פסקי דין על מחמוד ג'בארין | פסקי דין על סולארא בע"מ

3698/03 דמ     25/04/2004




דמ 3698/03 מחמוד ג'בארין נ' סולארא בע"מ




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית דין א.לעבודה ת"א
דמ 003698/03


בפני
:
כב' השופטת ע. פוגל
– סגנית שופט ראשי
תאריך:
25/04/2004




בעניין
:
מחמוד ג'בארין



ע"י ב"כ עו"ד
י. אגבאריה
התובע


נ
ג
ד


סולארא בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
א. אלגואטי
הנתבע

פסק דין

1.
התביעה שבפני
י היא לפיצויי פיטורין, הודעה מוקדמת, דמי הבראה, חופשה שנתית, ביגוד, שעות נוספות, ושכר עבור 7 ימי עבודה.

2.
עיקר טיעוני התובע:
א)
התובע עבד כטפסן אצל הנתבעת, שהיא חברה העוסקת בעבודות בניין, מחודש 3/01 ועד שפוטר באמצע חודש 7/02.
הנתבעת נהגה להעסיק את פועליה , וביניהם התובע עד 17:00 - קרי כ - 3 שעות מעל המותר.
ב)
בתגובה לתלונות הפועלים על העסקתם בשעות נוספות, איים עליהם
מנהל העבודה כי יוחלפו בפועלים רומנים.
ג)
לתובע לא שולם שכר עבודה בגין 7 ימי עבודה של חודש יולי 2002 וכן לא קבל זכויות סוציאליות במשך כל תקופת עבודתו, והן שולמו בחלקן לאחר דרישה , בחודש אוגוסט 2002.
ד)
התובע פוטר
מעבודתו פעמיים עקב התנגדותו לעבוד בשעות נוספות. בפעם השנייה הסיק כי פוטר מאחר שמר אבו ראמי, מנהל העבודה לא אסף אותו
ממקום האיסוף המקובל. מסקנה זו נתמכה אף על ידי דברי חבריו לעבודה, ומהעובדה
שמר אבו ראמי לא השיב לשיחות הטלפון של התובע.
ה)
התובע טוען כי פוטר ללא פיצויי פיטורין ומתן הודעה מוקדמת ועל כן הוא תובע את הרכיבים כדלקמן:
דמי חופשה 3,220 ₪,
דמי הבראה 1,605 ₪, ביגוד 600 ש"ח ,
בגין 7 ימי עבודה בחודש 7/02
-
1,610 ₪, בגין 14 שעות נוספות בחודש 7/02 - 560 ₪, וכן פיצויי פיטורין בסך 6,976 ₪, ו - 3,450 ₪ בגין הודעה מוקדמת.
התובע מודה כי קיבל סך 5,088 ₪ בחודש אוגוסט 2002 , על חשבון רכיבי התביעה.

4.
עיקר טיעוני ההגנה הם:
א)
התובע נהג שלא להופיע באופן סדיר לעבודה.
ב)
הנתבעת לא פיטרה מעולם את התובע ואילו זה האחרון
התפטר מיוזמתו, מבלי להודיע על כך לאיש אלא בחר מרצונו שלא להתייצב במקום האיסוף- לפיכך אינו זכאי לפיצויי פיטורין / תשלום בגין הודעה מוקדמת.
ג)
התובע קבל בחודש אוגוסט 2002 תשלום בגין הזכויות המגיעות לו לרבות פדיון חופשה, הבראה, דמי חג ושעות נוספות.

5.
לאחר שמיעת העדויות, עיון בפרוטוקול ובטיעוני הצדדים- להלן קביעתי:
השאלה המרכזית העומדת לדיון היא - האם פוטר התובע או התפטר מיוזמתו.
הנטל להוכיח כי פוטר
- מוטל על התובע, והוא לא הרים נטל זה.
לאור הראיות שהובאו בפני
י, אני קובעת כי התובע התפטר בעצמו ולא פוטר על ידי הנתבעת.


מן הראיות עולה כי התובע נהג שלא להופיע באופן סדיר לעבודה ( על כך מצביעים כרטיסי העבודה). כמו כן
טען התובע כי פוטר כבר ב -1.7.02, אולם כרטיסי העבודה שהוא עצמו הציג, מראים כי הוסיף לעבוד 7
ימים
נוספים
לאחר מכן לסירוגין.

6.
בקביעתי זו תומכת גם העובדה עליה העיד התובע עצמו, כי לאחר שלא אספו אותו לעבודה ממקום האיסוף המקובל כפי טענתו, לא פנה למשרדי החברה, ואף לא למר רזין שהכיר אותו מאתר בנייה, כדי לברר את פשר הדבר.
התובע אף לא פנה לביתו של מר אבו ראמי, מנהל העבודה, אשר נמצא אף הוא באום אל פחם.
יתר על כן, כאשר ניסו לחפש אותו, לא השיב התובע לטלפונים ונעדר מביתו.
התנהגות התובע אינה סבירה, ואינה אופיינית לאדם שפוטר מעבודתו באופן פתאומי. להיפך - יש בה כדי להצביע על התחמקות של אדם שהתפטר ממקום עבודתו.
יש לציין, כי התובע עצמו טען שהסיק את עובדת פיטוריו, מנסיבות שלדעתו הראו זאת, אך לא פוטר ממש על ידי הנתבעת.
לפיכך - אני קובעת כי התובע לא פוטר מעבודתו על ידי הנתבעת, ועל כן אינו זכאי לפיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת.



7.
לעניין היקף הזכויות הסוציאליות המגיעות לתובע-
למעט ימי ההודעה המוקדמת ופיצויי הפיטורין אותם תבע התובע, ואשר קבעתי לעיל כי אינו זכאי להם,
שילמה לו הנתבעת עבור כל הזכויות האחרות אותן דרש בתביעתו.
בתלוש המשכורת של חודש אוגוסט מצאתי כי שולמו לתובע הרכיבים הבאים: חופשה שנתית 3,300 ₪ , דמי הבראה 1,604 ₪ , שכר עבור 7 ימים 1,540 ₪.

8.
לעניין השעות הנוספות - בכתב התביעה דרש התובע תשלום בגין 14 שעות נוספות. כרטיס העבודה של התובע מראה כי עבד
7 ימי עבודה בני 8 שעות ושעה נוספת בודדת.
בסעיף 3(א) לצו ההרחבה להסכמים קיבוציים- ענף הבנייה והעבודות הציבוריות, נקבע כי
יום עבודה בימות הקיץ הוא בן 7 שעות.
לפיכך
יש להכיר רק ב - 8 שעות נוספות, במהלך חודש יולי, שערכם הכולל הוא 320 ₪.
מחישוב כולל של הסכום ששולם לתובע באוגוסט 2002, עולה כי נותרה לטובתו יתרה בסך 162 ₪ בלבד.
אשר לתוספת בגין ביגוד- הרי שלא ניתן לתבוע פדיון ביגוד לאחר סיום יחסי העבודה.

העולה מכל האמור לעיל הוא כי הנתבעת חבה לתובע 162 ₪ בלבד. כיון שמרבית התביעות אשר נותרו לדיון נדחו, אני פוטרת את הנתבעת מתשלום זה לתובע, והוא יבוא במקום תשלום ההוצאות שהיה על התובע לשלם לנתבעת בגין דחיית חלק מרכיבי התביעה.


הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים וזאת תוך
15 יום ממועד קבלת פסק הדין.



ניתן היום ד' באייר, תשס"ד (25 באפריל 2004) בהעדר הצדדים.







ע. פוגל
, שופטת

סגנית שופט ראשי








דמ בית דין אזורי לעבודה 3698/03 מחמוד ג'בארין נ' סולארא בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/04/2004)