פסקי דין על אלכסנדר לבון | פסקי דין על אס- נגר בניה ייזום והשקעות | פסקי דין על אסולין ראובן שמעון | פסקי דין על נגר יוסף לא בעניינו ואח' |

2391/02 א     10/04/2008




א 2391/02 אלכסנדר לבון נ' אס- נגר בניה ייזום והשקעות בע"מ, אסולין ראובן שמעון, נגר יוסף לא בעניינו ואח'




בעניין:

{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}

1



בתי המשפט


בית משפט השלום רמלה
א
002391/02


בפני
:
כבוד השופט זכריה ימיני
תאריך:
10/04/2008




בעניין:
אלכסנדר לבון



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד לבון עדנה
תובע



נ
ג
ד



1 . אס- נגר בניה ייזום והשקעות בע"מ

2 . אסולין ראובן שמעון
3 . נגר יוסף – לא בעניינו
4 . נגר צלי – לא בעניינו


ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד דרעי שלמה
נתבעים


פסק-דין

שאלות העומדות לדיון הן:
1)
האם הנתבעים 1 ו-2 חייבים לשלם לתובע שכ"ט עבור השירותים המשפטיים אותם נתן התובע לנתבעים בגין עסקת מקרקעין בה היו מעורבים? אכם כן;
2)
האם יש לשלם לתובע שכ"ט בסך 1.5% מכלל התקבולים שהיו צריכים להתקבל מרוכשי הדירות? אם לא;
3)
האם יש לשלם לתובע שכ"ט לפי שעות העבודה שהשקיע בפועל לפי תעריף של 150 דולר לשעה עבודה בתוספת מע"מ? אם לא;
4)
האם יש לשלם לתובע שכ"ט ראוי, ואם כן, מהו שיעורו של שכ"ט זה.

כללי:
בעלי הדין:
התובע הינו עו"ד במקצועו, ועיקר עיסוקו בתחום המקרקעין.

הנתבעת 1 הינה חברה שבעלי מניותיה הם הנתבעים 2, 3 ו-4.

הנתבעים 2, 3 ו-4 הינם אנשי עסקים, ובעלי מניותיה של הנתבעת 1.

התובע היה עורך הדין של הנתבע 3 וחברות שבבעלותו במשך 9 שנים שקדמו לעסקה המשותפת שבין הנתבעים.

כנגד הנתבעים 3 ו-4 ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה, כך שפסק הדין יתייחס לנתבעים 1 ו-2.

את הנתבע מס' 2 ייצג בתובענה זו עו"ד שלמה דרעי, ואילו את הנתבעת 1 ייצג הנתבע 2, וזאת עקב חילוקי דעות בין בעלי המניות מי רשאי לנהל את ענייני הנתבעת 1. בכל מהלך הדיון היה מובן מאליו שהפיצול בייצוג הינו מלאכותי, ולמעשה עו"ד דרעי הוא זה שייצג למעשה את הנתבעים 1 ו-2, והגשת הסיכומים המאוחדים של שני נתבעים אלו תוכיח זאת.

מערכת היחסים בין צדדים:
את מערכת היחסים בין הצדדים תיאר הנתבע 2 בתביעה כספית שהגיש נגד הנתבעים 2 ו-3 וחברת נגר עובדיה ובניו חברה קבלנית בע"מ (להלן-"חב' נגר") בתיק אז' 2905/02 בבית משפט השלום ברמלה. בהתאם לאמור בכתב התביעה הנ"ל (נספח ד' לתצהיר התובע) וליתר הראיות בתיק עולות העובדות כדלקמן:
1)
הנתבע 2 (להלן-"אסולין") הכרות בת כ-9 שנים עם האחים יוסף וצלי נגר (הנתבעים 3 ו-4 בתביעה שבפני
נו), ובמיוחד עם מר יוסף נגר (להלן-"יוסף"). אסולין ביצע עבור בשנים אלו עבודות פסיפס עבור יוסף וחב' נגר, שכן עיקר עיסוקו של אסולין הינו שיווק והרכבת פסיפס לחיפוי בניינים;
2)
במהלך שנת 1999 בא יוסף לאסולין בהצעה לרכוש יחד חלקת קרקע ברחוב הרצל 57 בראשון-לציון (להלן-המגרש"), לייסד חברה לצורך בניית בניין שייועד למסחר ומשרדים ומכירתם.יוסף ציין בפני
אסולין כי הוא נמצא במו"מ מתקדם לרכישת הקרקע במחיר של 835,000 דולר ארה"ב.;
3)
יוסף ואסולין הסכימו כי ההשקעה הכספית ברכישת המגרש ובבניית המבנה (להלן-"הפרוייקט") תהיה בחלקים שווים ביניהם;
4)
ביום 25.1.00 נפגשו יוסף ואסולין במשרדו של התובע וחתמו על "הסכם עקרונות" לפרוייקט, בו סוכם, בין היתר, כי כל מימון הפרוייקט יהיה במשותף או בהלוואות בעלים לחברה שתוקם, אם באשראי שהחברה תקבל כנגד מתן בטחונות אישיים של החברה או של בעלי המניות בחברה או מטעמה;
5)
התובע ייצג את יוסף ואת אסולין ברכישת המגרש, כאשר את בעלי המגרש ייצג עו"ד זלצמן;
6)
ביום 13.2.00, לפני החתימה על חוזה הרכישה של המגרש, חתמו יוסף ואסולין על חוזה בין הנתבעים 2, 3 ו-4, אשר יהיה תקנון החברה שבייסוד;
7)
ביום 13.2.00 חתמו יוסף ואסולין על חוזה הרכישה, כאשר הם חתמו על חוזה זה כמנהלים וכמייסדים של הנתבעת 1 שהיתה באותה עת חברה ביסוד. רק ביום 13.3.00 שלחו יוסף ואסולין הודעת נאמנות לרשויות מס שבח שרכשו את המגרש בנאמנות ובמנהלים של החברה ביסוד, שהיא הנתבעת 1;
8)
התובע טיפל לנתבעים בחוזה הליווי הפיננסי עם בנק טפחות וכן בחוזה הלוואה בינם לבין בנק דיסקונט למשכנתאות בסך 1,640,000 ₪;
9)
במסגרת טיפולו בהסכם ההלוואה לליווי הפיננסי, הכין התובע טיוטת חוזה בין הנתבעת 1 לבין הרוכשים הפוטנציאליים;
10)
בין בעלי המניות התגלעו חילוקי דעות, והתובע הכין טיוטת חוזה למכירת מניות אסולין לחברת מעוז דניאל. הסכם זה לא נחתם;
11)
תשלומי הרבית לבנק דיסקונט למשכנתאות לא שולמו במועד, והבנק התריע בפני
הנתבעים כי בכוונתו לממש את המשכנתא שנרשמה לטובתו על המגרש. התובע נאלץ להתכתב עם הבנק, על מנת לעכב את מימוש המשכנתא;
12)
מאחר והסכסוכים בין הנתבעים 2, 3 ו-4 הלכו והחריפו, לא יצא הפרוייקט לפועל, והתובע תבע את שכרו מהנתבעים.

לאור כל האמור לעיל עולה שהתובע מילא את חלקו בהסכם שבין הצדדים, ועל הנתבעים היה לבנות את הבניין ולשווקו. בהתאם לחוות הדעת של עו"ד שיפטן שהוגשה מטעם התובע, אם התובעים היו בונים את הפרוייקט ומשווקים אותו, היה על התובע לבצע את הפעולות הבאות:
1)
החתמת הרוכשים על הסכם הרכישה;
2)
דיווח למס שבח על העסקאות עם הרוכשים;
3)
החתמת הרוכשים על מסמכי רישום הערת אזהרה והתחייבויות בקשר להלוואות שלוקחים הרוכשים, ככל שלוקחים, כשמדובר בפעולות שגרתיות, ובמסמכים נחתמים במעמד חתימת ההסכם וכחלק ממסמכי ההסכם או בסמוך לאחר מכן;
4)
רישום הבית המשותף;
5)
רישום היחידות ע"ש הרוכשים.

בהתאם לחוו"ד של מר שיפטן, שכ"ט בשיעור 1.5% מתשלומי הקונים הינו שכ"ט מקובל בעסקאות מעין זו שבענייננו.

משהסתכסכו הנתבעים בינם לבין עצמם לא יצא הפרוייקט אל הפועל, והנתבעים לא שילמו לתובע שכ"ט עבור עבודתו.

טענות הצדדים:
התובע פנה אל הנתבעים בדרישה לתשלום שכר טרחתו, אך אלו לא שילמו לו אגורה שחוקה אחת. על כן הגיש את תביעתו זו לתשלום שכר טרחתו על פי שעות העבודה שהשקיע, ולחלופין, לתשלום שכ"ט ראוי.

הנתבעים 1 ו-2 טענו שאינם חייבים לשלם לתובע מאומה, שכן לא היה הסכם כתוב או הסכם בכלל בין הנתבעים לבין התובע לתשלום שכר טרחתו, אלא היתה הבנה שאם יצא הפרוייקט לפועל, יקבל התובע שכ"ט מהקונים בשיעור 1.5% בתוספת מע"מ משווי כל עיסקה. הנתבע 2 הוסיף וטען שאינו חייב לשלם מאומה, אלא החברה, הנתבעת 1, היא זו שחייבת לשלם לתובע את שכר טרחתו, אם אכן זכאי התובע לשכ"ט.

לאחר שמיעת העדויות, הגישו הצדדים את סיכומיהם.



דיון ומסקנות:
הסכם שכר הטרחה שבין הצדדים:
בין התובע לבין הנתבעים לא נערך הסכם שכ"ט. לכל היותר היתה הבנה בין התובע לבין הנתבעים שהתובע יקבל מהרוכשים של היחידות בפרוייקט שכ"ט בשיעור 1.5% משווי הרכישות. בהתאם לתחזית של מר קדמן היו הנתבעים עתידים לקבל מרוכשי היחידות בפרוייקט את הסך 14,248,303 ₪, כך ששכר טרחתו המירבי של התובע היה אמור להיות בסך 213,725 ₪ בתוספת מע"מ. תימוכין להבנה זו מצויים בסעיף 7(ג) לטיוטת החוזה בין הנתבעת 1 לבין הרוכשים המיועדים, ששלח התובע לבנק טפחות במסגרת המגעים לקדמו לחתימה על הסכם הליווי, בו נכתב כדלקמן:
"1.5% מן המחיר המפורט בסעיף 3(א) לעיל, בתוספת מע"מ כדין, יחול על הקונה, כהשתתפות בהוצאות מינהליות ומשפטיות של המוכר בקשר להסכם זה. התשלום יבוצע המעמד חתימת ההסכם."
אמנם בסעיף זה נכללו גם הוצאות מינהליות, אך נראה שכוונת הצדדים הינה לשכ"ט עו"ד שאמור להגיע לידיו של התובע.

הפרוייקט לא נבנה, עקב הסכסוכים בין הנתבעים 2, 3 ו-4, הסכם שכ"ט לא נחתם בין התובע לבין הנתבעים, והתובע לא ביצע את כל העבודה המשפטית אשר היה צריך לבצע, ולכן לא ניתן לומר שהתובע זכאי לשכ"ט מוסכם בגין עבודתו המשפטית שביצע עד למועד הגשת התביעה.

האם זכאי התובע לשכר עבור עבודתו:
טוענים הנתבעים כי במקרה שבנדון מדובר בחוזה על תנאי, והתנאי הוא שאם הפרוייקט יצא לפועל, יקבל התובע את שכרו מתקבולי הקונים, ואם לאו לא יקבל שכר עבור עבודתו. גם אם אקבל את טענת הנתבעים שמדובר בתנאי מתלה, יש לדחות את טענתם זו מכוח דיני החוזים.

סעיף 27(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 קובעי כי:
"



חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן – תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (להלן – תנאי מפסיק)."
אך סעיף 28(א) לחוק החוזים חלק כללי קובע כי:
"היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי-קיומו."

מאחר והנתבעים מנעו את בניית הפרוייקט עקב המריבות ביניהם, אינם יכולים להסתמך על אי קיום התנאי, דהיינו, אי בניית הפרוייקט.

מעבר לדרוש אציין, שההסכם או ההבנה בעל פה שבין הצדדים היתה שהנתבעים יבנו את הפרוייקט והתובע יקבל את שכרו מהקונים בשיעור 1.5% מערך העסקאות. אין מדובר בתנאי מתלה, שכן בהבנה שבין בעלי הדין היה ברור לכל הצדדים שאכן הנתבעים יוציאו את הפרוייקט אל הפועל. העובדה שהנתבעים הסתכסכו ביניהם וכתוצאה מכך לא נבנה הפרוייקט מהווה הפרת התחייבות הנתבעים כלפי התובע, לגרום להוצאת הפרוייקט אל הפועל, על מנת שיקבל את שכרו. דהיינו, אין מדובר בתנאי מתלה, אלא בהפרת התחייבות.

מקור נוסף לזכאותו של התובע לשכ"ט הינו מדיני עשיית עושר ולא במשפט. כתוצאה מעבודתו של התובע רכשו התובעים את המגרש, חתמו על חוזה ליווי פיננסי, קיבלו הלוואה מבנק דיסקונט למשכנתאות למימון רכישת המגרש והחלו בהכנת תכניות בנייה והגשת בקשה למתן היתר בנייה לבניית הבניין על המגרש. למצב זה יש ערך כלכלי בפני
עצמו, וללא ציפייה לתשלום שכ"ט, לא היה התובע טורח ועמל עבור הנתבעים.

סעיף 46 לחוק החוזים חלק כללי קובע כי:
"חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה."

אם כן, שאלה היא מהו הסכום שהיה הראוי להשתלם לפי נסיבות הענין בעת כריתת החוזה.

תשלום פי שעות עבודה:
טוען התובע כי השכר הראוי לו הוא זכאי הינו על פי שעות העבודה, כאשר עבור כל שעת עבודה הוא זכאי לתשלום בסך 150 דולר + מע"מ. את תביעתו זו מבסס תובע על העובדה שבמשרדו במקום בולט תלויה על הקיר כתבה שהתפרסמה בעיתון שהשכר הראוי לשעת עבודה הינו 150 דולר + מע"מ, ובסה"כ 147,420 דולר ארה"ב לפי שער יציג של 4.88 ₪ לדולר. התובע העמיד את תביעתו על הסך 100,000 דולר, דהיינו על הסך 488,000 ₪.

סבור אני שיש לדחות את תביעתו של התובע לתשלום שכר טרחתו לפי תעריף של 150 דולר לשעת עבודה, מהסבות כדלקמן:
1)
מעולם לא הוסכם בין התובע לבין הנתבעים ששכרו ישולם לו על פי תעריף לשעת עבודה, ולא הוסכם ביניהם שהתעריף לשעת עבודה יהיה 150 דולר + מע"מ לשעת עבודה;
2)
העובדה שהכתבה מהעיתון תלויה במשרדו של התובע במקום בולט, אין משמעה שהנתבעים הסכימו לאמור בה. בהעדר הסכמה מפורשת בין בעלי הדין, ניתן לומר שהכתבה מביאה מידע ללקוחות התובע מה חושב העיתונאי שפרסם את הכתבה;
3)
התובע לא רשם בזמן אמת את השעות שהשקיע בעבודתו בפרוייקט זה, ומספר השעות בו נקב בתצהירו הינו השערה בלבד;
4)
קביעת שכ"ט לפי שעות עבודה משמעה קביעת שכ"ט של יותר מפי 2 משכר הטרחה שהיה התובע מקבל אילו הפרוייקט היה יוצא לפועל;

לאור זאת דוחה אני את טענת התובע לתשלום שכר ראוי על פי מספר שעות העבודה שהשקיע בפרוייקט לפי תעריף של 150 דולר + מע"מ לשעת עבודה.

שכר ראוי על פי מדדים אחרים:
את השכר הראוי של התובע ניתן לקבוע על פי אחת החלופות, והן:
1)
קביעת אחוז העבודה שביצע התובע מכלל העבודה שהיה עליו לבצע, והכפלת אחוז זה בסכום שהיה התובע מקבל אילו הפרוייקט היה יוצא לפועל;
2)
קביעת שכ"ט לכל פעולה ופעולה שביצע התובע על פי התעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין.

לכל אחת מהחלופות יש יתרונות וחסרונות. בחלופה הראשונה נלקחת בחשבון כל הערך המצרפי של עבודת התובע לפרוייקט, תוך נתינת משקל לערך הכולל של התובע לקידום הפרוייקט. אלא שחלופה זו נשענת יותר על אומדן ולא על קריטריונים ברורים. לעומת זאת החלופה השניה נשענת יותר על קריטריונים ברורים, אך מצד שני לא לוקחת בחשבון את כל הערך המצרפי של עבודת התובע לפרוייקט.
מעדיף אני את החלופה הראשונה, שכן היא לוקחת בחשבון את תרומת התובע לקידום הפרוייקט, ועולה בקנה אחד עם כוונת הצדדים לתשלום עבור מכלול העבודה, ולא לתשלום עבור כל פעולה ופעולה של התובע.

לאור חוות הדעת של עו"ד שיפטן, שכ"ט בשיעור 1.5% + מע"מ משווי הפרוייקט הינו שכ"ט סביר בנסיבות הענין, והוא נוטה כלפי מטה. לפי חוות הדעת של מר שיפטן ניתן להעריך שהתובע סיים כ-60% מכלל עבודתו. מאחר והתובע טיפל גם בסכסוכים שבין הנתבע 2 לבין הנתבעים 3 ו-4 במסגרת פעילותם בנתבעת 1, יש להוסיף לשכרו על דרך האומדן 10% נוספים משכרו הכולל עבור הפרוייקט, שבסופו של יום זכאי התובע לשכר כולל בשיעור 70% משכרו הכולל עבור הפרוייקט. אם השכר הכלל עמד על הסך
213,725 ₪ , אזי יש לפסוק לתובע שכר ראוי בסך 149,608 ₪ + מע"מ בערכים של יום הגשת התביעה.

חיובו של הנתבע 2 בתשלום שכר הטרחה:
אין מחלוקת בין בעלי הדין שפעולותיו של התובע נעשו עבור הנתבעת. לאור זאת ולאור קביעותי עד עתה, לא יכולה להיות מחלוקת שעל הנתבעת 1 לשלם לתובע את שכרו. שאלה היא האם על הנתבע 2 לשלם לתובע את שכר הטרחה שפסקתי לתובע. סבור אני שהתשובה לשאלה זו הינה בחיוב, מהסיבות כדלקמן:
1)
בהסכם שבין הנתבעים 2, 3 ו-4 מיום 13.2.00 התחייבו לשאת בעלויות המימון של הפרוייקט כאשר הנתבע 2 התחייב לשאת במחצית מהעלות והנתבעים 3 ו-4 התחייבו לשאת בעלות המחצית השניה. למר אסולין היה ברור מלכתחילה שהתובע אינו עובד בהתנדבות, והיה עליו לדואג להוציא את הפרוייקט אל הפועל;
2)
גם בישיבה שקדמה לחתימה על החוזה מיום 13.2.00 הסכימו הצדדים שהנתבע 2 ישקיע מחצית מההשקעות בפרוייקט ואילו הנתבע 3 ישקיע מחצית מעלות הפרוייקט. ההשקעות בפרוייקט משמעה גם תשלום שכ"ט עו"ד. העובדה שהנתבעים בחרו לנהל את עסקם כחברה בע"מ, אינה גורעת מהתחייבותם האישית לממן את הפרוייקט;
3)
אמנם הנתבעים 2, 3 ו-4 הקימו חברה לצורך מימוש הפרוייקט, אך התנהגותם היתה לא של מנהלי חברות אלא התנהגות כשל שותפים בשותפות. ראה לענין זה את סעיף 2 לנספח כ' לתצהיר התובע. משהתנהגו הנתבעים כשותפים בשותפות, יש לתת להתנהגותם זו משמעות מתאימה במערכת היחסים שלהם כלפי התובע;
4)
המריבה של מר אסולין עם משפחת נגר היתה לה השפעה ישירה על מימוש הפרוייקט ותשלום שכרו של התובע. המריבה שבין השותפים, שהם בעלי המניות בנתבעת 1 לא צריכה לבוא על חשבון התובע;
5)
עבודתו של התובע הביאה להשבחת ערך המניות שבידי התובע, שכן בעקבות עבודתו של התובע קיבלה החברה מגרש וחוזה ליווי פיננסי, שלהם ערך כלכלי רב. התובע היה פעיל בכל פעולות אלו, ולמעשה פעל כשותף במסגרת יחסיו עם התובע, ובכך התעשר שלא כדין על חשבון התובע;
6)
לנתבע 2 היה חלק פעיל ביותר בסכסוך שפרץ בינו לבין הנתבע 3, סכסוך שגרם להפסקת מימוש הפרוייקט. הנתבע 2 ידע או היה עליו לדעת שעקב הפסקת הפעילות בנתבעת 1 לא יקבל התובע את שכרו. בכך פעל הנתבע 2 בחוסר תום לב כלפי התובע;
7)
מכל האמור לעיל, סבור אני שהתמלאו הוראות סעיף 6(א) לחוק החברות,תשנ"ט-1999, לפיהן ניתן לייחס לנתבע 2 את חוב הנתבעת 1 כלפי התובע.

אשר על כן, סבור אני שגם על הנתבע 2 לשאת בשכרו של התובע.

סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובע כדלקמן:
1)
את הסך 149,608 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (12.6.02) ועד ליום התשלום בפועל + מע"מ כפי שיהיה ביום התשלום בפועל;
2)
את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
3)
שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ + מע"מ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

חיובם זה של הנתבעים 1 ו-2 הינו ביחד ולחוד עם הנתבעים 3 ו-4.

ניתן היום ה' ניסן ה'תשס"ח – 10 באפריל 2008 בנוכחות ב"כ התובע עו"ד עדנה (לבון) אלון, עו"ד שלמה דרעי, ב"כ הנתבע 2 ומר אסולין


__________________

זכריה ימיני
, שופט









א בית משפט שלום 2391/02 אלכסנדר לבון נ' אס- נגר בניה ייזום והשקעות בע"מ, אסולין ראובן שמעון, נגר יוסף לא בעניינו ואח' (פורסם ב-ֽ 10/04/2008)