פסקי דין על אברהם יהושע | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

3813/02 בל     03/01/2006




בל 3813/02 אברהם יהושע נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו
בל 003813/02


בפני
:
כב' השופטת דינה אפרתי


03/01/2006



בעניין
:
אברהם יהושע


ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד ארביב ויקטור
התובע

נ
ג
ד


המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ עו"ד
דלית מילוא
הנתבע



פסק דין

1.
תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה בגין כאבי גב נדחתה על ידי פקיד תביעות נפגעי עבודה, מאחר ועל פי המסמכים שבידי הנתבע לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתו של התובע ואשר הביאו לכאבי הגב.

2.
בהודעה על פגיעה בעבודה ציין התובע, בין השאר, כי "הפגיעה בעמוד השדרה תחתון ואף עליון נעשתה עם השנים מעבודות פיזיות כך שהפגיעה נעשתה עם הזמן בעבודות פיזיות"

3.
בכתב התביעה שהגיש התובע לבית הדין נטען, בין השאר, כדלקמן:-


"אני החתום מטה יהושע אבהרהם...מצהיר בזה כי הנזק שיש לי בעמוד שדרה תחתון נבע עקב עבודתי ועיסוקי בעבדה היום יומית בתעשיה ובמיוחד ב- 17 השנים האחרונות שעבדתי במפעל בחומרים כימיקלים בדלדנט בע"מ...בעבודתי במפעל זה אני בשלתי חומצות בדודים מנירוסטה גדולים גובה הדודים 80 ס"מ בקוטר של 40 ס"מ ובדודים האלה בשלתי חומות ואחר כך הכנסתי אבקת יהלום תעשייתי על מנת לנקות את האבקה מגופים זרים והדודים יחד עם החומצאות והאבקה הגיעו למשקל של 70 ק"ג ויותר ואני הייתי צריך להרים אותם מהכירים של הגז עד לשולחנות על מנת לשטוף את האבקה מהחומצות עד שיהיו מים נקיים.

וכך עבדתי במשך שנים כל יום הייתי צריך להרים דודים ממקום למקום באופן קבוע עם כל המשקל שלהם וזה עשה לי טראומה בגלל שזו הייתה פעילות קבועה של הרמות במשך כל היום...".

4.
בכתב ההגנה טען הנתבע, בין השאר, כי לתובע לא אירעה כל פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, כי אין קשר בין עבודת התובע ומחלתו, כי מחלת התובע באה על רקע מצבו הבריאותי הקונסטיטוציונלי, וכי השפעת העבודה על מחלתו פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

5.
בתצהירו טען התובע, בין השאר, כדלקמן:


5.1
עבד שנית רבות בעבודות סבלות אחזקה ומסגרות.

5.2
בשנים 1961-1963 עבד בחברת תנובה בסבלות, 6 ימים בשבוע, 10 שעות ביום במסגרת זו הרים משאות כבדים ובכלל זה ארגזים שמשקלם 40 ק"ג למרחק של כ- 6 מטרים, כ- 200 הרמות ביום.

5.3
בשנים 1963 ועד ל- 1974 עבד במפעל שושנה, בייצור סולמות ותקנים נוספים לתדלוק מטוסים. במשך ששה ימים בשבוע, 12 שעות ביום. אבל בקבלנות, כך שייצר יותר סולמות הרוויח יותר כסף. תוך כדי עבודתו הרים 20 סולמות, 10 סולמות בכל יד. משקל כל סולם ללא רגילת היה 1.5 ק"ג, משקל כל הסולמות היה כ- 30 ק"ג, הרים את הסולמות למרחקים של 20 עד 30 מטרים כ- 4 פעמים ביום.

5.4
בשנים 1974 עד 1984 עבד כקצין מבצעים במשטרת ישראל. עבד 6 ימים בשבוע 12 שעות עבודה ביום, בתוך כך הרים מחסומים שמשקלם כ- 8 עד 50ק"ג והעביר אותם למרחק של כ- 5 מטרים, כ- 4 פעמים ביום.

5.5
משנת 1995 ועד שנת 1990 עבד בדלנט כעובד יצור ואיש אחזקה. עבד 6 ימים בשבוע, 12 שעות עבודה ביום, עבודה פיזית מאומצת שדרשה הרמת חלקי מכונות קלים וכבדים גם יחד. במהלך עבודתו כאיש תחזוקה הרים סירים שמשקלם 8 עד 10 ק"ג והעביר אותם למרחקים של כ- 5 מטרים כ- 25 הרמות ביום.

5.6
משנת 1990 שינה תקפיד בחברת דלדנט, ועבר לעבוד במעבדה בחברה שם עבד עד לשנת 1998, ואז חזר לעבוד כאיש אחזקה.

5.7
במהלך עבודתו בדלנט הרים לפחות פעם בשבוע יחד עם עובד נוסף חביות כימיקלים במשקלים שבין 28-50 ק"ג. החביות עם הכימילקים היו מגיעות על גבי משאיות והתובע ועוד עובד היו מרימים את החביות ומורידים אותן לעגלה למטה, מעבירים את העגלה למעבדה, ושוב מרימים את החבית, ומניחים אותה במקום המיועד לה.

מטעם התובע הוגש גם תצהירו של מר אבייב שלמה סלומון אשר עבד יחד עם התובע בחברת דלדנט, במחלקה לניקוי אבקת יהלום.

6.
בדיון ההוכחות שהתקיים בפני
נחקר התובע והעד מטעמו. הצדדים סכמו טענותיהם בעל פה.

7.
לאחר ששמעתי את התובע והעד מטעמו, עיינתי בתצהירים, בכל המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין, בפרוטוקולים ובסיכומי הצדדים, אני קובעת כדלקמן:-

7.1
על פי ההלכה הפסוקה, "בתורת המיקרוטראומה עומדים על אבחנה בין 'רצף של אירועים זעירים ומאותרים בזמן' (זמן העבודה), אשר כל אחד פועל את פועלו הוא, לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה...לשון אחר – לשון הדימוי – יש להוכיח שהנזק התהווה בגוף על דרך של טפטוף טיפות מים על סלע ועד להיווצרות נקב, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף. את הנזק מהסוג הראשון יראו כתוצאה של מיקרוטראומה – תאונה; את הנזק השני יראו כתוצאה של הליך תחלואתי – לאו תאונה. (דב"ע מו/17-0 אליעזר עמיצור – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע יח, 100, 104, עב"ל 1118/02 אברהם כהן נ' המוסד לביטוח לאומי
, עבודה ארצי, כרך לג (11), 39).

7.2
עוד נקבע בהלכה הפסוקה, כי: "היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין ספור של פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה, מביאה בשלב מסויים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע...השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה של קסם, 'מאמצים קשים' לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים". (דב"ע מו/77-0 אליעזר מזרחי – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע יט, 538, 540, וראה גם פסק דינו של כבוד השופט רבינוביץ בעבל 001118/02 אברהם כהן נ' המוסד לביטוח לאומי
, לא פורסם)

7.3
ההכרה בחלות תורת המיקרוטראומה לפגיעה בגב מותנית, אף היא, בקיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברותן גרמו לנזק הממשי הפוגע בכושר העבודה. התנועות אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן" ובלבד שתפעלנה במקום מוגדר. תדירות התנועה אינה חייבת להיות קבועה וסדירה אך עליה לחזור ולהישנות בתכיפות נמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע. (מנחם גולדברג, עוקדן הבטחון סוציאלי, כרך ראשון, עמ' 130 והאסמכתאות שם, וכן ראה: עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי
נ' אשר יניב, עבודה ארצי, כרך לב (3), 322 בעמ' 3 לפסק הדין).


7.4
כן נקבע כי במקום בו פעולה הייתה מורכבת מתנועות מגוונות שבוצעו על פי סדר משתנה, אין להכיר בפגיעה עפ"י עיקרון המיקרוטראומה.

(עב"ל 1012/00 אלי שבח נ' המוסד לביטוח לאומי
, לא פורסם).
"יש לאבחן בין פעילות שחוזרת על עצמה, הכוללת מספר רב של תנועות, לבית התנועות המרכיבות אותה. עבודתו של המשיב הייתה על פי טיבה כרוכה בפעולות חוזרות של הרכבה והחלפה של מזגנים ומדחסים. אולם כל פעולה שכזאת הייתה מורכבת מתנועות מגוונות שכללו: עמידה, הליכה, התכופפות, הרמת מזגנים, חיבור וכ', כאשר כלל תנועות אלו בוצעו על פי סדר משתנה בהתאם לצורכי העבודה... אין לומר כי עבודתו באלקטרה חייבה ביצוע רציף מתמשך של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו..."
(כבוד השופט פליטמן בעב"ל 000215/03 המוסד לביטוח לאומי
נ' משה קריידלר, ניתן ביום 23/12/2004 טרם פורסם). "דרישות התדירות הזהות והדרישה לתנועות חוזרות ונשנות עשויות להיראות כדרישות המחמירות עם המבוטח. אולם, הסיבה לקיומן היא קושר ובעייתיות להפריד בין הגורמים היומיומיים להתפתחות מחלת הגב, לבין הגורמים בעבודה". (עב"ל 000175/03 רחל סויסה נ' המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 21/12/2004 טרם פורסם).

7.5
כעולה מהתשתית העובדתית שהובאה בפני

תביעתו של התובע מתייחסת לארבע תקופות עבודה שונות, אצל מעבידים שונים, במהלכן ביצע התובע
סוגי עבודה שונים:

בשנים 1961 – 1963 עבד התובע בחברת תנובה בסבלות והרים משאות כבדים ובכלל זה ארגזים שמשקלם 40 ק"ג למרחק של כ-6 מטרים, כ- 200 הרמות ביום.

בשנים 1963 – 1974 עבד התובע במפעל "שושנה" בייצור סולמות ומתקנים נוספים לתדלוק מטוסים.
התובע עסק בהרכבת סולמות, כאשר בסוף תהליך ההרכבה היה צורך לחורר חורים בצד אחד של הסולם.

במהלך יום עבודה של 12 שעות ייצר התובע שלושים סולמות.

ייצור כל סולם לקח בערך כרבע שעה, סה"כ זמן הייצור היה כשבע או שמונה שעות מיום העבודה.

קדיחות החורים לקחו כשלושת רבעי שעה.

בדיקות איכות הסולמות לקחו כשעתיים עד שלוש.

בזמן קדיחת החורים הגוף מצוי בתנוחה מסוימת.

בזמן ביצוע בדיקות האיכות הגוף נמצא בתנוחה שונה: תנוחה קבועה שבה התובע כורע על מנת ליישר את הרגליים התחתונות של הסולם, ותנוחה שניה על מנת לפתוח או לסגור את הרגל התומכת של הסולם, וחוזר חלילה.

הרמת הסולמות נעשית באופן כדלקמן:

"הסולמות נמצאים לצידי בשכיבה, בערך בגובה של מטר, אז אני מתכופף מכניס את היד מתחת לסולם האחרון, מתיישר ומרים את הסולמות כשאני נעזר גם ביד השניה, בכל יד 10 סולמות, הולך איתן למקדחה, שם על הרצפה ומתחיל לקדוח את הסולמות אחד אחד. לוקח סולם, שם על שולחן שהוא בגובה של מטר, וחוזר חלילה". (עמ 12 לפרוטוקול חקירתו הנגדית של התובע, שורות 7-12)


המרחק למקדחה הוא כ-6 מטר, אולם הוא משתנה מעת לעת.

התובע היה מרים במקביל 20 סולמות, מסיים את הייצור שלהם ולאחר מכן מרים את עשרת הנותרים.

המרווח בין הרמה להרמה היה בערך שעה.

את 20 הסולמות היה התובע מרים 4 פעמים וכך גם את עשרת הנותרים.

כמו כן היה התובע מרים את התמיכות לסולם.

המשקל של הסולמות אינו דומה למשקל של התמיכות.

פעם הלך התובע עם 30 ק"ג, פעם עם 15 ק"ג ופעם עם 7.5 ק"ג.


בשנים 1974 – 1984 עבד התובע כקצין מבצעים במשטרת ישראל, בנוסף לעריכת מטווחים ואימון בנשק, התובע פרס מחסומים, המדובר בשניים עד שלושה מחסומים ביום, כאשר בין פריסה לפריסה היו שש שעות. פריסת המחסום כולל ההכנות לוקחת כחצי שעה. סוג המחסום השתנה בהתאם למבנה הכביש: "כאשר הכביש רחב, אני צריך שני שלבים בהפרש של 8 מטרים, עוד 2 דוקרנים בגלל שאופי הכביש רחב". (עמ' 13 לחקירתו הנגדית של התובע, שורות 19-20). מיקום המחסומים אינו קבוע. משקלם של המחסומים כ- 8 – 10 ק"ג.


משנת 1985 ועד לשנת 1990 עבד התובע בדלדנט כעובד ייצור ואיש אחזקה. בתיקון מכונות התעסק התובע בין שעה לשעה וחצי ביום. וביתר יום העבודה עסק בייצור. במסגרת עבודת הייצור הרים סירים שמשקלם 8 עד 10 ק"ג.

"הסירים היו מונחים על מדף, לקחתי את הסירים, יש לי 6 כיריים, לוקח סיר ראשון, סיר שני וכן הלאה, מניח אותם על הכיריים. הסירים האלה שגובהם כ- 80 ס"מ וקוטרם 40 ס"מ והם מונחים על מדף בגובה של 10 ס"מ מהריצפה, הייתי מרים אותם לכיריים שהם בגובה של 30 ס"מ, המרחק בין המדף לכיריים היה בערך כ- 6 מטרים...

לוקח חוצמה בשם פוטז' החומצה נמצאת במחסן בחביות של 60 ק"ג, אני לוקח את החבית בעזרת גלגלון, מוציא מחדר החומצות בערך 2 מטר, אחר כך ממלא בדלי את החומצה, לוקח את הדלי עד לכיריים כדי לשים בסיר, מדובר ב- 12 דליים כאלה שמשקל כל דלי 10 ק"ג. התהליך הזה לוקח בערך ¾ שעה.

...אני שם את אבקת היהלום בתוך הסיר ומוהל במים, את אבקת היהלום אני לוקח מהמדף שהוא במרחק של 5 מטרים והיא נמצאת בתוך דליים. אני לוקח את כל הדלי ושופך בתוך הסיר, כל דלי משקלו 7 ק"ג...

ברגע שהדלקתי את הכיריים, אני לוקח
עבודה מיום אתמול, קרי ששה סירים שנשארו מאתמול והתקררו, ואז אני מתחיל לשטוף אותם: אני מרים אותם על שולחן העובדה שלי עם כל החומר שישנו בפני
ם, ומתחיל לשטוף עושה תהליך של שטיפה, שטיפה של כל סיר לוקחת חצי שעה...

אני מרים את הסיר לשולחן העבודה ושוטף. סיימתי איתו אני לוקח את השני, מרים לשולחן וחוזר חלילה. עבודת השטיפה נעשית בעמידה, ואחר כך אני שופך את המים כשאני מטה את גופי, כדי שהאבקה לא תישטף לביוב...

שום דבר אינו קבוע, תלוי בכמויות, הכוונה לשטיפה ואם זה אבקה זה יותר בעיה."
(עמ' 15-16 לחקירתו הנגדית של התובע).


משנת 1990 ועד לשנת 1998 עבד התובע בדלדנט אולם בתפקיד אחר במעבדה – שם הרים פעם בשבוע יחד עם עובד נוסף כ- 25 חביות כימיקלים במשקל של 50 ק"ג וכן שקים במשקל של 28 ק"ג. החביות והשקים היו מגיעים על גבי משאיות, והתובע ועובד נוסף היו מרימים את החביות ומורידים אותן לעגלות, מעבירים את העגלה למעבדה, ושוב מרימים את החבית ומניחים אותה במקום המיועד לה. סחיבת שק שונה מסחיבת חבית.

7.6
כאמור, המיקרוטראומה משמעותה היא: פעולות היוצרות עומס כבד בתנועות מונוטוניות על איזור גוף מסויים – כטיפות מים החוצבות בסלע, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו שהם, כאמור, תוצאה של אותן פעולות גופניות חוזרות ונשנות, מביאה בסיכומם הכולל לנזק הפוגע בכושר עבודתו של המבוטח.

בענייננו, כפי שפורט לעיל, עבודתו של התובע במהלך השנים השתנתה, והיא כללה מגוון רב של פעולות אשר הצריכו מאמץ פיזי משתנה.

כעולה מהתשתית העובדתית – אין המדובר ברצף של פעולות חד גווניות דומות, חוזרות ונשנות, הפועלות על אזור גוף מסויים לאורך זמן, הגם שאין מחלוקת כי המדובר בעבודה פיזית מאומצת.

7.7
לאור האמור לעיל, התובע לא השכיל להוכיח תשתית מיקרוטראומית – ועל כן דין תביעתו להידחות.

8.
סוף דבר


8.1
התביעה נדחית.


8.2
אין צו להוצאות.


8.3
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.




ניתן היום ג' בטבת, תשס"ו (3 בינואר 2006) בהעדר הצדדים


דינה אפרתי
-
שופטת








בל בית דין אזורי לעבודה 3813/02 אברהם יהושע נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 03/01/2006)