פסקי דין על יגאל בנו | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2584/01 בל     16/03/2004




בל 2584/01 יגאל בנו נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב – יפו
בל 002584/01


בפני
:
כב' השופטת אהובה עציון



30/03/2004




בעניין
:
יגאל בנו



ע"י ב"כ עו"ד
דימטרי שהין

התובע

נ
ג
ד


המוסד לביטוח לאומי



ע"י ב"כ עו"ד
משה אהרון
הנתבע


פסק דין

1.
בתביעה שלפנינו עותר התובע לקבל תביעתו להכיר בבקע מפשעתי שלקה בו כנובע מפגיעה בעבודתו.

המ.ל.ל. דחה התביעה בקביעתו שהופעת הבקע ביום 14/12/99 לא באה כתוצאה ממאמץ לא רגיל בעבודתו של התובע.

2.
כעולה מכתבי הטענות כמו גם מהסכמת ב"כ הצדדים בדיון שהתקיים בפני
כב' השופט ש. טננבוים ביום 15/01/02, המחלוקת היחידה שבה יש להכריע היא "האם הרמת הארון או הזזת הארון ביום 14/12/99 הינה בגדר מאמץ "לא רגיל" וכן שאלת הקשר הסיבתי הרפואי ?"

בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי יש לדון רק אם התשובה לשאלה הראשונה – חיובית.

3.
כעולה מהעדויות והראיות אשר בתיק, עבד התובע כנגר ובעל נגריה, וביום 14/12/99 הוא הזיז ארון עץ בנגריה ובתוך כך חש לפתע כאב עז במפשעתו (
במעלה הירך הימנית
).

עוד באותו היום פנה אל רופא המשפחה וזה איבחן שבר מפשעתי. ביום 18/01/2000 הופנה התובע לניתוח לשם תיקון השבר המפשעתי.

4.
בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה- 1995
(
להלן: "החוק"
) בעיף 84 (1) נקבע – על דרך השלילה – כך :

"
84.
אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן-
(1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל ועקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן ;
"
(
סעיפי המשנה האחרים אינם רלבנטיים לעניין הנדון בתיק זה
).


כאמור, ניסוח סעיף זה בחוק נעשה על דרך השלילה ובכך הביע המחוקק עמדתו העקרונית לפיה אין לראות בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה.

החריגים לקביעה – מצמצמת זו באו בסעיפי-המשנה, ולענייננו על התובע להוכיח שנתקיים בו החריג האמור בסעיף 84 (1) לחוק.

גם פסיקתו העקרונית של בית הדין הארצי לעבודה הבהירה את האמור לעיל {ראה דב"ע לג/13-0 יצחק האס נ' המ.ל.ל. פד"ע ד' 262 וכן עבל 1348/00 אחמד חוסיין נ' המ.ל.ל. , עבודה ארצי ל"ג (19) , 37}.

עוד נקבע בתקדימי הפסיקה כי יש לאמץ מבחן סובייקטיבי ולא מבחן אובייקטיבי בעת שהתובע נדרש להוכיח "מאמץ לא רגיל" כאמור בסעיף 84 (1) לחוק: "בית דין זה קבע כי "מאמץ לא רגיל" כאמור בסעיף 40 (1) לחוק הביטוח הלאומי (סעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי בנוסחו החדש) מתייחס באופן סובייקטיבי לנפגע עצמו (ההדגשה במקור א.ע.) משום שהבקע מופיע בגופו של אדם מסויים על רקע מצבו של אותו אדם, ועל רקע המאמצים שהוא רגיל להם, ושסטיה מהם היא היא שיכולה להביא לתוצאה הסוטה ... " {עב"ל 367/99 מוחמד מאג'ד מחאמיד נ' מ.ל.ל. , עבודה ארצי לג (92), 32}.

5.
לאחר ששקלנו ובחנו את הראיות שלפנינו אנו קובעים כי התובע לא הרים הנטל להוכיח כי הבקע המפשעתי בא לו בגין מאמץ לא רגיל בעבודתו.

בטופס התביעה שהגיש למ.ל.ל. ציין התובע כי "
בזמן העבודה בארון הזיז אותו ואז הרגיש שהוא לא יכול לעמוד מרוב כאבים
".

אין איזכור כלשהו של היות הארון כבד או כבד במיוחד ואין איזכור של עדי ראיה ואף לא של עוזרים בהזזת הארון.

בהודעתו לחוקר המ.ל.ל מסר התובע כך: "
אני פה בתצוגה בעבודה פה היה לי ארון להזיז דחפתי חזק את הארון לא זז דחפתי אותו והרגשתי כאבים...
".

התובע נשאל על ידי חוק המ.ל.ל.:

"
ש. האם גם הרמת הארון? או דחפת?

ת. לא הרמתי אני דחפתי.

ש. האם בפעולה הזו של דחיפת הארון התאמצת מאוד ביחס לעבודה הרגילה?

ת. כן.

ש. מדוע?

ת. לדחוף, לא יכולתי לדחוף אותו, וכמה דחפתי אותו חזק לא יכולתי לדחוף ודחפתי אותו, הארון לא זז היה כבד הפריע לו הרצפה ואני התכופפתי ודחפתי מלמטה ואז זה קרה...
".

עוד נשאל התובע :

"
ש. האם אתה באופן שוטף מזיז ארונות בעבודה?

ת. כן.

ש. האם אותו ארון שהזזת היה כבד וגדול באופן מיוחד ביחס לרגיל?

ת. אותו דבר היה.
"

מהודעתו זו של התובע עולה בבירור שאין מדובר באירוע חריג וכי נהג להזיז ולדחוף ארונות בנגריה שלו.

גם לעניין כובד הארון וגודלו – אישר התובע כי מדובר בארון כארונות אחרים שהיו אצלו, והשתמש במלים "
אותו דבר היה
".

עוד יצויין שגם בהודעה זו נוקט התובע לשון "יחיד": "אני" "הזזתי" "דחפתי" – אינו מאזכר שום אדם נוסף, לא עובד בנגריה ולא אחר.

על כן אנו קובעים שגרסתו האמיתית והנכונה של התובע באה לידי ביטוי בהודעתו לחוקר המ.ל.ל. ובטופס התביעה – ולא בתצהירים שהגישו הוא ובנו לבית הדין.

גרסתו "המתוקנת" המסתייעת גם בעדות הבן, ברוך – אינן אמינות ונדחות על ידנו.

עולה מהן בבירור הניסיון "להשלים את החסר" לצורך התאמת העובדות לנוסחו של החוק. עדויותיהם נדחים על ידינו כבלתי אמינות.

6.
התובע לא הביא בפני
נו ראיות כלשהן להוכיח כי הארון נשוא תביעתו היה בעל מידות חריגות ומשקל חריג לעומת רהיטים אחרים וארונות אחרים שהיה בונה בנגריה שלו.

אפילו את שמו ופרטיו של הלקוח שעבורו נבנה הארון ה"חריג" – לא ידע התובע לומר (
ראה עדותו בעמ' 3 שורות 11-9 לפרוטוקול הדיון מיום 24/06/02
).

7.
עדותו וגרסתו של התובע לוקות בחוסר אמינות גם באשר למועד האירוע הנטען:

בטופס התביעה למ.ל.ל. ציין התובע כי נפגע ביום 14/12/99 בשעה 15:00 ועוד באותו היום פנה אל ד"ר סולימני אלי.

בתעודה הרפואית של ד"ר סולימני מיום 14/12/99 נמצא כי התובע ביקר אצלו באותו יום בשעה 08:30 {
נספח א' (ג) לכתב התביעה
} ובתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה {נספח א' (א)} נרשם:

"
בזמן עבודה הרים ארון והרגיש כאבים חזקים ברגל ימין למעלה.

בלילה כאבים חזקים
".

מכאן שהביקור הראשון אצל ד"ר סולימני לא היה ביום הפגיעה או לא למחרת, ולכן נראה לכאורה שגם מועד הפגיעה הנטענת לא היה כלל ב- 14/12/99 אלא יום קודם לכך.

בעדותו (
עמ' 3 שורה 22
) טען התובע: "
באותו יום באותו ערב הלכתי לרופא... לרופא קוראים ד"ר סולימאן...
" כאשר הוצגו לפניו הדברים שמסר לחוקר המ.ל.ל. לפיהם פנה אל הרופא למחרת היום בו, כביכול, נפגע בעבודה, השיב התובע (
עמ' 4 שורות 19-11
) באופן חמקני: "
ואם זה למחרת, מה זה משנה? ... אני לא זוכר את התאריך... אולי לא הלכתי באותו יום או למחרת, לא זכור לי
".

כאשר נטל הראיה הוא על התובע, וכאשר המחוקק הוא שקבע כי בדרך כלל אין לראות בבקע מפשעתי משום פגיעה בעבודה – מצטרפות התמיהות האמורות באשר למועד האירוע ונסיבותיו – לאשר קבענו לעיל, ובסיכומם של דברים אנו קובעים שהתובע לא הוכיח כי הוא נדרש למאמץ לא רגיל בעבודתו בעת הזזת ארון בנגריה קודם להופעת הבקע המפשעתי נשוא תביעתו.

אשר על כן – התביעה נדחית.

8.
אין צו להוצאות.


ניתן היום 16 במרץ, 2004 (כ"ג באדר תשס"ד) בהעדר הצדדים.


נ.צ. –
נחתם ביום 30/03/04

נ.צ. –
נחתם ביום 30/03/04

אהובה עציון
, שופטת
אב"ד

קלדנית: גלית דוד.






בל בית דין אזורי לעבודה 2584/01 יגאל בנו נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 16/03/2004)