פסקי דין על פרידה שורצולד | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2497/02 בל     23/01/2003




בל 2497/02 פרידה שורצולד נ' המוסד לביטוח לאומי




1
בית הדין לעבודה
ב"ל 2497/02
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

השופט, חיים ארמון

נציג ציבור (עובדים): מר יעקב עמר
נציג ציבור (מעבידים): מר שמעון כהן

בפני
:

פרידה שורצולד

בענין:
התובעת
בעצמה ועל ידי בנה
;

נ ג ד
המוסד לביטוח לאומי
הנתבע
ע"י עו"ד אבראהים מסארווה

פ ס ק ד י ן

1. תביעתה של התובעת לגמלת סיעוד, נדחתה על ידי הנתבע, בטענה שמידת תלותה של התובעת בעזרת הזולת פחותה מהמידה שקבע המחוקק כמזכה בגמלה. כנגד כך הוגשה התובענה שבפני
נו.

עמדתו של הנתבע מבוססת על דו"ח הערכת תלות מיום 15/10/02, שבו נרשמו ממצאים של מה שלטענת הנתבע היתה הערכת תלות שנערכה לתובעת (הדו"ח האמור ייקרא להלן: "הדו"ח").

2. בעת הדיון בתיק שמענו טיעונים מאת התובעת ומאת בנה. על מנת שלא להטריח אותם יתר על המידה, קבענו כי טיעונים אלה ייחשבו כעדות ראשית מטעם התובעת. לאחר מכן, השיבה התובעת על שאלות ב"כ הנתבע, בחקירה נגדית. כן שמענו את עדותה של מגב' מיכל מן, שהיא אחות בריאות הציבור שערכה את הדו"ח.

הזכאות לגמלת סיעוד

3. גמלת סיעוד נדונה בפרק י' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (שייקרא להלן: "החוק"). בסעיף 223 לחוק מוגדרות, בין השאר, "פעולות יום יום" ו"השגחה". בסעיף 224 לחוק נקבעו דרגות הזכאות לסיעוד על פי התלות בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום יום או הצורך בהשגחה. השיעור המינימלי של גמלת הסיעוד מוענק למי שתלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום יום, או - למי שזקוק להשגחה.

בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת, על פי האמור ברישא של סעיף 224(א) לחוק, כפופה להסדרים שנקבעו בין הנתבע לבין שירותי הבריאות והרווחה, כאמור בסעיף 224(ג) לחוק.

הערכת התלות שבוצעה לתובעת, כמפורט בדו"ח, היתה על פי אותם הסדרים, המצריכים צבירה מזערית של 1/22 נקודות כדי להביא לקביעה שיש תלות במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום יום.

בית הדין הארצי לעבודה אישר את שיטת הערכת התפקוד, כפי שהיא מבוצעת על פי ההסדרים שבין הנתבעת לבין שירותי הבריאות והרווחה, וקבע כי את רצונו של המחוקק יש לפרש כמתחשב לא רק בצרכי ציבור המבוטחים אלא גם באילוצים תקציביים.

על פי פרשנותו של בית הדין הארצי לעבודה, המחוקק העדיף לתת את הגמלה למספר רב יותר של מבוטחים, והדבר הביא לכך שאין כיסוי במסגרת ביטוח סיעוד, לכל הצרכים הסיעודיים של המבוטחים.

ענין זה מביא גם לכך שאת המונח "פעולות יום יום" יש לפרש כמתייחס לפעולות עצמן ולא לכל העניינים הקשורים אליהן. ראו בענין זה את אשר נפסק בעב"ל 50358/97 עזבון ליבוביץ ז"ל - המוסד לביטוח לאומי
(טרם פורסם, פס"ד מיום 11/10/01), ובעב"ל 500336/97 פירון - המוסד לביטוח לאומי
(טרם פורסם, פס"ד מיום 29/10/01).


הערות בענין קביעת העובדות:

4. בין עדות התובעת ובנה לבין עדותה של אחות בריאות הציבור, גב' מן, היתה מחלוקת בעניינים הנוגעים לביצוע הבדיקה עצמה, אך למעשה - המחלוקת בענין אופן תפקודה של התובעת בביצוע פעולות יומיום - לא היתה רחבה כפי שהיתה המחלוקת לגבי אופן ביצוע הבדיקה.

לגרסתה של התובעת, הבדיקה שנערכה לה התמצתה בכך שגב' מן אמרה לתובעת להיכנס לשרותים ולאחר מכן ביקשה ממנה להדליק את הגז בכיריים. גב' מן, לעומת זאת, גרסה כי הבדיקה היתה מקיפה הרבה יותר - כפי שמפורט בדו"ח.

לאחר ששקלנו את הראיות שבפני
נו, הגענו למסקנה שיש להעדיף את גרסתה של גב' מן על פני גרסתה של התובעת, וזאת, בין השאר, בשל הטעמים הבאים:

א. גב' מן היתה מודעת לכך שאין ידיות אחיזה במקלחת (ואף המליצה לתובעת לדאוג להתקנתן). ענין זה איננו מתיישב עם גרסתה של התובעת על כך שגב' מן כלל לא היתה במקלחת.

ב. עדותה של התובעת על הבגדים שלבשה בעת הבדיקה, לא היתה עקבית. תחילה היא טענה שהיא איננה זוכרת אם היא לבשה חולצה ולאחר מכן - טענה שהיא לבשה כותונות לילה.

ג. מכתב התביעה עולה כי רצונה המקורי של התובעת היה לקבל עזרה בנקיון הארונות, בכביסה ובתליית כביסה. בעת תחילת הדיון הבאנו לידיעת התובעת ובנה מה מטרתו של ביטוח הסיעוד, ולאחר מכן הועלו טענות בענין תלות התובעת באחרים בביצוע פעולות יום יום.

ד. מקובלת עלינו טענת ב"כ הנתבע, בסיכומיו, על כך שגב' מן איננה בעלת ענין אישי בתוצאות התובענה, וכי לפיכך יש לתת משקל רב יותר לעדותה.

לפיכך, אנו סבורים שבקביעת העובדות על מה שהיה בעת ביצוע הערכת התלות, יש להעדיף את גרסתה של גב' מן ואת העובדות שנקבע להלן, נקבע על פי הדו"ח ועל פי העדויות שאינן סותרות אותו.
מהראיות שבפני
נו עולות העובדות הבאות:

5. המצב הכללי
התובעת, ילידת שנת 1932, מתגוררת לבד בדירתה. התובעת שוהה לבד, בחוסר מעש, רוב שעות היממה. במשך שעה אחת ביום היא זוכה לביקור של כלתה, העוזרת לה בבישול, בכביסה ובקניות. בנה וכלתה של התובעת מתגוררים לא הרחק ממנה, במגדל העמק, אך שניהם עובדים ואין להם די זמן לעזור לתובעת. אין להם אמצעים מספיקים לשכור עזרה לתובעת.

6. המצב הרפואי
התובעת סובלת מבעיה בכליות, ממחלת לב איסכמית, מלחץ דם גבוה, מאוסטאופרוזיס ומראומטיזם. היא מקבלת טיפול תרופתי קבוע. בשנה האחרונה היא היתה מאושפזת הן בשל מחלת הלב והן בשל מחלת הכליות.

7. ניידות בתוך הבית
התובעת מסוגלת לקום מישיבה לעמידה ולהתיישב בחזרה, בכוחות עצמה. התובעת יכולה ללכת לבדה בתוך הבית, באופן יציב. התובעת מבצעת פעולות אלה באופן איטי.

8. הלבשה
התובעת יכולה ללבוש חולצה בעצמה, לפשוט אותה בעצמה, לכפתר כפתורים ולפרום אותם בעצמה, ללבוש תחתונים ולהסירם, לגרוב גרביים ולנעול כפכפים פתוחים.

9. רחצה
התובעת מצליחה להגיע לחדר הרחצה, והיא יכולה לרחוץ את פניה ואת ידיה ולנגבם. התובעת הצליחה להדגים בפני
גב' מן, תוך כדי ישיבה, תנועות יעילות של סיבון כל חלקי הגוף לרבות חפיפת ראש.

10. אכילה ושתיה
התובעת מסוגלת להגיע למטבח בכוחות עצמה. היא מסוגלת ללגום נוזלים מכוס ובאמצעות כף, מסוגלת לאכול מזון מוצק, היא מרתיחה מים באמצעות קומקום חשמלי, אך מסוגלת להדליק אש בכיריים (בעת ביצוע הערכת התלות הכיריים בבית התובעת היו חדשים והתובעת נזקקה להדרכתה של גב' מן כדי להדליק את הגז בהם).

11. שליטה בהפרשות
התובעת שולטת בסוגריה ועצמאית בשימוש בשירותים, לרבות בענייני ההגיינה האישית לאחר עשיית הצרכים.

12. השגחה
התובעת מתמצאת בדירתה, מתמצאת בזמן ומדברת לענין. התובעת מזהה את בני משפחתה. התובעת נשארת לבדה בבית, כאמור לעיל, במשך רוב שעות היממה. בחודשים שקדמו לביקורה של גב' מן לא היו ארועים חריגים המלמדים על הצורך בהשגחה.
בחינת זכאות התובעת לגמלת סיעוד

13. מהאמור בסעיף 3 לעיל עולה שאת הזכאות לגמלה יש לבחון על פי הערכת התלות שבוצעה ופורטה בדו"ח, ולצורך קביעת הזכאות יש לקבוע שהתובעת תלויה לפחות במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום יום, או - שהיא זקוקה להשגחה.
גב' מן הגיעה למסקנה שהתובעת עצמאית בכל פעולות היום יום ושהיא איננה זקוקה להשגחה.

לאור העובדות שקבענו לעיל, אנו סבורים שלא נפלה טעות במסקנותיה של גב' מן.

14. מהעובדות האמורות לעיל, עולה כי התובעת, למרות מגבלותיה, איננה זקוקה לעזרת הזולת בניידות בבית. היא איננה זקוקה לעזרת הזולת בהלבשה. התובעת אמנם נעזרת בכלתה לצרכי בישול המזון, אך היא לוקחת את מזונה בעצמה ואוכלת בעצמה. היא איננה זקוקה לעזרה בענייני ההפרשות. היזקקותה של התובעת לעזרה איננה עונה להגדרת תלות "במידה רבה" בעזרת הזולת, לשם ביצוע רוב פעולות היום יום.

ל ס י כ ו ם

15. התוצאה היא שאנו דוחים את התביעה.

16. אין צו להוצאות.

17. אם חס וחלילה החמיר (או יחמיר) מצבה של התובעת, מובהר לה כי היא זכאית לפנות שוב לנתבע, בתביעה לגמלת סיעוד, ובמקרה כזה - יהיה על הנתבע להחליט בתביעה לפי המצב שיהיה נכון לעת הבדיקה המחודשת.

18. כל אחד מהצדדים זכאי לערער על

פסק דין
זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מיום ש

פסק דין
זה יומצא לו.

ניתן היום, כ' בשבט תשס"ג, 23 בינואר 2003, בהעדר הצדדים.
_______________ ________________ _________________
חיים ארמון
- שופט נציג ציבור (עובדים) נציג ציבור (מעבידים)








בל בית דין אזורי לעבודה 2497/02 פרידה שורצולד נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 23/01/2003)