פסקי דין על שוחט יהודה | פסקי דין על רן נחום | פסקי דין על יעקב בן-שמחון | פסקי דין על קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות | פסקי דין על ההסתדרות הכללית החדשה |

1418/02 בשא     15/10/2003




בשא 1418/02 שוחט יהודה, רן נחום, יעקב בן-שמחון נ' קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ, ההסתדרות הכללית החדשה




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה בת"א – יפו
בש"א 001418/02
בש"א 005223/01
בש"א 006016/01
בש"א 002178/03
(עב 913934/99)
בפני
:
כבוד השופטת שרה מאירי
- אב"ד
נ.צ מר א.דוד
נ.צ מר י.הכהן


15/10/2003







1. שוחט יהודה

2. רן נחום
3. יעקב בן-שמחון
בעניין
:

המבקשים



ע"י ב"כ עו"ד גב' א. לין




נ
ג
ד




1. קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ

2. ההסתדרות הכללית החדשה


המשיבות



ע"י ב"כ עו"ד מר א. חלד


החלטה

1.
בפני
נו 4 בקשות ונמנה אותן לפי סדרן:
האחת
– בקשה שהגישו הנתבעות לצרף את מדינת ישראל, הממונה על שוק ההון כנתבעת מספר 3 (בש"א 5223/01).
השנייה
– בקשה שהגישו התובעים לגילוי מסמכים (בש"א 6016/01).
השלישית
– בקשה דחופה שהגישו התובעים למתן צו לגילוי מסמכים כללי וספציפי (בש"א 1418/02).
הרביעית
– בקשה שהגיש התובע 3 למחיקתו מהתביעה (בש"א 2718/03).

נבהיר מיד כי תקלות מתקלות שונות, שלא כאן המקום לפרטן, עיכבו, לצערנו הוצאת החלטתנו – והתנצלותנו לצדדים על העיכוב הכבד (בלא למעט מהתנצלויות קודמות).

2.
נדון בבקשות אחת לאחת:
א.
בקשת הנתבעות לצרף את מדינת ישראל

–
המבקשות-הנתבעות עותרות לביה"ד להורות לממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר (להלן: "הממונה"), להגיב על הבקשה; להורות על צירופו (מד"י, כנתבעת 3) כנתבע, לקצוב לו זמן להגשת כתב הגנה; אם יתנגדו התובעים לחייבם בהוצאות.

מנמקות המבקשות בקשתן בכך כי ביה"ד סבר לכאורה שנדרש צירוף הממונה, כי
התובעים טוענים כנגד שיטת החישוב של זכויותיהם לפנסיה (בשונה משיטת הממוצעים הנהוגה שנים רבות בנתבעת אחת) (להלן: "קג"מ"); כי התובעים 2,1 פרשו לפנסיה מוקדמת (11.97; 9.99) המשולמת ע"י המדינה באמצעות קג"מ; טוענים התובעים ל"הבטחה חוץ תקנונית; עסקינן בנושא
עקרוני; אי צירוף המדינה יזקיק הליכים משפטיים נוספים בין הנתבעות למדינה (לבקשה צורף תצהיר גברת גולדרינג, מנהלת אגף פנסיה בקג"מ; הודעה לצד ג').
התובעים בתגובתם טענו כי אינם מתנגדים לצירוף המבוקש, בלא שיהא בכך אמירה לאמיתות הטענות שבבקשה.

ביום 23.12.01 נתקבלה "הודעה על התייצבות היועץ המשפטי לממשלה". המדינה בתגובתה הודיעה כי בתקופת הפרישה המוקדמת של התובעים 1 ו-2 אכן קג"מ היא שַלָם של המדינה; כי המדינה תכבד כל פסיקה שעניינה פרשנות התקנון ו/או קביעת זכויות פרישה של העמיתים – בלא שיש בכך הסכמה לתביעה.
משהיועמ"ש
הצטרף כאמור, אין מקום להודעת צד ג', מה גם שביה"ד נעדר סמכות לדון בתביעה, שבין קג"מ למדינה בעניינים העולים מהודעת צד ג'.

ולעמדתנו –
אין דומה הודעת הצטרפות של היועמ"ש
לצירוף המדינה כנתבעת 3: הראשון – עוסק בהבעת עמדה עקרונית, כ"שומר" העניין הציבורי והשני – בחבות / זכות משפטית (חוזית, במקרה שלנו).
עם זאת, משנטלה על עצמה המדינה לשאת בכל קביעה של ביה"ד,
ביחסיה עם הקג"מ – אין צורך בצירופה כנתבעת, ודאי לא כצד ג' (ונזכיר כי אין צירוף נתבע כצירוף צד ג').
משכך – איננו רואים לצרף המדינה כנתבעת או כצד ג'. המדינה תרשם כ"מתייצב", כאמור בהודעת היועמ"ש ומכח סעיף 30 לחוק ביה"ד לעבודה.

ב.
בקשות התובעים לגילוי מסמכים

–
מששתי בקשות התובעים, בתכליתן חד המה – נתייחס למאוחרת מהן,
המפורטת יותר.
התובעים עותרים לחיוב הנתבעות בהגשת תצהיר גילוי מסמכים המפרט המסמכים המצויים / היו מצויים ברשותן/שליטתן, כולל גילוי ספציפי ע"פ בקשתם (נספח א' לבקשה).

מנמקים התובעים בקשתם הראשונה בכך כי התביעה עניינה האם החלטת הקג"מ ב-1987 לשנות שיטת חישוב השכר הקובע "משיטת שלוש השנים" ל"שיטת הממוצעים" – התקבלה בחות"ל ותוך פגיעה בעקרונות הבטחון הסוציאלי; הגילוי נדרש לצורך הכנת התצהירים וברור מלא ויעיל של התביעה.
באשר לבקשתם השנייה מנמקים הם בקשתם כי
הנתבעות בתגובתן הסכימו לגילוי כללי הדדי (אך עתרו ל-90 יום לסיום
איסוף החומר), אך התנגדו לצו ספציפי, בטענה כי זה יכול להתעורר רק לאחר גילוי כללי; תגובת הנתבעות
רק נועדה לדחות את התקדמות התיק והדיון המהותי בו, וזאת משהגילוי הספציפי נועד לברור השאלה העיקרית והיא האם החלטת הקג"מ ב-1987 לשנות שיטת החישוב נתקבלה בחות"ל, תוך פגיעה בעקרונות הביטוח הסוציאלי, כניסיון להתחמק מגילוי אמיתי של המסמכים הרלוונטים.

בתגובתן טענו הנתבעות כי שיטת הממוצעים נקבעה עוד ב-1979 , ב-1981 עם חקיקת חוק הפיקוח
על עסקי ביטוח לא יכלו הנתבעות לקבל החלטות בדבר השיטה בלא אישור המפקח על הביטוח, וכשיטה מחייבת מ-1987.
קג"מ החליטה (לפי החלטת ההסתדרות שהשאירה לקרנות האפשרות לבחור שיטת חישוב הפנסיה), החלטה לבר-תקנונית, שהיא בוחרת בשיטת הממוצעים.

בסוף 87' הותקנו תקנות מ"ה (כללים לאישור ולנהול
קופות גמל) (תיקון מס' 11) התשמ"ח - 1987 (להלן: "תקנות מ"ה") (בתחולה מ-1.1.88) ובהם תקנה 41 כו (א) (ב) ולפיהם אף לו ביקשו הנתבעות, לא היה הממונה מאשר שינוי השיטה. משמע, מדובר בהליכים שלפני שנים רבות.
ודאי כך, כשבין תביעתם לבקשתם הראשונה חלפו כ-23 חודשים וזאת לאחר שהתקיים קדם משפט והתובעים ביקשו בו רק גילוי מסמך ספציפי אחד (ישיבת הנהלת
קג"מ בה נתבקש שינוי תקנון).

בין לבין חלו תמורות מוסדיות מרחיקות לכת (קמה ההסתדרות החדשה; זו עברה מתל אביב לירושלים ובחזרה לתל אביב; ארגוני המורים אינם חלק ממנה; גופים משפטיים/ מעין משפטיים שהופקדו על זכויות גמלאים – אינם קיימים/ עברו שינויי סמכות; נסגר האגף לבטחון סוציאלי ונפתח; נסגר מכון לבון (גינזך); הפרסונל בעל הסמכות והידע הוחלף).

קשה לשים יד על מסמכים מלפני 10 שנים ויותר, כך בנתבעת 2, אך גם בקג"מ, כשאין ערובה למיצוי איסוף החומר. הזמן הריאלי המבוקש עתה ע"י הנתבעות הוא 180 יום ואז יוכלו רק להצהיר על מה שאותר. ככל ששלב הדיון לבקשה
מאוחר, ביה"ד יהיה פחות נדיב למתן צו
(דב"ע
נד/195-3 בן
מרדכי
נ' רשות הנמלים).
מחדלי התובעים מצדיקים דחיית הבקשה.
אף על פי כן, הנתבעות אינן מתנגדות לגילוי כללי, למסמכים רלוונטים ו"כשרים", כדי שתוצג תמונה מלאה למחלוקת, אך לא לטרטורן.
לפיכך, עתרו לדחיית בקשת התובעים
–
ככל שמתייחסת היא לגילוי ספציפי ולמועדו. טענת התובעים לנסיון הנתבעות לדחיית הדיון היא טענה בעלמא, ומוזרה מפי מי שדחה הגשת תביעתו במשך שנים.
במצטבר או לחלופין – התייחסו הנתבעות לכ"א מבקשות הגילוי הספציפי, וכללית טענו כי הבקשה מקומה בשאלון / מבקשת הגשת תצהיר עובדתי "בתחפושת" של גילוי / דרישה לנקיטת עמדה משפטית לגילוי מסמכים שאינם רלוונטיים / מסמכים
של גוף שאינו בשליטת ההסתדרות.

ולדעתנו –
ראוי להזכיר השלב בו הוגשה הבקשה הן בציר הזמן הכללי והן בציר הזמן שבתביעה גופא. בל נשכח גם כי הצדדים טרם הגישו רשימת מוסכמות-פלוגתאות, וממילא, בפני
נו יש אך את כתבי הטענות המתוקנים.
לא נהיר משפטית מדוע מבקשים התובעים להקדים את המאוחר (גילוי ספציפי) ובטרם ראו הגילוי הכללי.
עם זאת, רואים אנו ליתן צו גילוי
מסמכים כללי הדדי, כך שהצדדים יגלו בתצהיר כל המסמכים הרלוונטיים לכתבי הטענות שבשליטתם או היו בשליטתם.
בשים לב לנטען ולחלוף הזמן (שודאי נוצל לאיתור המסמכים)-– יעשה כן בתוך 30 יום.

באשר לגילוי הספציפי – לאחר ששקלנו בטענות הצדדים, רואים אנו שלא להעתר לבקשה, מטעמי הנתבעות – הן הכלליים והן הספציפיים (המתייחסים לכ"א מהפריטים המבוקשים).
נוסיף ונאמר כי
לטעמנו הנמקת הבקשה מלמדת לכאורה על "דייג" שאינו נדרש
להליך שבפני
נו ולטענות הרלוונטיות העולות מכתבי הטענות.
הבקשה לגילוי ספציפי –
נדחית.

ג.
בקשת מחיקה של התובע 3

–
התובע 3 מבקש למוחקו מכתב התביעה, עפ"י הודעתו לתובע 1.
בבקשתו נתבקשה מחיקתו ללא צו להוצאות.
בתגובתן מ-11.6.03 הודיעו הנתבעות כי הן מוכנות לדחיית התביעה של

התובע 3, ללא
צו להוצאות.
התובע 3 הודיע (9.6.03) כי אינו מסכים אלא למחיקתו, אשר בנסיבות העניין אין בה לגרום הוצאות כלשהן לנתבעות ועתר למחיקת תביעתו.
(אגב כך יצויין כי תגובת התובע הגיעה לביה"ד בטרם תגובת הנתבעות, ומשכך – ההתיחסות למועדים בהחלטה מ-10.6.03)

ב-15.6.03 הודיעו הנתבעות כי מסכימות הן למחיקה, תוך חיובו של התובע
3 בהוצאות ושכ"ט עו"ד, שכן, הכנת כתב ההגנה חייבה בדיקת נתונים והתייחסות מיוחדת אליו (ס' 4.6,1.3 לכ"ה מ-6.4.00), ציבור מבוטחי קג"מ/ חברי ההסתדרות אינם צריכים לשאת בכך; הוצאות שהן מוכנות לוותר עליהן
אם יסתיים ההליך סופית.

משכך – משמבקש
התובע להמחק מהתביעה – נעתר מבוקשו והוא נמחק בזאת מהתביעה שבפני
נו.
הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין התביעה שהגיש התובע 3 כנגד הנתבעות, נקבעות לסך של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ, ותשולמנה
ע"י התובע 3 בתוך 30 יום אחרת תישאנה ה"ה
וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.
ברי כי הצדדים יכולים להסכים כי הנתבעת לא תגבה הוצאות אלה וכי התובע ישא בהן אם וכאשר יגיש שוב תביעתו.
בתוך 30 יום לאחר תצהירי גילוי מסמכים תוגש רשימת מוסכמות
פלוגתאות על דעת כל הצדדים להליך.

ד.
כל צד יישא בהוצאותיו.

3.
נדרשים אנו לעניין נוסף – הנתבעות הפנו תשומת הלב לקביעת כבוד ביה"ד הארצי ב-2 הליכים (אליאב; ליבוביץ') וביקשו כי התובעים ישקלו עמדתם לאורם – התובעים הודיעו כי משעסקינן
בקביעה משפטית,
ובה גם
דעת מיעוט – אין בכך
כדי לחסום דרכם, והם עומדים על תביעתם.
איננו רואים לנכון לקבוע בעניין זה בשלב מקדמי זה, אף כי ראוי היה, לכאורה, כי ישקלו התובעים עמדתם לאור קביעותיו של כבוד ביה"ד הארצי- הרוב – שהיא ההלכה הנוהגת (בכל הענווה) ובשים לב לעקרון השיוויון והביטוח ההדדי הקבוצתי והשיתופי שבלב ליבה
של שיטת הביטוח בקרנות הפנסיה החברתיות.
משכך –
יודיעו התובעים עמדתם לאחר שקול דעת נוסף בהקשר זה, ובתוך 30 יום.
בתוך 30 יום אח"כ יוגשו עדויותיהם הראשיות של התובעים בצירוף כל מסמך שבדעתם להציג בפני
ביה"ד (ואם הם מיוצגים – בתצהיר), עם העתק ישירות לנתבעות ול"מתייצב" – לעדויותיהם, באותו אופן, בתוך 30 יום
אח"כ.

נקבע להוכחות ליום 02/04/
לשעה

ניתנה היום יט' בתשרי, התשס"ד (15 באוקטובר 2003) בהעדר הצדדים.


נ.צ. - מר א. דוד

נ.צ. - מר י. הכהן



ש. מאירי, שופטת – אב"ד







בשא בית דין אזורי לעבודה 1418/02 שוחט יהודה, רן נחום, יעקב בן-שמחון נ' קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ, ההסתדרות הכללית החדשה (פורסם ב-ֽ 15/10/2003)