Google

אהרון שמואל - המוסד לביטוח לאומי

פסקי דין על אהרון שמואל | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

4957/04 בל     13/11/2006




בל 4957/04 אהרון שמואל נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית דין א.לעבודה ת"א
בל 004957/04


בפני
:
כב' השופטת ורדה סאמט
נ.צ. (ע) מר עמוס וייל
נ.צ. (מ) מר דן ארז
תאריך:
13/11/2006




בעניין
:
אהרון שמואל





התובע


נ
ג
ד



המוסד לביטוח לאומי





הנתבע






פסק דין

1.
התובע עותר להכיר בליקוי בגב תוצאה של פגיעה בעבודה מכח תורת המיקרוטראומה.

2.
בכתב ההגנה נטען כי לא נתקיימו בעבודת התובע התנאים לעילת המיקרוטראומה וכי אין קשר סיבתי בין עבודתו לבין מצב גבו של התובע. לחילופין, השפעת העבודה על מצב הגב פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

3.
בטרם נידרש להכרעה בסוגייה, נציין את העובדות הבאות:

א.
התובע הגיש תביעה לנתבע לתשלום דמי פגיעה בחודש 02/99 בגין פגיעה בגב ובצוואר, מיום 21.1.99. התביעה אושרה ע"י הנתבע ונקבעה לתובע נכות בגב בשיעור 5% החל מיום 5.3.99.
ב.
בחודש 12/02 הגיש התובע תביעה שניה לדמי פגיעה בגין פגיעה בגב ביום 4.11.02. גם תביעה זו אושרה.

ועדה רפואית לעררים מיום 10.6.04 קבעה לתובע 0% נכות החל מיום 4.2.03.
ג.
בחודש 08/03 הגיש התובע תביעתו הנוכחית לדמי פגיעה בגין מיקרוטראומה.

4.
בדיון הערכה מוקדמת בפני
כב' השופט נויגבורן, הסכימו ב"כ הצדדים להגיש סיכומים בכתב לעניין השאלה האם הונחה תשתית עובדתית המהווה בסיס למיקרוטראומה המצדיקה מינויו של מומחה רפואי.


5.
ואלה העובדות שגובשו ע"י הצדדים:


א.
התובע יליד 1949.

ב.
התובע עובד כיום כאב-בית.
ג.
התובע עבד כמסגר-רתך בתעשיות נצר סירני כ-35 שנה עד סוף שנת 2003.

ד.
בעבודתו זו עבד 5 ימים בשבוע, כ-9 שעות ביום.
ה.
במסגרת עבודתו נדרש התובע לעבודה פיזית: התכופפויות מרובות, כניסה והשתחלות מתחת למובילים, עבודה מאומצת בשכיבה תחת המובילים, הרמת קורות להשחלה, משיכת עגלות עם ציר כבד של טריילרים, חילוץ ותיאום עם עם לוח את הצירים הכבדים, ריתוך השחזורת, פירוק פיזי עם מפתח במאמץ של כיפוף וכוח של של 24 צמיגים כבדים וכו'.
ו.
משקל המשאות שנדרש להרימם בין 20-30 ק"ג.
ז.
מצבו הרפואי של התובע עולה מהחומר הרפואי.
ח.
התובע נפגע בתאונת עבודה בשנת 1999, בגינה נקבעו לו אחוזי נכות.

6.
לעניין מיקרוטרואמה נפסק:
"בתורת המיקרוטראומה עומדים על האבחנה בין 'רצף של אירועים זעירים ומאותרים בזמן (זמן העבודה), אשר כל אחד פועל את פועלו הוא, לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה... לשון אחר - לשון הדימוי - יש להוכיח שהנזק התהווה בגוף על דרך של טפטוף טיפות מים על סלע עד להיווצרות נקב, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף. את הנזק מהסוג הראשון יראו כתוצאה של מיקרוטראומה - תאונה; את השני יראו כתוצאה של הליך תחלואתי - לאו תאונה"
(דב"ע מו/0-17 עמיצור - המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע יח 100, 104).

"היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרו-טראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין-ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע."
(דב"ע לה/0-61 המוסד לביטוח לאומי
- לוי, פד"ע ז' 345, 350 -352)

"התנועות אותן מבצע המבוטח אינן חייבות להיות זהות, אלא "דומות במהותן" ובלבד שיפעלו במקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה אלא עליהן לחזור ולהשנות בתכיפות נמשכת" (עב"ל דב"ע לא/5-0 המוסד נ' אסרף פד"ע לה 403; דב"ע שן/232-0 המוסד נ' רביס חסאן פד"ע כג' 31).

עוד נפסק כי "השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך כבמטה קסם, 'מאמצים קשים' לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות חוזרות ונשנות אין ספור פעמים..." (דב"ע מו/64-0 אבשלום מיכאלי נ' המוסד, לא פורסם)

בפרשת עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי
נ' יוסף עובדיה, פד"ע לו 213 סייג בית הדין הארצי את השימוש בתורת המיקרוטראומה לגבי מחלות גב בקובעו:
"הפיקציה המשפטית של הכרה במיקרו-טראומות התאימה במיוחד למקרים של מחלות שהגורם המרכזי להתפתחותן היה העבודה,... אולם, יש קושי ליישם תורה זו במקרים של מחלות שהתפתחותן נגרמת על ידי גורמים שונים, היינו - מחלות של
multiple-causation
...על כן, פסקו בתי הדין לעבודה מזה שנים רבות, כי אין ליישם את תורת המיקרו-טראומה במקרים של מחלות לב, מחלות נפש ומחלות גב וכאשר חרג בית הדין ממדיניות זו, בוטל פסק הדין על ידי הבג"צ.
על מנת להבין את הבעיות הנוגעות להכרת מחלות גב כתאונות עבודה עלינו לסכם בקצרה את הפגיעות האפשריות בגב.
...בין המצבים הלא-תקינים הנפוצים נמנית פריצת הדיסק (
prolapsed intervertebral disc
...בעבר נהוג היה לחשוב שפריצת דיסק נגרמת רק על ידי חבלה (
physical trauma
), אולם, כעת הרופאים נוטים לדעה שפריצות דיסק רבות מופיעות בגלל מחלה מתפתחת על רקע גורמים רבים, גם ללא כל חבלה... על פי מחקרים רפואיים חדשים, עבודות הכרוכות בהרמה, דחיפה, משיכה ונשיאת דברים, אינן קשורות להתפתחות פריצות דיסק.
על כן, ניתן להסיק שהמדובר במחלה שהיא
multiple causation
וקשה לקבוע לה גורם אחד עיקרי להתפתחותה..."

עוד נפסק כי:

"יסודותיה של הפגיעה הזעירה המרכיבה את המיקרוטראומה הינם שניים, דהיינו - האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה והנזק של כל תנועה שכזאת.

לאור האמור, יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה."
(עב"ל 10112/00 אלי שבח נ' המוסד)

7.
עבודתו של התובע במפעל היתה על פי טיבה כרוכה בפעילויות שונות ומגוונות כמו הרמת קורות להשחלה, משיכת עגלות עם ציוד כבד, חילוץ ותיאום צירים כבדים בגובה משתנה, ריתוך, השחזה ופירוק צמיגים.

המובילים שבתיקונם עסק התובע היו שונים בגודלם וגובהם, כאשר התובע התכופף לגבהים שונים ובזוויות שונות, הרים משקלים בטווח משקל משתנה למרחק משתנה, ביצע פעולות שונות ומגוונות כשעבד מתחת למובילים, והכל בהתאם לצרכים השונים במסגרת העבודה השוטפת.

משאלה הן העובדות, אין לומר כי עבודת התובע חייבה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו.

לפיכך, משלא הונחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה, אין מקום למינוי מומחה-יועץ רפואי.

8.
התביעה נדחית.

9.
אין צו להוצאות.

ניתן היום _________ בהיעדר הצדדים.

__________
____________
_______________
נ.צ. מר עמוס וייל
נ.צ. מר דן ארז
ורדה סאמט
, שופטת







בל בית דין אזורי לעבודה 4957/04 אהרון שמואל נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 13/11/2006)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים