פסקי דין על רוברט אזולאי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

3444/06 בל     09/03/2008




בל 3444/06 רוברט אזולאי נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:
1



בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה
בבאר שבע
בל 003444/06

בפני
:
כב' הנשיא מיכאל שפיצר







רוברט אזולאי
בעניין

:

התובע

ליאור טומשין


ע"י ב"כ עוה"ד




נ
ג
ד



המוסד לביטוח לאומי



הנתבע

ע"י ב"כ עוה"ד


פסק דין

1.
בפני
תביעתו של מר רוברט אזולאי
להכרה באירוע לבבי מיום 13/11/05 – כפגיעה בעבודה.

2.
הנתבע כפר באירוע וטען כי אין קשר בין עבודתו של התובע לבין האוטם, וכי מקורו של האוטם למצבו התחלואתי של התובע.

3.
במהלך הדיון ביום 14/5/07, ולאחר שנחקר התובע על תצהירו, הוסכם על מינוי מומחה רפואי על יסוד עובדות מוסכמות שנוסחו במעמד הצדדים.

4.
בהחלטה מיום 27/6/07 מיניתי את ד"ר אילן מיטס כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין לבחינת הקשר הסיבתי .

5
.

העובדות המוסכמות:-


א.
התובע יליד 22/12/48.

ב.
התובע עובד כמכונאי מלגזות בחברת דוד צ'פניק ובניו בע"מ.

ג.
ביום 13/11/05 נשלח התובע לביצוע עבודה במפעל חיפה כימיקלים דרום, שבה היה עליו להחליף צינור חיצוני במלגזה.

ד.
במהלך העבודה התברר, כי יש צורך בהחלפת צינורות נוספים, המחייבים את פירוק מכסה המנוע שמשקלו כ- 40 ק"ג, עבודה הנעשית ככלל ע"י שני עובדים, אלא מאחר ומלכתחילה לא היה ידוע כי יהיה צורך בכך, נשלח התובע לביצוע עבודה זו לבדו.

ה.
התובע החל בפירוק מכסה המנוע, דבר שהיה כרוך במאמץ רב מצידו, ותוך כדי עבודתו חש ברע ופונה באמבולנס שהוזעק למקום לבית החולים.

ו.
התובע עישן עד ליום האירוע כשתי חפיסות סיגריות ליום וזאת במשך כ- 35 שנה.

ז.
מצבו של התובע הוא כעולה מהחומר הרפואי.

6.
ביום 29/8/07 התקבלה חוות דעתו של ד"ר אילן מיטס אשר קבע, כי:-

"א.
התובע עבר ביום 13/11/05 אוטם בדופן הסרעפת. ברקע סבל מעודף שומנים בדם ועישון כבד.
ב.
יתכן, אך אין זה בטוח, שהמאמץ בעבודה תרם תרומה שולית להתפתחות האוטם דווקא ביום שהופיע, שאם לא כן, יתכן והיה מופיע במועד קרוב אחר, מאחר והתנאים להתפתחות האוטם היו קיימים ערב האוטם והם טרשת ומרבץ טרשתי בלתי יציב.
ג.
תעודות אי כושר לעבודה לתקופה שלאחר האירוע קשורות בלעדית להופעת האוטם. ראה תעודת מחלה 13/11/05 עד 4/12/05, סה"כ 22 ימים. לא מצאתי בתיק תעודות מחלה נוספות".


7.
ב"כ התובע ביקש להעביר למומחה רשימה של 14 שאלות הבהרה ובהחלטה
מיום 12/11/07 התבקש המומחה להשיב רק על שאלת הבהרה אחת והיא:-

"מכח מה הסקת כי אצל התובע היה רובץ טרשתי בלתי יציב?".

תשובתו של המומחה היתה כדלקמן:-

"א.
בחולה עם טרשת קשה בעורק הימני שביום האירוע הראתה בצנתור חסימה שלמה של העורק. מכאן ניתן להניח שטרם האירוע היתה הצרות קשה של העורק שנתנה גם ביטוי קליני בשישה ביקורי מרפאה במהלך השנים בהם התלונן התובע על כאבי חזה.
ב.
מרבץ יציב לא היה, לפי הבנתי, "נשבר" בעקבות מאמץ הרמה של 40 ק"ג.
ג.
במקרה הנדון לא מן הנמנע שעקב ההצרות הקונצנטרית הקשה. החסימה הסופית שגרמה לאוטם נוצרה באזור גם ללא שבר במרבץ הטרשתי ורק עקב עצם חומרת ההצרות. גם בדו"ח הצנתור לא היה ממצא הנראה כקריש דם".

8.
לאחר קבלת תשובות לשאלות ההבהרה התבקשו הצדדים להגיש סיכומים בכתב.

9.
ב"כ התובע פרס את סיכומיו על 17 עמודים ולטעמו, גם אם נקבל את חוות דעתו של ד"ר מיטס, הרי שיש להכיר באירוע כ"פגיעה בעבודה", שכן לטעמו יש "אי התאמה תהומית" בין קביעות המומחה לבין מסקנותיו הרפואיות – משפטיות.

10.
טוען ב"כ התובע, כי אליבא דד"ר מיטס לא יוכר אירוע לבבי כ"פגיעה בעבודה"
שכן אם מדובר ברובד טרשתי יציב הרי שמאמץ חריג לא יכול לגרום לאוטם שריר הלב, ואילו אם מדובר ברובד טרשתי בלתי יציב, כי אז לא ניתן להכיר בכך כ"תאונת עבודה" שכן לאירוע המאמץ בעבודה יש לכל היותר השפעה שולית על קרות האוטם.

11.
לטעמו של ב"כ התובע, עמדתו של ד"ר מיטס חותרת מתחת להלכה בעניינים אלו ועל כן יש לבחון את חוות דעתו על פי ההלכות הקיימות, היינו, פסק הדין בעניין המוסד לביטוח נ' הרשקוביץ (דב"ע לא/17-0), ובו הדוגמא המפורסמת על האיש המהלך על פי התהום ומקבל דחיפה קלה שיש בה להפילו אליה.

12.
בהמשך סיכומיו מתייחס ב"כ התובע לסיכוי להתרחשות האוטם אילולא האירוע החריג ואף כאן מנתח את חוות דעתו של ד"ר מיטס ומגיע למסקנה הפוכה מהמומחה, וכן טוען הוא כי האירוע החריג זירז את בוא האוטם.

13.
לדעת ב"כ התובע גם אם יש ספק בשאלת זכאותו של התובע, הרי שיש להפעיל את הספק לטובת מרשו, במיוחד שעה שמדובר בתביעה מתחום הבטחון הסוציאלי.

14.
לחלופין, מבקש ב"כ התובע להתיר את משלוח שאלות ההבהרה שביקש או לאפשר את חקירתו הנגדית של המומחה.

15.
לדעת הנתבע, חוות דעתו של המומחה מפורטת ביותר, מנומקת, ומעוגנת בחומר הרפואי שהונח בפני
ו וכי חוות דעתו חד-משמעית "וממנה עולה כי התובע סבל ממחלה טרשתית קשה עם הצרות קשה של העורק שנתנה גם ביטוי קליני בעבר".

16.
כן מוסיף הנתבע שגם המומחה משתמש במילים כמו "יתכן" במסגרת חוות דעתו, אין בכך כדי להצביע על ספק כלשהו, ועוד מוסיף הנתבע, כי המומחה מצא בחומר הרפואי שישה ביקורים של התובע אצל רופא בהם התלונן על כאבים בחזה.
17.
הנתבע גם התנגד לחקירת המומחה, וטוען כי יש לדחות את התביעה.

הכרעה


18.
הלכה פסוקה היא כי :

"לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.

מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים.

אפשר שבשאלה מסויימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה
הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין"
(עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ. המל"ל - מפי כב' הש' רבינוביץ).

19.
יש לזכור כי לאחר שנשלח החומר הרפואי למומחה, צורפה ע"י ב"כ התובע חוות דעתו של פרופ' אליעזר קפלינסקי, אשר קובע בחוות דעתו כי:-

"למרות גורמי הסיכון (עישון, יתר שומני הדם) המחלה שהתפתחה אצל מר
אזולאי הינה קלה יחסית. פגיעה טרשתית בעורק כלילי ימני בלבד. בנוכחות
מחלה חד כלית בעורק ימני ולאור חוסר כל סימפטומים קרדיאליים – הסיכון
לפתח התקף לב הינו בסדר גודל של 1-2 אחוזים לשנה בלבד. הווה אומר – ללא
הטריגר הרי בסבירות של מעל 95% דבר לא היה מתרחש עד היום. צמידות
הפרשיות בין המאמץ החריג לבין התפתחות האוטם מחייבת אותו איפוא לקבוע
כי מאמץ זה היווה את הסיבה העיקרית והמירבית להתפתחות התקף הלב. בכך
מהווה האוטם תאונת עבודה לכל דבר".

20.
אלא שעל קביעה זו חולק ד"ר מיטס, אשר לדעתו נתן פרופ' קפלינסקי משקל יתר לאירוע, ולטעמו מאמץ בסדר גודל כזה לא צריך לגרום לגבר בגילו של התובע לשבר במרבץ טרשתי יציב אלא רק במרבץ טרשתי שהוא גדול משמעותי ובלתי יציב.

21.
לטעמי, לא ניתן לראות במילה "יתכן" שבה משתמש ד"ר מיטס בסיכום חוות דעתו כספק, אלא כדרך להביע הסתברות להופעת האוטם במועד סמוך, שכן לטעמו היו בתובע התנאים להתרחשותו של אוטם כזה עוד לפני האירוע.

22.
בתשובותיו לשאלות ההבהרה, מפרט ד"ר מיטס כי התובע התלונן שש פעמים במרפאה על כאבים בחזה וכי לטעמו יתכן גם ש"החסימה הסופית שגרמה לאוטם נוצרה באזור גם ללא שבר במרבץ הטרשתי ורק עקב חומרת ההצרות".

23.
כאמור, ד"ר מיטס בחן את כל נתוניו האישיים של התובע לרבות גורמי הסיכון המשמעותיים מהם סבל – שומנים בדם ועישון כבד והגיע למסקנה, בדבר העדר קשר סיבתי בין האוטם לעבודתו של התובע.

24.
בשולי הדברים ראוי להוסיף, כי קבלת כתב הטיעון של ב"כ התובע, מובילה למעשה למסקנה כי כל אימת שמתרחש אירוע בעבודה ובעקבותיו אוטם הרי שיש להכיר בו, מצב דברים שוודאי אינו מתיישב עם הוראת סעיף 83 לחוק ולפיה אין רואים את האירוע כתאונה "אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים".

25.
במקרה שבפני
נו, סבר המומחה כי השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעתם של גורמי הסיכון, ואף זאת לאחר שבחן בהתייחס לחוות הדעת של פרופ' קפלינסקי ואין אני סבור כי יש מקום להתערב בקביעותיו.

26.
סוף דבר – התביעה נדחית.

27.
אין צו להוצאות.

ניתן היום ב' ב אדר ב, תשס"ח (9 במרץ 2008) בהעדר הצדדים

מיכאל שפיצר
, שופט
נשיא
003444/06בל 734 מתי אזולאי






בל בית דין אזורי לעבודה 3444/06 רוברט אזולאי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 09/03/2008)