פסקי דין על אבני דניאל | פסקי דין על דוידיאן אבנר | פסקי דין על קלימי רחל | פסקי דין על אלמסי ישראל |

3742/04 א     04/06/2006




א 3742/04 אבני דניאל נ' דוידיאן אבנר, קלימי רחל, אלמסי ישראל




בעניין:

{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}

1



בתי המשפט


בית משפט השלום באר שבע
א
003742/04


בפני
:
השופט יעקב שפסר
תאריך:
04/06/2006




התובע:
אבני דניאל
ע"י ב"כ עוה"ד גיא אבני

נ
ג
ד


הנתבעים:

1 . דוידיאן אבנר

2 . קלימי רחל
3 . אלמסי ישראל
ע"י ב"כ עוה"ד שלמה טופז


החלטה

1. בקשת הנתבעים למחיקה על הסף של כתב התביעה שהוגש כנגדם והפניית הסכסוך להליך בוררות, זאת נוכח תניית בוררות החלה בנוגע לכל הסכסוכים שבין הצדדים. בכתב הגנתם העלו הנתבעים טענות מקדמיות נוספות, ואולם הטענה המרכזית היא זו המפורטת לעיל ובה תידון החלטתי זו.

2. רקע הדברים הינו תביעה כספית שהוגשה על ידי התובע, חבר ותושב שיבולים – מושב עובדים של הפועל המזרחי כנגד הנתבעים שאף הם חברי ועד ותושבי המושב (להלן: "התובע", "הנתבעים" ו"שיבולים" בהתאמה), בעילת לשון הרע והוצאת דיבתו הרעה של התובע על ידי הנתבעים.

3. הואיל והצדדים הינם חברי אגודת שיבולים, הרי שחל עליהם לטענת הנתבעים,
תקנון האגודה הקובע בחלק ו' סעיף 1 לו, מנגנון ישוב סכסוכים במסגרת הליך בוררות ועל כן יש להעביר את הסכסוך להליך כאמור.

4. התובע מצידו מתנגד לאמור וטוען, כי אין תחולה לתניית הבוררות משני טעמים: האחד, שאין המדובר במערכת היחסים שבין האגודה לחבריה והשני, כי ענייני לשון הרע אינם רלוונטים לעניינים המנויים בתניית הבוררות, היינו אינם חלק מעסקי האגודה. יצויין כי במסגרת זו הועלו טענות נוספות, למשל ע"י הנתבעים בדבר קיומו של הליך בוררות תלוי ועומד, או על ידי התובע בדבר החלטות קודמות של ביהמ"ש המחוזי בתל אביב (כב' שופטת גרסטל בתיק ה"פ 374/04 ובה"פ 1230/03, כב' השופטת רות שטרנברג אליעז בבש"א 18411/04 וכב' השופטת ענת ברון בה"פ 1230/03). גם זה וגם זה אינם נוגעים לעניין שבפני
. לא שוכנעתי בקיומו של הליך תלוי ועומד, זאת נוכח החלטות בית המשפט המחוזי בעניין וממילא היות תיק זה נפרד מהעניין שם, ומאידך – החלטות
לכשעצמן, אינן נוגעות ישירות למחלוקת שנפלה בין הצדדים נשוא ענייננו, אלא עניינן סעד הצהרתי לפיו לא קיים צו מניעה להעברה או בניה במקרקעין וההתייחסות לביטול מינוי הבורר נבעה מפגמים שנפלו במינויו, מבלי שנקבעה למעשה כל עמדה לגופו של עניין (ר' פסק דינה של כב' השופטת גרסטל מיום
4.8.04 בס' 4 עמ' 7 והחלטת כב' השופטת ברון מיום 12.12.04 מבלי שדנה לגופו עקב התייתרות התביעה שם). נוכח האמור, נראה לי איפוא, כי השאלות האמיתיות העומדות להכרעה זו הן, האם יש או אין תחולה לתניית הבוררות בתיק שלפני, הא ותו לא.

5. במקורו הובא התיק בפני
עמיתתי כב' השופטת נצר, אשר בדיון שהתקיים בפני
ה לא הכריעה לגופו אם יש להעמיד את ההליך ואך נתנה ארכה להביא אסמכתאות לפניה להליך הבוררות (ר' החלטתה מיום 1.2.05).
בעקבות האמור הוגשו תגובות שונות ובשלב מסויים אף צוין ע"י כב' השופטת נצר, כי נראה שהסמכות העודפת לבירור הסכסוך נשוא תובענה זו, נתון בידי בורר שימונה ע"י רשם האגודות (ר' החלטתה מיום 6.3.05). בין לבין ובעקבות מעברה של כב' השופטת נצר לבית משפט אחר, הועבר התיק לטיפול סגן הנשיא כב' השופט מגד, אשר לאחר שינוי נוסף בניתוב התיקים העביר את התיק לטיפולי.
במסגרת זו החליפו הצדדים בינהם הודעות והודעות נגדיות, תצהירים וצרופות, הרבה מעבר לנדרש ולמקובל לטעמי (ולמרבה הצער, גם תוך התעלמות מהמישור האתי בינהם), לעיתים מבלי לקבל רשות לכך, ולעיתים אף בטענות שאינן בגדר המחלוקת הישירה נשוא תיק זה, הכל בכדי לשכנע את בית המשפט, כל צד בעמדתו.

לאחרונה הודיעו הנתבעים כי מונה על ידי רשם האגודות בורר במחלוקת שבין הצדדים, עו"ד נועם שובל, ואף צירפו את הודעתו והחלטותיו של הבורר מיום 26.12.05 ומיום 26.1.06.

עיינתי איפוא בכלל החומר שבתיק, ולהלן החלטתי.

6. הכרעת השאלה שבמחלוקת נעוצה בעיקרה בבדיקת תקנון האגודה בה חברים הצדדים, סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות ותקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים) תשל"ב – 1972.

סעיף 1 לחלק ו' לתקנון האגודה קובע:


"ישוב סכסוכים:

כל סכסוך בגלל עסקי האגודה אשר יתגלעו בין חברים או בין חברים לשעבר או בין אנשים התובעים על ידם מצד אחד ובין האגודה או ועד ההנהלה או הפקידים של האגודה מצד שני, ימסרו למשפט בוררים שכל צד בורר לו אחד ושניהם בוררים להם שלישי מכריע. באם לא יבואו לכלל דעה בנוגע לשלישי המכריע, ימונה על ידי הועד הפועל של הפועל המזרחי בא"י, בתנאי שועד ההנהלה רשאי לפי שיקול דעתו לפנות לבתי המשפט ולתבוע כספים המגיעים לאגודה מחברים או מחברים לשעבר. סכסוכים הנוגעים לפירוש התקנות הללו ימסרו להכרעת משפט בוררים כנזכר לעיל בסעיף זה".

(ההדגשים אינם במקור – י.ש.).

7.

השאלה העולה מכך היא איפוא משולשת:
א.
מיהם הצדדים לסכסוך?
ב.
האם הסכסוך נובע "בגלל עסקי האגודה"?
ג.
מי רשאי להכריע בפרשנות המחלוקת?

8.
א.
באשר לצדדים הניצים, הרי ברור שהמדובר בצדדים עליהם חל התקנון. המדובר בחברי האגודה ותושבי המושב, אשר הנתבעים שימשו במועד הרלוונטי כחברי הועד.

ב.
האם נובע הסכסוך "בגלל עסקי האגודה"? – כתב התביעה עוסק בתביעת חבר אגודה כנגד חברי הועד בה, שעניינו החל בעיסקת מקרקעין הנוגעת להפשרת שטח חקלאי לצורך הקמת תחנת תדלוק בו. בעקבות פעולת התובע, כך טוען הוא, נחתם הסכם מול צד ג' אשר החל בבניית התחנה בפועל, ובעקבות פעולה נפרדת של
התובע כנגד חממות השייכות לנתבע 1 והגובלות בחלקה הנדונה, פרסמו על פי הנטען הנתבעים, שהם כאמור חברי הועד (הנתבע 1 אף כיהן כיו"ר ועד האגודה), מכתב הודעה לחברי האגודה כולה, ובו הביאו לידיעת כלל חברי האגודה את דבר המחלוקת בין הצדדים. עיון בהודעה האמורה (נספח 3 לכתב התביעה) מלמד, כי המדובר בהודעת הועד על ביצוע עבודות בניה מטעם התובע בשטח האגודה (ס' 1 למכתב), אינפורמציה הנוגעת להחלטות האגודה (ס' 3 ו- 12 למכתב) ופעולות הועד בנושא זה (ס' 2, 4-8, 10-12
למכתב).


נראה לי איפוא, כי אין ולא יכולה להיות פרשנות אחרת זולת היותו של הסכסוך נוגע לעסקי האגודה. העובדה כי התביעה שהוגשה נוגעת בשאלת לשון הרע, אינה יכולה לשנות מעובדה זו, ונדמה לי, כי אף אם יתמקד הדיון בשאלה זו בלבד (ולא ברקע לה – עיסקת המקרקעין), הרי שנובעת היא מפעולה שעשו חברי הועד במסגרת תפקידם ובמסגרת עסקי האגודה. יתרה מכך ומבלי שאקבע כל עמדה באשר למחלוקת גופה, הרי שכלל ידוע הוא, שעל חברי הועד כשלוחי הציבור, חלה חובת אחריות וזהירות ראויה לנעשה בעסקי האגודה (ר' למשל בענייננו סעיף 1 יא' לתקנון האגודה) וממילא אף לעדכון שולחיהם – חברי האגודה עצמם. כך לפחות נחזה המכתב שהיווה עילה לתביעה זו.


ג.
יצויין כי אף שאלת פרשנות אם עולה כזו ביחס לסעיף הנדון, דבר שלכאורה אינו נראה לי כאמור כנדרש, להיות מוכרעת במסגרת משפט בוררים.

9.
סעיף 5 לחוק הבוררות תשכ"ח 1968 קובע:

עיכוב הליכים
בבית המשפט


5

.

(א)
הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.



(ב)
בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.

10. נדמה לי כי גם בעניין זה לא יכולה להיות כל מחלוקת. הנתבעים לא זו בלבד שמבקשים להעביר את הסכסוך לבוררות אלא עשו כל שיכולים היו לצורך כך. תגובותיהם לבית המשפט, פניותיהם לרשם האגודות ולמושבי הפועל המזרחי וכל ההתדיינויות
שהיו בין הצדדים בערכאות השונות מצביעות על האמור.
הצד המתנגד קונסיסטנטית הוא דווקא התובע. גם הבקשה להעברת העניין לבוררות הוגשה כבר בפתח כתב ההגנה, כנדרש על פי החוק.

11. האם הנושא אינו בריר כטענת התובע? לא ברור לי מדוע. אדרבא, נראה לי כי דוקא נושאים מסוג זה, בין חברי אגודה שיתופית, תושבי אותו מושב, ראוי שיתבררו בצנעה במסגרת הליך בוררות או גישור כעניין שבמדיניות, ואין נושאים ראויים מהם לכך. סעיף 3 לחוק הבוררות הקובע כי אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים, אינו מתייחס לטעמי לנושא זה, אלא נוגע בדרך כלל לפגיעה בזכויות יסוד חוקתיות שאינן ניתנות להתנייה או לויתור, כגון זכויות מגן בעבודה, הסכמים בלתי חוקיים, פלילים וכיוצ"ב,
או כאמור בסעיף 3 לתגובת התובע מיום 22.2.06, בוררות לצורך השפעה על זכויות צד ג' או הסכם זכויות במקרקעין לצורך השפעה
in rem
. המדובר בענייננו בסכסוך בין שני הצדדים, אינו נוגע לצדדים שלישיים והגדרת המחלוקת נוגעת לסכסוך פרטי בינהם בטענת לשון הרע, שאף אם נובע במקורו מסכסוך מקרקעין קודם, לא הוגדר ככזה ואינו קשור כלל במהותו לכך. לא ניתן לומר איפוא בעניננו כי המחלוקת אינה ברירה.

12.
יתרה מכך וכידוע, הכלל הוא כי על הצד הפונה לבית המשפט לשכנע כי ראוי להמשיך בהליכים בערכאות דווקא, על אף קיומו של הסכם בוררות. הכלל הוא כי בהתקיים תניית בוררות, בית המשפט מעכב את ההליכים, תוך שסטייה מכלל זה נעשית רק בנסיבות מיוחדות. לא שוכנעתי כי התקיימו הנסיבות המיוחדות שיש בהן כדי לגבור על תניית הבוררות.

13. בנסיבות אלה ונוכח כל האמור, הנני מקבל איפוא את טענת הנתבעים בדבר קיומה של תניית בוררות תקפה בין הצדדים, ומורה, מכח סמכותי לפי סעיף 5 לחוק הבוררות תשכ"ח - 1968, על עיכוב הליכים שבין הצדדים בתובענה זו, תוך הפנייתם להליכים אלו.

14. נוכח התוצאה אליה הגעתי, מתייתר ממילא הצורך בדיון ביתר הטענות המקדמיות שהועלו על ידי הנתבעת. התובע ישא בהוצאות הנתבעים בסך של 2,500 ₪ בצרוף מע"מ כדין.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה לב"כ הצדדים
.
ניתנה היום ח' בסיון, תשס"ו (4 ביוני 2006) בהעדר הצדדים.

יעקב שפסר
, שופט








א בית משפט שלום 3742/04 אבני דניאל נ' דוידיאן אבנר, קלימי רחל, אלמסי ישראל (פורסם ב-ֽ 04/06/2006)