פסקי דין על הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על עכר סאלח זאהר

2657/07 א     27/05/2008




א 2657/07 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' עכר סאלח זאהר




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום חיפה
א
002657/07

בתיק עיקרי:
002657/

בפני
:
כב' השופט א. שדה
תאריך:
27/05/2008




בעניין
:
הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד


איל שמעון

תובעת


- נ
ג
ד -


עכר סאלח זאהר



ע"י ב"כ עו"ד


כיאל אחמד

נתבע


פסק דין
לפני תביעה לתשלום סך 19,569 ₪ המהווים לטענת התובעת נזק והוצאות שנגרמו לה כתוצאה מת.ד. שאירעה ביום 14.2.04 בשעות הערב בכביש מפותל בין צומת אחיהוד לצומת יגור.

בתמצית, נסע בין מבוטח התובעת מר ליפשיץ ברכבו, ממול הגיע הנתבע שאיבד שליטה על רכבו, בשעות חשיכה תוך שיורד גשם, החליק ופגע בעוצמה עם רכבו ברכב המבוטח.
אז אירעה תאונה נוספת בין רכב המבוטח לרכב שנסע מאחוריו-רכבו של צד ג' 2 מר רפאל מזרחי.

עיקר המחלוקת בתיק שלפני נוגעת לתאונה שניה זו כאשר הנתבע טוען כי מר מזרחי לא שמר מרחק ולכן התנגש בו בעוד מר מזרחי טוען כי רכב התובעת נהדף לכיוונו כתוצאה מההתנגשות עם רכב הנתבע ואלמלא כך, היה מספיק לעצור. בין הנתבע לתובעת יש עוד מחלוקת קטנה בענין גובה הסכום הנתבע.

בתיק צד ג' נוסף - חברת כלל שביטחה את רכב
הנתבע ואשר לא התגוננה וכנגדה ניתן

פסק דין
. מעיון בפסק הדין אחר שהוגש נראה
לכאורה כי כלל אינה מתנערת עוד מחבותה, לפחות לא באופן מלא שכן הסכימה לשלם באותו הליך למבטחתו של צד ג' סכום נכבד.

בפני
העידו ונחקרו מר ליפשיץ והנתבע.

הצדדים הסכימו לוותר על עדות צד ג' 2 והגישו פרוטוקולים ו

פסק דין
שניתן באותו הליך שבו תבעה מבטחתו את הנתבע ואת כלל.

ב"כ הצדדים סיכמו ואילו פסק הדין ינומק באופן תמציתי בלבד בהתאם להוראת תקנה 214 טז' וגם בשים לב לכך שהתיק לא היה צריך כלל להתנהל כפי שעוד יוסבר ולמרות זאת ניהולו גזל זמן שיפוטי לא מבוטל.
2 הליכים רלוונטים לתיק זה התנהלו עובר לדיון בפני
.

האחת תביעתה של שירביט כנגד הנתבע בבית משפט השלום בנתניה אליה התייחסתי. בסופו של דבר הסתיים שם ההליך בהסכם של פשרה מול כלל ששילמה 65% מהתביעה וכן ב

פסק דין
על דרך הפשרה שחייב את הנתבע לשלם עוד 10,000 ₪ בתוספת הוצאות. יש לציין כי הסכום שנפסק אינו מלוא 35% הנותרים אך לענין זה משמעות פחותה היות ופסק הדין ניתן על דרך סעיף 79א' ולכן ביהמ"ש שוקל גם שיקולי פשרה ולא רק שיקולים ראייתיים או משפטיים.

מה שחשוב יותר הוא קביעה פוזיטיבית של בית המשפט שם שראה לנכון לציין בפסק הדין "הנני מקבלת את גרסת העד מטעם התובעת לקרות התאונה", קרי את גרסת צד ג'.

אינני רואה צורך להכנס למחלוקת שהתגלתה מאוחר מידי האם מדובר במעשה בי דין או לא ברם כששופטת מקצועית שומעת ראיות וחקירות ורואה לנכון גם ב

פסק דין
על דרך הפשרה לציין שהיא מעדיפה גרסה אחת על השניה, יש לכך משקל.

משקל זה פועל כנגד הנתבע שעליו נטל הראיה בענין חיוב צד ג'.

אלא שישנו הליך משפטי נוסף, חשוב יותר ובעל משקל רב הרבה יותר והוא ההליך בביהמ"ש לתעבורה שם הודה הנתבע בכתב אישום מתוקן שבו בין שאר העובדות הודה הנתבע בעובדות כדלקמן:

א.
הנתבע נהג ברשלנות איבד שליטה וסטה מנתיבו.
ב.
פגע ברכב המבוטח והדפו לאחור וחסם את דרך רכב צד ג'.
ג.
נסע תחת השפעת אלכוהול.

הודאת הנתבע היא הודאה לכל דבר בעובדות הנ"ל.
הנתבע טען כי למרות זאת יש לייחס אשם מסויים לצד ג' ברם אינני מסכים ולא אוכל לקבוע כך.
מול הנתבע יש שני הליכים שהאחד מעדיף את גרסת צד ג' ובשני הודה הנתבע ברשלנות ובהדיפת
רכב המבוטח.

לא רק זאת, אלא שגם בחקירה בפני
הודה הנתבע כי מעוצמת המכה בהחלט אפשרי שרכב המבוטח נהדף לאחור.
הניסוח בו אני השתמשתי עדין יותר שכן בסופו של דבר הודה בחקירתו הנגדית כי "אני מאשר שרכב הרנו זז אחורה". נוכח כל אלו לא אוכל לקבוע כי הנתבע עמד בנטל להוכיח כי לצד ג' אחריות כלשהי (יחד עם זאת אתן ביטוי כלשהו לטענות ב"כ הנתבע כפי שעלו בסיכומיו והדבר יבוא לידי ביטוי בפסיקת ההוצאות).

הנתבע טען כי התאונה אירעה בגלל שחיה כלשהי רצה לפני רכבו והוא נבהל ואיבד שליטה. לגרסה זו אין בסיס ראייתי שמקורו בזמנים טרם הגשת כתב האישום. הטענה לא הוכחה, ובהחלט אפשרי כי מדובר בטענה כבושה או טענה שנולדה בדמיונו של הנתבע אולי בשל הנהיגה תחת השפעת אלכוהול.
כך או אחרת הנתבע הודה שנהג ברשלנות במסגרת כתב האישום והיות וגם בענין זה הנטל עליו, הוא לא עמד בו.

לא ראיתי לנכון להתייחס בהרחבה לעדות מר ליפשיץ אך ניתן לומר דבר אחד בבטחה, הוא עצם את עיניו שבריר שניה לפני האימפקט ופתח אותן לאחר שהכל הסתיים.
לא ניתן לדרוש ואינני מאמין כי ברצף האירועים, הרעשים, המכות והזעזועים, הפגיעות והטלטלות, האימה והכאב, ניתן היה לראות ולנתח מה בדיוק קורה ובאיזה סדר בדיוק.

גם אין לי צורך בעדותו כאשר התיק מוכרע למעשה על יסוד הליכים אחרים שהוגשו בהסכמה ועל יסוד הודאות ועדות הנתבע, לכן גם ניהולו היה מיותר.

אשר לנזק, כאן אקבל את כל טענות ב"כ הנתבע, למעט לענין גובה התשלום ששולם בפועל לנתבע, שכן השיק צורף וגם אם היה קיזוז כלשהו בין המבוטח למבטחת, הרי שאין היא צריכה לצאת מופסדת כתוצאה מאובדן הרכב.

משכך, מסכום התביעה אפחית את מרכיב הגרירה, איגוד ערים, שרידי הרכב וכן סך 5% שעל פי הפוליסה היה מקום לנכות וכנראה לא נעשה כן (לפחות במאזן הנדרש), סה"כ מנוכים 3,048 ₪ ובעיגול כלפי מעלה ע"מ להתאים לסכום התביעה סך 3,100 ₪.

אשר על כן, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 16,521 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 25.1.07 ועד לתשלום בפועל וכן הוצאות בסך 1,000 ₪ (כולל אגרות) ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ ומע"מ בגינו כאשר סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ההודעה לצד ג' 1 התקבלה במלואה וקיים

פסק דין
ניתן ביום 2.3.08.

ההודעה כנגד צד ג' 2 נדחית כאשר לקחתי בחשבון את טענות ב"כ הנתבע ולכן אפסוק הוצאות מתונות ביותר בסך של 800 ₪ בלבד, כולל הכל, שישולמו ע"י הנתבע לצד ג' תוך 30 יום שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום כ"ב באייר, תשס"ח (27 במאי 2008) בהעדר הצדדים.

א. שדה
, שופט


הקלדנית: ליאת ח.






א בית משפט שלום 2657/07 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' עכר סאלח זאהר (פורסם ב-ֽ 27/05/2008)