פסקי דין על תמר הראל | פסקי דין על שומרה חברה לביטוח | פסקי דין על אבנר איגוד ביטוח נפגעי רכב |

3638/05 א     15/03/2006




א 3638/05 תמר הראל נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ, אבנר איגוד ביטוח נפגעי רכב בע"מ




בעניין:


1
בתי המשפט


בית משפט השלום ירושלים
א
003638/05

לפני:
כב' השופט א' דראל
תאריך:
15/03/2006





בעניין
:
תמר הראל



ע"י ב"כ עו"ד
מ' קוגוט

התובעת



נ
ג
ד




1 . שומרה חברה לביטוח בע"מ

2 . אבנר איגוד ביטוח נפגעי רכב בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד
א' גדות

הנתבעות



החלטה

הבקשה

1.
בפני
בקשה למינוי מומחים רפואיים נוספים בהליך המתנהל לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975.

2.
התובעת, ילידת 1959, נפגעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 25.3.03.
התובעת חולה במחלת הפיברומיאלגיה, שהביאה עם חלוף הימים להפרעות תפקודיות קשות ולקביעת נכות כללית בשיעור של 86% (כמפורט בבקשה ובדו"ח הועדה הרפואית של המל"ל). השאלה המרכזית היא האם תרמה הפגיעה בתאונה למצבה הנוכחי של התובעת.

3.
בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 14.6.05 מונו מומחים רפואיים בתחומי האורטופדיה והראומטולוגיה לבדיקת מצבה של התובעת בעקבות תאונת הדרכים. המומחים נתנו את חוות דעתם ועכשיו מבוקש מינוי מומחים נוספים בתחומי הפסיכיאטריה, האורולוגיה והנוירולוגיה.


המומחים שמונו וחוות הדעת שנתנו


4.
פרופ' מאיר ליברגל, אשר מונה מומחה בתחום האורטופדי כתב בחוות דעתו כי התבועת סובלת מהפרעה תפקודית קשה אך יש לייחס את המגבלות לתחלואה שאינה חבלתית ובכלל זה פיברומיאלגיה, נוירופטיה והפרעה דכאונית. באשר לפגיעה האורטופדית קבע המומחה נכות בשיעור של 10% בגין הגבלה בתנועת הצוואר ומצא כי יש לייחס לתאונה מחצית מנכות זו.

5.
המומחה בתחום האורטופדי התייחס לקשר בין מצבה הנוכחי לבין התאונה נשוא כתב התביעה וכתב כי:

"מובן כי אין בנכות זו להסביר את ההפרעה התפקודית הקשה והעובדה כי אינה עובדת מספר שנים. הסיבה לכך קשורה בבעיות הסיסטמיות כפי שקבעו מומחים אחרים בועדה רפואית משולבת. חשוב להדגיש כי הסתמנות העצב המדיאני הופיעה לפני התאונה הנדונה וכך גם התלונות הכלליות... נושאים אלה (דיכאון, נוירופטיה, פיברומילגיה) אינם בתחום התמחותי, אך לפי התרשמותי מעיון בחומר הרפואי אין הגיון לקשור אותם לתאונה הנדונה."
(ההדגשה שלי – א.ד.).

6.
המומחה שמונה בתחום הרפואה הפנימית והראומטולוגיה, פרופ' מרדכי פרס, ערך חוות דעת המשתרעת על פני 11 עמודים. בחוות דעתו הוא מציין כי התובעת סבלה מפיברומיאלגיה עוד לפני תאונת הדרכים אך היא סובלת כעת מסימפטומים שאינם קשורים לפיברומיאלגיה.
הוא מציין כי תופעת בריחת השתן הייתה עוד לפני התאונה וכן כי תופעת הדיכאון החלה גם היא עוד קודם לכן.

7.
בסיום חוות דעתו מציין המומחה כי נכותה של התובעת עקב התאונה היא בשיעור של 10%
בשל השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי.

8.
בעקבות בקשת התובעת למינוי שלושה מומחים רפואיים נוספים, מצאתי לנכון להיוועץ, מיוזמתי, במומחים שמונו בשאלת הצורך במינויים של מומחים נוספים. פרופ' פרס השיב לשאלתי וסבר כי יש מקום למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה אך סבר שהתאונה לא גרמה לנזק נוירולוגי או אורולוגי. בדעה זו החזיק גם פרופ' ליברגל. במכתבו מיום 19.2.06 כתב פרופ' ליברגל כי 'להערכתי לא סביר כי נגרמה בתאונה הנדונה החמרה/פגיעה שמסבירה תלונות מצד מערכות אלה.'


טענות הצדדים

9.
כאמור, התובעת מבקשת מינוי מומחים בתחומי הנוירולוגיה, האורולוגיה והפסיכיאטריה.

10.
התובעת נסמכה בנוגע לתחום הנוירולוגי, על המסמכים שסומנו
10, 11, 15, 16, 21, 22, 33, 35, 48 ו- 52. באשר לתחום הפסיכיאטרי נסמכה התובעת על המסמכים שסומנו 35, 38, 43, 50, 51 ו- 55 ובתחום האורולוגי על המסמכים שסומנו 10, 31, 32, 56. באשר לתחום הנוירולוגי ציינה התובעת בבקשה כי הנתבעות הסכימו למינוי מומחה בתחום זה, כפי שהדבר נרשם בפרוטוקול.

11.

הנתבעות מתנגדות לבקשה. הן מציינות את האמור בחוות דעת המומחים לפיהן מגבלותיה של התובעת הן תוצאה של תחלואה שאינה חבלתית.

12.
בהשלמת טיעון שהוגשה לאחר קבלת תשובות המומחים, ציינה התובעת כי אין להסתמך על תשובתם השלילית לעניין מינוי המומחים בתחומי הנוירולוגיה והאורולוגיה אך יש לאמץ את ההמלצה לעניין מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה.

משמעות המלצתו של מומחה אחד על מינוי או אי מינוי מומחה בתחום אחר

13.
היוועצות במומחה בתחום אחד לצורך קביעה בשאלת הצורך במינוי מומחה אחר היא דבר מקובל וראוי:

"במקרה כזה מבקש בית המשפט את סיועו של המומחה שהוא ממנה ואת עצתו, גם לעניין מינוי מומחה בשטח הנותר. המינוח הרפואי והידע הרפואי הכללי, שאינם נחלתו של בית המשפט, הינם נחלתו של אותו מומחה, ויש בחוות-דעתו לצורך זה כדי לסייע לבית המשפט. על-ידי כך ייתכן שיימנעו מקרים של מינוי מומחה רפואי, רק משום שבית המשפט אינו בקיא דיו בנושא הרפואי המתעורר, ובכך ייחסכו זמן והוצאות מיוחדים הכרוכים במינוי מומחה רפואי נוסף שלא לצורך."
(רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד (2) 216, 219).


14.
אולם ביחס להמלצה זו נקבע כי יש להסתמך עליה כאשר מדובר בתחום רפואי קרוב (אורטופד-נוירולוג, נוירולוג-פסיכיאטר) וכי אין ההמלצה מחליפה את שיקול דעתו של בית המשפט (א' ריבלין תאונת הדרכים (מהדורה שלישית) 558-559, י' אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מהדורה שלישית) 461).

15.
על רקע הדברים שלעיל, אבחן את שאלת מינוי המומחים בשלושת התחומים המבוקשים.


מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה

16.
שני המומחים שמונו בתחומי האורטופדיה והראומטולוגיה היו בדעה כי יש למנות מומחה רפואי בתחום זה.

17.
התובעת, בניגוד לעמדתה ביחס להמלצת המומחים לגבי מינוי מומחה בתחומים האחרים, נסמכת על המלצתם לצורך המינוי.

18.
מהתיעוד הרפואי שצורף בעניין זה עולה כי התובעת אובחנה כמי שנמצאת במעקב פסיכיאטרי בשל דיכאון (מסמך 35), מטופלת על ידי הפסיכיאטרית בשל סימפטומים דיכאוניים ועצבנות (מסמך 43) ובמסגרת אותם טיפולים אובחנה כי שסובלת מירידה במצב הרוח, עצבנית וחסרת סבלנות (מסמך 50).

19.
התשתית הרפואית שהוצגה מצביעה על קיומה של בעיה פסיכיאטרית המצדיקה בירור של הקשר בין התופעות בתחום זה לבין תאונת הדרכים. לפיכך, ובהתחשב בהמלצת פרופ' ליברגל ופרופ' פרס, ימונה מומחה רפואי בתחום זה.


מינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה

20.
ראשית, אין לייחס משקל להסכמת הנתבעות בישיבת קדם המשפט למינוי מומחה בתחום זה. הסכמתן ניתנה בשלב מוקדם ובטרם מונו מומחים ואין ל'כבול' אותן להסכמה זו לאחר שמצויות בתיק חוות דעת רפואיות אחרות.

21.
מכל מקום, עיון במסמכים אליהם הפנתה התובעת מראה כי הוצבה תשתית ראייתית מספיקה למינוי מומחה בתחום זה, למרות ההמלצה השלילית מצד המומחים.

22.
במסמך מיום 15.5.03 (מסמך 15) מציין הנוירולוג שבדק את התובעת כי היא סובלת מחולשה בפיזור העצב המדיאני, חולשה קלה בפיזור העצב האולנרי וכן היפואסטזיה בידיים ובפיזור השורשים. הנוירולוג הבודק מציין כי התובעת סובלת מנוירופטיה דיפוזית.

23.
במסמך נוסף מיום 8.10.03 נזכרת תופעה של הירדמות בידיים וברגל ימין (מסמך
33). תופעת ההירדמות עולה גם ממסמך מיום 6.11.03 (מסמך 35).

24.
למרות הקרבה בין התחום הנוירולוגי לתחומי המומחיות האורטופדי והראומטולוגי,
אשר לכאורה היה בה כדי לאמץ את המלצת המומחים ולהימנע ממינוי מומחה בתחום זה, מצאתי כי אין לחסום את דרכה של התובעת מהוכחת המגבלה האפשרית בתחום הנוירולוגי.

25.
אני ער לכך כי המומחים בחנו את התלונות הנזכרות והיו בדעה כי אינן קשורות לתאונה וכי מדובר בתופעות שהיו עוד קודם לתאונה. עם זאת, לא ניתן לשלול אפשרות לקיומה של החמרה ולכן, למרות הספק, ימונה מומחה רפואי גם בתחום זה.


מינוי מומחה רפואי בתחום האורולוגיה

26.
התובעת הציגה מסמכים מהם עולה כי אירע אירוע של דליפת שתן תוך התייחסות לניתוח קודם שעברה בעניין זה (מסמך 10). ניתוח זה נזכר במסמך 32 ועולה כי חלה החמרה מסוימת במצבה.
התובעת נבדקה על ידי אורולוג (מסמך 56).

27.
גם בתחום זה, מצאתי כי יש ראשית ראיה למינוי מומחה רפואי, נוכח האמור במסמכים והאפשרות כי מצבה של התובעת הוחמר בעקבות התאונה.


סיכום

28.
כאמור, למרות הספק בשאלת הצורך במינוי המומחים הנוספים, מצאתי כי אין לחסום את דרכה של התובעת ויש לאפשר לה להיבדק ולמצות את זכותה להוכיח כי המגבלות באותם תחומים קשורות לתאונת הדרכים.

29.
לפיכך אני ממנה את ד"ר יואב כהן, מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, פרופ' עודד אברמסקי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה ואת פרופ' עמוס שפירא, מומחה רפואי בתחום האורולוגיה.

30.
נוכח מצבה של התובעת ומאחר ונקבעו נכויות בתחומים האחרים, ישאו הנתבעות בשכרם של המומחים, בסכום שלא יעלה על 4,077 ₪ לכל אחד מהם. הנתבעות יפקידו את הסכום האמור בתוך 45 יום.

31.
עיון 1.7.06.


ניתנה היום ט"ו באדר, תשס"ו (15 במרץ 2006) בהיעדר הצדדים.
המזכירות תעביר העתק ההחלטה לבאי כח הצדדים בפקסימילה ותוודא קבלתה.




א'
דראל, שופט












א בית משפט שלום 3638/05 תמר הראל נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ, אבנר איגוד ביטוח נפגעי רכב בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/03/2006)