פסקי דין על נוח בסתוני בן מוסטפא | פסקי דין על קאסם עבאס בן חמיד | פסקי דין על חאלד בן קאסם עבאס |

1486/06 בש     05/02/2006




בש 1486/06 מדינת ישראל נ' נוח בסתוני בן מוסטפא, קאסם עבאס בן חמיד, חאלד בן קאסם עבאס




בעניין:

9



בתי המשפט



בית משפט השלום חיפה
בש 001486/06

בתיק עיקרי: פ
001242/06

בפני
:
כב' השופט ע. קוטון
תאריך:
05/02/2006



בעניין
:
מדינת ישראל






המבקשת



- נ ג ד -


1. נוח בסתוני בן מוסטפא

2. קאסם עבאס בן חמיד
3. חאלד בן קאסם עבאס





המשיבים


נוכחים
:
ב"כ המבקשת – עו"ד ליטל אסס
ב"כ המשיב 1: עו"ד טורס
ב"כ המשיב 2: עו"ד מונה אבואליונס
ב"כ המשיב 3: עו"ד אביב חוזה
המשיבים: בליווי משטרה

החלטה


בפני
י בקשה למעצר עד תום ההליכים.

המשיבים הינם חאלד עבאס (להלן: "חאלד"), נוח בסתוני (להלן: "נוח") וקאסם עבאס (להלן: "קאסם") שהינו אביו של חאלד.

המשיבים יקראו בשמם, שכן ישנה אי התאמה במיקומם ומספורם בכתב האישום, בהשוואה לבקשה למעצרם.
בבקשה אף נרשמו שמותיהם פעמים רבות, דבר שתוקן בישיבת בית המשפט הראשונה.

המבקשת טוענת כי חאלד תקף קטין בן 9 ותקף את אביו ע"י מקל וגרם לו לחבלות.
בעקבות האירוע, זומנו שוטרים למקום.
בעת היות השוטרים במקום, תקף נוח אחד מהם ואיים עליו.
קאסם הצטרף להתנגדות הכשיל שוטר אחר תקפו ואף איים עליו.
לשלושת המשיבים מייחסת המבקשת עבירת תגרה במקום ציבורי. חאלד מואשם בעבירות תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה של ממש ואילו נוח וקאסם מואשמים בעבירות איומים, תקיפת שוטר, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

המשיבים חלקו על קיומן של ראיות לכאורה, להוכחת האשמה לאור מחלוקת זו אף חלקו על קיומה של עילת מעצר וביקשו לשחררם בתנאים שיבטיחו התייצבותם לבירור דינם.

תיק החקירה הוגש ע"י המבקשת לעיוני.

על החקירה והגשת כתב האישום –


אודה על האמת, לאחר עיון ועיון נוסף בתיק החקירה, נוכחתי לדעת כי החקירה כלל לא מוצתה וסוגיות לא מועטות נותרו ללא מענה מבחינה חקירתית, הגם שניתן ונחוץ היה לבררן ולהשלימן.

אציין מספר דוגמאות בלבד.
האירוע החל בעקבות קריאתם של בני הזוג מגדי ונאדיה חוסיין. לדבריהם חאלד תקף את בנם בן ה-9, אלא שהבן כלל לא נחקר והגם שמדברי מגדי נוכח הוא בעת התקיפה הנ"ל הרי לדברי נאדיה מגדי ירד למקום המריבה רק בהמשך, כך שדבריו של הבן אודות התקיפה הינם בבחינת עדות שמועה ואין ראיה ישירה אודותם.
עדותו של מגדי נגבתה במקום האירוע ע"י שוטרת שהגיעה למקום ועדותה של נאדיה מבולבלת למדי ולדבריהם, בעקבות תקיפת הבן, תקף חאלד את מגדי עצמו.

חאלד מסר גירסה אודות טענות אלו, בה האשים את השניים באלימות מילולית ופיסית נגדו בהקשר זה לא נערכו עימותים ולא נחקרו המתלוננים כחשודים.
מגדי טען לתקיפות קשות נגדו ולמרות שטען כי הוא זקוק לטיפול רפואי לא מצאה היחידה החוקרת לבחון באם קיבל טיפול כזה, הגם שמסר גירסה נוספת על פיה נתבקש ע"י אנשים שונים לדאוג לשחרורו של נוח.
כמו כן, נטענו טענות רבות כנגדו ע"י מעורבים אחרים, לרבות אנשי משטרה, הקשורות לאופן התנהלותו והתנהלות אחרים שבאו לעזרו, הוא לא נדרש למסירת גרסה נוספת, לא נדרש למתן הסברים כלשהם בדבר קרות האירועים, לרבות בדבר קרוב משפחה אשר נראה עם גרזן במקום האירוע ולא עומת כלל עם כל גירסה אחרת – דבר שמתבקש נוכח תיאור האירוע.

מעורבים נוספים באירוע מסרו גרסאות שונות ביחס להשתלשלות האירועים, לרבות התנהגותם של אנשי המשטרה שהגיעו למקום.
האחרונים רשמו דוחות פעולה ובכך מוצתה חקירתם, גם כאן לא עומתו השוטרים עם כל טענה שהעלו מי מהנחקרים האחרים.
לא הוצבה למולם גרסת המעורבים והם כלל לא נדרשו להתייחס לדברים שעלו מעדויות הנחקרים. אף לא מצאתי כלל, לא בכתובים ולא בתשובת ב"כ המבקשת לשאלתי המפורשת,
כי המחלקה לחקירת שוטרים נדרשה לעניין למרות שקאסם בהודעתו מ-24.1.06 אומר מפורשות כי בלש תקף את בתו בבטנה, הוא דחפו הצידה ואז הבלש תפסו בגרון והכאיב לו מאוד.
אנשי המשטרה השונים מתארים התקהלות רבת משתתפים, בעקבותיה נעצרו שלושת המשיבים ושלוש בנות, אדם בשם רביע שנחזה ע"י חלק מהשוטרים כשהוא אוחז בגרזן לא אותר ולא ראיתי כל נסיון ממשי לאתרו, הגם שיחוסו המשפחתי למתלונן מוסבר ע"י חלק מהשוטרים. כמו כן לא נעשו נסיונות לאיתור רבים אחרים שנכחו במקום האירוע.
עוד יש לציין כי שני שוטרים שונים בדוחות שונים (מסמכים
ז' וד' ) מציינים מפורשות כי העצורים לא נחזו על ידם תוקפים, כי אם רק נמצאים בסביבה. הגדילה ואמרה מירי דלויה "לא הבחנתי בעצורים שהובאו לתחנה מבצעים עבירה כלשהי".
דברים אלה כלל לא בוררו, לא עמה ולא עם שאר השוטרים, בניגוד לשיחות עמם אודות דברים אחרים בהתרחשות. איש מהשוטרים לאחר סיום האירוע לא מצא לנכון להצביע בפני
החוקרים על מי מהעצורים ולתאר במפורש מה היה חלקו באירוע או להתעמת עם גרסתו של עצור זה או אחר, זאת למרות שרובם ככולם מציינים אירוע רב משתתפים אשר לא מן הנמנע כי יוביל לבלבול כזה או אחר ולעירוב וערבוב חשודים.

זאת ועוד, הגם שבין העבירות שיוחסו לנוח וקאסם, יוחסה עבירת פשע, אשר העונש לצידה הוא בן 5 שנות מאסר.
לא מצאתי כי התיק הופנה לתביעה ע"י פרקליטת המחוז כנדרש הגם שלא מדובר בעבירה הנמצאת בתוספת הראשונה א' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ד-1982 (ר' סעיף 60(א) לאותו חוק)

זאת ועוד,
חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) התשס"ב-2002 קובע מפורשות כי חשוד יחקר
בשפתו, ולא, תתועד חקירתו באמצעים חזותיים או קוליים (ר' סעיפים 2, 8(2) לחוק).
הן כאוסר עגב שנחקרה כחשודה, הן פריאל עבאס (אחותו של חאלד ובתו של קאסם) שנחקרה כחשודה והן חיאת בסתוני שנחקרה כחשודה, נחקרו בשפה הערבית ועדותם תורגמה.
מן הדין היה שחקירתם תירשם בשפה בה נחקרו ועל הודעה קריאה ונהירה להן תחתומנה ולא על הודעה מתורגמת, שלא בשפת המקור.

לא זאת אף זאת, שלושת החשודות שנחקרו לעיל נעצרו במקום האירוע. הנ"ל הובאו ב-23.1.06 ביחד עם שלושת המשיבים לבית המשפט וחלף מעצרן, נתבקש שחרורן ע"י המבקשת.
כל זאת, למרות שעל פי דוחות הפעולה ביצעו מעשים שאינם נופלים בחומרתם ממעשיהם של נוח וקאסם.
אף אם היה מקום לשחררן משיקולים כאלה או אחרים, לא השכלתי להבין מדוע נעדרים שמן ומעשיהן מכתב האישום עצמו, הרי אותם דוחות פעולה בדיוק מבססים את אשמתן שלהן ואת אשמתם של קאסם ונוח ובכל זאת לא מצאה המבקשת להגיש נגדם כתב אישום.
אודות אפליה נטענת זו – לא קיבלתי כל הסבר מב"כ המבקשת, הגם שנטענה מפורשות ע"י ב"כ המשיבים.

לאור האמור לעיל, פניתי לשקול את הראיות אשר בידי המבקשת.

ראיות לכאורה:

ניתן לחלק את האירוע לשני חלקים:
החלק הראשון הינו
עימות אלים בין חאלד לבני הזוג חוסיין בעקבות טענות אודות תקיפת בנם בן ה-9.
בעקבות עימות זה, התפתחה במקום תיגרה רבת משתפים, אליה זומנו שוטרים ע"י אחד מבני הזוג חוסיין.
החלק השני - הינו עימות בין המתקהלים הרבים לאנשי המשטרה שהוזעקו למקום בו נוטלים חלק נוח וקאסם וכן 3 בחורות נוספות, אשר צויינו לעיל –
בנוגע לחלק הראשון של האירוע,
קיימות הודעותיהם של מגדי חוסיין וזוגתו נאדיה וקיימת גרסתו של חאלד עצמו שנחקר פעמיים, בפעם הראשונה הרחיק עצמו חאלד מן המקום, בפעם השניה דווקא קשר עצמו לאירוע, לדבריו בחקירה זו סטר בפני
ו של מגדי בעקבות קללות.
בנוגע לנאדיה, טען שדווקא היא זו שסטרה לו.
כאמור, לא נאדיה ולא מגדי עומתו עם גרסאותיו, לא בעימות ממש ולא בחקירה נוספת. נוכח דוחות השוטרים נראה כי גרסתם מגלה טפח ומסתירה טפחיים, ביחס להתנהלותם וכיוון שכך מצויות בה לא מעט סתירות ופירכות המכרסמות בה.
בנוגע לחלק השני של האירוע,
מצויים בתיק החקירה דוחות הפעולה של השוטרים יזהר חן ויגאל זיידלסון המבססים לטעמי ראיה לכאורה בנוגע למעשיהם של נוח וקאסם.
אולם, טענותיהם של השניים בחקירה לא זכו כלל למענה מצד אנשי המשטרה, לא בעימות, לא בדוחות הבהרה, לא בפני
ה למח"ש ולא בגביית הודעות נוספות מן השוטרים באופן מיושב ומסודר לאחר שוך הסערה.

יש לזכור, גרסתו של נאשם אינה ראיה שניתן לבטלה . יש להתייחס אליה כאל כל ראיה אחרת ולנסות באמצעים חקירתיים להפריכה או
לאששה – זו המשמעות המעשית של הדברים האמורים ע"י נשיא בית המשפט העליון בבש"פ 8087/95 זאדה נ' מ"י.

על פי יזהר חן – קאסם נתלה על צווארו, ניסה להורידו לרצפה כדי למנוע ממנו לעצור בחורה אחרת ובהמשך איים עליו. קאסם אף נראה ע"י יזהר חן מחוץ לניידת לאחר שהוכנס לתוכה.
לדברי יזהר חן בשולי דו"ח הפעולה, נוח ניסה למנוע ממנו מעצר חשודים, בכך שתפסו ביד ומשכו ונעצר ע"י יגאל.
יזהר לא זיהה את נוח. את הזיהוי ערך יגאל זיידלסון, שהבחין בנוח מנסה למנוע מיזהר לבצע מעצר והתעמת איתו באופן אישי.

הנה כי כן, ראיה לכאורה להוכחת אשמתם של קאסם ונוח בחלק מן העבירות המיוחסות להם, אלא שקאסם מסר גרסה מפורטת בהודעתו מ-24.1.06 אשר לא זכתה כלל ולא להתייחסות ויתכן שיהיה בה לעורר ספק בדבר אופן פעולתו.
בגרסתו, הרחיב ופירט את מעשיו שנטענו על ידו עוד בהודעתו הראשונה מ-23.1.06 ואילו נוח נחקר פעם אחת בלבד ב שעה 2.09. גרסתו בת 8 שורות, חלקן תשובות לשאלות.
דומני כי לא ניתנה לו כלל הזדמנות אמיתית להשמיע את אשר על לבו.
בפרט, שבמקום נכחו רבים אחרים ואפשר ושגגה כזו או אחרת נפלה בידי השוטרים אשר ללא ספק היו כמעט חסרי אונים, נוכח עוצמת ההתפרעות שהופנתה נגדם.

אשר על כן, דומני כי הצדק עם ב"כ המשיבים בנוגע לעוצמתה של התשתית הראייתית אשר בידי המבקשת.
יקשה לדעתי לבסס עליה בלבד, כתב אישום אשר מקים סיכוי סביר להרשעה על פי אמות המידה המקובלות במשפט הפלילי ולא ניתן להתעלם מהעובדה ש-3 עצורות אחרות אליהן מתייחסים דוחות הפעולה כלל לא הובאו לדין.

כנטען עוד ע"י ב"כ המשיבים אין בראיות שבידי המבקשת ראיה ישירה להשתתפותם של המשיבים בעבירות תיגרה במקום ציבורי.

בשל שאמרתי את כל שאמרתי, מתייתר הצורך לדון בקיומה של עילת מעצר ובחינת חלופות מעצר.

אני מוצא לנכון להורות על שחרורם של המשיבים בתנאים שיבטיחו התייצבותם למשפטם.

עם זאת יש לטעמי לערוך הבחנה בין חאלד לבין קאסם ונוח.
בעוד קאסם ונוח מייחסים עצמם לחלק השני באירוע ולעימות עם השוטרים , הרי חאלד הינו הכוח המניע מאחורי החלק הראשון באירוע שהביא לכלל האירוע המתואר והוא העימות הנטען עם בנם של בני הזוג חוסיין ועימם עצמם.

כמו כן, איני יכול להתעלם מן העובדה שלאחרונה הודה בבימ"ש לנוער בעבירות שונות, חלקן עבירות אלימות ומשפטו מתנהל , הוא ממתין לשלב הטיעונים לעונש, תוך שהינו בקשר עם שירות המבחן.

מצב דברים זה מחייב התרחקות מביצוע עבירות ואיני משוכנע כי כך אכן פועל חאלד בפרט נוכח סכסוך כלשהו עם בני הזוג חוסיין ותיאוריו של מגדי בדבר חשש כבד מפניו.

אשר על כן, איני מוצא לנכון לשחררו בחזרה למקום מגוריו – זירת העבירות, כי אם להרחיקו הימנה.

לאור האמור לעיל, אני מורה על שחרורם של כל אחד משלושת המשיבים
בהפקדה של סכום בסך 500 ₪. כמו כן חתימה על ערבות צד ג' בת 1000 ₪ לגבי כל אחד מהם.
כן אני מורה כי חאלד יתגורר בכפר קעארה בביתה של אמאל גיגיני ת.ז 023282262.
חל עליו איסור להתקרב לכתובת ברח' חטיבת גולני 33 חיפה ברדיוס של 1 ק"מ. עד תום ההליכים נגדו נשוא בקשה זו.
נאסר על המשיבים ליצור כל קשר ישיר או עקיף עם מי מהמעורבים בחקירה.

ניתנה היום ז' בשבט, תשס"ו (5 בפברואר 2006) במעמד הצדדים.

ע. קוטון
, שופט
הקלדנית: לימור א.






בש בית משפט שלום 1486/06 מדינת ישראל נ' נוח בסתוני בן מוסטפא, קאסם עבאס בן חמיד, חאלד בן קאסם עבאס (פורסם ב-ֽ 05/02/2006)