פסקי דין על עו"ד נרודצקי דוד | פסקי דין על עו"ד עמוס מימון

7972/07 בשא     17/04/2008




בשא 7972/07 עו"ד נרודצקי דוד נ' עו"ד עמוס מימון




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה בת"א – יפו
בש"א 007972/07
(עב
008546/06)

בפני
:
כבוד השופטת שרה מאירי
נ.צ. גב' ג. קומורניק (מ)
נ.צ. מר י. דיין (ע)


27/05/2008






עו"ד נרודצקי דוד
בעניין
:

המבקש
(התובע)
ד. אנושי
ע"י ב"כ עו"ד



נ
ג
ד


עו"ד עמוס מימון



המשיב
(הנתבע)
גב' ג. אוחנה
ע"י ב"כ עו"ד





החלטה

בפני
נו 2 בקשות שהגישו הצדדים ונמנה אותן לפי סדרן: האחת- בקשת התובע להפוך את סדר הבאת הראיות לפי תקנות 143(6)ו-159 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן:"תסד"א"), כך שנטל הראיה יועבר אל הנתבע, והוא זה אשר יביא ראיותיו תחילה (להלן: "הבקשה הראשונה"). והשניה – בקשת הנתבע לדחות על הסף תביעה מחמת חוסר סמכות עניינית (להלן- "הבקשה השנייה").

א. עיקר טענות התובע
:

לגבי הבקשה שעניינה הפיכת סדר הבאת הראיות
1.

הנתבע אינו מכחיש את הטענות בתביעה, אלא מעלה טיעונים כדי להעביר את רוע הגזירה ולטעון כי הנטל הכספי אינו מוטל עליו.
2.
הסעדים המבוקשים הינם תשלום משכורות שלא שולמו, פיצויי הלנת שכר, והשבת כספים שהוצאו על ידי התובע במסגרת עבודתו.

3.
כל שהנתבע טוען הוא כי התובע אינו זכאי לתשלומים בגין ימים בהם לא עבד.

4.
הנתבע אינו טוען לחוסר יריבות, אינו מתכחש לחוב, או לסכומים המפורטים אך טוען טענת התיישנות ועל כן, מבקש הוא להפחית את פיצויי ההלנה.

5.
לעניין התביעה להחזר הוצאות, כל שהנתבע טוען הוא שהכספים שהוצאו ע"י התובע לצורכי קניית ציוד משרדי וספרות מקצועית הוחזרו לו.

לגבי הבקשה שעניינה חוסר סמכות בית הדין

6
.
אין זה נכון כי אין סמכות לבית הדין. התובע
מפנה להחלטה הראשונה של בית הדין.
7.
עם זאת על מנת לקיים דיון לגופו ובאופן מהיר מוכן התובע כי ביה"ד יורה על העברת הדיון לבית משפט אחר, ולחייב הנתבע בהוצאות הבקשה.

ב.
עיקר טענות הנתבע כעולה מתגובתו
:

לגבי הבקשה שעניינה הפיכת סדר הבאת הראיות
1.
תקנות 143(6) ו-159 לתסד"א, אינן חלות בבית הדין לעבודה לאור תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן:"התקנות"), ועל כן אין לשנות את סדר הבאת הראיות.

2.
הלכה היא שטענת "הודאה והדחה" תתקבל רק מקום בו הנתבע הודה בכל רכיבי עילות התביעה, ובענייננו הוכחשו טענות התובע כולן.

3.
לתובע אין גרסה ברורה לשתי עילות תביעתו, ומטעם זה דין בקשתו להידחות. לעניין עילת החזר תשלום השכר מעלה התובע גרסות עובדתיות שונות בכתב התביעה ובתצהיר העדות הראשית. כך גם הסעד הנלווה של פיצויי הלנה התיישן זה מכבר. ולעניין העילה השנייה (החזר הוצאות) – אין התובע מצרף אסמכתא לתביעתו.

לגבי הבקשה שעניינה חוסר סמכות בית הדין
4.
תביעת החזר הוצאות שהוצאו ע"י התובע לצורך רכישות לכאורה, שנתבקשו ע"י הנתבע (להלן- "הרכישות"), הינה עילת תביעה חוזית-מסחרית ואינה קשורה ליחסי עובד-מעביד ביניהם. לחיזוק טענתו נסמך הנתבע על טענות התובע בבקשה לדחייה הראשונה (7754/07)
לפיהן הוא מודה כי אף לאחר סיום עבודתו, שילם יתרת ההוצאות.
5.
בקשתו הראשונה נדחתה לאחר שבית הדין קבע שהרכישות לכאורה נעשו במהלך התקופה בה עבד התובע, ומשהמחלוקת בין הצדדים היא תקופת העבודה, יש ליתן לתובע האפשרות להוכיח טענתו.

6.
לאור הגרסה החדשה של התובע, שהובאה בבקשה הראשונה, יש לקבל הבקשה הנוספת לדחיית התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית.

ג. לאחר שעיינו בחומר שהונח בפני
נו – להלן הכרעתנו:

הבקשה הראשונה

1.

בתקנות בית הדין לעבודה אין תקנה הדנה בהיפוך סדר הבאת הראיות, ותקנות
143(6),159 לתסד"א
אינן חלות בבית הדין לעבודה מכח תקנה 129 לתקנות.

2.
עם זאת, בניגוד לטענות הנתבע, יכול ביה"ד להחילן, מכח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969
(להלן: "סעיף 33")
.

3.
מטרת סעיף 33 היא לפשט ולהגמיש את הליכי הדיון בבית הדין לעבודה ככל הניתן, ואין כל מניעה שבית הדין יאמץ, במקרים ראויים, תקנה מתקנות סדר הדין האזרחי [ראה לעניין זה ע"ע 1082/00 דאובה נ' צים חברת השיט הישראלית בע"מ ואח' עבודה ארצי כרך ל"ג (17) 25].

4.


תקנה 159 שעניינה "הודאה והדחה" קובעת כדלקמן:
"הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע וטען כי על פי הדין, או מחמת עובדות שטען להלן הנתבע, אין התובע זכאי לסעד המבוקש - יהיה הנתבע הפותח, וסדר הטיעון יהיה בהיפוך לסדר האמור בתקנה 158".

5.

ד"ר י. זוסמן (בספרו "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית (1995), בעמ' 320-321 ) מציין המקרים בהם תהיה זה טענת "הודאה והדחה":
"כידוע על פי תקנה 86 לא די לנתבע להכחיש אלא עליו לגלות מהי גרסתו. הכחשה מנומקת כזאת היא בבחינת 'הודאה במקצת'. התובע פטור מן ההוכחה במידה שהנתבע הודה, אך עליו להוכיח את עילתו במידה שהנתבע כפר........סימן ההיכר של טענת ההודאה וההדחה הוא פשוט: אין הטענה בבחינת הודאה והדחה אלא אם הודה הנתבע בכל עובדות העילה"
(ההדגשה אינה במקור)

6.
בענייננו, בכתב הגנתו לא הודה הנתבע, ולו במעט, בחוב כלשהו כלפי התובע, יתרה מכך, גילה גרסתו והעלה נימוקים לחיזוק טענותיו מדוע אינו חב דבר לתובע, את העובדה כי שילם את כל שכרו של התובע, ובמועד, וכי אינו חב דבר בגין רכישותיו של התובע. נימוקיו אלו יכולים, אולי, להיות בגדר "הודאה במקצת" כאמור, אולם רחוקים הם מלהיות טענות שהינן "הודאה והדחה" המעבירות את נטל ההוכחה על כתפי הנתבע.

7.
טענות התובע לפיהן טענותיו שבתביעה אינן מוכחשות בכתב ההגנה, וכי הנתבע רק מעלה טיעונים כדי להעביר את רוע הגזירה מעליו -
תמוהות עד מאד ואינן מבוססות כלל ועיקר.

8.

לא מצאנו להורות על היפוך סדר הבאת הראיות בהליך זה ואין לנו אלא לדחות הבקשה.

הבקשה השניה

9.
בקשה זו הוגשה לאחר שבקשה דומה נדחתה ביום 13.11.07 (להלן- "הבקשה הקודמת").

10.
אף אם נלך לשיטת הנתבע, (לסיבה היחידה שבגינה נדחתה בקשתו הקודמת) -
עדיין טענתו שגויה מיסודה.

11.
בקשה לדחייה על הסף נבחנת עפ"י כתב התביעה והטענות המועלות בו.

בענייננו, ניתנה החלטה בבקשה הקודמת וכל שיש בפני
נו – אין בו כדי לישב כערכאת ערעור על החלטתנו-אנו!!
12.

זאת ועוד. בקשה זו, הינה "אותה גברת בשינוי האדרת", ואין שונה היא מקודמתה, על כן, על מנת שלא להלאות את הצדדים, איננו חוזרים על הטעמים שהובאו בהחלטה בבקשה הקודמת.

13.
"הסכמתו/מוכנותו" של התובע – אין לנו, בכל הכבוד, עניין בה, משאין בה דבר משפטי כלשהו!

ברי, כי ככל שסבור התובע כי התביעה נתונה לסמכותו המהותית-עניינית של בית משפט אחר –
עליו לנקוט פעולה בהתאם.

סוף דבר

14.
משנדחו הבקשות – ישא כל צד בהוצאותיו.
התנצלותנו לצדדים על השגגה שגרמה לעכוב במתן החלטתנו בבקשה הראשונה.

ניתנה היום י"ב בניסן, תשס"ח (17 באפריל 2008) בהעדר הצדדים.



נ.צ.(ע) מר י. דיין

נ.צ.(מ) גב' ג. קומורניק




ש. מאירי, שופטת – אב"ד

נחתם ע"י נ.צ. ויצא חתום ביום -------------------.






בשא בית דין אזורי לעבודה 7972/07 עו"ד נרודצקי דוד נ' עו"ד עמוס מימון (פורסם ב-ֽ 17/04/2008)