פסקי דין על ברוק לריסה | פסקי דין על וינשטין פיסיה | פסקי דין על וינשטין יוסף ואח' | פסקי דין על אלי בן עטר | פסקי דין על ד.ג.ד. חיפה |

7217/06 בשא     28/06/2006




בשא 7217/06 ברוק לריסה, וינשטין פיסיה, וינשטין יוסף ואח' נ' אלי בן עטר, ד.ג.ד. חיפה בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום חיפה
בשא007217/06

בתיק עיקרי: א
020493/05

בפני
:
כב' השופט א. אליקים

תאריך:
28/06/2006




בעניין
:
1. ברוק לריסה

2. וינשטין פיסיה
3. וינשטין יוסף
4. ברוק יאן


ע"י ב"כ עו"ד
נטליה קוזל

המבקשים



נ
ג
ד



1. אלי בן עטר

2. ד.ג.ד. חיפה בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד
עופר ירון

המשיבים


החלטה
ביום 4.8.03 פתחו המשיבים-הזוכים תיק בהוצל"פ מס' 0221855036 כנגד המבקשים-החייבים, לשם ביצוע שטר החתום על ידם.

המבקשים לא הגישו התנגדות לביצוע השטר והמשיבים החלו לנקוט בהליכים לגביית החוב ובכלל זה ניתן לבקשתם ביום 14.4.04 צו עיקול על סכומים העומדים לזכות המבקשים בבנק דיסקונט ובבנק דיסקונט נהול קופות גמל בע"מ.


ביום 17.1.05 הוגשה בהסכמה בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע השטר (בש"א 2552/05), הבקשה עצמה התקבלה ביום 8.12.05 (בש"א 2471/05) וכב' הרשמת נתנה למבקשים רשות להתנגד לביצוע השטר.


ביום 7.2.06 פנו המבקשים לכב' הרשמת בבקשה לביטול העיקולים (בש"א 3230/06), הבקשה נדחתה ביום 14.2.06.


בבקשה שבפני
י שבו ופנו המבקשים בבקשה לביטול העיקולים, בקשתם נתמכה הפעם בתצהיר.

המשיבים מתנגדים לבקשה בטענה כי החלטת הרשמת מיום 14.2.06 מהווה מעשה בית דין. הם הוסיפו כי אין לבית המשפט סמכות ענינית לדון בבקשה, כי הבקשה לא הוגשה במועד ולא חל שינוי בנסיבות המצדיק שינוי ההחלטה בדבר העיקול.


אקדים ואבהיר כי איני סבור כי החלטת הרשמת מיום 14.2.06 מהווה מעשה בית דין.
שני תנאים מרכזים הכרחים לקיומו של מעשה בית דין הם כי מדובר ב

פסק דין
ובהכרעה בו לאחר שקוים דיון לגופו של ענין. החלטת הרשמת מיום 14.2.06 הינה החלטה בבקשת ביניים שהוגשה במסגרת הליך שטרם נסתיים. לא פחות חשוב לראות כי הבקשה לביטול העיקול לא נדונה כלל לגופו של ענין. הרשמת בהחלטתה מנמקת דחיית הבקשה בעובדה כי הבקשה נעדרת פרטים, כי היא אינה נתמכת בתצהיר והיא מוסיפה כי "התיק גם קבוע לדיון קרוב", דהיינו ממילא בדיון הקרוב תעמוד לצדדים האפשרות לטעון טענותיהם בנושא ואכן בישיבה המקדמית מיום 16.3.06 שקוימה מיד לאחר אותה החלטה, עלה הנושא אם כי בשל האוירה באולם לא נתקיים דיון בבקשה וניתנה למבקשים האפשרות להגיש בקשתם לאחר הדיון.

גם בעיתוי הגשת הבקשה איני רואה כל פסול שכן העיקול המדובר נועד להבטיח קיומו של

פסק דין
וכל עוד לא ניתן

פסק דין
בתיק שבפני
י, ניתן בכל עת לדון בנושא ביטול העיקול כמו גם בהטלת עיקולים נוספים, הכל בהתאם לנסיבות הענין.


לגופו של ענין בפני
י כיום בקשה לביטול עיקולים הנתמכת בתצהיר ויש מקום לבחון את טענות המבקשים.


למען הסדר אזכיר את הוראת סעיף 81א' לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

"(א) שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה -
שטר) ניתנים לביצוע כמו

פסק דין
של בית משפט...
(ג) החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה, שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב ראש ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963".

מהוראה זו ניתן להבין כי משלא הוגשה בקשת רשות להתנגד לביצוע שטר, מעמדו של השטר כמעמד

פסק דין
, סכום השטר הינו כסכום חוב פסוק ולכן בקשת העיקול שמוגשת במסגרת הליכי ההוצל"פ בשלב זה לא צריכה להתמך בנימוק כלשהו. העיקול נשוא הבקשה שבפני
י, הוטל במסגרת הליכי ההוצל"פ בשלב בו חלף המועד להתנגד לביצוע השטר ולמשיבים היתה זכות לפעול למימוש החוב שהפך להיות חוב פסוק.

שינוי מהותי חל ביום 17.1.05, המועד בו ניתנה למבקשים הארכת מועד להגיש בקשתם להתנגד לביצוע השטר, מאותו רגע נעצרו מעשית הליכי מימוש וגביית החוב. משהוגשה התנגדות לביצוע השטר למעשה עוכב ביצוע הליך גביית החוב והדיון הפך מבחינה דיונית ככל דיון בסדר דין מקוצר. שינוי משמעותי הרבה יותר ארע ביום 8.12.05 בו נתקבלה עמדת המבקשים וניתנה להם רשות להתנגד, מאותו מועד הפסיק להיות מעמדו של החוב כחוב פסוק ואין לראות בשטר כ

פסק דין
, מאותו שלב מעמדו של הסכום הנקוב בשטר הינו כמעמד כל סכום תביעה בסד"מ שטרם הוכרעה.
ממצב הדומה למצב של

פסק דין
לזכות התובעים, עם מתן ההחלטה על מתן רשות להתנגד לביצוע השטר, חזרו הצדדים שני שלבים אחורה, כעת לתובעים רק זכות תביעה המתבססת על שטר המוחזק בידם לנתבעים זכות להוכיח כי אין הם חבים דבר על פיו.


דומה המצב לתיק בו ניתן

פסק דין
, נפתח תיק בהוצל"פ הוטלו במסגרתו עקולים ולאחר מכן מבוטל פסק הדין וניתנת לנתבע האפשרות להתגונן, באופן טבעי במקרה כזה מתבטלים ביחד עם פסק הדין כל הצווים שקדמו לו ואשר ניתנו בהסתמך על קיומו של פסק הדין ואפילו חובה על הזוכה לסגור את תיק ההוצל"פ. ר' בענין החלטתו של כב' הש' ברוך בבר"ע (תל-אביב-יפו) 2452/05 רונית שחר נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ . תק-מח 2005(3), 4060 בעמ' 4065 "ברגע שבוטל פסק הדין, מכוחו נפתח תיק ההוצאה לפועל, חייב היה תיק ההוצאה לפועל להיסגר. אין כל דרך אחרת ואין כל פעולה אחרת האפשריים על פי דין....בע"א 523/70 רכטמן נ. קורק פ"ד כה(2) 542, נדרש בית המשפט העליון, לסוגיה זו, ואמר מפורשות (מפי כב' השופט עציוני) "כאן מתעוררות תמיהות נוספות על התנהגותו של בא כוח המערער אשר הודה בסיכומיו שלא פתח תיק ההוצאה לפועל לאחר שסבר שהסכם הפשרה הופר, אלא פעל באמצעות תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגד מר רוזנבלום עוד בקשר לתביעה המקורית על השטרות.לפי אותו הסכם הפשרה בוטל פסק הדין נגד מר רוזנבלום, ובאותו זמן כלל לא היה

פסק דין
נגד המשיב. על סמך מה איפוא המשיך בא כוח המערער בפעולות ההוצאה לפועל לפי תיק שצריך היה לבקש את סגירתו מיד לאחר מתן פסק הדין?".


אמנם במקרה שבפני
י, נפתח תיק ההוצל"פ מכח שטר ולכן לא היה מקום לסוגרו, אך משניתנה הרשות להתנגד, תוצאה הכרחית מההחלטה ליתן רשות להתנגד הינה ביטול כל העיקולים שהוטלו לפניה. למניעת ספק אין בהחלטה זו כדי להביע עמדה באשר לזכות המבקשים לקבלת צו עיקול לו פעלו או יפעלו על פי תקנות סדר הדין האזרחי בהתחשב במצב הדיוני בו נמצאת התביעה.


אשר על כן הנני מורה על ביטול העיקולים שהוטלו ביום 14.4.04 במסגרת תיק הוצל"פ מס' 0221855036,
על מנת לאפשר למשיבים להערך לתוצאה זו, הביטול ייכנס לתוקף ביום 9.7.06.


הנני מחייב המשיבים לשלם למבקשים 700 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.


ניתנה היום ב' בתמוז, תשס"ו (28 ביוני 2006)
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

_________________
אליקים אברהם, שופט









בשא בית משפט שלום 7217/06 ברוק לריסה, וינשטין פיסיה, וינשטין יוסף ואח' נ' אלי בן עטר, ד.ג.ד. חיפה בע"מ (פורסם ב-ֽ 28/06/2006)