פסקי דין על שושנה אליהו | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

3180/06 בל     28/12/2006




בל 3180/06 שושנה אליהו נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב – יפו
בל 003180/06


בפני
:
כב' השופטת מיכל לויט


31/12/2006






שושנה אליהו
בעניין
:

המערערת
שרביט
ע"י ב"כ עו"ד



נ
ג
ד



המוסד לביטוח לאומי


המשיב
ספורטה
ע"י ב"כ עו"ד






פסק - דין

1.
לפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק") על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 31.1.06.

הועדה קבעה כי דרגת נכותה הרפואית היציבה של המערערת כתוצאה מפגיעה בעבודה
עומדת על 20%, והחליטה כי אין להפעיל בעניינה את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי [קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה] התשט"ז – 1956.

2.
בנימוקי הערעור נטען כי הועדה הרפואית שגתה בקביעתה כי אין להפעיל את תקנה 15 בעניינה של המערערת, בכך שלא התייחסה לטענות ולהוכחות שהומצאו לה בעניין ירידת הכנסותיה והיקף משרתה.


עוד נטען כי עבודתה של המערערת הינה עבודה פיזית (הרכבה וגיהוץ של וילונות) אשר מפאת פגיעתה (חבלה בקרסול ימין) אין היא מסוגלת עוד לבצעה כפי שעשתה עובר לתאונה.
המערערת ציינה כי אף רופא תעסוקתי קבע כי היא מוגבלת בעבודתה.

המערערת טוענת כי הועדה לא התייחסה לטענותיה ומשכך מבקשת היא מבית הדין לקבוע כי יש להפעיל בעניינה את תקנה 15 לאור ההוכחות שהציגה באשר לירידה בהיקף עבודתה והכנסותיה.

לחילופין מבקשת המערערת להחזיר את התיק בעניינה לועדה בכדי שתשקול בשנית את המסמכים שהוגשו לעניין הפעלת תקנה 15.

3.
במעמד הדיון שקויים בפני
כב' הרשמת ולך טען ב"כ המוסד כי לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הועדה.

לטענת ב"כ המוסד, הועדה לעררים התכנסה פעמיים, כאשר בישיבתה הראשונה מיום 6.10.05 ביקשה להיוועץ עם ועדת הרשות לעניין הפעלת תקנה 15.

ועדת הרשות, בדו"ח מיום 1.1.06, ציינה כי המערערת חזרה לעבודתה וכי לא ניכרת ירידה בהכנסותיה. כן צירפה הועדה את צורת החישוב שבוצעה לענין תקנה 15.

לטענת ב"כ המוסד, התנאים בתקנה 15 הינם מצטברים וכאשר לא נמצאה ירידה בהכנסות, הרי שלא היה מקום להפעיל את התקנה.

משכך, הועדה פעלה כדין ולא נפל כל פגם משפטי בהחלטתה.






הכרעה

4.
במסגרת סמכותו של בית הדין לדון במסגרת ערעור על פי סעיף 123 לחוק בשאלה משפטית בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים, או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 114/98 יצחק הוד נ' המל"ל, פד"ע ל"ד 213).


5.
לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור ובפרוטוקולי הועדה ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור.

לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי אשר יצדיק התערבותו של בית
הדין בקביעות הועדה הרפואית לעררים באשר לאי הפעלת תקנה 15 בעניינה של המערערת.

6.
הועדה לעררים, בהרכב של אורטופד, כירורג פלסטי וכירורג כלי דם, התכנסה בעניינה של המערערת בשתי ישיבות שונות.

בישיבה הראשונה (ביום 6.10.05) שמעה את תלונות המערערת, ערכה לה בדיקה, עיינה במסמכים הרפואיים שהיו בפני
ה וקבעה למערערת נכות בשיעור של 20%.

כן ביקשה הועדה חוות דעת של ועדת רשות לעניין הפעלת תקנה 15.

7.
ועדת רשות התכנסה ביום 1.1.06, בחנה את הכנסותיה של המערערת לפני ואחרי הפגיעה והגיעה למסקנה כי המערערת "חזרה לעבודתה ואין ירידה בהכנסות" ומשכך קבעה כי אין להפעיל את תקנה 15.

8.
בישיבתה השניה (ביום 31.1.05), הותירה הועדה לעררים על כנה את קביעתה באשר לאחוזי הנכות של המערערת.

באשר להפעלת תקנה 15 קבעה הועדה, לאחר שעיינה בחוות דעת ועדת הרשות, כי היא מקבלת את מסקנותיה שאין להגדיל את הנכות לפי תקנה 15 מאחר ואין ירידות בהכנסותיה של המערערת.

9.
לא נפלה כל טעות משפטית בהחלטתה של הועדה כאמור.


תקנה 15(ב) קובעת כדלקמן:


"(ב)
הוועדה תתחשב במקצועו של הנפגע כאשר לדעתה הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו".

תקנה 15, אם כן מציבה שני תנאים מצטברים להפעלתה :
האחד - הפגיעה מונעת מהנפגע לחזור לעבודתו;
והשני - הנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו של הנפגע.


לאחר שבחנתי את החישוב המפורט בדו"ח ועדת הרשות ואת דו"ח ההכנסות שצירפה המערערת לשנת 2005, הגעתי לכלל מסקנה כי אכן לא היתה ירידה ניכרת בהכנסות המערערת.

משלא מתקיים אחד מהתנאים המצטברים להפעלת תקנה 15, הרי שלא ניתן להפעיל את התקנה וכדין נהגה הועדה בהימנעה מלהפעילה.

10.
בשים לב לאמור לעיל, לא מצאתי כל טעות משפטית בהחלטת הועדה הרפואית לעררים נשוא ערעור זה שבפני
ודין הערעור - להידחות.

סוף דבר
11.
א.
הערעור נדחה.

5129371
54678313
ב.
הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על

פסק דין
זה תוך 30 יום מיום המצאתו.

5129371
ג.
כמקובל בהליכים שעניינם ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות, על אף דחיית הערעור.


ניתן היום, ז' בטבת, תשס"ז (28 בדצמבר 2006), בהעדר הצדדים.


מיכל לויט
,
שופטת

קלדנית: צביה אברהם








בל בית דין אזורי לעבודה 3180/06 שושנה אליהו נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 28/12/2006)