פסקי דין על עוזרי משה | פסקי דין על קובי סרוסי

9374/07 דמ     04/06/2008




דמ 9374/07 עוזרי משה נ' קובי סרוסי




בעניין:

-
4
-




בתי הדין לעבודה

דמ 009374/07
מספר תיק:
בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב יפו


04/06/2008
כב' השופטת נטע רות

בפני

:



נ.צ. מר אלעזר פרידמן
נ.צ. מר דב רוזנפרב







בעניין
:
עוזרי משה

התובע

ע"י ב"כ עו"ד זמיר



-
נ
ג
ד
-


קובי סרוסי

הנתבע





פסק דין

1.
בפני
נו תביעה לתשלום הפרשי שכר עבודה, לתשלום בגין שעות נוספות, לתשלום בגין פדיון חופשה וכן לתשלום פיצוי בגין הפרת חוזה.
התובע הועסק ע"י הנתבע חודשיים ו- 14 יום בתפקיד של נהג המסיע את רופאי נטלי לבתי הלקוחות. לעיתים ברכבו הפרטי ולעיתים ברכב שהועמד לרשותו על ידי נטלי.

על פי ההסכם בין הצדדים היה התובע זכאי לתשלום של 20 ש"ח בגין כל שעת עבודה והוא עבד במשמרות של 12 שעות בהן היה אמור להענות לקריאות. בהתאם להסכם היה התובע זכאי לתשלום נוסף בגין קריאה אותה היה עליו לבצע ברכבו וזאת כהחזר הוצאות:
בעוד שהתובע טוען כי הוא היה זכאי לתוספת בגין קריאות בסך של 18 ש"ח, הרי שהנתבע טוען כי התובע היה זכאי לתמורה בגין כל קריאה בסך של 10 ש"ח.

מהמסמכים שהוצגו לביה"ד ובהם נ/1 וכן מהמסמך שצירף הנתבע לכתב ההגנה מיום 3.4.08 אנו מסיקים כי יש להעדיף לענין זה את גרסת הנתבע. דהיינו – התובע היה זכאי לתשלום בגין כל קריאה בסך של 10 ש"ח.



2.
שמענו היום את עדותו של התובע, את עדות העד מטעמו – מר גל אהרון וכן את עדות הנתבע.
מהעדויות עולה למעשה כי אין בין הצדדים מחלוקת ביחס למספר המשמרות שעבד התובע, להיקף השעות שעבד בכל משמרת וכן ביחס למספר הקריאות להן נענה התובע כפי המצוין ב- נ/1. כמו כן, עולה מ- נ/1 ומעדותו של התובע כי הוא קיבל תשלום עבור עבודה בשעות נוספות. מכאן שיש לדחות את התביעה לתשלום הפרשים בגין שעות נוספות.

3.
התובע ערך תחשיב על יסוד התשתית העובדתית שאינה שנויה במחלוקת המתיחסת להיקף עבודתו והמשקפעת את התמורה לה היה זכאי על פי תנאי ההסכם כפי שהוכח: 20 ש"ח לשעה ו- 10 ש"ח בגין כל קריאה.
תחשיב זה שיקף את הסכומים להם היה זכאי לקבל בכל חודש בחודשו בגין שכר עבודה.

הנתבע מצידו לא כפר בחישובי התובע כפי שהוצגו ב- נ/1 וכל טענתו היתה - כי הוא [הנתבע] היה זכאי לקזז סכומים שונים משכרו של התובע בגין ניכויי מע"מ, ביטוח לאומי, מס בריאות ומס הכנסה.
דא עקא, שהנתבע העסיק את התובע באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות הדין וזאת בלשון המעטה. זאת שעה שהפיק עבור התובע תלושי שכר רק בגין חלק מהשכר לו היה זכאי ואילו את היתרה שילם במזומן ללא הוצאת תלוש.

הנתבע ניכה מהשכר החלקי - בגינו הפיק תלושי שכר לתובע – תשלומים בגין ביטוח לאומי ומס בריאות בלבד. הנתבע לא הציג לביה"ד כל אסמכתא המלמדת כי הוא שילם בגין שכרו של התובע תשלום מס במקור כמתחייב מהחוק וכן כי הוא ניכה משכרו של התובע ניכוי נוסף מעבר למופיע בתלושי השכר כמתחייב מהדין ואשר ניתן לנכותו בהתאם לחוק הגנת השכר.

4.
לאור האמור, אנו קובעים איפוא - כי התובע זכאי לתשלום ההפרשים המתחייבים בגין הפער שבין הסכומים להם היה זכאי על פי ההסכם שבין הצדדים ובהתאם לתחשיב המופיע ב- נ/1 לבין הסכומים ששולמו לו בפועל (חלקם בהמחאה וחלקם במזומן) כמצוין בכתב התביעה. סכומים אשר בגין חלק מהם בלבד הופק לתובע תלוש שכר. מן ההפרשים הללו יש לנכות את סכום הניכויים (החלקיים) שנוכו כדין, המופיעים בתלושי השכר.
יצוין כי הנתבע לא חלק על טענותיו של התובע בכתב התביעה ביחס לגובה הסכומים ששולמו לתובע בפועל. מכל מקום הנתבע לא הביא כל אסמכתא המראה כי בפועל שולמו לתובע סכומים גבוהים יותר מכפי שטען בכתב התביעה.

מ- נ/1 עולה כי התובע היה אמור לקבל עבור חודש ספט' 07' – 8,590 ש"ח ברוטו, אך בפועל קיבל, כמצוין בתביעתו, סך של 5,800 ש"ח בלבד, כאשר סכום הניכויים המופיע בתלוש השכר בגין חודש זה מסתכם ב- 116.06 ש"ח.
כן עולה מ- נ/1 כי התובע היה אמור לקבל עבור חודש אוק' 07' – 9,970 ש"ח ברוטו, אך בפועל קיבל, כמצוין בתביעתו, סך של 4,348 ש"ח בלבד, כאשר סכום הניכויים המופיע בתלוש השכר בגין חודש זה מסתכם ב- 117.87 ש"ח.
עוד עולה מ- נ/1 כי התובע היה אמור לקבל עבור חודש נוב' 07' – 4,600 ש"ח ברוטו, אך בפועל קיבל, כמצוין בתביעתו, סך של 1,770 ש"ח בלבד, כאשר סכום הניכויים המופיע בתלוש השכר בגין חודש זה מסתכם ב- 64.20 ש"ח.

עולה מן האמור כי הפרשי השכר להם זכאי התובע מסתכמים בסך של 8,944 ש"ח ברוטו. על סכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.10.07 ועד למועד התשלום בפועל.

5.
איננו סבורים - כי יש מקום לחייב את הנתבע בתשלום פיצויי הלנת שכר. זאת בשים לב לכך שלא היה מיוצג ולא קיבל ייעוץ משפטי ובשים לב לחלקו של התובע בצורת העסקה בלתי תקינה זו שהובילה בסופו של דבר לאי הבנות ולמחלוקת שבה נדרשנו להכריע.

6.
בנוסף, סבורים אנו כי על הנתבע לשלם לתובע תשלום בגין פדיון חופשה בסך של 600 ש"ח, זאת שעה שמתלושי השכר עולה כי התובע לא ניצל ימי חופשה בפועל ואף לא זוכה בפדיון חופשה.

7.
אשר לתביעה לתשלום פיצוי בגין הפרת חוזה – הרי שסבורים אנו כי הסכומים שנפסקו לתובע, כמפורט לעיל, הם המהווים למעשה את הפיצוי בגין הפרת חוזה; קרי – בגין הפרת ההסכמה שבין הצדדים. משכך – אין מקום להוסיף עליהם.

ככול שהתובע טוען כי הוא הרע את מצבו ועזב עבודה קודמת, הרי שהתובע לא הוכיח לביה"ד מה היתה רמת השתכרותו קודם לכן ולא הציג לביה"ד כל נתון המלמד על נזק שנגרם לו בפועל עקב עזיבת עבודתו.
מה גם שטענותיו של התובע בענין זה אינן מלמדות על הפרת הסכם, אלא לכל היותר על "טעות בכדאיות העסקה".

8.
לאור כל האמור – התוצאה היא כי על הנתבע לשלם לתובע את הסכומים כדלהלן:
§
סך של 8,944 ש"ח ברוטו בגין הפרשי שכר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.10.07 ועד למועד התשלום בפועל.
§
סך של 600 ש"ח בגין פדיון חופשה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 13.11.07 ועד למועד התשלום בפועל.
§
וכן הוצאות משפט בסך כולל של 500 ש"ח.

9.
הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור על פס"ד זה לביה"ד הארצי לעבודה, תוך 15 יום מהמועד שיומצא להם.

10.
המזכירות תשלח העתק מפס"ד זה לצדדים בדואר.

ניתן היום, א' בסיון, תשס"ח (4 ביוני 2008) בהעדר הצדדים.


נ.צ. מר אלעזר פרידמן


נ.צ. מר דב רוזנפרב


נטע רות
, שופטת
קלדנית: דפנה ענוה-רז






דמ בית דין אזורי לעבודה 9374/07 עוזרי משה נ' קובי סרוסי (פורסם ב-ֽ 04/06/2008)