאיני מוצאת פגם בהודעת אשכנזי על כך שזיהה את המשיבים בשטח בעת שעצרם (את המשיב 2 – לאחר שזוהה גם על ידי משולם) וכן בזיהוי בדו"ח הצפיה בדיסק, באופן שאני רואה די בזיהוי זה לצורך הבקשה שלפני. בנוסף לראיות התומכות בזיהוי, קיים מארג ראיות רחב יותר המתייחס לאירועים שאירעו בשטח ולחומרת התקיפה, ואף אם אין בראיות בשלב זה כדי להוכיח את אשמתם של המשיבים מעבר לכל ספק סביר, די בהן לצורך הבקשה שלפני. ראה, למשל, בש"פ 2182/95 בעניין מהאג'נה, בש"פ 6185/95 בעניין אל עביד, בש"פ 1793/04 לעניין סביחאת. לטעמי, המארג כולו, ובפרט – הודעותיהם שמצאתי שהן שקריות, מצביע על כך שלמשיבים כולם היה חלק בעבירה של סיוע לבריחה ממשמורת חוקית כמו גם בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.


באשר לעילה. אין צורך להכביר מלים אודות המסוכנות הגלומה במשיבים שלפני. המעשים המיוחסים להם אינם אלא בריונות פראית, ברוטאלית ועזת מצח, ללא מורא החוק וללא מורא העוסקים באכיפתו. המשיבים תוקפים קשות שוטר, מאיימים עליו כי ישחרר עצור וכשזה אינו נענה, מכים את השוטר, בועטים בו, חונקים אותו, מפילים אותו ארצה, מצליחים לחלץ מידיו את העצור האזוק ומבריחים אותו החוצה. הופניתי לדברי כב' השופט הימן בשלב מעצר הימים בפרשה זו, ואין לי אלא להצטרף אליהם. גם בעיני מדובר במעשים שהשיער סומר למקראם, מעשים החותרים תחת אושיות הסדר הציבורי והחוק, ומאיימים על החברה כולה. די בכך על מנת לקבוע כי קיימת עילת מעצר.

למרות קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, מצווה אני על פי חוק לבדוק אפשרות של חלופת מעצר, אשר תבטיח את קיום מטרת המעצר תוך פגיעה פחותה בחירות המשיבים. ההכרעה בשאלה זו אינה פשוטה, נוכח מהות העבירות המיוחסות ובפרט נוכח עזות המצח והבוז הגמור לחוק ולמשטרה העולה מתקיפת השוטר והכשלתו במילוי תפקידו במגמה לשחרר את העצור ממעצרו. אודה כי תחילה סברתי כי אחת דינם של כל המשיבים
- מעצר עד תום ההליכים. בחינת עברם הפלילי ונתוניהם האישיים בכל הנוגע למסוכנות מראה כי אינם עשויים מעור אחד. המשיב 1 הוא בן 31, רווק ללא ילדים, ויש לו עבר פלילי בעבירות של אלימות, היזק לרכוש, הפרעה לשוטר ועבירות רכוש. המשיב 2 בן 30, נשוי ואב לילדים, עובד בסחר מכוניות לדבריו. יש לו עבר פלילי בעבירות של סמים, אלימות וירי מנשק חם, כאשר העבירה האחרונה בה הורשע היא משנת 2000. משיב 3 הוא בן 43, נשוי, אב לילדים ועובד בעבודה מסודרת. אין לו עבר פלילי (למעט עבירת איומים משנת 1986 ועבירה של תכנון ובניה).


לאור העובדה שאין לו עבר פלילי ולאור גילו הבוגר יחסית, באתי לכלל דעה כי יתכן שניתן לאיין את המסוכנות הגלומה במשיב 3 בחלופת מעצר, אלא שאין לעשות זאת בטרם יערך על כך תסקיר שירות המבחן. לאחר לא מעט התלבטות באתי לכלל דעה כי לא אערוך הבחנה בין משיב 3 לשני האחרים, למרות ההבדל ברקע ובעבר הפלילי. לפיכך הנני מורה כי גם לגביהם יערך תסקיר שירות המבחן ולאחר מכן ולאור האמור בו אבחן שוב את אפשרות שחרורם לחלופה כלשהי.

אבהיר כי גם לאחר תסקיר, יהיו המלצותיו אשר יהיו, אתן משקל נכבד למסוכנות העולה על פניהן של העבירות המיוחסות, ובפרט לסיוע להברחת העצור ולתקיפת השוטר, וכל שחרור שיישקל על ידי יהיה בתנאים מגבילים ביותר, תוך הפקדת סכום גבוה במזומן וכן ערבויות צד ג' גבוהות.

אשר על כן, אני מורה לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר לגבי כל אחד מהמשיבים, תוך בחינת המסוכנות הגלומה בו ותנאי השחרור המתאימים.

קובעת דיון ליום 9/5/06 שעה 08:30.

המזכירות תעביר החלטתי זו לאלתר לשירות המבחן.

למען הסר ספק, המשיבים ישארו במעצר עד להחלטה אחרת.


ניתנה היום ב' באייר, תשס"ו (30 באפריל 2006) במעמד הצדדים.



שירי רפאלי
,

שופטת








בש בית משפט שלום 3599/06 מדינת ישראל נ' שי קחלון, ניסים דואהדי, רחמים אוזאן (פורסם ב-ֽ 30/04/2006)