פסקי דין על נופר נחום | פסקי דין על סהר נחום | פסקי דין על כלל חברה לביטוח | פסקי דין על אורנה נחום |

3323/04 א     23/04/2008




א 3323/04 נופר נחום, סהר נחום נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, אורנה נחום




בעניין:

79



בתי המשפט



בית משפט השלום רחובות
א
003323/04


בפני
כבוד השופט הרן פינשטין

תאריך:


23/04/2008


בעניין:
1 . נופר נחום

2 . סהר נחום

באמצעות אמן אורנה נחום


ע"י ב"כ עו"ד
יוסף גולדשטיין

התובעות



נגד



1 . כלל חברה לביטוח בע"מ

2 . אורנה נחום


ע"י ב"כ עו"ד
אברהם דויטש

הנתבעים


פסק דין
א.
רקע
1)
מדובר בתביעה כספית שהגישו שתי קטינות (נופר נחום
ו-סהר נחום
) באמצעות אמן, אורנה נחום

, בעקבות תאונת דרכים בהן היו מעורבות כל השלוש. האֵם, אורנה, נהגה ברכבהּ בעת התאונה וכאמור שלושתן היו בתוך הרכב.
נופר נחום
ילידת 1993, היתה בת 4.5 שנים בעת התאונה (להלן תכונה תובעת זו, לשם
הקיצור, "נופר").
סהר נחום
ילידת 1995, היתה בת שנתיים בעת התאונה (להלן תכונה בשם "סהר").

2)
התאונה עצמה ארעה ביום 23/8/1997.
הנתבעות הן כלל חברה לביטוח בע"מ
והאֵם אורנה.
חברת כלל היא זו שביטחה את הרכב בו נהגה אורנה.
אין כפירה מטעם נתבעת 1 (חברת הביטוח) לעניין האחריות.
הויכוח הוא לעניין הפיצוי.

ב.
למען האמת הארכיאולוגית יש לציין כי התביעה הוגשה בשנת 2001 אולם התובעות ביקשו לעכב את הדיון בתביעה. רק ביום 6/9/2004 הן הודיעו על רצונן לחדש הדיון בתיק אשר נקבע בתחילה בפני
השופטים י. לוי ו-צ. הרטל. רק בשלב האחרון הועבר התיק אלי. אחרון הסיכומים הוגש ב-24/3/2008.


ג.
דיון

1)
כדי להשתית את תביעותיהן על אדנים מוצקים, ביקשו התובעות, באמצעות בא-כוחן, עו"ד גולדשטיין, מינויַים של מומחים רפואיים שונים והשופטת שטמר, כשופטת מוקד, נעתרה לבקשה.
במהלך המשפט ביקש עו"ד גולדשטיין מינוי מומחה חליפי בשטח הראומטולוגיה כשם
שביקש בדיקה חוזרת של סהר על ידי הפסיכולוגית שבדקה אותה לראשונה.
עו"ד דויטש, ב"כ הנתבעת, התנגד לבקשות. חרף התנגדותו, נעתרתי לבקשות הנ"ל של
עו"ד גולדשטיין. ראה החלטתי מיום 25/9/2005 ב-בש"א 3324/04.
בדיעבד התברר כי אין בחוות-הדעת הנוספות כדי לשנות דבר מבחינת המסקנות
הרפואיות או הפסיכולוגיות של המומחים.

2)
פרטיכל הדיון מחזיק לא פחות מ-78 עמודים אשר רובם המכריע הוקדש לחקירות המומחים, בעיקר על ידי עו"ד גולדשטיין.
להלן אתייחס בנפרד לחקירות המומחים לפי מיהוּת התובעת הספציפית שנבדקה על ידם.

א.
סהר
(1)
ביום 24/9/2001 נבדקה סהר על ידי ד"ר אלחנן בר-און אורטופד מנתח, מומחה לאורטופדית ילדים.
חוות דעתו (ללא תאריך) הוגשה לתיק בית המשפט ביום 30/9/2001.
ה"שורה התחתונה" (תרתי משמע) של חוות הדעת היא זו:
"... אך אין כל קשר סיבתי בין מחלתה
(של סהר – ה.פ.) לבין תאונת הדרכים בה היתה מעורבת ולכן אינני רואה מקום למינוי מומחה רפואי בתחום הראומטולוגי בתיק זה".
המומחה לא זומן לעדות, וסיכומי בא-כוח התובעות "אילמים" לגבי ממצאיו של ד"ר בר-און בבחינת "שתיקה כהודאה דמיא" (יְבָמוֹת, פ"ד ב'), למרות שעו"ד גולדשטיין סובר אחרת כפי שכתב במבוא ל"סיכומי מענה מטעם התובעות".
כך גם מציין המומחה בתשובותיו לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו על ידי עו"ד גולדשטיין. ראה מכתבו של המומחה בתיק בית המשפט מיום 31/3/2002 אשר נשלח ע"י המומחה אל עו"ד גולדשטיין עם העתק לבית המשפט ולעו"ד דויטש. הוא הדין לעניין העדר הוכחת נזק בנושא א.א.ג על פי חוות הדעת של ד"ר רווה.

(2)
פרופ' יוסף פרס, ראומטולוג ילדים ומנהל מיון ילדים לפי תפקידו, בדק את סהר ביום 2/7/2002 והגיש את חוות דעתו לבית המשפט(ללא תאריך)ביום 10/7/2002.
בסיפא של פרק "דיון ומסקנות" של חוות דעתו, כותב פרופ' פרס כך: "ההגבלה הקיימת אינה קשורה לתאונה בה היתה מעורבת".
פרופ' פרס נחקר ארוכות על ידי עו"ד גולדשטיין אשר ביקש, כאמור, מינוי מומחה נוסף.
הבקשה נעתרה כאמור.
המומחית הנוספת הינה ד"ר יהודית ברש, מומחית לרפואת ילדים.
ד"ר ברש בדקה את סהר ביום 19/12/2005 והגישה חוות דעתה (ללא תאריך) ביום 31/12/2005. מסקנתה הסופית של ד"ר ברש היא זו: "אם כן, במקרה שלפנינו יהיה מאד קשה לקשור בין התאונה לבין מחלת המִפרקים הכרונים שהתפתחה בהמשך".
ד"ר ברש נחקרה על ידי עו"ד גולדשטיין והתמידה בעמדתה הכתובה הנ"ל:
"ש. אני מבין שטראומה מוכרת כמנגנון שיכול לחולל דלקת פרקים?"
(ויצויין כי ה"טראומה" משמעה תאונת הדרכים ו"דלקת הפרקים" הינה מחלה בה לוקה התובעת כאשר הויכוח האקדמי-רפואי הוא האם התאונה היא שגרמה להווצרות המחלה אצל התובעת, אם לאו).
"ת. לא. התשובה היא לגמרי לא פשוטה ולא כן ולא מוחלט. יש הנחה שטראומה יכולה להיות טריגר, זאת אומרת גורם מעורר למחלות פרקים דלקתיות. זה לא משהו שכתוב בספרים הפשוטים. זה לא ידיעה שיפוטית רגילה. זה משהו שהוא מסופר אגב אורחא בספרות... זה לא משהו שהוא מופיע כאחד מהגורמים המפורטים. הצורה ששאלת מאוד נוקבת, התשובה לא חד משמעית".
(עמוד 49, ההדגשות שלי – ה.פ.).
וראה גם מכתבהּ של ד"ר ברש אל תיק בית המשפט מיום 13/2/2006, החוזר
בעקרון ובקיצור על מסקנותיה של ד"ר ברש. ו"אף על פי", מבקש ב"כ התובעות
בסיכומיו כי אקבע נכות של התובעת בגין דלקת מפרקית של התובעת כפועל
יוצא מהתאונה.
ובכן, הדבר בלתי אפשרי.
המומחים הרפואיים אָמרו דְּברם בלשון ברורה ואין בְיַדִי כלים רפואיים אחרים
העשויים להוליך למסקנה שונה מזו שפורטה על ידם.

ב.
נופר

נופר נבדקה פעמיים על ידי הפסיכולוגית הקלינית, גב' נאורה כספי.

חוות הדעת הראשונה (מיום 7/10/01) מושתתת על שני מפגשים עם נופר; על שיחה עם אמה; על בדיקה קלינית ופסיכודיאגנוסטית ועל "מסמכים רפואיים שונים מהתיק הרפואי של נופר". (ר' המבוא לחוות הדעת).

חוות הדעת המשלימה של גב' כספי נושאת תאריך 7/1/06 ואף היא נערכה לאחר בדיקה פסיכודיאגנוסטית חוזרת.

גב' כספי התבקשה על-ידי לערוך את הבדיקה הנוספת לאור פנייתו של עו"ד גולדשטיין כמפורט לעיל.

גב' כספי נחקרה ארוכות, פעמיים, על ידי עו"ד גולדשטיין אולם חוששני כי לא היה בכך כדי לשנות את חוט השני של חוות דעתה של הפסיכולוגית.

שכן, כך כתבה גב' כספי בסיפת פרק "דיון" של חוות-דעתה הראשונה:

"התרשמתי כי ההרטבה, במהותה, אינה תוצר של התאונה אלא של דינמיקה אישיותית הנוגעת לילדה ולהוריה".

בפרק "סיכום" של חוות-דעת זו כתבה המומחית:

"ההרטבה המדווחת אינה מקנה לנופר אחוזי נכות. עם זאת באופן בו חברה ותרמה התאונה לסיפור הדינמיקה המשפחתית מחייב עיבוד. להערכתי, מן הראוי להפנות את נופר לטיפול פסיכותרפויטי"

. ההמלצה של גב' כספי היא לטיפול בהיקף של כ- 10 פגישות טיפוליות.

אין טענה ואין ראיה כי כך נעשה לפני הגשת חוות הדעת ע"י גב' כספי ואף לא לאחר מכן, (למעט מספר מועט של טיפולים בסמוך לאחר התאונה).

הערה: בסיכומי בא-כוח הנתבעת נטען, בין השאר, כי נושא ההרטבה של נופר לא הוכח כלל.
על כך יצא קצפו של בא-כוח התובעות. בסכומי המענה טוען עו"ד גולדשטיין כי לא היה מקום לטעון לראשונה טענה זו.

שני הצדדים צודקים:

בסעיף 4 לכתב התביעה נטען לעניין ההרטבה.
בסעיף 6 לכתב ההגנה, הכחישו הנתבעות את האמור בסעיף 4 לתביעה והוסיפו כי "אין כל קשר בין הנטען בסעיף זה לתאונה המוכחשת כשלעצמה".
וכבר למדנו כי הכחשת התאונה בוטלה כשם שההכחשה דלעיל אינה ב"רחל בתך" לעניין העדר הוכחה בדבר עצם ההרטבה.
גם חקירת בא-כח הנתבעת לא הלכה בכיוון המיועד לסתור את עצם קיום ההרטבה וניתן להבין כי נושא זה מקובל כקיים על ידי הנתבעת ובאי-כוחה.
גם בעדותה חזרה הפסיכולוגית על עמדתה זו אם כי, בהגינות רבה, לא שללה אפשרות של קשר בין התאונה לבין ההרטבה. המומחית נמנעה
מלהיות החלטית בנדון ועדותה מאופיינת בהסתייגויות מקצועיות מקובלות.
לדוגמה:
"ש: הרטבה שנבעה מהתאונה, זה שהרטבה לא נפסקה, זה בגלל מבנה אישיות ספציפי של נופר?.
ת: לא אמרתי שנבעה מהתאונה. צריכים לזכור שמלכתחילה היתה חולשה".
ש: את אומרת בעצם שבפועל התאונה גרמה לכך אבל לדעתך גם גורמים אחרים, אם לא התאונה אולי היה משהו אחר?
ת: לא מוציאה מכלל אפשרות שהטריגר היה התאונה לחזרה לשלב הקודם וכל מיני דברים במהלך החיים חברו לדבר הזה. יש הגיון רב בחיבור של החזרה של הרטבה לארוע של התאונה".
ומכיוון שגם אני התרשמתי כי אין החלטיות בתשובות הפסיכולוגית (וההתרשמות אינה בבחינת בקורת אלא תאור מצב בלבד), שאלתי את גב' כספי:
"ש: יכול להיות שיש סבות אחרות (להרטבה – ה.פ.) פרט לתאונה?
ת: בודאי. יכול להיות שלילדה אחרת זה לא היה קורה".
(כל הצטוטים מעמ' 66 לפרטיכל).
הדברים הנ"ל, המובאים בשמה של גב' כספי, נאמרו על ידה בחקירתה השניה, אם כי רוח דברים אלה והתרשמותה זו של המומחית מובעים על ידה באותה לשון גם בחקירתה הראשונה. ר' למשל עמ' 28 שורה 21; עמ' 29 שורה 15; עמ' 31 שורות 9-8.
בחוות הדעת שלה ובעדותה נמנעה המומחית במכֻוָון מכּימות נכותה של נופר, מה עוד שמלכתחילה סברה כי אין לה אחוזי נכות. במהלך החקירה הנגדית של עו"ד גולדשטיין ובמענה לשאלותיו בנדון, ציינה המומחית כי היתה מדרגת את בעיותה של נופר על פי השעור הנמוך של תקנות המל"ל (עמ' 64), ואם בכלל "היתה הולכת" על נכות בשיעור % 10 אחוז. (עמ' 65).


ד.
הדיון הכספי:
ראשי הנזק הנתבעים ע"י התובעות מפורטים בסעיף 16 לכתב התביעה ואדון בהם לפי סדר הופעתם בסעיף זה; עפ"י התייחסות עו"ד גודשטיין בסעיף 6.1 לסיכומיו; עפ"י תשובות ב"כ הנתבעת בנדון.

1)
נזק לא ממוני:
בסעיף 6.1 לסיכומי ב"כ התובעות מציין הפרקליט כי הנכות הצמיתה של נופר היא 20% ושל סהר 50%.
עו"ד דויטש מסתייג, ובצדק, מקביעות אלו הואיל ואין להן כל בסיס בחומר הראייתי שהוגש לבית המשפט.
הסברו של עו"ד גולדשטיין "בסיכומי המענה" שלו לפיו קבע את אחוזי הנכות הללו בהסתמך על המל"ל מצד אחד, ועל אי-ידיעה או אי-קביעה של המומחים, מצד שני.
הסבר זה אינו מקובל עלי.

אם המומחים לא קבעו אחוזי נכות, משמע הם אינם בנמצא.
זאת ועוד; עו"ד גולדשטיין יכול היה, לו רצה בכך, לבקש מבית-המשפט רשות לזמן עדים נוספים רק לענין אחוזי הנכות, ומתוך החלטתי המתירה הגשת עדויות נוספות (ב- בש"א 2304/05) היה צריך להיות לו ולמרשותיו ברור כי
אעתר לכל עניין רלוונטי.
אבל, בהעדר קביעת מומחים ובהעדר ראיות נוספות, לא אקבע אחוזי נכות.

א.
נופר וסהר אושפזו בבית חולים וולפסון במשך 10 ימים ועל-כן זכאיות הן לפיצוי בסך -.5,600 שקל.

ב.
גריעת הכושר התפקודי

(1)
לגבי סהר לא הוכחה כל נכות רפואית שהיא ואין בפני
כל ראיה, ולו מינימלית, לפיה ישנו סיכוי כי מעורבותה בתאונה תגרום להפסד כספי כלשהוא בנושא זה. התקדימים, אליהם מפנה בא כוח התובעות, אינם דומים למקרה של נופר, אשר יצאה בסופו של דבר, למזלה הטוב, ללא פגע קבוע בגופה.
ולפיכך, אין לפסוק בגין גריעת השתכרות בעתיד.

(2)
לגבי נופר ישנה הערכה מנימילית יחידה של גב' כספי בשיעור 10%.

כידוע, נופר עדיין קטינה ואין לדעת לאן מועדות פניה מבחינת למודים, השכלה ומקצוע.

זאת ועוד; הוכח כי למרות הנזק הנטען בענין הרטבת הלילה, לא נעשה כל טפול על ידה או על ידי אמה. מכאן, שקשה להתרשם כי מדובר בנושא כאוב ואקוטי כפי שמתארו עו"ד גולדשטיין בסיכומיו.
זאת ועוד אחרת; אין בפני
כל ראיה - רפואית או אחרת
- כי הרטבת הלילה, בהנחה שקיימת, מופיעה מידי
לילה או בתדירות אחרת כלשהיא, כשם שלא נעשה כל
ניסיון לקשור בין תופעה זו לבין אי-אפשרות לעבוד –
באופן מלא - כנטען על ידי התובעת.

לפיכך, אין מנוס אלא לפנות, זו הפעם, לקביעת פיצוי על דרך הסכום הגלובלי.

בשווי לנגד עיני את העובדות שפורטו לעיל ואת עדותה והתנהגותה של התובעת, אני שם את סכום הפיצוי בסך של -.200,000 שקל (צמודים).

איני מקבל את הצעת הנתבעת לפסוק לתובעת רק 2.5% מכלל עשרת האחוזים.

3)
הוצאות טיפול בעתיד מסתכמות אצל נופר בסך -.3,500 שקל. היינו, מדובר בכ- 10 טיפולים במחיר -.350 שקל טיפול.

כיוון שאין מדובר בקביעה מוכחת אלא בהערכה בלבד, אני קובע כי גובה הפיצוי בראש נזק זה יעמוד על סך -.7,000 שקל.

4)
גם סהר תזדקק מידי פעם לביקור אצל רופא או לביקור אצל מומחה אחר, ועל כן אני קובע כי סכום שהפיצוי בגין נושאים אלה יעמוד על סך -.5,000 שקל.

זו גם הצעת הנתבעת בסיכומיה.

5)
אין ראיה לגבי צורך בעזרה בבית לעתיד לבוא. ברור כי התובעות קיבלו עזרה מאמן ועל כן זכאיות הן לגבי העבר לפיצוי בסך -.4,500 שקל.

6)
לכל הסכומים הללו, תוסיף הנתבעת 1 ותשלם לתובעות שכ"ט עו"ד בשיעור 13% מסכום פסק-דין זה.


ניתן היום י"ח בניסן, תשס"ח (23 באפריל 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

_________________

הרן פינשטין
, שופט

נ.ב.
המזכירות מתבקשת להעביר עותק מ

פסק דין
זה למומחים שהעידו בבית-המשפט.


003323/04א
133 טובה.







א בית משפט שלום 3323/04 נופר נחום, סהר נחום נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, אורנה נחום (פורסם ב-ֽ 23/04/2008)