פסקי דין על סייקלוס ישראל | פסקי דין על גדעון מיכאלי | פסקי דין על מוטי יונג | פסקי דין על יעקב ברנע | פסקי דין על טל ריטרסקי

2519/01 בשא     03/03/2002




בשא 2519/01 סייקלוס ישראל בע"מ , גדעון מיכאלי , מוטי יונג , יעקב ברנע נ' טל ריטרסקי




בעניין:


בית הדין לעבודה
1
בית הדין האזורי לעבודה ת"א - יפו
מס' תיק: בשא
002519/01


004540/01

004320/01

001780/01

002962/01

002519/01

003019/01


בפני
נ.צ.
נ.צ.
כב' השופטת ורדה סמט
משה שמר
דן ארז

תאריך:
03/03/2002




המבקשים
:
1. סייקלוס ישראל בע"מ

2. גדעון מיכאלי
3. מוטי יונג
ע"י ב"כ עוה"ד
שצקי
4. יעקב ברנע



ע"י ב"כ עוה"ד
מלישקביץ


נ
ג
ד

המשיב
:
טל ריטרסקי


ע"י ב"כ עוה"ד
ריטרסקי


החלטה

1.
המבקשים עותרים למחיקה על הסף של התובענה בתיק מס' עב 2319/01 ככל שהיא מתייחסת לנתבעים 2 ו-3, מר גדעון מיכאלי
ומר מוטי יונג
, בנימוק שהגשת התובענה כנגד המבקשים 2 ו3 עומדת בניגוד לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת.

2.
בתגובה לבקשה נטען כי דין הבקשה להימחק על הסף מחמת שלא נתמכה בתצהירים כנדרש. לחלופין נטען כי בכתב התביעה הועלו טענות פרטניות ואישיות כנגד המבקשים בינהן, הפרת חובות חקוקות, רשלנות ואחריות שילוחית, טענות אשר אין להן דבר עם אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה.


כן נטען בתגובה לבקשה כי לאור אופי וחומרת הטענות שהועלו כנגד המבקשים, לא מן הנמנע שתאושר ע"י בית הדין הרמת מסך ההתאגדות ותיוחס אחריות אישית למבקשים בשל מעשי החברה.


3.
תקנה 18 (א) לתקנות בית-דין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991 (להלן – התקנות) קובעת:
"(א) בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין או הרשם, לבקשת בעלי דין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל-דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.

(ב) בקשה להוסיף או למחוק או להחליף בעל דין תוגש לשופט או לרשם, אולם אפשר גם להשמיעה בפני
בית הדין בשעת הדיון וללא הודעה מוקדמת".

לאור האמור בתקנה כי ניתן להעלות בקשה למחיקת בעל-דין אף בעת הדיון עצמו, לא מצאתי בסיס לטענת המשיב כאילו דין הבקשה להימחק על הסף בשל אי צירוף תצהיר.

ב"כ הצדדים הסכימו למתן החלטה בבקשה בהסתמך על טיעונים בכתב בלבד.


4.
לגופה של הבקשה:
סעיף 24 (א) (1) לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט – 1969 קובע:
"לבית דין איזורי תהיה סמכות ייחודית לדון בתובענות שבין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין".

בפסיקה נקבע כי:
"על מנת שלבית הדין תוקנה הסמכות הייחודית צריך שיתקיימו שני תנאים: הראשון- הלגיטימציה של הצדדים והשני- "העילה".
(דב"ע מב/14-3 מישאל שחם נ' חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ פד"ע יג 309, דב"ע נו/235-3 אריה צייג נ' רוקנט תעשיות פד"ע ל 425.

תנאים אלה אינם מתקיימים בנסיבות המקרה שבפני
נו, שכן אין חולק כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין המשיב לבין המבקשים 2 ו3. כן, אין לראות במבקשים 2 ו-3 "חליפיו" של המעביד המשפטי הנכון, קרי, המבקשת 1.




באשר ל"חליפו" של מעביד נקבע בפסיקה כי:
"חליפו של מעביד כמשמעותו בס' 24 (א) (1) לחוק בית הדין לעבודה, הוא מי שבא במקום המעביד הקודם, וזאת בכל דרך מוכרת בחוק, לרבות העברת זכויות וחובות של מעביד על פי הסכם מחייב...ערב או בעל מניות, המתחייב לדאוג לכך שמעביד ימלא התחייבויותיו כלפי עובדיו, לא ייחשב כ"חליף", כל עוד המעביד קיים משפטית" (דב"ע מט/33-3 מ.ב.ע. פיתוח בע"מ נ' ראול מורדוך פד"ע כ 313, ע"א 2738/80 שלום יהב נ' מאיר בן טובים פ"ד מז(1) 695).

במקרה שבפני
נו, לא ניתן לראות במבקשים 2 ו-3 "חליפיו" של המעביד, שכן המעביד (המבקשת 1) קיים משפטית.



עיון בכתב התביעה מעלה כי העילות הנטענות כנגד המבקשים 2 ו-3 נובעות מהפרת חובות חקוקות, מצג שווא רשלני, רשלנות וחוסר תום לב של המבקשים, וטענת ב"כ המשיב היא כי מאחר ומדובר בחובות אישיות של המבקשים 2 ו-3 כלפי המשיב, קיימת עילת תביעה מוצקה בשל מעשיהם הם בלא קשר לאחריות החברה המבקשת. אין לקבל טענה זו.

אכן צדק ב"כ המבקשים כי הגשת התובענה כנגד המבקשים 2 ו-3 עומדת בניגוד לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת.

המבקשת 1 אינה יכולה לנהל מו"מ או לקיים התקשרות חוזית עם המשיב, אלא באמצעות אורגניים של החברה הפועלים בשמה ועבורה. העובדה שהמבקשים 2 ו-3 ביצעו את כל הפעולות מול המשיב בעניינים הנוגעים לפעילות החברה, איננה יכולה להצביע היא כשלעצמה – על כך שהמבקשים 2 ו-3 נטלו עליהם התחייבויות אישיות בנוסף להתחייבות שחייבו בה את המבקשת 1, כאשר אין כל בסיס עובדתי המוצא ביטויו בכתב התביעה לקיומה של התחייבות מעין זו.
המבקשת 1 הינה אישיות משפטית נפרדת והפועל היוצא של הפרדת האישיות המשפטית של החברה מאישיות בעלי מניותיה היא יכולתה של החברה לתבוע בשמה היא ולהיתבע בשמה היא מכוח היותה גוף נורמטיבי נושא זכויות וחבויות.

באשר לעילת הרמת מסך:
בכתב התביעה עולה, בין היתר, הטענה בדבר הרמת מסך.
לבית הדין לעבודה נתונה הסמכות לדון בעילה של הרמת מסך (ר' לדוגמא: דב"ע נג/205-3 וגיה מחמוד נ' גלידות הבירה פד"ע כז 345, דב"ע לח/52-3 ליאור ברגר נ' ג'ורג קאמיל פד"ע י 435) ואומנם, השאלה בהקשר לקיומה של חבות אישית שמקורה בעילת הרמת מסך מקומה להתברר במסגרת הבאת הראיות בתיק העיקרי.

אולם, רק במקרים הראויים ירים בית הדין את ה"מסך" מעל זהותו של המעביד. בית הדין יעשה כן
שעה שתוכח תרמית, או פעילות שלא בתום לב בכוונה להונות את נושיו ועובדיו של התאגיד (דב"ע נג/205-3 מחמוד וגיה נ' גלידות הבירה ואח' פד"ע כז 345).

במקרה שבפני
נו כל שנטען בכתב התביעה הוא כי התקיימו "התנאים להרמת מסך". מעיון בכתב התביעה עולה כי לא הוצגה כלל ועיקר כל תשתית עובדתית המקימה למשיב עילת תביעה זו. על המשיב היה לפרט בכתב התביעה את העובדות להן הוא טוען ואשר יש בהן כדי לבסס עילה זו, ומשלא עשה כן אין בהעלאת הטענה גרידא כדי לאפשר הגשת תביעה כנגד מנהלי ו/או בעלי מניותיה של המבקשת 1, באופן אישי, ומכוח עילת הרמת המסך.

מאחר ואין חולק כי בין המבקשים 2 ו-3 לבין המשיב לא נתקיימו יחסי עובד מעביד, ובהעדר תשתית עובדתית לקיומה של עילת תביעה שעניינה "הרמת מסך" או חבות אישית של מי מהמבקשים 2 ו-3, הרי שאין לבית הדין
הסמכות לדון בתובענה כנגד המבקשים 2 ו-3 מכוח ס' 24(א)(1) לחוק ודין התובענה ככל שהיא מתייחסת למבקשים 2 ו-3 - להימחק.

5.
התובענה כנגד המבקשים 2 ו-3 נמחקת.



6.
המשיב יישא בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ש"ח בצירוף מע"מ צמודים כדין מהיום.

7.
נקבע להוכחות בפני
כב' השופטת רות ליום: 08.04.02 שעה: 09:00.



ניתן היום,
, בהעדר הצדדים.



נ.צ. משה שמר

נ.צ. דן ארז

ורדה סמט
- שופטת









בשא בית דין אזורי לעבודה 2519/01 סייקלוס ישראל בע"מ , גדעון מיכאלי , מוטי יונג , יעקב ברנע נ' טל ריטרסקי (פורסם ב-ֽ 03/03/2002)