פסקי דין על סעיד מוחמד זמאל | פסקי דין על מוחמד יוסף אבו הלאל

2198/05 בשא     05/02/2006




בשא 2198/05 סעיד מוחמד זמאל נ' מוחמד יוסף אבו הלאל




בעניין:

4



בתי המשפט


בית משפט השלום חדרה
בשא002198/05

בתיק עיקרי: א
005814/04

בפני
:
השופטת הדסה אסיף
תאריך:
05/02/2006



בעניין
:
סעיד מוחמד זמאל





המבקש


- נ
ג
ד -



מוחמד יוסף אבו הלאל





המשיב

החלטה


בפני
י תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר, ובה דורש התובע (המשיב) כי הנתבע (המבקש) יסלק ידו מהנכס השייך לתובע.

הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן, ובנוסף הגיש בקשה לסלק את התביעה על הסף בנימוק שאין לבית המשפט כאן סמכות עניינית לדון בתובענה.

הנתבע סומך את בקשתו לסילוק התביעה על הסף על שני טעמים.

ראשית, לטענתו, חתם התובע באמצעות בנו על כתב ויתור.

שנית, יש לסלק את התביעה על הסף מחמת התיישנות, ושלישית, יש לסלק את התביעה מהטעם שאין סמכות עניינית לדון בה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, ובסיכומי הצדדים, אני מחליטה לדחות את הבקשה על כל חלקיה, ואלה נימוקיי:

א.
לענין כתב הויתור – כתב הויתור שאליו מתייחס הנתבע צורף כנספח א' לבקשה.

לא צורף תצהיר שיבהיר את מהות כתב הויתור ואת טענות הנתבע בנוגע אליו, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה ככל שהיא מבוססת על כתב הויתור.


מעבר לכך, כתב הויתור אינו מופנה, לפי הכתוב בו, אל התובע, ושמו של התובע כלל לא מוזכר בכתב הויתור הזה.


כתב הויתור מתייחס לכאורה לכספים שקיבל הנתבע מעורך הדין אלנג'יב ולא ברור כיצד ויתור על כל דרישה מעורך הדין יש בו משום ויתור על דרישה מהתובע, ובפרט כשאין תצהיר נילווה לבקשה.


לפיכך אין מקום לדחות את התביעה על הסף בהסתמך על כתב הויתור הזה.

ב.
לענין התיישנות – מדובר בתביעה שעניינה מקרקעין רשומים, ולא ברורה טענת ההתיישנות בהקשר הזה.


התביעה אינה כספית, ולפיכך לא ברורה טענת הנתבע לפיה יש התיישנות והתובע אינו יכול לדרוש את סילוק ידו של הנתבע מהנכס.


לפיכך אין מקום לדחות את התביעה על הסף בנימוק של התיישנות.

ג.
אשר לשאלת הסמכות העניינית – הנתבע טוען כי הוא מחזיק במקרקעין מכח הזכויות שרכש על פי חוזה שלא בוטל, וכי ההכרעה בתביעה דורשת הכרעה בשאלת הבעלות במקרקעין.

לטענת הנתבע, הכרעה כזו מסורה באופן בלעדי לסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי, ובית המשפט כאן, שהוא בית משפט שלום, אינו מוסמך לכן לדון בה.

אני דוחה גם טענה זו.

על פי נסח הטאבו שעותק ממנו צורף לתביעה, רשומות הזכויות במקרקעין על שם התובע.



מכאן שעל פי חוק המקרקעין, התובע הוא הבעלים בקרקע.
(ר' הוראות סעיף 125 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969).

הנתבע הוא שטוען לבעלותו במקרקעין, בניגוד לרישום, ולפיכך וככל שהנתבע עומד על טענה זו, הרי שעליו לפנות לבית המשפט המחוזי בתובענה מתאימה.

ככל שהדבר נוגע לסעד המבוקש בתביעה שבפני
י – סילוק יד – הרי שהתביעה נוגעת לשימוש במקרקעין, וככזו היא מצויה בסמכותו העניינית של בית המשפט כאן.

סוף דבר, שהבקשה שבבש"א 2198/05 נדחית על כל חלקיה.

המבקש – הנתבע, ישא בהוצאות המשיב – התובע, בסכום של 2,500 ₪ ומע"מ וללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.


המזכירות תעביר את ההחלטה לצדדים.


ניתנה היום ז' בשבט, תשס"ו (5 בפברואר 2006) בהעדר.


הדסה אסיף
, שופטת

בתי.ב.






בשא בית משפט שלום 2198/05 סעיד מוחמד זמאל נ' מוחמד יוסף אבו הלאל (פורסם ב-ֽ 05/02/2006)