פסקי דין על לביא אברהם חב' לבנין ופיתוח | פסקי דין על לביא אברהם | פסקי דין על לביא מלכה | פסקי דין על עיריית חדרה | פסקי דין על מהנדס העיר בני ממקה | פסקי דין על מהנדסת הוועדה אליסייה רובינשטיין ואח' |

2105/05 א     22/02/2006




א 2105/05 לביא אברהם חב' לבנין ופיתוח בע"מ, לביא אברהם, לביא מלכה נ' עיריית חדרה, מהנדס העיר בני ממקה, מהנדסת הוועדה אליסייה רובינשטיין ואח'




בעניין:

7



בתי המשפט


בית משפט השלום חדרה
א
002105/05


בפני
:
השופטת הדסה אסיף
תאריך:
22/02/2006



בעניין
:
1 . לביא אברהם
חב' לבנין ופיתוח בע"מ

2 . לביא אברהם
3 . לביא מלכה




התובעים


- נ
ג
ד -



1 . עיריית חדרה

2 . מהנדס העיר בני ממקה
3 . מהנדסת הוועדה אליסייה רובינשטיין
4 . בני ימין- הטל השבחה




הנתבעים


החלטה



בפני
י בקשה שהוגשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט (בש"א 3966/05).

בבקשה טוען התובע כי למרות החלטת ביהמ"ש שהורתה לנתבעים למסור לו מסמכים, מסרבים אלה לאפשר לו לעיין ולצלם חלק מהמסמכים.

הנתבעים הודו כי סרבו לאפשר לתובע לצלם חלק מהמסמכים, והכוונה לדוחות הביקורת שערכו הפקחים השונים בקשר עם הבקשה למתן טופס 4.

לטענת הנתבעים, הדוחות הללו חסויים ואין לחייב אותם להעביר עותק מהם לתובע.

מונחים בפני
י טיעוני הצדדים בענין זה בכתב, ובדיון היום נמסר לי עותק מהמסמכים שבמחלוקת, על מנת שיישאר בידיי חסוי עד להחלטה, אם יש להורות על העברתם לידי התובע או להשיב אותם לנתבעים.

בדיון היום גם נחקרה הגב' אליסיה רובינשטיין, שנתנה את אחד התצהירים שתמך בתגובת הנתבעים לבקשה.

לאחר ששמעתי את עדותה, ועיינתי שוב בטיעוני הצדדים, וכן במסמכים שבמחלוקת, אני סבורה שהצדק עם התובע ואין מקום להסתיר את המסמכים הללו ממנו.

המחלוקת העיקרית בתיק נוגעת לטענת התובע בנוגע לטופס 4, באשר התובע טוען כי במשך 8 שנים תמימות עיכבה הרשות המקומית מתן טופס 4 למבנה שנבנה על ידי החברה התובעת.

בנוסף, טוען התובע, כי בשלב כלשהו ניתן טופס 4 לחלקים מהבנין למרות שאלה ניבנו בחריגה, ולמרות התנגדותו של התובע למתן הטופס בנימוק שיש חריגות בניה.

בנסיבות אלה, וכאשר בכתב התביעה נטען מפורשות כי נעשו פניות של התובע למנהלי פיקוח הבניה בעירייה, לא ניתן למנוע מהתובע מלעיין בדוחות הפיקוח שעליהם מבססת העירייה את החלטתה בנוגע למתן האישור או לסירוב לתיתו.

בחקירתה של הגב' רובינשטיין בדיון היום התברר כי דוחות הביקורת הן מסמך מהותי מאוד לבירור המחלוקת, ולמעשה כל ההחלטה של הרשות, אם להעניק את אותו טופס 4 או להימנע מלהעניק אותו, מתבססת על דוחות הביקורת שהיא מקבלת ושאותם היא מסרבת כעת לחשוף בפני
התובע.

ב"כ הנתבעים טען, הן בטיעונים שהגיש בכתב והן בדיון היום, כי מדובר בשאלה עקרונית שכן חשיפת דוחות הביקורת תביא לכך שפקידי העירייה, שעורכים את הדוחות ואת הביקורות, יימנעו מלרשום דוחות נכונים
אם ידעו כי הציבור יכול לעיין בדוחות הללו.

לטענתו, מדובר במסמכים פנימיים של העירייה, ואין לאפשר לציבור לעיין בהם.

אני דוחה טענות אלה.




הלכה היא כי באופן עקרוני:
"מסמכים שנתקבלו בידי הרשות תוך כדי שימוש בסמכות שהוענקה לה על פי דין צריכים להיות גלויים ופתוחים
לפני הצד הנוגע בדבר."
(בג"צ 142/70 בנימין שפירא נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, ירושלים, פד"י כ"ה (1) 325).

"עירייה היא גוף ציבורי שפעילותו חייבת להיות חשופה לעיני הציבור. אין כל סיבה להסתיר מידיעת הציבור תוכנם של מסמכים הקשורים בפעילותה של המבקשת. מכל מקום על מנת שיוסתרו...חייבת להיות הוראת חוק ברורה ומפורשת הקובעת זאת."
(בג"צ 337/66 עזבון קלמן פיטל נ' ועדת השומה שליד עיריית חולון ועיריית חולון, פד"י כ"א (1) 69).


"מסמכי רשות הציבור פתוחים הם כעיקרון, לפני הנוגע בדבר; וסירוב כי יישמע מפי רשות לאפשר לאותו נוגע בדבר לעיין במסמכים, הן על דרך הכלל והן על דרך הפרט, הנטל הוא על הרשות לייסד סירובה."
(ע"א 6926/93 מספנות ישראל נ' חברת החשמל (טרם פורסם), ובבג"צ 789/95 פלוני נ' ועדת האיבחון לפי חוק הסעד, פד"י מ"ט (5) 234).

המסקנה היא כי על הרשות – העירייה במקרה זה, הנטל להראות כי אין לחייבה לחשוף את המסמכים.

נטל זה לא הורם.

לא שוכנעתי כי דוחות הביקורת הם מסמכים פנימיים כהגדרתם.

מסמכים המכונים פנימיים "כוללים תרשומות והתכתבויות "פנימיות" של הרשות, המשקפות חילופי דעות, חוות דעת מקצועיות וכיוצ"ב המלווים את פעילותה של הרשות ואשר תקנת הציבור מחייבת שלא לחושפם על מנת לאפשר ללוקחים חלק בפעילות להיות "גלויים וכנים" במהלכה של אותה פעילות ומשוחררים מן החשש של החשיפה."
(יעקב קדמי, על הראיות, חלק שני, תשס"ד – 2003, עמ' 979).(הדגש שלי – ה.א.).

במקרה שבפני
י, מדובר בדוחות פיקוח מסודרים, שעל בסיסם מחליטה הרשות אם להעניק טופס 4 למבנה.

בנסיבות אלה לא ברור כיצד יכולה הרשות להסתיר את הדוחות הללו ממבקש הטופס, ובפרט כאשר מבקש הטופס מעוניין לחלוק על הנתונים שפורטו בדוחות.

חשוב להדגיש כי ההחלטה אם להעניק את האישור המכונה טופס 4 אינה מתקבלת על ידי הפקחים עצמם אלא על ידי בעלי תפקידים אחרים שניזונים אך ורק מדוחות הפקחים.

בנסיבות כאלה, ודאי שיש לאפשר לאזרח לעיין בדוחות ובמידת הצורך לחלוק עליהם ו/או להגיש ראיות שיסתרו את האמור בהם.

באשר לטענת ב"כ הנתבעת לפיה חשיפת הדוחות תביא לכך שהפקחים יחששו להיות "גלויים וכנים" – אין לקבל גם טענה זו כנימוק להסתרת המסמכים מהתובע.

על הפקחים להיות גלויים וכנים בדוחות שהם מוסרים לגבי מצב המבנה וסביבתו, ולא ניתן לקבל טענה לפיה הפקחים ימסרו דוחות שקריים או חלקיים אם ידעו כי הדוחות ניתנים לבדיקה על ידי האזרח בעל הנכס.

דווקא ההיפך הוא הנכון – הותרת הדוחות חסויים ומבלי שניתן יהיה לבדוק את הנתונים שכתובים בהם, היא שמעצימה את החשש כי האמור בדוחות עלול להיות לא מדויק ו/או לא נכון.

חוק חופש המידע, תשנ"ח – 1998, תומך גם הוא במסקנה אליה הגעתי מאחר שהחוק בא לאפשר לכל אזרח נגישות למסמכי הרשות.

אמנם, גם על פי חוק זה יש מסמכים שהרשות אינה מחוייבת לחשוף (סעיפים 8, 9, 10 ו – 11 לחוק), אולם לא שוכנעתי כי המסמכים נשוא בקשה זו, דוחות הפקחים, הם מסוג המסמכים שהרשות לא צריכה למסור.

לא מדובר במידע שאין לגלותו על פי כל דין (ס' 9 (א)(4)), ולמרות טיעוניו של ב"כ הנתבעים, גם לא מדובר במידע אשר גילויו עלול לשבש את התיפקוד התקין של הרשות (ס' 9 (ב)(1)), וגם אין מדובר במידע בדבר דיונים פנימיים.

דוחות ביקורת, שעל פיהם נקבע אם המבנה עומד בתנאי ההיתר, ואם ניתן או לא ניתן להעניק לו את האישור הקרוי "טופס 4", אינם בגדר דיונים פנימיים או תרשומות של התייעצויות פנימיות (ס' 9 (ב)(4)).

התוצאה היא שאני מאשרת לתובע לעיין במסמכים שמצויים במעטפה בתיק ביהמ"ש.

מאחר ולטענת ב"כ הנתבעים, מדובר לדידם בשאלה עקרונית, ועל מנת לאפשר להם, אם יחפצו בכך, לערער על החלטתי, מבלי שהתובע יעיין תחילה במסמכים, אני מורה לעכב את מתן המסמכים לתובע למשך 15 יום מהיום.

אם לא יוגש ערעור על החלטתי בתוך התקופה הזו ו/או לא תינתן החלטה אחרת על ידי ביהמ"ש של הערעור, תעביר המזכירות את המסמכים לידי התובע.

בשלב זה יהיו המסמכים בכספת בית המשפט.

המזכירות תדאג לשמירת המעטפה המצ"ב בכספת, ותעביר לצדדים עותק החלטה זו.

הוצאות בקשה זו, בסכום של 1,500 ₪ ומע"מ, יהיו על הנתבעים ביחד ולחוד.

ניתנה היום כ"ד בשבט, תשס"ו (22 בפברואר 2006) בהעדר.


הדסה אסיף
, שופטת

בתי.ב.






א בית משפט שלום 2105/05 לביא אברהם חב' לבנין ופיתוח בע"מ, לביא אברהם, לביא מלכה נ' עיריית חדרה, מהנדס העיר בני ממקה, מהנדסת הוועדה אליסייה רובינשטיין ואח' (פורסם ב-ֽ 22/02/2006)