פסקי דין על ישראל מלמוד ובניו סוכניות שיווק והפצה | פסקי דין על מלמוד איל | פסקי דין על מלמוד דוד ואח' | פסקי דין על בנק אוצר-החייל סניף חיפה

7131/06 בשא     26/06/2006




בשא 7131/06 ישראל מלמוד ובניו סוכניות שיווק והפצה, מלמוד איל, מלמוד דוד ואח' נ' בנק אוצר-החייל סניף חיפה




בעניין:
10



בתי המשפט


בית משפט השלום חיפה
בשא007131/06

בתיק עיקרי: א
020436/05

בפני
:
אבישי קאופמן
-רשם
תאריך:
26/06/2006




בעניין
:
1 . ישראל מלמוד ובניו סוכניות שיווק והפצה
2 . מלמוד איל

3 . מלמוד דוד
4 . עזבון המנוח מלמוד ישראל ז"ל



ע"י ב"כ עו"ד
שחם אליעד

המבקשים



- נ ג ד -


בנק אוצר-החייל סניף חיפה


ע"י ב"כ עו"ד
פייביש גיא

המשיב


החלטה


1.
בתיק זה הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר בידי בנק אוצר החייל (להלן: "הבנק") על סך 62,651 ₪ כנגד שותפות בשם ישראל מלמד ובניו סוכנויות שיווק בע"מ (להלן: "השותפות"), ה"ה איל ודוד מלמוד, וכן כנגד עזבון המנוח ישראל מלמוד ז"ל ויורשתו גב' פאולינה מלמוד.


עילת התביעה הינה יתרת החובה של השותפות, וערבות ללא הגבלת סכום עליה חתמו השותפים, איל ודוד מלמוד הנ"ל והמנוח. התביעה כנגד גב' מלמוד היא לתשלום מתוך נכסי העזבון שהועברו לפי הנטען לידיה.


השותפות ושלושת השותפים הגישו בקשת רשות להתגונן ואילו לגבי הנתבעת מס' 4 הסכימו בעלי הדין על מתן רשות להתגונן.


רובו ככולו של חוב השותפות מצוי בהלוואה שהועמדה לה בחודש יוני 2004 על סך 68,000 ₪, ובנוסף קיים חוב של כ – 600 ₪ בחשבון העו"ש שלה.

2.
בקשת הרשות להתגונן הוגשה כשהיא נתמכת בתצהירו של מר איל מלמוד (להלן: "איל"). בבקשה למעשה שתי טענות. האחת הינה טענה כנגד גובה החוב, אשר לתמיכה בה היו אמורים המבקשים לצרף חוות דעת של רואה חשבון מטעמם, אך לא עשו זאת. טענה שנייה של המבקשים היא נזק שגרם הבנק לשותפות, עקב הורדה חד צדדית של מסגרת האשראי.


חקירתו של איל נערכה ביום 11.6.06, ואילו ב"כ בעלי הסדין סיכומו טענותיהם בדיון נוסף שהתקיים ביום 21.6.06.

3.
ייאמר מיד כי הטענות כנגד גובה החוב לבנק נדחות על הסף. לתמיכה בטענות אלה לא הוגשה חוות דעת, על אף שהמבקשים ציינו כי בכוונתם לעשות זאת, ועל אף שניתנה להם ארכה לכך, תחילה עד חודש מרץ ואח"כ עד חודש מאי.


כידוע טענות בבקשת רשות להתגונן חובה לפרט פירוט מלא, ובמיוחד טענות כנגד תביעת בנק.
אמר בית המשפט העליון בע"א 396/88 ראובן נ' גן יאשיה:

כלל ידוע הוא, שנתבע, המבקש רשות להתגונן, חייב להיכבד ולהיכנס לפרטי העובדות. במיוחד אמורים הדברים במקרה כמו שלנו, בו עיקר הטענה הוא על
חישוב ריבית מופרזת: "כלל גדול הוא כי נתבע בדיון דחוף הרוצה ברשות להתגונן חייב להיכבד ולהיכנס לפרטי הענין. הטענה הסתמית 'שילמתי ריבית מופרזת' אינה מספקת ואינה מזכה אותו ברשות להתגונן" (השופט זוסמן בע"א 385/59
החברה הא"י לתעשית כותנה בע"מ ואח'
נ' רחמני
)."

4.
אם כן טענתם של המבקשים כנגד התביעה היא למעשה טענת קיזוז בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מהתנהגות הבנק, כאשר הליקוי בהתנהגות הבנק הוא הפחתת מסגרת האשראי באורח חד צדדי, לפי הנטען.


אין מחלוקת כי הפחתה חד צדדית של מסגרת אשראי עשויה לגרום ללקוח, ובמיוחד ללקוח עסקי כגון השותפות, לנזקים גדולים. מנגד, מובן כי לבנק זכות להפחית או לבטל את מסגרת האשראי עקב שינוי נסיבות, והשאלה היא שאלה של מתן הודעה מספקת מראש ואפשרות ללקוח להתארגן לקראת אותו שינוי.


במקרה דנן, טוען איל בתצהירו כי הבנק הוריד את מסגרת האשראי באופן חד, תוך דרישה לכיסוי החוב בתקופה קצרה עד מאוד. מנגד התברר בחקירה כי הבנק לא דרש את השבת הכסף בתוך זמן קצר אלא העמיד לשותפות הלוואה שנועדה להסדרת החוב בפריסה למספר שנים.


אשר על כן, טענת המבקשים בעניין זה, על אף שיכולה לשמש כהגנה מפני התביעה, הינה חלשה, אשר נטענה בלקוניות ובלא פירוט כנדרש. איל לא הסביר ולא הראה מתי וכיצד נדרשה השותפות לסלק את החריגה מהמסגרת, ולא פירט מתי התקבלה הדרישה לראשונה ומדוע לא הייתי יכולה השותפות להיערך לקראתה.

5.
כאמור, בהקטנת לא מסגרת האשראי לא די, ובכדי שתעמוד למבקשים הגנה צריכים הם להראות כי המהלך גרם להם לנזק. בעניין זה נטען כי הקטנת המסגרת גרמה לפגיעה במחזור העסקי של השותפות, ולירידת רווחיה בסכום המוערך בכ – 160 אלף ₪. התחשיב המופיע בתצהיר הינו לקוני ואמור היה להיות מורחב בידי המומחה מטעם המבקשים, אלא שחוות דעת מומחה לא הוגשה, כפי שכבר נאמר.


מכל מקום, במסגרת הדיון התברר כי בתצהירו ובתחשיב שהביא במסגרתו, בחר איל להתעלם כליל מהעובדה כי הבנק דנן לא היה הבנק היחיד בו נילה השותפות את חשבונותיה, ואפילו לא הבנק העיקרי.


מתברר כי השותפות ניהלה לפחות שני חשבונות בנק נוספים בהם הגיעה יתרת החוב שלה לסכום של למעלה משלושה מליון שקלים(!). לפיכך, הטענה כי הפחתת מסגרת האשראי אצל המשיב, כאשר הסכומים בהם מדובר הם סכומים פעוטים יחסית להיקף חובותיה הכללי של השותפות, הינה דחוקה ביותר.

6.
מהאמור לעיל עולה כי טענת המבקשים בדבר התנהגות פסולה מצד הבנק הינה טענה קלושה, והנסיון לקשור את הנזק לאותה כשל בהתנהגות הבנק, קלוש אף הוא. מכאן כי הגנת המבקשים הינה קלושה שבקלושות, ודומה כי ניתן היה לדחותה, וזאת על אף ההלכות בעניין קבלת רשות להתגונן גם כאשר ההגנה הינה דחוקה והסיכוי להביא לדחית התביעה הינו קטן.


שקלתי אם לדחות את הבקשה כליל, והחלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 210, ולקבוע כי על אף האמור לעיל יוכלו המבקשים להתגונן כנגד התביעה, אם יפקידו בקופת בית המשפט סכום של 40,000 ₪. אפשרות זו אינה נועלת מצד אחד את דלתות בית המשפט מפני המבקשים, ונותנת להם אפשרות להוכיח את הגנתם בשלב זה הינה דחוקה שבדחוקות, ומנגד מבטיחה לבנק כיסוי חלקי לפחות לסכום התביעה, אם יתברר בסופו של דבר כי נאלץ לנהל הליכים מיותרים.

7.
הסכום יופקד עד יום 10.7.06, ואם לא יפעלו המבקשים כאמור רשאי ב"כ הבנק לבקש דחיית הבקשה ומתן

פסק דין
כנגד המבקשים, בהתאם לכתב התביעה.

ניתנה היום ל' בסיון, תשס"ו (26 ביוני 2006).


א. קאופמן, רשם









בשא בית משפט שלום 7131/06 ישראל מלמוד ובניו סוכניות שיווק והפצה, מלמוד איל, מלמוד דוד ואח' נ' בנק אוצר-החייל סניף חיפה (פורסם ב-ֽ 26/06/2006)