פסקי דין על המבקש: | פסקי דין על המשיבה: רוטנברג רחל(הזוכה) ע"י ב"כ עו"ד אייל בר לב ואח'החלטה1. המבקש הגיש בקשה לאיפוס חובו בתיק ההוצאה לפועל נשוא הבקשה נוכח החלטת בית הדין הרבני מיום 5.1.03 (תיק מס' 1-21-022201912) המורה לקזז סך 10

347/71     23/01/2003




הוצלפ רוטנברג ברוך נ' רוטנברג רחל




לשכת ההוצאה לפועל
בכפר - סבא מס' תיק 3-00-00072-17
המבקש: רוטנברג ברוך

(החייב) ע"י ב"כ עו"ד נחמה אלדר ואח'
- נ ג ד -

המשיבה: רוטנברג רחל

(הזוכה) ע"י ב"כ עו"ד אייל בר לב ואח'
החלטה

1. המבקש הגיש בקשה לאיפוס חובו בתיק ההוצאה לפועל נשוא הבקשה נוכח החלטת בית הדין הרבני מיום 5.1.03 (תיק מס' 1-21-022201912) המורה לקזז סך 10,000 ₪ מחוב המזונות בתיק.
המשיבה בתגובתה התנגדה לבקשה.

להלן העובדות הנדרשות לדיון, בציפורן הזרת -

2. תיק ההוצאה לפועל נשוא הבקשה נפתח לביצוע

פסק דין
בעניני מזונות שניתן על ידי בית הדין הרבני האיזורי בתל-אביב ביום 2.9.99, ובו חוייב המבקש לשלם למשיבה בגין מזונותיה ומזונות ילדיו סך של 4,000 ₪ לחודש. (להלן- פסק הדין).

3. ביום 12.11.02 במהלך דיון בטענת "פרעתי", הגיעו הצדדים לידי הסכמה, אשר קיבלה תוקף של החלטה לפיה יעמוד החוב נשוא תיק ההוצאה לפועל על סך 15,000 ₪ שישולמו במספר תשלומים. (להלן - הסכם הפשרה).

4. ביום 4.12.02 שילם המבקש את התשלום הראשון על פי הסכם הפשרה בסך של 5,000 ₪.

5. ביום 5.1.03 ניתנה החלטה נוספת על ידי בית הדין הרבני האיזורי בתל אביב ובה קבע בית הדין כי- "לבעל קיימת זכות קיזוז על סך 10,000 ₪ (עשר אלף ₪) בתיק הוצאה לפועל כי הבעל אינו צריך לשלם את הסכום הנ"ל וכנגד זה האישה חייבת להחזיר לחשבון המשותף סך של 90,000 ₪ (תשעים אלף ₪)." (להלן -החלטת בית הדין).

נוכח החלטת בית הדין, מבקש החייב לבצע את הקיזוז הנדרש ולאפס את סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל.

6. המשיבה מתנגדת לבקשת החייב וטוענת את הטענות הבאות -

א. החלטת בית הדין הרבני ניתנה בחוסר סמכות שכן לא ניתן לקזז חוב המבקש בגין מזונות ילדיו מחוב כספי/רכושי של המשיבה למבקש.

ב. אין לבצע את החלטת בית הדין הרבני שכן ענינה בקיזוז חוב שאינו חלוט נוכח ערעור שהגישה המשיבה על ההחלטה לחייבה באותו חוב.

ג. הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים בתיק ההוצאה לפועל נכרת לאחר שהצדדים שיקללו לתוכו את טענת המבקש לקיזוז חובה של המשיבה כלפיו בתביעה הרכושית לפיכך אין לקזז כעת את החוב הרכושי מתיק המזונות.

ד. מאחר והמבקש לא עמד בהסכם הפשרה והפר אותו הרי שההסכם בטל, ויש להעמיד החוב בתיק על סך שנרשם ברישומי מחשב ההוצאה לפועל קודם להסכם הפשרה.

7. הדין

שתי מושכלות יסוד חלות על סמכותו של ראש ההוצאה לפועל בביצוע פסקי דין והחלטות של ערכאות שיפוטיות.
האחת - על ראש ההוצאה לפועל לבצע את פסק הדין ככתבו וכלשונו ואין הוא רשאי להרהר אחר מידת תבונתו, נכונותו או צידקתו של המעשה השיפוטי. ראש ההוצאה לפועל אינו מוסמך להציץ מאחורי פרגודו של פסק הדין ולעסוק בחקירת כוונת השופט בעת פסיקתו או עמדתם וסברתם של הצדדים קודם למתן פסק הדין.
באם אכן טעתה הערכאה השיפוטית בפסיקתה, שמורה לצד הנפגע הזכות לפנות לערכאת הערעור. ואולם אם לא ינצל זכותו זו יעמוד פסק הדין על כנו ויש לבצעו.

ע"א 347/71 סנסור נ' הקונסוליה הכללית של יוון, פ"ד כ"ו (2) 333
בג"ץ 86/58 בוגנים נ' רמטכ"ל צה"ל, פד"י י"ב 1652.
ע"א (ת"א) 1060/85 שגיא נ' שגיא, פ"ה תשמ"ד (א) 295.
המ' 218/69 איזנברג נ' איזנברג פד"י כ"ג (2) 746.
ע"א 267/78 בלפור נ' בלפור פד"י ל"ג (1) 375, 379.

השניה -

פסק דין
אשר ניתן בחוסר סמכות ענינית בטל מעיקרו והרי הוא כלא היה. כיוון שכך על ראש ההוצאה לפועל לסרב לבצע ולקיים החלטה שכזו.

בג"ץ 256/83 רייך נ' רייך פד"י ל"ז (3) 277, 273

8. בענין האחרון נראה כי קיימת התפתחות בפסיקתו של בית המשפט העליון. אם בתחילה אימץ בית המשפט את מבחן "החזות החיצונית" כתנאי לביצוע פסק הדין בלשכת ההוצאה לפועל, היינו, אם פסק הדין נראה "כשר על פניו" והעדר הסמכות לא היה בולט "וזועק לשמיים" היה על ראש ההוצאה לפועל לגרום לביצועו ללא חקירות ודרישות נוספות, הרי שברבות הימים השתרשה ההלכה כי על ראש ההוצאה לפועל לבחון כל טענת חוסר סמכות אף אם זו אינה גלויה על פני פסק הדין.

ראה - ע"א 165/50 זילברשטיין נ' זילברשטיין פד"י ו' 1201. ולאחרי כן ההתפתחות בבג"ץ 577/77 ז'ק נ' בית הדין הרבני האיזורי בת"א פד"י ל"ב (1) 284,281 וכן בג"ץ 566/81 עמרני נ' בית הדין הרבני הגדול פד"י ל"ז (2) 9.

9. ודוק, פגמים בהליך שיפוטי שאינם עולים כדי חריגה מסמכות שיפוט ענינית - פגמים אלה אפשר שישמשו כעילה לערעור אך אינם מבטלים את פסק הדין מעיקרו.
המר' 282/74 לוי נ' מדינת ישראל פד"י כ"ח (2) 477.

מן הדין נבוא לנדון -

10. סמכותו של בית הדין הרבני בקיזוז חוב המזונות מחוב רכושי

בנדון סמכותו של בית הדין הרבני לדון במזונות המשיבה וילדי בני הזוג עולה מהוראת סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) התשי"ג -1953 -
"הוגשה לבית הדין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האישה ואם על ידי האיש, יהא לבית הדין רבני שיפוטי יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג".

המשיבה, מכל מקום, לא טענה בפני
להעדר סמכותו של בית הדין הרבני לדון בענין המזונות, אלא ייחדה טענתה כנגד החלטת בית הדין הרבני גופא, המורה על קיזוז חוב המזונות מחוב אחר של המשיבה כנגד המבקש לפי

פסק דין
של בית הדין הרבני.
ברי איפוא, כי בסמכות הערכאה אשר לה הסמכות לדון בענין המזונות לדון בשאלה האם יש לקזז מסכום המזונות סך זה או אחר, וטענת המשיבה מכוונת בעיקרו של דבר לשאלה האם הקיזוז היה ראוי בנסיבות הענין אם לאו.

11. כיוון שכך, אין לומר כי החלטת בית הדין הרבני ניתנה בחוסר סמכות אלא, לכל היותר, אפשר שנפל פגם או שגגה בהחלטתו אשר אינם עולים כדי חריגה מסמכות שיפוט ענינית.
גם אם הקיזוז אשר יקבע בהחלטת בית הדין הרבני אינו ראוי מהטעם ש"חיובים כספיים במערכת היחסים שבין הבעל לבין האישה אין להם כל זיקה משפטית לחיובים כספיים של האב כלפי ילדיו...ולפיכך גם לא יכולה היתה לקום טענת קיזוז" כדברי כב' השופט גייפמן בתמ"ש 17073/96 ציפורה קימחי נ' אברהם קימחי, דינים משפחה, כרך א', 588, הרי שהדבר יכול להוות נימוק ראוי לערעור על החלטת בית הדין הרבני אך אין הוא מבטל את ההחלטה מעיקרה.
לפיכך אני דוחה טענת המשיבה לביטול החלטת ביהד"ר מחוסר סמכות .

12. קיזוז חוב שאינו חלוט

המשיבה הוסיפה וטענה כי אין לבצע הקיזוז שנקבע בהחלטת בית הדין הרבני שכן הוגש ערעור על פסק הדין הקובע את החוב נשוא הקיזוז וממילא החוב אינו חלוט.

גם טענה זו דינה להדחות.

כל עוד ניצבת בפני
ראש ההוצאה לפועל החלטה של ערכאה שיפוטית המורה על קיזוז והחלטה זו לא בוטלה או ביצועה עוכב על ידי החלטה אחרת, שומה על ראש ההוצאה לפועל לבצעה ככתבה וכלשונה.
העובדה כי הוגש ערעור על החלטת בית הדין הרבני אין בה כשלעצמה כדי למנוע ביצוע ההחלטה כל עוד לא ניתנה החלטה על עיכוב ביצוע. למותר לציין כי החלטה לעיכוב ביצוע לא תינתן כלאחר יד אלא אך ורק לאחר שהמבקש ישכנע את בית המשפט כי טובים סיכויי ההצלחה של ערעורו וכי ביצוע פסק הדין יגרום לו נזק שאינו ניתן לתיקון.

לענין שיקולי בית המשפט בעיכוב ביצוע

פסק דין
כספי ראה כדוגמה -
ע"א 3026/98 יעקב כהן נ' מרדכי ירמיהו, דינים עליון, כרך כ"ד, 641.

בנדון לא ניתנה כל החלטה לעיכוב ביצוע החלטת בית הדין הרבני ולפיכך יש לבצעה, על אף הערעור שהוגש בענינה.

13. טעות או הטעיה בכריתת הסכם הפשרה

אשר לטענת המשיבה כי ניאותה להסכם הפשרה מתוך הבנה כי ההסכם נועד לסיום כל המחלוקות בין הצדדים לרבות החוב הכספי הנטען של המשיבה כלפי המבקש, הרי שטענה זו מקומה להתברר בבית המשפט.



פסק דין
או החלטה שניתנה בהסכמה נושאים אופי של חוזה ובוודאי שכך הם פני הדברים כאשר מדובר בהסכם פשרה אשר קיבל תוקף של הסכמה כבעניננו. באם טוענת המשיבה לביטול ההסכם, בשל טעות או הטעיה הרי שעליה לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול ההסכם מכח עילות חוזיות כאלו ואחרות.

הוא הדין לענין טענתה של המשיבה כי המבקש הפר את הסכם הפשרה הפרה יסודית ולפיכך ההסכם - בטל.

נפסק לא אחת כי משהועלתה, בפני
ראש ההוצאה לפועל, טענה של הפרת הסכם שנכרת לאחר מתן פסק הדין, שוב אין הוא מוסמך לדון בענין ועליו להפנות הטוען לבית המשפט המוסמך.

ראה ע"א (ב"ש) 89/93 דואיב, נ' בנק דיסקונט, דינים מחוזי ת"א 708
וכן ע"א (ת"א) 1155/97 בנק למסחר בע"מ נ' שטרנפלד, דינים מחוזי ל"ב (1) 775.

14. כעולה מן המקובץ -

א. על פי החלטת בית הדין הרבני יש לקזז סך של 10,000 ₪ מסך חוב המזונות בתיק.

כיוון שהמבקש הקדים ושילם סך של 5,000 ₪ ביום 4.12.02, יש לאפס את החוב בתיק.

ב. בנסיבות הענין, איני מוצא מקום ליתן צו להוצאות.
ניתן היום 23.1.03 בלישכתי, בהעדר הצדדים.

________________
צבי ויצמן
,
ראש ההוצאה לפועל








הוצלפ לשכות ההוצאה לפועל / רוטנברג ברוך נ' רוטנברג רחל (פורסם ב-ֽ 23/01/2003)