פסקי דין על אילנה גרוס | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1180/00 בל     21/04/2002




בל 1180/00 אילנה גרוס נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:


בתי הדין לעבודה


6
בית הדין האזורי לעבודה בת"
א
- יפו
מס' תיק:
בל 001180/00


בפני
כב' השופטת ורדה סמט
תאריך:
21/04/2002




התובעת
:
אילנה גרוס


ע"י ב"כ עוה"ד
ברקאי


נ
ג
ד

הנתבע
:
המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ עוה"ד
הכט



פסק - דין

1.
התובעת עותרת להכיר בפגיעה ברגליה מיום 15/11/98 (להלן-הארוע) תוצאה של תאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995
(להלן-החוק).

2.
בכתב ההגנה נטען כי הארוע לא אירע תוך כדי ועקב עבודת התובעת וכנדרש עפ"י סעיף 79 לחוק.

3.
מטעם התביעה העידה התובעת בעצמה.
מטעם הנתבעת העידו מר אריה גטר, מנהל ביה"ס אורט מלטון בבת ים (להלן-גטר)
וגב' נירה גור אריה, הממונה על קשרים בינלאומיים במשרד החינוך (להלן-גור-אריה).

לאחר שבחנתי העדויות וטיעוני ב"כ הצדדים, להלן החלטתי
:
4.
הרקע העובדתי:
א.
התובעת עבדה בבית הספר אורט מילטון בבת ים בתקופה הרלבנטית.
(להלן-בי"ס אורט).
ב.
ביום 9/11/98 יצאה התובעת למשלחת בגרמניה, מטעם משרד החינוך.
ג.
ביום 15/11/98 בעת ששהתה התובעת בבית מלון בגרמניה, מטעם המשלחת, מעדה ונחבלה בקרסולי שתי הרגליים.
ד.
ביום 3/12/98 הגישה התובעת תביעה לנתבע להכיר בארוע תוצאה של פגיעה בעבודה כמשמעה בס' 79 לחוק.


ה.
ביום 18/7/99 דחה הנתבע תביעתה בטענה כי נסיעתה בשליחות לא הייתה מטעם מעסיקה ולכן אין לראותה כתאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתה.

5.
אין מחלוקת כי התובעת נפגעה ברגלה במועד הנטען. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת מהות היחסים בין התובעת לבין משרד החינוך והקשר בין הארוע התאונתי לעיסוקה של התובעת.

6.
באשר למהות היחסים בין משרד החינוך לבין התובעת:
לגרסת התובעת מתקיימים בינה לבין משרד החינוך יחסי עובד ומעביד אולם טענה זו אין לקבל.
גטר ציין בעדותו: "משרד החינוך לא היה מעסיקה של התובעת. אורט העסיקה את התובעת". (ר' עמ' 6 לפרוטוקול).
כמו כן, מעיון בנספח ג' לתצהיר גור אריה עולה הצהרת משרד החינוך כדלקמן: "לא התקיימו ולא מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין משרדנו לבין הגב' אילנה גרוס
בכלל ולעניין השתתפותה במשלחת בפרט".

גם בחינת קיומם של יחסי עובד ומעביד לפי מבחני הפסיקה, בינהם מבחן ההשתלבות, תביא אותנו למסקנה כי בין משרד החינוך לבין התובעת לא התקיימו יחסי עובד ומעביד, כנטען על ידה.

אשר על כן, אני קובעת כי בין משרד החינוך לבין התובעת לא נתקיימו יחסי עובד ומעביד ומעסיקה של התובעת בתקופה הרלבנטית הינו ביה"ס אורט.

7.
סעיף 79 לחוק מגדיר:

"תאונת עבודה – תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".



לצורך הכרה ב"תאונה" אשר ארעה מחוץ לתחומי המפעל, שלא בשעות העבודה ושלא במהלך הרגיל של ביצוע העבודה, יש לבחון האם מדובר בפעולה הנלווית לעבודה, היינו, עלינו לבחון מהי מידת הקשר או הזיקה של הפעולה לעבודה.

פעולה נחשבת כנלווית לעבודה לאור מידת זיקתה למסגרת העבודה ומידת הזיקה נקבעת על פי מבחן הסבירות. (ר' נז/111-0 רפאל הוד נ' המוסד לביטוח לאומי
).

השאלה, אם כן, העומדת בפני
נו להכרעה הינה האם המשלחת בה השתתפה התובעת הינה בגדר פעולה נלווית לעבודתה.

בחינת השאלה האם המשלחת ו/או השתתפות התובעת בה, נלווית במידה סבירה לעבודה, מביאה, לדעתי, למסקנה, כי מידת הזיקה של המשלחת לעבודה הינה שולית ולכן אין לראות במשלחת, בראי מבחן הסבירות, בגדר פעולה נלווית לעבודה, כפי שיפורט להלן.

במשלחת בה השתתפה התובעת ניתן לראות מעין "השתלמות" ועל כן ניתן להחיל בעניינו את המבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין הנסיבות בהן הוכרה
השתלמות כפעולה נלווית בעבודה.

לעניין השתלמות כבר נפסק:
"המבחן הבסיסי הוא באיזה מידה קשורה ההשתלמות לעבודתו או למקצועו של העובד, העידוד שנותן המעביד להשתלמות וכן מידת ה"עניין" שיש למעביד באותה השתלמות...מבחני העזר בסוגייה זו הם המסגרת הפורמלית של ההשתלמות וארגונה, מימון הוצאות ההשתלמות, תשלום שכר לעובד ותשלום דמי ביטוח לאומי בתקופת ההשתלמות..". (ר' דב"ע מט/183-0 המוסד לביטוח לאומי
נ' רונית כנף פד"ע כא 464).





בענייננו, אין חולק שהמדובר במשלחת שכל כולה מראשיתה ועד סופה הייתה פרי יוזמתו של משרד החינוך. התובעת נטלה חלק במשלחת שאורגנה ע"י משרד החינוך, שאינו מעבידה של התובעת. ביה"ס אורט, מעסיקה של התובעת, לא הפנה את התובעת לקחת חלק במשלחת, לא יזם את תכנית הנסיעה ואף לא הפנה אותה למשרד החינוך. מנספח ד', שצורף לתצהיר התובעת, אף עולה כי לא קיימת כל זיקה בין המשלחת לבין מעסיקה של התובעת, אורט.
התובעת הצהירה במסמך זה כדלקמן: "ידוע לי שהמשלחת יוצאת לגרמניה שלא מטעם אורט. לרשת אורט ולבית הספר אין מחוייבות כלשהיא בגין נסיעה זו, והיא לא תישא בהוצאה כלשהיא בגין הצטרפותי למשלחת".

זאת ועוד, התובעת הינה מורה בכירה למחשבים המועסקת בבי"ס אורט.
מתצהירה של גור אריה עולה כי המשלחת נועדה, בין השאר, ליצור קשרי גומלין עם מורים מקומיים בגרמניה וכן עם מערכת החינוך. כן, כפי שעולה מעדותה של התובעת עצמה, הנושאים עליהם דובר במסגרת המשלחת היו כלליים. (ר' עמ' 3 לפרוטוקול).
לפיכך, ניתן לומר כי למשלחת לא היה כל קשר ענייני מבחינת תוכנה ומטרתה למערך העבודה של התובעת בביה"ס. מחומר הראיות שהובא בפני
י אין כדי להצביע על כך שהתובעת עסקה במסגרת המשלחת בתחום המחשבים, המקצוע אותו לימדה בבית הספר. גם גטר העיד: "לא מדובר במשלחת בעלת אופי מקצועי...אם אנו מדברים על מקצוע הוראה אז לא". (ר' עמ' 5 לפרוטוקול).
ייתכן ובמידה והתובעת הייתה מחנכת כיתה או מורה להיסטוריה, היה ניתן לומר כי קיים לכאורה קשר ענייני בין המשלחת לבין עיסוקה, אולם לא כך הם פני הדברים.

לגבי מידת העניין שיש למעבידה של התובעת בהשתלמות, לא מצאתי כי היה למעביד עניין מיוחד בהצטרפותה למשלחת.




גטר אומנם העיד כי לדעתו חשוב מאוד שכל מורה יכיר את נושא השואה ויבקר בגרמניה (ר' עמ' 6 לפרוטוקול), אולם אין ספק כי העשרה כלשהיא בתחום זה או אחר תורמת לכל אדם ומרחיבה את אופקיו, באשר הוא אדם, לרבות מורה, אך אין בעובדה זו כשלעצמה כדי לבסס האינטרס שיש למעסיק להשתתפות במשלחת זו. מעבר לכך, כעולה מהעדויות, המעביד לא עודד את התובעת להצטרף למשלחת, אלא הוא פשוט לא מנע ממנה לצאת במסגרת משלחת זו.

אין חולק כי התובעת לא חוייבה להשתתף במשלחת (ר' עמ' 3 לפרוטוקול).
מעדויות הצדדים עולה כי לא הייתה קיימת ציפייה מצד ביה"ס כי התובעת תשתתף במשלחת מתוקף מעמדה המקצועי, התובעת רק קיבלה את המלצתו של גטר להצטרפותה למשלחת. (ר' עמ' 5 לפרוטוקול).

לעניין ההוצאות הכרוכות בנסיעתה לגרמניה, התובעת ציינה בעדותה כי משרד החינוך הגרמני הוא שמימן את נסיעתה וזאת באמצעות משרד החינוך בארץ.
(ר' עמ' 4 לפרוטוקול). כמו כן, כעולה מעדותה של גור אריה, הייתה המלצה שכל משתתף במשלחת ידאג לביטוח הרפואי של עצמו ואכן התובעת העידה כי היא דאגה באופן אישי לביטוח הרפואי. (ר' עמ' 3 לפרוטוקול).

אומנם, התובעת ציינה בעדותה כי ימי ההעדרות בגין ההשתתפות במשלחת שולמו לה כשכר, אולם הנתבעת לא הציגה בפני
בית הדין את תלושי השכר הרלבנטים להוכחת טענתה. אף אם היינו מקבלים טענתה לעניין זה, הרי שלא היה בכך כדי לשנות החלטתי, שכן אין במבחן עזר זה כשלעצמו כדי להכריע את הכף לכאן או לכאן.

נסיבות העניין מביאות אותי למסקנה כי לא ניתן לראות בהשתתפות התובעת במשלחת בגדר פעולה הנלווית לעבודה.
המרחק בין השתתפות במשלחת לבין עבודתה של התובעת רב למדי, מידת העניין שהייתה למעסיק במשלחת, אם בכלל, אינה מרובה ולפיכך אין להכיר בתאונה שארעה לתובעת במהלך שהותה במסגרת המשלחת בחו"ל
"תאונת עבודה".

אשר על כן, אני קובעת כי הפגיעה שארעה לתובעת לא ארעה תוך כדי ועקב משלח ידה, כאמור בסעיף 79 לחוק.

8.

סוף דבר – התביעה נדחית.





ניתן היום ט' באייר, תשס"ב (21 באפריל 2002) בהעדר הצדדים.






ורדה סמט
- שופטת









בל בית דין אזורי לעבודה 1180/00 אילנה גרוס נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 21/04/2002)