פסקי דין על שי בוגנים

1155/06 בש     01/02/2006




בש 1155/06 מדינת ישראל נ' שי בוגנים




בעניין:

10



בתי המשפט



בית משפט השלום חיפה
בש 001155/06

בתיק עיקרי: פ
001064/06

בפני
:
כב' השופט ע. קוטון
תאריך:
01/02/2006



בעניין
:
מדינת ישראל







המבקשת



- נ ג ד -


שי בוגנים
ת.ז. 24446742





המשיב


נוכחים
:
ב"כ המבקשת:


גב' הוכשטדט
ב"כ המשיב: עו"ד אביטן
המשיב בליווי משטרה

החלטה

בפני
בקשה למעצר עד תום ההליכים.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום בת.פ. 1064/06 המייחס לו עבירות של פריצה לרכב וגניבה ממנו, על פיו בבוקרו של יום פתח המשיב דלת נהג של רכב אשר בעליו השאירו כשהוא לא נעול, החדיר את פלג גופו העליון לתוכו וגנב מן הרכב תיק ובו כסף מזומן, מפתחות, משקפי ראיה ומסמכים אישיים, רכוש הבעלים.

למעלה מן הצריך, אף כי לא נחלקו הצדדים בדבר קיומן של ראיות לכאורה המקימות תשתית ראייתית להוכחת האשמה, נטלתי את תיק החקירה לידיי. מן הראיות למדתי כי המשיב נצפה מבצע מעשיו ע"י איש משטרה שהוזעק למקום בעקבות מידע שנתקבל אודות המשיב המתהלך במקום "ומחפש רכב לפרוץ" ואיש המשטרה עקב אחר המשיב כשהוא מתהלך ומביט לתוך רכבים חונים ובהמשך פותח את הרכב נשוא כתב האישום, גונב מתוכו את התיק האמור ורץ לדרכו בעוד השוטר בעקבותיו.
המשיב המשיך במנוסתו עד שנתפס ע"י השוטר. בחקירתו הודה במעשיו הנלוזים ותירצם על רקע לחץ כלכלי וכלשונו "להשלים את השכירות" (שורה 29 להודעתו).

תיקו של המתלונן הכיל עפ"י דבריו רשיון נהיגה, תעודת זהות, כרטיסי חבר שונים, צרור מפתחות של ביתו, ארנק ופריטים נוספים.
מצאתי לנכון לציין כל אלה לאור נסיונו של ב"כ המשיב לגמד את חומרת העבירה.

האירוע אמנם לכאורה פעוט הוא, אולם הנזק העלול להיגרם בעקבותיו אינו ענין של מה בכך. אילמלא תפיסתו המיידית של המשיב ותפיסת הרכוש ברשותו, מן הסתם, היה מוצא עצמו המתלונן מכתת רגליו בנסיון לשחזר את כל שאבד לו - רשיון נהיגה, תעודת זהות מפתחות ביתו וכד' והמשיב מצידו יכול היה להמשיך ולבצע עבירות נוספות הפוגעות ברכוש המתלונן, בהיות מפתחות ביתו של המתלונן בידיו.

לא לחינם לטעמי מצא המחוקק להחמיר עם פורצי רכבים, באשר מדובר במעשים נגישים ופשוטים למבצעים, אשר בצידם נזק לא מבוטל לקורבנות.
זכאים קורבנות אלה, שהינם קורבנות אקראיים לרוב, למלוא ההגנה על רכושם וממונם.

עילת מעצר
:
עבירות רכוש אינן פוקדות עצמן כעילת מעצר בשל טיבן וטבען בלבד ואינן מהוות עבירות אשר בצידן חזקת מסוכנות, אותה על המשיב להפריך, כדוגמת העבירות המנויות בסעיף 21(א)(1)(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"). כאשר מדובר בעבירת רכוש, יש לבחון אם המבצע מהווה סכנה ממשית לבטחון הציבור על רקע העבירה המיוחסת לו ועל רקע נסיבותיו האישיות וכלשונו של סעיף 21 (א)(1) לחוק המעצרים: האם "קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם או בטחון הציבור או את בטחון המדינה" (ראה בהקשר זה בש"פ 5705/98 פשרל נ' מ"י, פדאור 98(4) 523).

בעניינו של המשיב למדתי לדעת הן מן הראיות שבפני
י, הן מעברו הפלילי והן מתסקיר המעצר שהוכן על פי בקשתי כי מדובר במי שהינו מכור לסמים מזה שנים אשר כשל בנסיונותיו להיגמל.
לחובתו רשומות הרשעות קודמות רבות בעבירות רבות הרבה יותר שמתאפיינות בעיקרן בעבירות רכוש - פריצות לרכבים ופריצות למבנים. תלוי ועומד כנגד המשיב מאסר על תנאי בן שישה חודשים שנגזר עליו בגין
עבירת גניבת ארנק הכולל פנקסי שיקים, כרטיס אשראי, מסמכים וכסף מזומן.
כמו כן ריצה המשיב מספר לא מבוטל של עונשי מאסר בפועל, מהאחרון שבהם שוחרר לפני כחצי שנה בלבד בתאריך 31.7.05.
מאסרו זה רוצה, לאחר שהופקע רשיון אסיר בן שנה ומחצה, בעקבות שחרורו ברשיון ממאסר בן 4 שנים שנגזר עליו בביהמ"ש המחוזי - נצרת, בשל עבירות בנשק אליהן צורפו עשרים ושתיים (!)
עבירות התפרצות שונות.

הנה כי כן נוכח מקבץ הנתונים המפורט לעיל, מהווה המשיב סכנה של ממש לבטחון הציבור ונוכח העבירה אותה ביצע על רקע נסיבותיו האישיות קמה עילת מעצר.

חלופת מעצר:

לאור מצוותו של סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים נכון הייתי לבחון חלופת מעצר ראויה והולמת אשר יש בה להפיג את הסיכון הנובע מן המשיב לבטחון הציבור.

כנגד עמדת המבקשת ביקשתי לקבל תסקיר מעצר משירות המבחן.
התסקיר שהוגש לעיוני קודר, עגום ואינו מבשר טובות, זאת בניגוד להחלטות השחרור השונות שהוגשו לעיוני ע"י ב"כ המשיב.
בשל צנעת הפרט לא אפרט מעבר לנדרש. די אם אומר כי המשיב מכור לסמים מזה שנים, מוכר לשירות המבחן וליחידה העירונית לטיפול בנפגעי סמים מנסיונות טיפול וגמילה שלא צלחו, מתקשה להשתלב במסגרות תעסוקתיות וחברתיות ואינו רואה מקום להשתלב במסגרת טיפולית סגורה.

שירות המבחן מציין מפורשות כי המשיב לא העלה חלופת מעצר אלטרנטיבית ומסקנת שירות המבחן כי בהעדר טיפול גמילה אינטנסיבי וארוך טווח ימשיך המשיב ויהווה גורם סיכון לרכוש הציבור.

למרות קצפו של ב"כ המשיב הרי המשיב עצמו שיתף את
השירות בקשייו האישיים ובאי-יכולתו להתגייס לתהליך טיפולי ארוך טווח ובנוסף לא העלה כאמור בפני
השירות חלופת מעצר אלטרנטיבית למרות התייצבותה של ידידתו בביהמ"ש ונכונותה להשגיח עליו כחלופת מעצר.

כאמור, התייצבה ידידתו של המשיב, הגב' מירי מנור והביעה נכונות לקלטו בביתה. למרות שיש להעריך את נכונותה, דומני כי אינה יכולה להוות חלופה הולמת אשר יש בה כדי להפיג באופן רציני את המסוכנות הנובעת מהתנהלותו של המשיב, זאת ללא טיפול שיקומי צמוד ומשמעותי.

בפרט נוכח העובדה כי לדבריה היתה בקשרי ידידות עם המשיב גם עת הופקע רשיון האסיר שלו וגם עת ביצע את העבירות בתיק הנוכחי.

יש לזכור, בראש ובראשונה, חלופת מעצר מבוססת על אמון.
לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמשיב ריצה מספר עונשי מאסר בפועל ולא היה בהם לרסן את פעולותיו.
יתרה מזאת, המשיב שוחרר כאמור ממאסרו האחרון ברשיון תוך מתן אמון ביכולתו השיקומית.
כפי הנראה המשיב לא עמד באמון שניתן בו ולפיכך הופקע רשיון החופש שניתן לו.
זאת אף זאת, למשיב הרשעות בגין עבירות של הפרת הוראה חוקית ובריחה ממשמורת חוקית ובכך הוכיח הוא עצמו בעבר כי לא ניתן לתת בו אמון.

אשר על כן מקובלת עלי מסקנתו של שירות המבחן כי חלופת מעצר אפקטיבית בעניינו של המשיב עשויה להימצא במסגרת קהילה טיפולית סגורה אשר מטרתה גמילה מסמים ושיקום.

המשיב לא בשל על פי הממצאים להיקלט במסגרת זו ולצערי מהווה, בהיותו חופשי ונטול
מסגרת טיפולית תומכת, סכנה ממשית לבטחון הציבור ובטחון רכושו.

בנסיבות אלה "שומה על בית המשפט להביא בחשבון את אינטרס הציבור ואת מצוקתם ותסכולם של
קורבנות העבירה אף כשאלה עבירות רכוש" (בש"פ 3968/05 דרויש מנצור נ' מ"י, פדאור 05
(11) 782).

לאור כל האמור לעיל אני מורה על מעצרו של המשיב עד התום ההליכים נגדו בתיק הפלילי דלעיל.

ניתנה היום ג' בשבט, תשס"ו (1 בפברואר 2006) במעמד הצדדים

ע. קוטון
, שופט
הקלדנית: לימור א.






בש בית משפט שלום 1155/06 מדינת ישראל נ' שי בוגנים (פורסם ב-ֽ 01/02/2006)