פסקי דין על עו"ד קידר מיכאל - מפרק | פסקי דין על בן עמי אילן | פסקי דין על קבוצת י.א. בן עמי | פסקי דין על מינבר הנדסה אזרחית ואח' |

443/05 בשא     06/12/2005




בשא 443/05 עו"ד קידר מיכאל - מפרק נ' בן עמי אילן, קבוצת י.א. בן עמי בע"מ, מינבר הנדסה אזרחית בע"מ ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית המשפט המחוזי בירושלים
בשא000443/05

פשר 000152/97
לפני:
כבוד השופטת חנה בן-עמי
תאריך:
06/12/2005




בעניין:
עו"ד קידר מיכאל – מפרק






המבקש


נ
ג
ד



1 . בן עמי אילן

2 . קבוצת י.א. בן עמי בע"מ
3 . מינבר הנדסה אזרחית בע"מ
4 . עו"ד בראייב אלכס
5 . בנק הפועלים
ע"י ב"כ עו"ד
הדס ברון


6 . כונס הנכסים הרשמי - מחוז י-ם





המשיבים



החלטה

1.
זוהי בקשה של מפרק
חברת יורם בן עמי בניה ופיתוח (1990) בע"מ בפירוק (להלן: החברה), לעקל ולממש ערבות בנקאית שהופקדה בקופת בית המשפט המחוזי בת"א כערובה להבטחת הוצאות בנק הפועלים (להלן: הבנק) בגין תביעה שהגישה נגדו החברה. (התביעה הוגשה בשנת 1997 – לאחר שהוגשה בקשה לפירוקה ובטרם מונה לה מפרק
, באישור ביה"מ של פש"ר).

2.
הערבות שעיקולה מבוקש, הופקדה על פי החלטת רשם ביה"מ המחוזי בת"א מיום 16.12.03, בפני
ו טען הבנק לענין סיכוייה הקלושים של התביעה וכן נוכח היות החברה בפירוק. כפי שצויין בהחלטה הציע משיב 1 - מנהל החברה (להלן: אילן בן עמי או מנהל החברה) את ערבותו האישית
וכן את ערבות אביו, בציינו בתצהיר שהגיש כי הוא ואביו
"אנשים רגילים, סולבנטיים... כי ביכולתי להתחייב לערוב להבטחת הוצאות המבקש בתיק זה...". דא עקא,
נוכח התנגדות הבנק לערבות האישית המוצעת, צויין בהחלטה:
"מוכן אני להניח כי כטענת מר אילן בן עמי כך הוא, וכי הוא ואביו אכן מסוגלים להתחייב ולערוב להבטחת ההוצאה. אם כך הדבר ייכבדו ה"ה בן עמי, העומדים מאחורי תביעת המשיבה, ויסייעו לה בהמצאת ערובה בנקאית"
. לפיכך נקבע כי:

”איזון ראוי בין זכות המשיבה [
החברה]
לקיים דיון בתובענה שהגישה לבין זכותו של המבקש [
הבנק]
להבטחת הוצאותיו מצדיק את חיוב המשיבה בהפקדת ערובה בנקאית להוצאות המבקש בסכום של 50,000 ₪".

ואמנם, בהתייחס להחלטה דנן הופקדה ע"י החברה ערבות בנקאית ע"ס 50,000 ₪.

3.
בינתיים, במסגרת גישור שנערך בין הצדדים לתובענה, הושג הסכם כולל,
לפיו תדחה התביעה ללא צו להוצאות, וכי קופת הפירוק זכאית לקבל חזרה את אגרת התביעה ששולמה.

4.
בנסיבות אלו, משלא חוייבה החברה בהוצאות הבנק, עותר המפרק
לעיקול כספי הערבות הבנקאית שהופקדה:

לטענת המפרק
נוכח חיובם של אילן בן עמי (וכן יצחק בן עמי – בעל מניות בחברה) לשלם באופן אישי הוצאות לקופת הפירוק (בסכומים המגיעים נומינלית לכדי כמליון ₪), ונוכח
הקושי הניכר לגבות הוצאות אלו, מן הדין להורות על חילוט הערובה, ע"מ שתמורתה תועבר לקופת הפירוק, ע"ח חובו של אילן בן עמי.

מנגד טוען אילן בן עמי בתגובתו, כי הערבות ניתנה בהתייחס לתביעה שהוגשה נגד הבנק ותחולתה רק בהתקיים התנאים הנקובים בכתב הערבות, שלפי האמור בו
"היא אינה ניתנת להסב או להעברה"
. עוד לטענתו יש לצרף לבקשה
"את מי שמימן את הוצאת הערבות, שאלה בני משפחתו"
.

כ"כ הוא טוען כי אין הוא חייב כספים לקופת הפירוק;
להיפך - קופת הפירוק היא החייבת לו כספים.

5.
גם משיב 4 - עו"ד בראייב - הגיש תגובה לבקשה: לטענתו הערבות ניתנה על ידו - לאמור ע"י צד ג' -
"שאין לו כל נגיעה ו/או קשר לחובות החברה שבפירוק ו/או לחובות מנהליה".
טענה זו הוא סומך על כך כי בכתב הערבות צויין כי זו ניתנה לבקשת עו"ד בראייב.

עוד הוא טוען כי הערבות ניתנה לצורך תשלום שיושת, אם יושת, על החברה במסגרת התביעה שהוגשה על ידה נגד הבנק, ולא למטרה אחרת כלשהי.

לענין זה הוא מפנה ללשון הערבות הבנקאית:

"ערב בנק דיסקונט לישראל לתשלום סכום שלא יעלה על 50,000 ₪ אשר יושת, אם יושת, על חברת יורם בן עמי בניה ופיתוח (1990) בע"מ על פי החלטת ביה"מ המחוזי בתל אביב"
. עוד על פי לשון הערבות – מימושה מותנה בצו של ביה"מ המורה על פרעון באמצעות ו/או מחמת הערבות. עוד מפנה עו"ד בראייב לסע' 2(ב)(3) לכתב הערבות הבנקאית, לפיו הערבות
"אינה ניתנת להסבה ו/או להעברה אף לא כלפי ערכאה אחרת כלשהיא, מקבילה, פחותה או עליונה לביה"מ המחוזי בתל-אביב"
.

6.
ב"כ הכנ"ר תמך בתגובתו בבקשת המפרק
, בציינו כי המשיבים לא צירפו תצהיר לתגובתם, ולא ניתן הסבר כיצד ערבות שהיה צריך להפקיד מנהל החברה להבטחת הוצאות הבנק מופקדת ע"י אדם אחר.

מבחינה דיונית טוען הכנ"ר כי ניתן להטיל עיקולים גם במסגרת הליך של בקשה למתן הוראות ונגד צדדים שלישיים. בענין זה הוא מפנה לרע"א 5540/97, עצמון שמחון נ' הכנ"ר (פ"ד נא(5) 357).

לטענתו, מנסיבות הענין ניתן לקבוע
"ברמה גדולה של וודאות"
כי מדובר בכספים של מנהל החברה (אילן בן עמי), ונוכח הקושי לגבות ממנו כספים בהם חוייב בהחלטות שונות, יש מקום להורות על עיקול הכספים, וחילוטם, לאחר שכתב הערבות יוחזר לבנק.

עוד צויין על ידו, כי הרף הראייתי לענין מימוש הינו גבוה יותר מאשר לצורך עיקול, ואולם אף כך סבור הוא כי המפרק

"עבר את הרף הנדרש להוכחה המסתברת כי הכספים שהופקדו הינם בבעלות מר בן עמי"
.

7.
כאמור חילוט כספי הערובה מבוקש בגין חיובי אילן בן עמי לחברה. חיובים אלה פורטו בפסקה 5 לבקשת המפרק
. בתגובתו העלה אילן בן עמי טענות, שקבלתן, לשיטתו, תוביל למסקנה כי החברה היא שחייבת לו כספים. דא עקא, לא זאת שלכאורה לא נראה כי יש בסיס לטענותיו, אלא שלתגובתו לא צורף תצהיר, וממילא מדובר בטענות בעלמא, אל מול החלטות מחייבות.

8.
משביסוד הבקשה דנן עומדת הטענה כי הכספים ששימשו לצורך מתן הערובה הם כספי מנהל החברה, כפי שעולה, לכאורה, אף מהחלטת רשם ביה"מ בת"א, ומאחר שעיקול הכספים וחילוטם מבוקש לשם כיסוי חובות המנהל לחברה, ממילא אין רלוונטיות לשאלה לאיזה צורך הופקדו הכספים, באיזה הליך הופקדו ומי הם הצדדים להליך בו הופקדו הכספים. די בכך כי מדובר בכספי המנהל, כדי שניתן יהיה לעקלם בגין חובו לחברה.

9.
ממילא, לא זאת שקיימת סתירה בטענות אילן בן עמי ועו"ד בראייב לענין מקור כספי כתב הערבות, אלא שמשלא הוגש תצהירו של המנהל לתמיכה בטענתו כי למרות ההחלטות שניתנו אישית נגדו אין הוא חייב כספים לחברה, ונוכח העובדה כי לא נסתרה טענת המבקש, לפיה כספי הערבות כספי המנהל הם, אני מורה על עיקול כספי הערבות (ככל שייוותרו לאחר החלטת בית המשפט בתביעת החברה נגד הבנק).

המשיבים 1 ו-4 ישלמו, ביחד ולחוד, הוצאות הבקשה בסך של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ מהיום.

ניתנה היום, ה' בכסלו תשס"ו (6 בדצמבר 2005), בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקי ההחלטה לב"כ הצדדים.
מותר לפרסום מיום 6.12.05.

חנה בן-עמי
, שופטת









בשא בית משפט מחוזי 443/05 עו"ד קידר מיכאל - מפרק נ' בן עמי אילן, קבוצת י.א. בן עמי בע"מ, מינבר הנדסה אזרחית בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 06/12/2005)