פסקי דין על רביקוביץ אנטולי | פסקי דין על קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים | פסקי דין על חסן מחמוד חסן |

12568/04 א     23/04/2006




א 12568/04 רביקוביץ אנטולי נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, חסן מחמוד חסן




בעניין:
1



בתי המשפט



בית משפט השלום חיפה
א
012568/04


בפני
:
כב' השופטת ר. למלשטריך-לטר
תאריך:
23/04/2006






רביקוביץ אנטולי


ע"י ב"כ עו"ד
איסק (פארי) עילית

תובע


-
נ
ג
ד
-


1 . קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
2 . חסן מחמוד חסן



ע"י ב"כ עו"ד
שור פייגנבויים

נתבעים


החלטה

1.
התובע, יליד 1936 הגיש תביעתו בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו ביום 26.4.02. התובע טוען כי מדובר בארוע המהווה תאונת דרכים, תאונת פגע וברח. הנתבעת טוענת כי אין הארוע מהווה תאונת דרכים שכן הפגיעה
בתובע הייתה מכוונת.
2.

עובדות הרקע

2.1
ביום הארוע יצא התובע לצעידה לילית יחד עם ידידה. לאחר רבע שעה הידידה התעייפה וישבה לנוח . הוא המשיך בצעידתו לבד.
כאשר המשיך לצעוד ברח' ניצה שבנתניה, הגיח לטענתו רכב מאחוריו. כתוצאה מכך טוען התובע שנזרק על הארץ ונפגע.
(ס' 5 לתצהיר ת / 1 ).

2.2
התובע טוען כי התעורר בחדר המיון. שם סיפרו לו כי עובר אורח מצא אותו שכוב על הכביש, והזעיק אמבולנס.

2.3
התובע הגיע תחילה לחדר מיון בבית חולים הלל יפה. נרשם כי היה מעורב בתאונת דרכים כהולך רגל. נחבל בראש, פצעים קרועים במצח. ב
c.t

מח נמצא שבר דחוס פרונטלי ימני עם דימום אפידורלי וכן שבר בארובת עין ימין. התובע נחבל גם ברגל שמאל, שבר פתוח
מרוסק של עצמות הפיבולה והטיביה.

2.4
התובע טען בהודעה במשטרה
כי איננו זוכר דבר
ורק ספרו לו שהיתה לו תאונת דרכים.
(הודעה במשטרה מיום 1.5.02).

2.5
לא היה כל עד
לעצם התאונה של פגע וברח, אך עוברי אורח מצאו את התובע שרוע על שפת הכביש והזעיקו אמבולנס.

3.

דיון


3.1
ס' 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א 1971 קובע כי היתה במהלך משפט אזרחי עדות בעל הדין עדות יחידה שאין לה סיוע, והעדות אינה הודיית בעל דין, על בית המשפט לנמק
מה הניע אותו להסתפק בעדות זו, אם אכן מצא לנכון להסתפק בעדות.

3.2
ממכלול הנסיבות שבמקרה זה , עולה כי התובע נפגע
מכלי רכב. לא הוכח כדי המידה הדרושה להוכחה כי התאונה היתה במתכוון על מנת לפגוע בתובע.

3.3
בתחילת הדיון הודיע ב"כ הנתבעת כי הוא מתנגד להגשת תיק המשטרה במלואו בשל כך שהוא כולל עדויות. לדבריו נמסר על ההתנגדות לעורך הדין הקודם של התובע. בא כוחו של התובע לישיבת ההוכחות לא ידע אודות ההתנגדות. ממילא הגיש ב"כ הנתבעת מסמכים מתוך תיק המשטרה, כפי שמצא לנכון, וזאת ללא עורכם ( וזאת מכיוון שאלו זומנו על ידו אך לא התייצבו לעדות.).
מצאתי לנכון לקבל את מסמכי המשטרה
מתוך תיק המשטרה ,שנערכו על ידי אנשי המשטרה עצמם
ואין בהם משום גביית עדויות, אלא ממצאים המבוססים על עבודת המשטרה ואנשי העזר שלה.

3.4
עובר אורח הזעיק אמבולנס.
בדו"ח האמבולנס שהגיע למקום נכתב "ת.ד. ,פגע וברח".
התובע נמצא בהכרה מעורפלת. עוד נכתב שם "לפי עדי ראיה במקום מדובר בת.ד. פגע וברח, הולך רגל שנפגע מרכב, חשד לפגיעת ראש + חשד לשבר בקרסול שמאל".

3.5
התובע פונה תחילה לבית החולים הלל יפה, שם נרשם על טופס של יחידת הטראומה – "החולה נדרס על ידי אוטו...הולך רגל, היה אובדן הכרה, לא זוכר פרטי הארוע.".

3.6
בבדיקת
c.t.
מוח
נמצא שבר דחוס (4 מ"מ עומק) פרונטלי ימני עם דימום אפידודרלי. בנוסף שבר בגג ארובת עין ימין. ברגל השמאלית נמצא שבר פתוח של עצמות הפיבולה וטיביה. (שברי ריסוק בקצה המרוחק של עצמות השוקה והשוקית).
התובע הועבר למרכז הרפואי על שם סוראסקי בשל פגיעת הראש.

3.7
לפי דו"ח תרשים בוחן התנועה התובע נמצא שכוב על גבול שול החול, ראשו
על הכביש, מרחק של כ-50 ס"מ
משול החול, וגופו הלאה משם לכיוון גבעת החול, כשרגליו על החול.
(נ / 6 )

3.8
לפי ממצאי ד"ר רוט ממשטרת ישראל השבר הפתוח בשוק נמצא כ-20 ס"מ מעל הקרסול, כאשר השבר ברגל מתאים לחבלה חזקה מאוד לא כחבלה מאדם אחר, אלא במנגנון כח רב יותר.

3.9
המשטרה התייעצה עם מומחה מטעמה
ד"ר קוגל אשר מצא כי השברים בעצמות השוקה והשוקית נגרמו מחבלה ישירה בכח רב יחסית ולא סביר כי נגרמו מנפילה. החבלה בפני
ם מימין נגרמה אף היא מחבלה קהה ישירה, או לא ישירה- מנפילה. עוד מצא כי אין זה סביר שנפילה רגילה מגובה תגרום לשבר דחוס בגולגולת יחד עם שברים בעצמות השוקה והשוקית. מנגנון הפגיעה מתאים לפגיעת כלי רכב בהולך רגל.

3.10
התובע ספר כי יצא להליכה עם ידידה בשם
לינה. היא התעייפה וישבה לנוח, והוא המשיך מרחק של כ- 300 מ' משם (ס' 5 לתצהירו, וכך בהודעתו במשטרה,)
או מהלך 5 דקות (עמ' 2 לתמליל החוקר, נ / 8 ). ידידתו של התובע ספרה לחוקר הנתבעת כי היא התיישבה לנוח בספסל
מול הים בעוד שהתובע המשיך בצעידתו.
(עמ' 3 לתמליל החוקר, נ / 8). כך גם מדווח קצין המשטרה שבקר בבית לינה יום לאחר הארוע. עובדה זו לא נסתרה, והתובע חוזר עליה במהלך חקירתו הנגדית. ( עמ' 9 לפרטיכל.)

3.11
בפועל לא נמצאו עקבות הרכב הפוגע.

א.
הבוחן המשטרתי מציין כי מדובר במזג אוויר נאה, ראות טובה ותאורת רחוב
תקינה.
הבוחן לא מצא במקום כל סימני בלימה או שברי רכב היכולים להצביע על פגיעה בהולך רגל על ידי רכב כלשהו.
(נ / 5 ).

ב.
הבגדים של התובע נלקחו למחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל
על מנת לנסות ולאתר סוג נעל או צמיג. על גבי המכנסיים נמצאו סימנים של אבק או לכלוך אחר אך לא נמצא דגם היכול להיות משויך לצמיג או נעל כלשהיא. (נ / 7).

ג.
מפקח ליפשיץ משה רשם תזכיר על שיחתו עם המעבדה לפיה נמצאו בתוך הנעל של התובע
קבלה עם שם "משה אלעל" ושברי פלסטיק בצבע אפור שכנראה שייכים לרכב.
כלי הרכב של אלעל
נבדקו ולא היה
בהם כל סימן לתאונה.

ד.
קצין מודיעין משטרתי רשם תזכיר דווח שלא הצליח למצוא ממקורות שונים מידע כלשהו בקשר לזהות הרכב הפוגע.

ה.
בוחן משטרתי בקר במוסכים באזור ובצע סריקות על מנת למצוא רכב מתאים לפגיעה, אך לא מצא.

המסקנה העולה מכל האמור לעיל – היא כי לא אותר הרכב הפוגע. לא מצאתי שיש בכך כדי לאיין את עצם עובדת הפגיעה מכלי רכב.

3.12
במהלך שנת 2003 הצדדים הסכימו ביניהם כי התובע יבדק בפוליגרף והצדדים יהיו רשאים להביא את ממצאי הפוליגרף כראיה בפני
בית משפט, על אף שהבדיקה איננה מחייבת את מי מהצדדים. (נ / 1 ). התובע נשאל האם נפגע מרכב תוך כדי חציית כביש בנתניה והשיב בחיוב. לא אובחנו תגובות פיסיולוגיות המלמדות על אמירת שקר. התובע נשאל
אם הוא מכיר
ויודע את זהות
הרכב והנהג הפוגע –התובע השיב בשלילה, אך תגובותיו
הפיסיולוגיות הצביעו על אמירת שקר. התובע נשאל אם מדובר בפגיעה מכוונת על ידי אדם שהוא מכיר -
והשיב בשלילה. גם כאן תגובותיו הפיסיולוגיות הצביעו על אמירת שקר.
(נ / 2).
נתתי משקל אפסי לממצאי הפוליגרף. לבד מהעובדה שמהימנותו המדעית של כלי זה טרם הוכרעה, לא היה כל בדל ראיה , ולו ברמז, לכך שמישהו רוצה לפגוע בתובע, או שאורח
החיים שהוא מנהל הוא מסוג כזה המזמין פגיעה.

3.13
ב"כ הנתבעת
בקש לייחס משמעות לכך שהתובע טען שהארוע קרה בשד' ניצה בעוד שמדו"ח הבוחן עולה כי הארוע היה ברח' המלכים. שד' ניצה היא המשך רחוב המלכים, ושניהם נמצאים ברצועת כביש
אחת המקבילה לים. אין לי ציפיה כי התובע, עולה חדש מרוסיה,שאיננו קורא וכותב עברית , שנזקק למתורגמן לצורך מתן עדותו ,ידע היכן בדיוק מתחיל רחוב שד' ניצה והיכן מסתיים רח' המלכים.

3.14
עוד בקש ב"כ הנתבעת לטעון כי בעוד
שהתובע טען בתצהירו כי הפגיעה ארעה כאשר צעד בצידי הכביש ורכב שהגיח פגע בו מאחור (ס' 5 לתצהיר ת / 1 ) , ציין בפני
חוקר הפוליגרף כי נפגע במהלך חציית הכביש.
בחקירתו בפני
חוקר הנתבעת מציין התובע
"אני רציתי לחזור בחזרה.... ומכונית פגעה בי.". (עמ' 4 לתמליל החוקר, נ / 8).
ייתכן ומדובר בהתפלפלות או בדקדוק בפרטים, אך מכל מקום, אין בפרט הזה, הגם שלא היה עקבי אצל התובע, כדי לאיין את נושא פגיעתו מרכב.

3.15
התובע נשאל במהלך חקירתו הנגדית אם אי פעם בעברו קבל מכות והשיב שלא.
(עמ' 8 לפרטיכל). כרטיסו הרפואי מלמד שלפחות פעמיים קיים ארוע של תקיפה – ביום 28.12.97 נרשם בכרטיסו הרפואי כי הותקף בביתו על ידי בני משפחתו (בני ביתו) ולפי דבריו קבל מכות בפני
ם בראש ובגולגולת.אגב, בעדותו ציין כי אין לו משפחה בישראל. (עמ' 10 לפרטיכל). ביום 31.3.98
נרשם בכרטיס הרפואי כי לדבריו, 4 ימים קודם לכן הותקף על ידי מנהל עבודתו וקבל מכות בבטן. (נ / 3 ). התובע עמד על כך בחקירתו, כי מעולם לא קבל מכות. התובע, במהלך עדותו כמעט בן 70. ייתכן ואיינו זוכר היטב.
מצאתי שלא ניתן להסתמך על פרט זה כדי לקבוע שהפגיעה מרכב לא הייתה.

3.16
התובע הוכיח ברמת ההוכחה הדרושה כי ארעה לו פגיעה מרכב.
הנתבעת לא הראתה בראיה עצמאית
משכנעת, כי הפגיעה היתה מכוונת.

4.

לסיכום


4.1
התובע הרים את הנטל להראות כי מדובר בארוע המהווה תאונת דרכים כמשמעותו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.

4.2
הצדדים יגיעו לקדם משפט ליום 21.05.06 שעה 08:30 על מנת לקדם את נושא הנזק.

4.3

המזכירות תעביר העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום כ"ה בניסן, תשס"ו (23 באפריל 2006) בהעדר הצדדים.

ר. למלשטריך-לטר
, שופטת
קלדנית: שלומית ב.






א בית משפט שלום 12568/04 רביקוביץ אנטולי נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, חסן מחמוד חסן (פורסם ב-ֽ 23/04/2006)