פסקי דין על ד"ר מוחמד ח`ליל | פסקי דין על שריף ח'ליל | פסקי דין על עו"ד חדאד עסאם | פסקי דין על ח'ליל כמאל | פסקי דין על ח'ליל הייתם ואח' |

1142/05 ברע     22/12/2005




ברע 1142/05 ד"ר מוחמד ח`ליל, שריף ח'ליל נ' עו"ד חדאד עסאם, ח'ליל כמאל, ח'ליל הייתם ואח'




בעניין:
1



בתי המשפט

בית משפט מחוזי נצרת
ברע001142/05


בפני
:
כב' השופט בנימין ארבל
תאריך:
22/12/2005




בעניין
:
1 . ד"ר מוחמד ח`ליל

2 . שריף ח'ליל




ע"י ב"כ עו"ד
רובין יהושע

המבקשים


נ
ג
ד




1 . עו"ד חדאד עסאם
2 . ח'ליל כמאל

3 . ח'ליל הייתם
4 . ח'ליל פתחי
5 . גבלי עזמי



ע"י ב"כ עו"ד
עסאם ח.חדאד

המשיבים


פסק דין

1.
בקשת רשות ערעור על שתי החלטות של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, כב' השופטת מרים רבס, בתיק מעמד אישי 8444/04, בש"א 1532/05. האחת מיום 19.6.05 לפיה דחה בית המשפט את טענתם המקדמית של המבקשים לפיה אין לדון בבקשת המשיבים בלא שכתב ההגנה מטעמם יהא
נתמך בתצהיר, והשניה מיום 28.8.05, לפיה הורה בית המשפט קמא על ביטול צו מניעה זמני, אשר ניתן במעמד צד אחד לבקשת המבקשים.

2.
על פי הסכמת הצדדים, אשר זומנו לדיון בבקשה לסעד זמני לתקופת הערעור, הוסכם כי הדיון יתקיים בבקשה למתן רשות ערעור, כאשר הדיון ייערך כאילו ניתנה רשות ערעור, ובית המשפט ידון בערעור לגופו על פי הרשות שניתנה.

3.
המבקשים, וכן המשיב 4, הינם בני דודים של המשיבים 2
ו-3. אבותיהם הינם אחים. ביום 28.1.02 נערך ביניהם הסכם, לפיו מכרו המשיבים 2 ו-3 חלקים מזכויותיהם בחלקות מקרקעין מסוימות, אשר הועברו אליהם במתנה מאביהם למבקשים ולמשיב 4. ההסכם נערך במשרדו של המשיב מס' 1, שהינו עורך דין במקצועו (להלן: "ההסכם"). התמורה אשר נוקב בה ההסכם, מגעת לכדי סך בשקלים השווה 20,000$ (ארה"ב). עם זאת, על פי האמור בתצהיר התומך בבקשה שלפני, (בש"א 2686/05) סכום התמורה המוסכם היה 75,000$. סכום זה שולם, לטענת המבקשים, בפועל. ההסכם הוצג בפני
שלטונות המס, אולם אלה לא קיבלו את סכום התמורה הנקוב בו, ודרשו סך של 221,244 ₪ כמסים בגין העסקה, וזאת למען ניתן יהא לקבל אישורים לרישום הזכויות על שם המבקשים. הואיל וסכום המס נראה לצדדים גבוה, הם הסכימו ביניהם כי ההסכם יבוטל למראית עין, ובמקומו יערכו הצדדים שורת עסקאות סיבוביות, לפיהן יועברו הזכויות במקרקעין מהמשיבים למבקשים, ללא תמורה, על דרך של העברת הזכויות מן המשיבים לאביהם, האב יעביר את הזכויות לאחיו, שהינו אבי המבקשים, וזה יעביר את הזכויות ללא תמורה לבניו המבקשים.

בהתאם, חתמו הצדדים, ביום 29.8.03 על הסכם נוסף, המכונה "הסכם ביטול עסקת מכר במקרקעין", לפיו הצהירו הצדדים כי העסקה אינה כדאית, שכן נערכה על בסיס ההנחה כי שווי המקרקעין הינו 20,000$. על כן הסכימו לבטל "סופית והחלטית" את הסכם המכר מיום 28.1.02.

כעולה מהסכם ביטול העסקה, (נספח ו' לבקשה למתן רשות ערעור), הוצג המסמך ביום 4.9.03 בפני
שלטונות מיסוי המקרקעין.

4.
לטענת המבקשים, התקשרו המשיבים 2 ו-3, וכן המשיב 4 בעסקה למכר הזכויות במקרקעין למשיב מס' 5. עסקה זו, לטענתם, נוגדת את ההסכם שבין הצדדים, ועל כן ביקשו סעד הצהרתי המצהיר כי זכויותיהם עדיפות, וכן סעד של ציווי האוסר על ביצוע העסקה בין המשיבים לבין עצמם. בית המשפט נעתר לבקשה לצו מניעה זמני, שהוגשה במעמד צד אחד. לאחר דיון שנערך במעמד הצדדים, הורה בית המשפט על ביטולו של צו המניעה הזמני.

בית המשפט קמא קבע בהחלטתו מיום 28.8.05, כי אין לראות בהסכם הביטול מיום 29.8.03, הסכם למראית עין. לאחר שמיעת עדותו של המבקש בבית המשפט, הסיק בית המשפט כי הסכם הביטול נערך ונחתם מתוך ידיעה ברורה כי המבקשים לא יוכלו לשאת בשום פנים ואופן בתשלום המיסים, שהושתו עליהם על פי הסכם המכר. לא היתה כל כוונה מעבר לכך. רק כחלוף חודשים רבים לאחר חתימת הסכם הביטול התקשרו המשיבים בהסכם למכירת הזכויות במקרקעין למשיב 5. בית המשפט קמא קבע אף כי לא הובאו כל ראיות באשר למכירת המקרקעין למשיב 5. מאידך, הוכח לכאורה, כי המבקשים ביקשו את ביטול עסקת המכר וכי הביטול נעשה כדין. על כן, אין להם לבוא ולהלין על כך שבכוונת המשיבים להתקשר לעסקת מכר חדשה. בית המשפט קמא הוסיף וקבע כי שיקולי הנוחות נוטים לכיוון המשיבים, ובמיוחד שעה שהמבקש הודעה בפני
בית המשפט כי כספו הוחזר לו לאחר ביטול העסקה.

5.
על החלטתו זו של בית המשפט קמא, כמו גם על החלטתו הראשונה, לפיה החליט לדון בבקשה, חרף העובדה כי כתב ההגנה אינו נתמך בתצהיר, מבקשים עתה המבקשים לערער.
לשיטתם, לא היה מקום לסטות מכללי סדרי הדין באשר לתמיכת כתב ההגנה בתצהיר, שכן יש להקפיד ולקיים את הדרישות הפרוצדורליות בתקנות, שאלמלא כן תפגענה באופן משמעותי זכויות הצדדים. טענה נוספת נוגעת לעובדה כי המשיב 1, אשר ייצג את שני הצדדים בעסקה הבסיסית, מייצג עתה את המשיבים כנגד המבקשים.

לגוף העניין, טוענים המבקשים טענות רבות, אשר, לטעמי, רובן אינו נדרש לצורך הכרעה בהליך זה שלפני. בין היתר, הם טוענים כי פרט לסעד האכיפה,
עתרו הם לסעד הצהרתי, אשר בית המשפט קמא לא התייחס אליו כלל. טענות נוספות נוגעות לתוקפו של הסכם המכר לנוכח יפוי כח פגום, על פיו הוא נחתם. עוד טענות שבפי המבקשים נוגעות לחוסר התייחסותם של המשיבים לטענות שהושמעו על ידם בבקשתם. המבקשים לא טרחו לפרט בסיכומיהם בכתב, הכיצד יועיל הדבר לעניינם. חלק ניכר מהודעת הערעור נוגע לסוגיית אופי זכויותיהם של הצדדים. סבורני כי דיון בזכויות אלה, בשלב מוקדם זה של ההתדיינות, אינו נדרש לצורך ההכרעה בבקשה, שכן בין אם המדובר בזכויות אובליגטוריות ובין אם מדובר בזכויות קנין של ממש, התוצאה תהא זהה.

הטענה היחידה, אשר נראית בעיני כראויה להתדיינות, הינה הטענה כי לבית המשפט קמא לא היתה תשתית ראייתית מספיקה לקבוע כי הסכם הביטול לא היה למראית עין בלבד. לשיטת המבקשת, היה על בית המשפט לשמוע את מלוא הראיות, בטרם קבע כי אין בסיס לעדות או לטענות המבקשים, כי עובר לחתימתם על הסכם הביטול, נאמר להם במפורש על ידי המשיב 1 – שהינו עורך הדין שערך את העסקה – כי בכל מקרה הם ירכשו
בסופו של דבר את הנכס.

המשיבים מתנגדים לקבלת הבקשה. לשיטתם, הראיות שהומצאו לבית המשפט קמא, די היה בהם כדי להביא להחלטה. המשיבים אינם רואים מקום להתלות בטענות פורמליות, שעה שבית המשפט בחן את המחלוקת שביניהם לגופה. על פי הסכם שבין הצדדים, הוטל וכל תשלומי המסים על המבקשים.
בבקשה אשר הוגשה לבית המשפט קמא, הודו המבקשים בקיומו של הסכם הביטול, כאשר רק בדיון הנוכחי, הם טוענים כי אין המדובר בהסכם מחייב. במעמד הדיון בבית המשפט קמא, המצב המשפטי היה כי ההסכם בוטל בהסכמה הדדית. רק לאחר הביטול התקשרו הצדדים בהסכם הנוסף, אשר נערך בטרם פנו המבקשים לבית המשפט. המבקשים ידעו על עסקה חדשה זו, מאז שנת 2003, אולם השהו את בקשתם עד עונת מסיק הזיתים של 2004. על כן לוקה בקשתם בשיהוי. המבקשים עצמם לא נקטו כל פעולה לשם קיום ההסכם הנטען על ידם, תוך שהם מותירים את המשיבים "תלויים באוויר". לאחר שאלה התקשרו בעסקה חדשה, ונכנסו להוצאות ניכרות.

דיון


6.
בחינת טיעוני הצדדים, מלמדת, כי שני הצדדים באים לבית המשפט כאשר ידיהם מגועלות בעסקאות בלתי חוקיות. שני החוזים אשר נערכו בין הצדדים, נעשו בצורה מוסווית, באופן אשר יש בו כדי להעלים את שיעור התמורה החוזית, האמיתית, לה הסכימו הצדדים. החוזה הראשון נוקב בסכום של 20,000$, שעה שסכום התמורה האמיתי, אשר הועבר מיד ליד, בתמורה לרכישת המקרקעין, עמד על סך של 75,000$. אין ספק כי המדובר בחוזה בלתי חוקי, אשר בית המשפט לא יתן ידו לאכיפתו. על כן, בין אם המדובר בסעד הצהרתי, ובין אם המדובר בסעד של אכיפה, איני רואה מקום, לנוכח הוראת סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973, כי בית המשפט יושיט ידו לסייע לביצועו של חוזה זה.

7.
יתר על כן, משגילו הצדדים כי תוכניתם אינה עולה יפה, החליטו לנקוט דרך פעולה נוספת, אשר יהא בה כדי לרמות את שלטונות המס. ולעניין זה אציין, כי בבואי לדון בבקשה לסעד זמני, אצא תוך הנחה
כי האמור בתצהיר התומך בבקשה, אמת הוא. על פי האמור בתצהיר זה, נערך הסכם הביטול, על מנת להביא לביטולם של חיובי המס. לטענת המבקשים, הביטול היה למראית עין בלבד, על מנת לפטור אותם מתשלום המס הגבוה. הכל, על פי ייעוץ משפטי שקיבלו מן המשיב 1 (ראה סעיפים 17 ו-18 לתצהיר התומך בבקשה). למעשה, טוענים המבקשים כי כוונתם היתה לקיים את העסקה על מנת לקבל את הזכויות במקרקעין, כאשר הזכויות יירשמו בסופו של יום, על שמם, כאשר הם לא יהיו חייבים לשלם סכום מס כה גבוה.

לטעמי, שיטתם זו של בעלי הדין, יש בה כדי להחמיר את חוסר החוקיות המאפיין את מסכת היחסים המשפטית שבין הצדדים.

על כן, לטעמי, די היה בעובדה זו
כדי להביא את בית המשפט קמא כדי למשוך את ידו ממתן סעד כמבוקש. שכן, אין המבקשים באים לבית המשפט, אלא למען נתון גושפנקא חוקית לעסקה, המגועלת, מתחילתה ועד סופה, בחוסר חוקיות.

נראה כי המבקשים נוהגים בעזות מצח רבתי, שעה שהם פונים לבית המשפט בבקשה לסעד הנתון לשיקול דעתו, שמשמעו אכיפת התקשרות בלתי חוקית.

8.
לגוף העניין, סבורני כי חסד עשה בית המשפט קמא עם המבקשים, בכך שלא התייחס לסוגיית חוסר החוקיות. בית המשפט קמא פסק, לגופו של עניין, ובצדק, כי הסכם הביטול אינו הסכם למראית עין. המבקש עצמו הצהיר בפני
בית המשפט, ואף מצהיר הוא בפני
, כי המבקשים אינם יכולים לעמוד בתשלום סכום המיסים הגבוה, אשר הוטל עליהם בגין העסקה המקורית.
המבקשים עצמם פנו, כמפורט בסעיף 13 לתצהיר, למשיב מס' 1, וטענו כי אינם יכולים לעמוד בתשלום סכום זה. על כן, הם הסכימו, כמפורט בסעיף 17 לתצהיר, להתקשר בהסכם הביטול, אשר יהא בו כדי להביא לביטול
החיובים. בנסיבות אלה, ניתן להסיק כי אכן היה בכוונתם לבטל את ההסכם המקורי. בית המשפט קמא אף שמע את חקירתו של המבקש וקבע כי המבקש העיד, בעמודים 15 ו-20 לפרוטוקול, כי הוא פנה למשיב 1, על מנת למצוא פתרון לבעיית תשלום המס הגבוה, ובהתאם נערך הסכם הביטול . הסכם זה נערך, תוך ידיעה ברורה כי המבקשים לא יוכלו לשאת בתשלום המיסים בשום אופן. לא היתה כל כוונה מעבר לכך. טענתם של המבקשים, לפיה סברו כי הסכם הביטול הוא רק לצורך ביטול החיוב במס ועסקת המכר עדיין קיימת, הינה טענה שאינה הגיונית. קביעתה זו של השופטת הנכבדה קמא, עולה בקנה אחד עם החומר שהובא בפני
ה,
והיא אף מקובלת עלי.

גם
אם סברו הצדדים, כי הסכם הביטול לא בא אלא למען עריכת העסקה הסיבובית אשר הוצעה להם, הרי עדיין עמד ביטול זה בתוקפו. אין בעסקה הסיבובית, אלא משום עריכת הסכם חדש בין הצדדים – הסכם אשר כל כולו נגוע בחטא.

9.
לאור כל האמור, סבורני כי צדקה כב' השופטת קמא, בכך שקבעה כי המבקשים לא הראו זכות לכאורה, אשר מתן הצווי לשעה נועד לשמרה.

10.
אף צדקה השופטת הנכבדה קמא, בקבעה, כי מאזן הנוחות נוטה, בנסיבות שהובאו בפני
ה, לטובת המשיבים. לטעמי, משהוכח לפני , מפי המבקשים עצמם, כי אלה מבקשים לאכוף חוזה בלתי חוקי, הרי, לכל היותר, זכאים היו לקבל סעד כספי של השבה.

11.
באשר לטענות המקדמיות שהעלו המבקשים, סבורני, כי בשלב זה, בו מצוי היה בית המשפט
בדיון בשלב מוקדם, בבקשה לסעד זמני, לא היה מקום לדקדק עם המשיבים בסוגיית הגשתם של כתבי בית הדין. נכון אמנם כי אין מקום לזלזל בכללי הפרוצדורה. אולם, משהובא כל החומר הראוי בפני
בית המשפט, ולא הוצבע על כל נזק, או פגיעה אחרת, שנפגעו זכויותיהם של המבקשים עקב סטיה מכללי הפרוצדורה, הרי בדין נהגה השופטת הנכבדה קמא, בהחליטה לקיים דיון לגוף העניין. יש לזכור כי על פי סעיף 8 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה תשנ"ה-1995, אין בית המשפט לענייני משפחה כבול בדיני הראיות וסדרי הדין, וכי רשאי הוא לנהוג בדרך הנראית לו כטובה ביותר לעשיית
משפט צדק.

העובדה כי המשיב מס' 1 שימש כפרקליטם של המבקשים, הינה עניין הנוגע לכללי האתיקה, ואינו עניין לבית המשפט לענות בו.

12.
לנוכח כל האמור, אני מחליט לדחות את הערעור.
המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים, לרבות שכ"ט פרקליטם, בסכום כולל של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ, ועליהם הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
אני מורה כי העתק מהחלטה זו יועבר למנהל משרד מיסוי מקרקעין בנצרת.

ניתן היום כ"א בכסלו, תשס"ו (22 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח העתקים לצדדים

.

__________________

בנימין ארבל
, שופט

לבנה






ברע בית משפט מחוזי 1142/05 ד"ר מוחמד ח`ליל, שריף ח'ליל נ' עו"ד חדאד עסאם, ח'ליל כמאל, ח'ליל הייתם ואח' (פורסם ב-ֽ 22/12/2005)