פסקי דין על ראניה מרעי | פסקי דין על הכונס הרשמי

280/06 פשר     28/04/2008




פשר 280/06 ראניה מרעי נ' הכונס הרשמי




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט מחוזי נצרת
פשר000280/06


בפני
:
כב' השופט צרפתי דני

תאריך:
27/04/2008



בעניין:
ראניה מרעי
ת.ז. 026390971


ע"י ב"כ עו"ד
ויסאם דעאס
החייבת



- נ ג ד –



הכונס הרשמי




הכנ"ר


פסק דין

1
.
ביום 11/09/06 ניתן צו כינוס לנכסי החייבת, על פי בקשתה, בגין חובות מוצהרים בסך 653,428 ₪ ל – 14 נושים.

על החייבת הושתו תשלומים חודשיים בסך של 300 ₪.

נכון למועד חוות דעת הכונ"ר, הוגשו נגד החייבת 4 תביעות חוב בסך כולל של 49,558 ₪, בלבד.

2
.
החייבת, ילידת 1973, נשואה ואם לילד קטין.

בתצהיר התומך בבקשה, הצהירה החייבת, כי חובותיה נוצרו כתוצאה מהסתבכותו הכלכלית של אביה, בעקבות חברת הסעות שפתח. לגרסתה, בשנת 1994 פתח אביה חברה להסעות והיא ערבה לחובות החברה בבנקים, מבלי לדעת את משמעות מעשיה ומבלי אפשרות להתנגד לדרישות האב.


אביה גם השתמש בפנקס הצ'קים שלה לצורך עסקיו, כאשר לחייבת לא היה כל קשר לחברה ולפעילותה העסקית, על כן היא גם לא יכולה להמציא מסמכים הנדרשים ממנה בנוגע לחברה.


לגרסת החייבת היא מתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה, מתגוררת אצל הוריה ומצבה הכלכלי קשה ביותר. לחייבת אין כל נכסים ורכוש.

3
.
מחוות דעת הכונ"ר שנערכה בהתאם להוראות סעיף 18ד' לפקודה, עולה כי ב"כ הכונ"ר מתנגד להכרזת החייבת פושטת רגל.

א
.
לחייבת נערכה חקירה במשרדי המנהל המיוחד. לאור ממצאי ומסקנות החקירה, סבור הכנ"ר, כי החייבת לא הרימה את נטל ההוכחה כי יצרה חובותיה בתום לב.

ב
.
כפי העולה מהדוח הנ"ל, על אף שהחייבת הצהירה כי חובותיה נוצרו בזמן שהיתה בת 20 ובשנת 1994, עיון ברשימת החובות המוצהרים מלמד כי לחייבת חובות החל משנת 1995 ועד לשנת 2006, קרי, החייבת יצרה חובות במשך 10 שנים, שעה שכבר היתה מעל גיל 20.

ג
.
החייבת לא סיפקה הסברים בחקירה באשר לאופן יצירת מרבית חובותיה, גם מהשנים האחרונות, ומשכך, אין לב"כ הכונ"ר כל יכולת להתחקות אחר אמיתות גרסתה.

ד
.
החייבת לא נוהגת בתום לב בהליך הפש"ר. היא לא המציאה את כל המסמכים להם היא נדרשה, הגישה דו"ח הכנסות והוצאות אחד בלבד, ולא המציאה אסמכתאות לכך שהיא עבירה הודעות לנושיה בדבר הליכי הכינוס.


יצויין, כי במסגרת בש"א 1649/07 בתיק דנן הובהר לחייבת מהן ההשלכות של התנהלות שכזו.

ה
.
החייבת מפגרת באופן חוזר בתשלומיה החודשיים, כיום מפגרת החייבת בשני תשלומים.

ו
.
החייבת לא עושה די למיצוי השתכרותה ובוחרת להתקיים מקצבת הכנסה.

ז.
החייבת התייצבה לאסיפות נושים.

4
.
דו"ח המנהל המיוחד מלמד כי החייבת אינה יודעת לפרט כיצד נוצרו מרבית חובותיה, מעבר לכך, שכאמור, הם נוצרו ממתן ערבות וצ'יקים לחברה בבעלות אביה.


לשיטת המנהל המיוחד החייבת שימשה כ"איש קש" לאביה, והיתה אדישה לחובות שנוצרו.

5
.
תמצית תגובת ב"כ החייבת לחוות דעת הכונ"ר והמנהל המיוחד כוללת:


א.
החייבת חזרה על גרסתה באשר לאופן יצירת חובותיה ומצבה הכלכלי הקשה.

ב
.
החייבת שיתפה פעולה באופן מלא עם הכנ"ר והמנהל המיוחד, והמציאה את כל אשר נדרשה להמציא, ואשר נמצא ברשותה, בדגש לאישור מהמל"ל בדבר הקצבה.

ג
.
החייבת מתנגדת למסקנת הכונ"ר, כי צברה חובות במשך 10 שנים. לטענתה, חלק מהנושים לא פתחו תיקי הוצל"פ באופן מיידי, אלא כעבור שנים מספר ממועד היווצרות החובות, אולם מכל מקום החובות עצמם נוצרו כשהיתה צעירה בבית אביה.

ד
.
החייבת הודיעה למנהל המיוחד כי אין ברשותה מסמכים או אסמכתאות לצרף לדוחות, ונתנה הסבר מלא באשר לאופן יצירת החובות, ככל שיש בידה מידע בנושא.

ה
.
החייבת שילמה את כל הפיגורים בתשלומים החודשיים.

ו
.
החייבת טוענת כי לא העבירה את צו הכינוס לכל נושיה, וצירפה אסמכתאות בעניין.

ז
.
לחייבת אין חובות בדין קדימה וחובות לרשויות המדינה.

ח
.
גרסתה של החייבת אמינה, ולא הופרכה במסגרת החקירה שנערכה לה.

6.
בדיון שנערך ביום 28/01/08, חזר ב"כ החייבת על טיעוניו והתחייב להגיש תגובה משלימה. בדיון ציינה החייבת, כי היא נשואה מזה שנה וחצי לתושב שטחים, כשבקשתם לאיחוד משפחות לא אושרה. יש לה ילדה בת כחודשיים והיא מתקיימת מהבטחת הכנסה, כאשר לפני
חצי שנה היא עבדה.

7
.
מתגובתה המשלימה של החייבת עולה:

א
.
מרבית התיקים שנפתחו לחייבת, נפתחו בשנות ה – 90, כאשר אותם נושים שתבעו את אביה, תבעו גם אותה במקביל. (החייבת צירפה את רשימת החובות שלה ושל אביה).

ב
.
לעניין תיק הוצל"פ שנפתח בשנת 2006, הרי שהתביעה נגד החייבת הוגשה בשנת 2001 בגין חובות שנצטברו לפני כן, ומדובר בחוב ישן.

ג
.
החייבת חוזרת על גרסתה, כי הסתבכותה הכלכלית נבעה מפעילותו העסקית של אביה, ורוב התיקים שנפתחו נגדה קשורים לכך.

8
.
ב"כ הכונ"ר בחן תגובת החייבת והודיע כי אין בה כדי לשנות מעמדתו.
לטענתו, החייבת לכל הפחות היתה "שוות נפש" באשר לכספים לגביהם התחייבה כתוצאה מחתימה על ערבות, כשעיון ברשימת החובות המוצהרים מלמד כי החייבת יצרה חובות נוספים מעבר לחובותיו המוצהרים של אביה.

ב"כ הכנ"ר חזר על טיעוניו, כי החייבת אינה מגישה דוחות וצוברת פיגורים.

9
.
בדיון נוסף שנערך ביום 07/04/08, חזר ב"כ הכנ"ר על התנגדותו. החייבת ציינה, כי עד להולדת בתה עבדה כמזכירה בחנות לחומרי בנין וכי
חובה למכללה בגין לימודיה, גם הוא מקורו בחוב שיצר האב כשמימן את לימודיה בשיקים שחזרו, ועל כן גם חוב זה הוא חוב של אביה.

10
.
לאחר בחינה, שקילה ועיון, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין בקשת החייבת להכריז עליה פושטת רגל-להתקבל.

11
.
סעיף 18ג' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם – 1980, מסמיך את בית המשפט להכריז על חייב פושט רגל או לדחות את בקשתו, על פי מבחן תום הלב.


אם שוכנע בית המשפט כי הבקשה הוגשה שלא בתום לב במטרה לנצל לרעה את הליכי הפש"ר או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו, תידחה הבקשה.


התשובה לשאלה האם פעל החייב בתום לב, מחייבת בדיקת שתי תקופות שונות;
הראשונה, תקופת יצירת החובות, והשנייה, התנהגות החייב לאחר הגשת הבקשה להכריזו פשוט רגל (ראה ש. לוין וא. גרוניס, פשיטת רגל-מהדורה שנייה, עמ' 169).

12
.
במהלך תקופת הכינוס ובדגש לחקירת החייבת, לא נמצאו ממצאים הסותרים את גרסתה באשר לאופן יצירת חובותיה, ולא הוכח חוסר תום לב בעיקר דרך התנהלותה, מכל מקום, לא במידה כזו המצדיקה את דחיית הבקשה.

13
.
כאמור, לגרסת החייבת, חובותיה נוצרו כתוצאה מפעילותה העסקית של חברה בבעלות אביה, לטובתה נתנה ערבויות ושיקים, כאשר אין לה כל מעורבות בחברה זאת, מלבד המעורבות שפורטה ועל כן אינה יודעת מהן הסיבות לכשלון העסקי.


הנסיבות המשפחתיות המיוחדות לא אפשרו לחייבת, למעשה, לסרב לדרישות אביה. גרסה זו לא נסתרה והיא מקובלת עלי.

אמנם, ככלל, בן משפחה המאפשר לבן משפחה אחר גם אם הוא אביו, לפעול תחת שמו ולצבור חובות, נוהג בחוסר תום לב. אלא שבענייננו לא ניתן להתעלם מנסיבות המקרה הספציפי והגורמים שהביאו ליצירת החובות כנימוק המצדיק ליתן לחייבת הזדמנות לפתוח דף חדש בחייה.

14.

במקרה שבפני
הוכח, כי חלקה של החייבת ביצירת החובות היה עקיף וחלקי
כשהחובות נשוא ההליך, רובם ככולם, הם חובות שיצר אביה במהלך עסקיו. בחינת השוואת מצבת חובות האב והחייבת, בדגש למועד הווצרות החובות ופתיחת התיקים, מחזקת את המסקנה אליה הגעתי לגבי החייבת.

15
.
בהקשר זה יש להוסיף כי אני מקבל את גרסת החייבת לפיה מרבית החובות הינם משנות ה – 90 ולא מהעת האחרונה.

16.
נסיבות בהן החייבת גרה בבית אביה, מתפרנסת מכספו וכפופה באופן מלא למרותו, יש בהן להוות נסיבות מקלות שלא ניתן להתעלם מקיומן, לכל הפחות על מנת להצדיק ספקות לשאלת תום הלב, ספקות שנכון כי יפעלו לזכות החייבת, בנסיבות.

17
.
גם התנהלות החייבת במסגרת הליך הפש"ר אינה מלמדת על העדר תום לב, מכל מקום, לא באופן המצדיק את דחיית בקשתה.

18
.
החייבת התייצבה לחקירה אצל המנהל המיוחד, ועושה רושם ששיתפה עימו פעולה. היא גם התייצבה לאסיפות הנושים, כאמור.

19
.
החייבת הסדירה את הפיגורים בתשלומים החודשיים, כאשר אני רואה להבהיר כאן את הברור מאליו, לפיו, במידה והחייבת לא תעמוד בתשלומים בעתיד, יהיה בכך להצדיק את ביטול ההכרזה.

20
.
אני מקבל את גרסת החייבת לפיה הגישה את כל המסמכים והדוחות אשר היו ברשותה, בדגש לכך שהחייבת נהגה לקבל

(עד נישואיה) קצבה מהמל"ל (לכך הביאה אסמכתא), וכי היא סמוכה לשולחן הוריה (ראה תצהיר האב) כשהחייבת הגישה מסמכים בנדון זאת ככל שאלו מצויים ברשותה.

21
.
להוסיף כי יש מקום להתחשב במצבה של החייבת, בהיותה נשואה לתושב שטחים שאינו מתגורר עימה ולא הוכר מכוח איחוד משפחות, ובהתאם לכך היא אינה מקבלת כל קצבה, הגם שיש לה ילדה כבת שלושה חודשים.

22
.
כך מצאתי גם לציין לזכות החייבת את העובדה לפיה עובר להולדת בתה עבדה החייבת כמזכירה, וכי סך תביעות החוב שהוגשו נגדה מסתכם לסך של כ – 50,000 ₪, בלבד.

23
.
לאור המכלול, הגעתי למסקנה כי ראוי הוא שלחייבת תינתן הזדמנות לפתוח דף חדש בחייה.



24
.
בהתאמה אני מכריז על החייבת כפושטת רגל.

25.
המגבלות אשר הוטלו על החייבת במסגרת צו הכינוס, ישארו על כנן, לרבות צו עיכוב היציאה מן הארץ.

המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ב בניסן, תשס"ח (28 באפריל 2008), בהעדר.




צרפתי דני
, שופט
רשם בית המשפט המחוזי

מירי בן-עמי














פשר בית משפט מחוזי 280/06 ראניה מרעי נ' הכונס הרשמי (פורסם ב-ֽ 28/04/2008)