פסקי דין על מזרחי חנה | פסקי דין על מזרחי אריה | פסקי דין על ש. כהן בע"מ מפעלי מתכת ואח'

10140/04 א     08/06/2008




א 10140/04 מזרחי חנה, מזרחי אריה נ' ש. כהן בע"מ מפעלי מתכת ואח'




בעניין:
1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
א
010140/04

בתיק עיקרי: א
010140/04

בפני
:
כב' השופטת שירלי רנר
תאריך:
08/06/2008






1. מזרחי חנה
2. מזרחי אריה

בעניין:


ע"י ב"כ עו"ד
משה בן ארי

התובעים



נ
ג
ד



ש. כהן בע"מ מפעלי מתכת




ע"י ב"כ עו"ד
ישראל הרפז

הנתבעת

נגד





רצף תעשיות מוצרי בניה בע"מ

צד ג'






פסק דין

1. על פי כתב התביעה ביום 24.3.03 הזמינו התובעים מהנתבעת אריחים לריצוף. באריחים נתגלה ליקוי של שנוי צבע וניסיונות ניקוי שונים לא צלחו. הנזקים על פי כתב התביעה כוללים עלות החלפת הריצוף לפי חוות דעת מומחה, עלות דיור חילופי בתקופה הרלוונטית, עלות פרוק ארונות קיר וארונות מטבח לצורך החלפת הריצוף, עלות פירוק דלתות ומשקופים על מנת שלא יפגעו, אריזת תכולת הבית והעברתה למחסנים כמו גם עלות האחסון, תיקוני צבע וטיח, עלות ניקיון, עלות פעולות ניקוי שביצעו התובעים על פי המלצת הנתבעת, ועוגמת נפש.

על פי כתב ההגנה צבע המרצפות לא השתנה, אלא הן אינן נקיות ואינן מתוחזקות על ידי התובעים. הפגם הוא לכלוך ואילו תוחזקו המרצפות כראוי לא היה כל פגם.

בהודעת צד ג' נאמר כי הנתבעת רכשה את האריחים אצל צד ג' האחראי לטיב.

בכתב ההגנה להודעת צד ג' נטען כי המרצפות אנין נקיות ואינן מתוחזקות על ידי התובעים ואין בהן כל פגם.

2. מטעם התובעים הוגש תצהירה של התובעת. מטעם הנתבעת וצד ג' הוגש תצהירו של מר אורי קרמר, שהינו הבעלים של צד ג'. כן מונה בהסכמת הצדדים המהנדס מר אחי קליין
כמומחה מטעם בית המשפט לבדיקת הלקוי הנטען בריצוף וחוות דעתו הוגשה. לאחר שנחקרו המצהירים לרבות המומחה המוסכם על תצהיריהם, הגישו ב"כ הצדדים סיכומים בכתב.

3. לטענת ב"כ התובעים בסיכומיו הוכיחו התובעים כי המכר אינו תואם את הריצוף שרכשו לפי דוגמא, כי הנתבעת הפרה את ההסכם עימם וכי הם זכאים לפיצוי בשל הנזק שנגרם להם כיוון שאי אפשר להחזיר את הממכר לנתבעת. אין תשתית ראייתית לטענת הנתבעת כי התובעים עשו פוליש בכל הריצוף בדירה והמומחה המוסכם קבע כי אין כל רטיבות בדירה. לטענת ב"כ התובעים לא היה על התובעים להביא לעדות את הספקים נותני ההצעות שהצעותיהם צורפו לתצהיר התובעת, וכיוון שהתובעים לא תבעו תשלום לאכסון במלון ספציפי, מתבקש בית המשפט לקבוע על סמך היכרותו וידיעתו מה הוא מחיר סביר בבית מלון ממוצע לכל יום של אכסון. על פי הסיכומים יש מקום לפסיקת פיצוי בגין ניקוי הדירה לאחר החלפת הריצוף הגם שהמומחה לא התייחס לכך באופן קונקרטי וכן יש להוסיף לאומדן המומחה בדבר פירוק הארונות את עלות הרכבתם.

הנתבעת וצד ג', שיוצגו בכל ההליך על ידי אותו עו"ד גם ביקשו להגיש סיכומיהם במאוחד, וכך עשו. לטענת ב"כ הנתבעת וצד ג' בסיכומיו אמנם המומחה קבע כי במרצפות יש לקוי אך לא ידע להסביר את התופעה ואף לא ממה היא נגרמת. לכן, היה עליו להודיע לבית המשפט כי אינו יודע מי אחראי לה שכן הבסיס לקביעת האחריות הוא ידיעת הגורם לתופעה. עוד טוען ב"כ הנתבעת וצד ג' כי העובדה כשלעצמה כי יש תופעת השחרה באריח שפניו באופן מקורי מחוספסים וממילא סופגים לכלוך רב יותר מאריח שפניו חלקים לגמרי, אינה מעידה בהכרח על פגם ביצור האריח ופגם כזה יש להוכיח, כאשר הוכחה כאמור לא סופקה בחוות דעתו של המומחה. לטענת ב"כ הנתבעת וצד ג' מחומר הראיות עולה כי תופעת ההשחרה באריחים יסודה אינו בלקוי אלא בפוליש שבוצע בדירה על ידי חברת ניקיון, בצרוף לרטיבות בדירה. לעניין הנזק טוען ב"כ הנתבעת וצד ג' כי אם תוטל אחריות על הנתבעת וצד ג' הרי שהנזקים שהוכחו הם רק אלה שפורטו בחוות הדעת של המומחה המוסכם. על התובעים היה הנטל להוכיח את נזקיהם ברמה הנדרשת במשפט האזרחי ואין לבית המשפט כל ידיעה שיפוטית בדבר עלות העברת דירה, עלות שהייה מחוץ לבית, סבלות נגרות וכדו'. הנטען לגבי חברת הניקיון אף אינו מאוזכר בחוות דעת המומחה. לטענת ב"כ הנתבעת וצד ג' מסמכים שצורפו לכתב התביעה אך לא לתצהיר מטעם התובעים אינם יכולים להיחשב כמסמכים שהוגשו כראייה ואשר למסמכים שצורפו לתצהיר התובעת, אלו נעדרים כל ערך ראייתי. עוד טוען ב"כ הנתבעת וצד ג' כי המומחה לא קבע כי יש לפנות את הדירה מהחפצים לצורך עבודות הריצוף. לבסוף טוען ב"כ הנתבעת וצד ג' כי הסכום המקובל לפיצוי בגין עוגמת נפש בתביעות כגון הנוכחית הינו 1500-2500 ₪ בלבד.

בסיכומי התגובה שהגיש טוען ב"כ התובעים כי הוכח כי הפגם במרצפות היה עוד בתחילת ההתקנה כאשר מערכת המים בדירת התובעים עדיין היתה שלא בשימוש ולכן הפגם אינו קשור לרטיבות או לפוליש. בכל מקרה המומחה המוסכם קבע כי הלקוי הוא במרצפות. לטענת ב"כ התובעים הפגם באריח הוא השחרתו כאשר הגורם להשחרה הוא שימוש סביר בדירה והדריכה עליו. אשר לנזק טוען ב"כ התובעים כי כל הנזקים אשר פורטו בסיכומים מבוססים על בירורים שעשו התובעים לשם התקנת ריצוף חדש בדירתם, לצורך הובלה וכדו'. במקומות בהן ניתנה הצעת מחיר היא צורפה לתיק בית המשפט ובמקרים בהם לא ניתנה הצעה הסכומים נכתבו על פי מה שנמסר לתובעת בעלפה. עוד נטען כי יש נזקים בתחומים שבידיעת בית המשפט. אשר לפיצוי בגין עוגמת נפש מפנה ב"כ התובעים לפסיקה שפסקה פיצוי גבוה מזה הנטען על ידי הנתבעת.

דיון

שאלת האחריות

4. המהנדס מר אחי קליין מונה בהסכמת הצדדים כמומחה מטעם בית המשפט. בהחלטה בדבר מינויו נקבע כי תפקידו יהא "לבדוק את הריצוף נשוא התביעה ולהביע דעתו בדבר התאמת הריצוף לריצוף המוזמן, טיבו, האם ניתן לתקן את הפגמים שבו – אם יש כאלה, עלות התיקונים ו/או עלות החלפתם". בחוות דעתו קבע המומחה כי "מצב הריצוף בדירת מזרחי מראה על בעיה חמורה. הריצוף מוכתם כולו בכתמים שחורים המופיעים על גבי כל האריחים. המקומות היחידים בהם התופעה בולטת פחות הם מתחת לריהוט קבוע כגון מיטות או שולחנות, שם תנועת האנשים מצומצמת או אינה קיימת כלל" (עמ' 4 לחוות הדעת). בפרק המסקנות, לאחר ניתוח חוות דעת המומחים מטעם הצדדים קובע המומחה כי "הממצאים שנמצאו בדירת מזרחי אינם קשורים למלאכת התקנת הריצוף שבוצעה ע"י מזרחי או פעולה אחרת ("גורם חיצוני") שהופעל ע"י מזרחי. מכאן שמדובר בליקוי הקשור לאריחים עצמם. אני מקבל טענת ברגמן כי יש לבצע החלפה של אריחי הריצוף" (עמ' 6 לחוות הדעת).

5. ההלכה היא כי הסכמת הצדדים למינויו של מומחה מטעם בית המשפט "כמו מלמדת מעצמה, כי הצדדים נמנו וגמרו ביניהם שחוות הדעת תהווה תשקיף נאמן של המציאות הנדונה כלפי בית המשפט, עד שזה האחרון יוכל לראותה כמשקפת נאמנה את מסכת העובדות המוגמרות והמוסכמות על הצדדים" (ע"א 1240,558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ. רוזנטל ואח'
, יוסף לוי ובניו בע"מ נ. חברת שיכון עובדים בע"מ פ"ד נב(4) 563, בעמ' 568). גם יכולתם של הצדדים לחלוק על מסקנותיו של המומחה מצומצמת מטיבה (ר' ע"א 323/85 מדינת ישראל נ. מזרחי פ"ד לט(4) 185, בעמ' 189). "כאשר ממנה בית המשפט מומחה מכריע מטעמו, אך טבעי שהוא יאמץ את ממצאיו, זולת אם קיימת סיבה כבדת משקל שתניע אותו שלא לעשות זאת" (ר' ע"א 3134/02 עיריית רחובות נ. בוטנרו אחזקה ופיתוח (1992) בע"מ, תק-על 2003(2) 4019, פיסקה 8; ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן
להשכרה בע"מ נ. מונטי רבי, תק-על 90(2), 532, פסיקה 4).

שקלתי את טענות ב"כ הנתבעת בסיכומיו. אין בידי לקבל את הטענה כי מאחר והמומחה לא יכול היה ליתן הסבר לסיבת הפגם היה עליו להימנע מקביעות בשאלת האחריות. המומחה אכן אישר כי אינו יודע מה הפגם שבעטיו האריחים משחירים (ר' עמ' 8, שורות 9-11). עם זאת קבע כי הפגם אינו קשור להתקנת הריצוף או לכל גורם חיצוני אחר, ומכאן כי הפגם טמון במרצפת עצמה. מסקנה זו היא סבירה ומקובלת עלי. הסבריו של המומחה מדוע אין אפשרות כי הלקוי במרצפות קשור לרטיבות בדירה היו משכנעים (ר' עמ' 6 לחוות הדעת; עדותו בעמ' 7, שורות 1-25), מה גם שעל פי חוות דעתו ועדותו אפילו הייתה קיימת רטיבות מתחת לריצוף אין בה כדי להצדיק את תופעת השחרת האריחים (ר' עמ' 6 לחוות הדעת; ר' גם עדותו בעמ' 7, שורות 8-10; עמ' 9, שורות 29-32). גם האמור בחוות דעתו ככל הנוגע לפעולת "גורם חיצוני" שגרמה לנזק לא נסתרה. בין היתר נאמר בעניין זה בחוות דעתו כי תופעת ההתכהות של האריחים בולטת פחות באזורים בהם אין דריכה או דריכה בהיקף מצומצם (סעיף 4 לחוות הדעת) וכי אין זה סביר כי פעולת אותו "גורם חיצוני" הייתה סלקטיבית. המומחה העיד כי אריח שנוקה על ידי המומחה מטעם הנתבעת חודשים קודם לכן "או שהוא לא הצליח לנקות אותו או שהוא חזר להיות כהה" (עמ' 11, שורה 14). עוד העיד כי "...יש שם בעיה עם האריח. אני ראיתי עשרות אלפי מ"ר של גרניט פורצלן, כזאת תופעה לא ראיתי" (עמ' 11, שורות 24-25).

חוות דעתו והסבריו של המומחה היו משכנעים. אין למעשה בנמצא חוות דעת אחרת (ר' תקנה 130(ג)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), ולא מצאתי כל סיבה שלא לאמץ את קביעותיו ומסקנותיו. התוצאה היא כי הנתבעת הפרה את החוזה עם התובעים בספקה את האריחים נשוא התביעה, והתובעים זכאים לפצוי בגין הנזק שנגרם להם עקב ההפרה.

שאלת הנזק

6. התובעים תבעו בכתב התביעה מספר ראשי נזק שנגרמו להם עקב הריצוף הפגום. אדון בהם אחד לאחד.

א. עלות החלפת הריצוף
7. בחוות דעתו קבע המומחה כי יש לבצע החלפה של כל אריחי הריצוף וכי העלות של החלפה זו, לא כולל מע"מ, עומדת על סך
33,593₪. לנוכח הסכמת הצדדים כי המומחה יחווה דעתו גם בשאלת עלות ההחלפה, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכום אותו קבע המומחה כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן חוות הדעת, 16.10.2005, ובתוספת מע"מ.

ב. עלויות נלוות על פי חוות הדעת
8. בחוות דעתו קבע המומחה כי על מנת להחליף את המרצפות יש צורך בפירוק ארונות קיר ומטבח בעלות של 5,500₪ וכן בביצוע תיקוני טיח וסיד לאחר ההחלפה בעלות של 2400 ₪. גם סכומים אלו על פי חוות הדעת אינם כוללים מע"מ. מאחר ועלות ההחלפה כוללת גם עלויות נלוות ולנוכח הסכמת הצדדים כי המומחה יחווה דעתו גם בשאלת עלות ההחלפה, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 7900₪ כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן חוות הדעת, 16.10.05, ובתוספת מע"מ.

ג. עלויות פנוי הדירה במהלך החלפת הריצוף
9. בחוות דעתו מציין המומחה המוסכם כי בזמן החלפת הריצוף יהיה צורך בפנוי הדירה לשבועיים.

בכתב התביעה ובסיכומים נתבעים מספר ראשי נזק בגין הצורך לפנות את הדירה: דיור חלופי, עלויות אריזת תכולת הדירה, עלויות הובלת והחזרת התכולה, ועלויות אפסונה במהלך ביצוע העבודות. אין בידי לקבל את טענת ב"כ הנתבעת בסיכומיו ולפיה הצורך בפנוי אינו כולל פנוי חפצים, בפרט כאשר המומחה הצביע על הצורך בפירוק ארונות המטבח והבית וכאשר המומחה אף לא נחקר בעניין זה.

10. התובעים לא הביאה כל ראייה לעלויות בדבר דיור חילופי ולמעשה התובעת אף אינה נוקבת
בהקשר זה בכל עלות בתצהירה. אין בידי לקבל את טענת ב"כ התובעים בסיכומיו ולפיה עלויות אלו מצויות בתחום ידיעתו השיפוטית של בית המשפט. אשר על כן התביעה לפיצוי בגין ראש נזק זה נדחית. יחד עם זאת, עוגמת הנפש הכרוכה בפנוי תובא בחשבון בעת פסיקת הפיצוי בגין עוגמת נפש.

אשר ליתר העלויות. התובעת מציינת בתצהירה כי עקב היות מוגבלת בידיה היא תזדקק לעזרה באריזה של תכולת הבית ובפירוק בעלות של 1500₪. הגם שהתובעת לא נחקרה בעניין זה, לא די באמור בתצהיר לצורך פסיקת הפיצוי בהקשר זה. לא ברור ממי תתקבל העזרה לה תיזקק התובעת בהקשר זה ולא ברור מדוע אין התובע יכול לסייע במלאכה זו. והעיקר. נזק זה אינו מסוג הנזקים שהינם בני פצוי על פי מבחן הצפיות הקבוע בסעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970. אין המדובר בתוצאה טבעית של ההפרה ולא נטען כי המידע הרלוונטי הועבר עובר לכריתת החוזה לנתבעת (למבחני סעיף 10 ר'
ג. שלו, דיני חוזים (מהד' 2, בעמ' 578-580). אשר על כן התביעה לפיצוי בגין ראש נזק זה נדחית.

התובעת מצרפת לתצהירה הצעת מחיר של נגר הכוללת פירוק והרכבה של כל ארונות הבית, ארונות המטבח, ארון קיר, 7 דלתות החדרים, הובלתם לאכסון ומאכסון לרבות אכסונם למשך 3 שבועות, בעלות של 16,300₪ לא כולל מע"מ. על פי האמור בתצהיר מדובר בהצעת מחיר מהנגר שביצע את עבודות הנגרות בבית ואשר אינו מתגורר בירושלים, זאת מאחר ופניות לנגרים ירושלמים נענתה בסירוב שכן "הם לא מתעסקים עם עבודות של נגרים אחרים" (סעיף 31 לתצהיר). בפתח חקירתה של התובעת ביקש ב"כ הנתבעת כי נספח זה יוצא מהתצהיר. בעקבות זאת הודיע ב"כ התובעים כי "הנספחים הוגשו לא לצורך אמיתות תכנם אלא לצורך זה שהתובעת קיבלה את ההצעות" (ר' עמ' 12, שורות 10-12).

לנוכח אופן הגשתה, משקלה הראייתי של הצעת המחיר שצורפה לתצהיר, אינו רב. יתר על כן. ההצעה כוללת פירוק והרכבה של ארונות כאשר ראש נזק זה, לפחות בחלקו, נפסק כבר לתובעים במסגרת סעיף 8 לעיל שכן המומחה אמד את עלויות פירוק הארונות. לטענת ב"כ התובעים המומחה לא ציין את עלויות ההרכבה, ואולם מסקנה זו אינה נקייה מספקות וב"כ התובעים בחר שלא להציג למומחה כל שאלה בעניין זה. ההצעה גם כוללת פירוק דלתות והתקנתן כאשר המומחה לא ציין זאת בחוות דעתו ולא נשאל על כך. יתירה מזאת. הצעת המחיר כוללת אפסון החפצים למשך 3 שבועות, זאת כאשר המומחה נקב בפרק זמן של שבועיים וכאשר בכתב התביעה ננקב פרק זמן של 17 יום. אף לפי תצהיר התובעת, האומדן הוא יחסית יקר בשל הפנייה לנגר המתגורר מחוץ לירושלים. שקלתי את כל זאת ועיינתי בהצעה וסבורה אני כי לעניין ראש נזק זה יש מקום לעריכת אומדן על בסיס ההצעה ובהתחשב בכל השיקולים שפורטו לעיל, ואני פוסקת לתובעים בגין ראש נזק זה סך של 4000 ₪.

ד.
נקיון
11. בכתב התביעה ובסיכומים עתרו התובעים לפצוי בסך 1500 ₪ בגין הצורך בניקיון יסודי עם סיום העבודות. לא הומצאה כל ראייה בדבר עלות עבודות הניקוי ובתצהירה אף לא נקבה התובעת באומדן הננקב על ידה בכתב התביעה. התוצאה היא שגם התביעה לפיצוי בגין ראש נזק זה נדחית.

ה. קרצוף הדירה
12. מהאמור בתצהירה של התובעת עולה כי בטרם הוגשה התביעה, בעקבות הצעה שהוצעה על ידי נציגי חברת רצף שנשלחו על ידי הנתבעת, קרצפו התובעת ובני משפחתה לרבות חבר של הבת כל אריח ואריח בדירה באמצעות חומר "אסטוניש" גרגירית וסקוטש. הפעולה ארכה כ-8 שעות, והצליחה לימים ספורים בטרם חזר הפגם. העלות של חבילות חומר הניקוי על פי האמור בתצהיר עומדת על סך 250 ₪ (ר' סעיף 32 לתצהיר). מרכיב הפיצוי העיקרי הנתבע בהקשר זה עניינו עלות העבודה בסך 50 ₪ לשעה עבור 7 אנשים. לא ברור מדוע הנזק לתובעים כולל בהקשר זה גם את עבודתם של אחרים. עם זאת, סבורה אני כי יש מקום לפסוק לתובעים פיצוי בגין עבודתם זו אותה ביצעו במסגרת נסיון להקטין את הנזק על פי הוראותיהם של מי שנשלחו מטעם הנתבעת. אני אומדת את הפיצוי בסך 500 ₪. העלות הננקבת בתצהירה של התובעת ככל הנוגע לחומרי הנקוי לא נסתרה. אני מחייבת איפוא את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 750 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום הנקוי, 24.3.04.

ו. עוגמת נפש
13. בתצהירה מציינת התובעת כי נגרמה לה עוגמת נפש רבה כשבמקום "הנאה מההשקעה המרובה עבור דירה משופצת ומבריקה, עומד לנגד עינינו ריצוף מלוכלך שלא רצינו ולא אותו קנינו, וכן עוגמת נפש לילדים בשל הצורך בפינה משלהם ובשל ניתוקם מביתם ומחברתם וכן פיצוי על בזבוז הזמן בנסיון להגיע עם הנתבעת להסדר מחוץ לבית המשפט כאשר היא נוהגת בסחבת. עתה אנו צריכים להתחיל מרוץ שני בחיפוש אחרי ריצוף, בעלי מקצוע לפירוק ארונות, הובלה, אחסנה, של תכולת הבית, ובעלי מקצוע אשר גזל ויגזול מאיתנו זמן רב וכן הפסד ימי עבודה ועוגמת נפש רבה מאוד". התובעת לא נחקרה על חלק זה בתצהירה.

שקלתי את טענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם ככל הנוגע לרכיב של עוגמת הנפש. הוראת סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 מקנה לבית המשפט שיקול דעת באשר לשיעור הפצוי שייפסק בגין הנזק הלא ממוני. בנסיבות העניין אני רואה לנכון לפסוק פיצוי בסך 5000 ₪ בגין עוגמת נפש.

סוף דבר
14. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים שפורטו בסעיפים 7, 8, 10, 12, ו-13 לעיל. עוד אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הוצאות האגרה ששולמו על ידם כשסכומים אלו נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ששולמו, את שכר טרחת המומחים – ברגמן ואחי קליין ששולם על ידם
כמפורט בסעיף 33 לתצהיר התובעת עליו לא נחקרה, כשסכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ששולמו, על פי קבלות שיומצאו, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 10,000₪ בתוספת מע"מ.

הנתבעת וצד ג' כאמור יוצגו במהלך הדיונים על ידי אותו עו"ד, הגישו תצהיר משותף ואף סיכומיהם הוגשו במאוחד. לנוכח חוות דעת המומחה המוסכם ולפיה הפגם יסודו באריחים והנטען על ידי הנתבעת וצד ג' בכתבי הטענות אני מחייבת את צד ג' לשלם לנתבעת את הסכומים שבהם חוייבה הנתבעת כלפי התובעים בסעיף זה, לעיל.

ניתן היום ה' בסיון, תשס"ח (8 ביוני 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

שירלי רנר
, שופטת










א בית משפט שלום 10140/04 מזרחי חנה, מזרחי אריה נ' ש. כהן בע"מ מפעלי מתכת ואח' (פורסם ב-ֽ 08/06/2008)