פסקי דין על בן ציון בנרויה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

4345/01 בל     05/05/2004




בל 4345/01 בן ציון בנרויה נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו
בל 004345/01


בפני
:
כבוד השופטת חגית שגיא
תאריך:
05/05/2004




בעניין
:
בן ציון בנרויה



ע"י ב"כ
עו"ד דניאל ורשבסקי

התובע

נ
ג
ד


המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ
עו"ד א. דקל
הנתבע


פסק דין

1.
הדיון בתיק זה התקיים בהעדר נציגי הציבור אשר הוזמנו ולא הופיעו, ולא מסרו נימוק לאי הופעתם.
כדי לא לדחות את הדיון הוחלט כי הדיון יתקיים בהעדרם.

2.
התובע הגיש תביעה בה ביקש לקבוע כי האירוע הלבבי שאירע לו ב- 18.10.00 מהווה תאונה בעבודה.

3.
בכתב התביעה טען התובע כי האירוע הלבבי אירע לו בעקבות סערת רגשות שפקדה אותו לאחר שקיבל ביום 18.10.00 שיחת טלפון שתוכנה איומים על חייו.

4.
בתצהיר שהוגש


מטעמו תיאר התובע אירוע של ויכוח עם לקוחה כ- 4 ימים קודם לקרות האירוע הלבבי, וכן שיחת טלפון אנונימית ובה איומים בבוקר האירוע הלבבי.


כן תיאר התובע אירוע נוסף של התרגזות כתוצאה מויכוח טלפוני חריף שהיה לו עם עובד אחר של הבנק (שוקי) לגבי סירוב של הבנק לטפל בהלוואה מסוימת במרכז העסקים של הבנק.

לדבריו, תוך כדי שיחת הטלפון חש כאבים קשים בחזה ופונה לבית חולים.

5.
בעדותו בפני
טען התובע כי התרגז בעקבות שיחת הטלפון עם שוקי, וכי לא זכר את אותה שיחה לפני מתן התצהיר בבית הדין.

עדת התביעה הגב' שפרה צדקה תמכה בתצהירה ובעדותה בגירסת התובע לענין הויכוח הטלפוני עם שוקי.

6.
במכתב הלואי שצורף על ידי התובע לתביעה שהגיש לנתבע (נ/1) הוא טוען כי האירוע הלבבי אירע בעקבות ויכוח עם זוג לקוחות שאירע ב- 13/10.

בקשת הלקוחות לקבלת הלואה נדחתה והם הגיבו בצעקות ואיומים.

ביום האירוע התקבלה שיחת טלפון אנונימית מלווה בקללות ואיומים, התובע סגר את הטלפון ואז חש מחנק וכאבים עזים בחזה.

7.
בהודעתו לחוקר הנתבע נ/2 תיאר התובע מצב של מתח מתמשך בעבודה עם לקוחות בעייתיים, כאשר מדי בוקר נוצרים מתחים ומריבות בינו לבין הלקוחות.

התובע מתאר את האירוע עם זוג הלקוחות שבקשתם להלואה נדחתה, שאירע מספר ימים קודם לאירוע הלבבי.

כן תיאר התובע את שיחת הטלפון האנונימית בבוקר יום האירוע, שבה היו קללות ואיומים.

מיד לאחר השיחה החלו הכאבים בחזה.


לשאלת החוקר אמר התובע כי הוא מקשר את פגיעתו להצטברות הויכוחים והאיומים של הלקוחות במהלך השנים ולאו דווקא לאירוע מסוים (עמ' 6 ל-נ/2).

8.
הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

9.
לאחר שעיינתי בכל החומר שבפני
החלטתי כי אין מנוס מדחית התביעה מן הטעמים דלהלן:

א.
כפי שפורט בהרחבה לעיל, הציג
התובע מספר גירסאות שונות לענין האירוע שגרם לפגיעתו:

שיחת טלפון מאיימת בבוקר האירוע:

התרגזות בעקבות שיחת טלפון אחרת עם פקיד הבנק שוקי.

הצטברות מתמשכת של ויכוחים ומריבות עם הלקוחות במהלך השנים.

ב.
הגירסה שעליה חזר התובע בכל עדויותיו הינה הגירסה לגבי שיחת הטלפון האנונימית.

דע-עקא, שהתובע בעצמו, במענה לשאלת החוקר, סיפר כי איומים בטלפון, ויכוחים וקללות היו ענין שבשיגרה (עמ' 5 ל-נ/2).

לפיכך אין לראות את שיחת הטלפון שהתקבלה בבוקר הפגיעה כאירוע חריג.



ג.
אינני מקבלת את גירסת התובע לענין שיחת הטלפון עם הפקיד שוקי, שכן גם אם התקיימה שיחה כזו – אין לראות בה אירוע חריג.

הגירסה לענין שיחה זו עלתה לראשונה רק בתצהיר התובע.

אם אמנם היה מדובר בויכוח חריג ויוצא – דופן בעצמתו – היה התובע מתאר את השיחה כגורם לפגיעה בעת הגשת התביעה לנתבע, או בעת מתן ההודעה לחוקר.

העובדה שהתובע כלל לא זכר את שיחת הטלפון מלמדת כי גם אם אותה שיחה התקיימה – היא לא גרמה לתובע התרגזות יוצאת-דופן.

ד.
מתיאור התובע עולה תמונה של עבודה הכרוכה במתח מתמשך, תוך מריבות וויכוחים יום יומיים בלתי פוסקים אשר גרמו לתובע רוגז ועגמת נפש (עמ' 5 ל-נ/2).

ה.
לאור ההלכה הקובעת כי אין לראות במתח מתמשך משום אירוע של פגיעה בעבודה – יש לדחות את התביעה.


ניתן ביום י"ד באייר, תשס"ד (5 במאי 2004) בהעדר הצדדים.


ח. שגיא – שופטת

004345/01בל 720 בת-שבע.ד







בל בית דין אזורי לעבודה 4345/01 בן ציון בנרויה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 05/05/2004)