פסקי דין על לודמילה קרמן | פסקי דין על בית אבות גן דוד

1055/01 דמ     23/01/2003




דמ 1055/01 לודמילה קרמן נ' בית אבות גן דוד




1
בתי הדין לעבודה
דמ 001055/01
בית הדין האזורי לעבודה ת"א-יפו
23/01/2003

כבוד השופטת חגית שגיא

נ.צ.: מר אמיר גוניקמן
בפני
:

לודמילה קרמן

בעניין:
התובעת
עו"ד אליהו בן הרואה

ע"י ב"כ
נ ג ד
בית אבות גן דוד
הנתבעת
עו"ד רמי משינסקי

ע"י ב"כ

פסק דין
1. הדיון בתיק זה התקיים בהעדר נציג הציבור השני אשר הוזמן ולא הופיע, ולא מסר נימוק לאי הופעתו .
כדי לא לדחות את הדיון הוחלט כי הדיון יתקיים בהעדרו.

2. התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת בה תבעה פיצויי פיטורין, פדיון חופשה ודמי הבראה.
בתביעתה טענה התובעת כי תנאי עבודתה הורעו הרעה מוחשית ולכן התפטרה מהעבודה.

3. הנתבעת הגישה כתב הגנה בו טענה כי תנאי העבודה של התובעת לא הורעו ואין היא זכאית לפיצויי פיטורים.
4. בתצהיר שהוגש מטעמה טענה התובעת כי עבדה 25 חודש, עד יום 2.10.00, ככח עזר בבית האבות שמנהלת הנתבעת.
התובעת פירטה את נסיבות התפטרותה כדלהלן:
"א. אני עבדתי במשך שנתיים וחודש במחלקת התשושים.
אני עבדתי בנקיון המחלקה, נקיון החדרים, סידור המיטות וגם עזרתי לתשושים במקלחת. לא היה צורך לעזור להם בדברים אחרים וכולם הלכו לבדם לאכול בחדר האוכל והתלבשו לבדם.

ב. כדי שהדברים יהיו מובנים, במחלקת התשושים נמצאים אנשים שיכולים לנוע באופן עצמאי או בעזרת מקל הליכה או בעזרת הליכון.

ג. בקומה השלישית התגוררו חולים סעודיים קל.

ד. אם הבית בקשה ממני לעבוד במשמרות לילה במחלקת התשושים בגלל בעיות בכוח אדם ואני הסכמתי.
העבודה במשמרת לילה במחלקת התשושים היתה לבדוק אם כולם ישנים וכיוון שהיו במחלקה כשלושה ארבעה דיירים עם טיטולים - להחליף להם את הטיטולים.

ה. המשמרת הלילית לא הסתכמה בעבודה במחלקת התשושים אלא גם במחלקה למקרים סעודים קל. שם העבודה היתה יותר קשה משום ששם כמעט כל האנשים היו עם טיטולים (35 מקרים) והיינו צריכים להחליף להם הטיטולים פעמיים בלילה, להכין בגדים נקיים (טיטולים, בגדים תחתונים וגרביים) למשמרת הבוקר. כן לבדוק לדיירים חום ולאחר שביצענו את כל העבודות האלה, היינו צריכות לנקות את חדר האוכל בקומה השלישית.
תפקיד נוסף שהיה לנו בקומה השלישית היתה לרחוץ מספר חולים (כבשעה 4:30 בבוקר) לפי רשימה שהיינו מקבלים.

ו. בתאריך 2.10.00 הייתי אמורה לעבוד משמרת לילה. בבוקר של אותו יום התקשרה אלי חברה שלי שעבדה לילה והודיעה לי כי יש תוכנית עבודה חדשה למשמרת לילה.
לפי התוכנית החדשה הייתי צריכה לעבוד גם בקומה שלישית וגם בקומה רביעית (המחלקה הסעודית).

ז. ברצוני לציין כי בקומה של המקרים הסעודיים קל היו 35 דיירים ובקומה הרביעית - מקרים סעודיים יש 40 דיירים. הצוות של משמרת הלילה הוא 3 עובדות ואחות.

ח. המקרים הסעודיים - הטיפול בהם בלילה דורש כי נהפוך אותם תוך כדי שינה משום שאינם מסוגלים לעשות זאת, החלפת הטיטולים והחלפת סדינים מספר פעמים בלילה.
בפועל על משמרת הלילה שלי הוסיפו עוד 40 דיירים - מקרים סעודיים קשה.

ט. אני רוצה לציין כי אני מוגבלת מבחינה פיזית (יש לי כליה אחת ואני סובלת מבעיות גב)".

לטענת התובעת הבהירה את מצבה לאם הבית אך זו טענה כי אין עבודה אחרת והשעתה אותה מהעבודה לשבוע כעונש על אי הופעתה לעבודה.
הנתבעת לא היתה מוכנה לאפשר לתובעת להמשיך בעבודתה על פי סידור העבודה הקודם.

5. מנהל הנתבעת מר אליעזר לוי טען בתצהירו כי הקצאת כח האדם בין המחלקות השונות הינה גמישה ביותר עקב השינויים הרבים בתפיסת המחלקות ובמצב בריאותם של הדיירים.
המצהיר טען כי התובעת עבדה במחלקת התשושים בבקרים, ברם במשמרות ערב ולילה עבדה במחלקה הסיעודית בקומה השלישית.
לדבריו, במשמרות ערב ולילה אין שיוך של כח העזר למחלקה כזו או אחרת, אלא עבודתם של העובדים מתפרסת על כלל המחלקות של בית האבות.
לטענת המצהיר, הנהלת בית האבות לא ידעה כי התובעת מוגבלת מבחינה פיזית וכי היא סובלת מבעיות גב וכליה אחת. התובעת לא ידעה את בית האבות על המגבלות הללו.
בנוסף, הופנתה התובעת ליחידה לרפואה תעסוקתית במחוז השפלה, ונבדקה ביום 13.11.00 ע"י ד"ר אלה גורדון, מומחית לרפואה תעסוקתית שקבעה באופן חד משמעי שהתובעת כשירה לעבוד ללא כל מגבלה, ומסוגלת להמשיך בעבודתה בתור מטפלת בבית האבות.
כן נטען כי תיגבור נוכחות המטפלים בקומה רביעית נעשה לתקופה מוגבלת והדבר הוסבר לעובדים.
המצהיר הסכים כי הבהיר לתובעת את מהות השינוי והודיע לה כי עליה לעבוד על פי סידור העבודה החדש, אך טען שלא היתה בכך משום הרעת תנאים, וכי התובעת כלל לא ניסתה לעבוד על פי סידור העבודה החדש.
לעניין החופשה טען המצהיר כי הגיע לתובעת פדיון חופשה בסך 1,548 ₪ והנתבעת שלחה לה שיק על סך 1,881 ₪.
לגבי דמי הבראה נטען כי אלה שולמו לתובעת במשכורתה.

6. המצהירים נחקרו על תצהיריהם.
הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

7. לאחר שעיינו בחומר הראיות ובסיכומי הצדדים אנו קובעים כדלהלן:

א. מחומר הראיות עולה כי תנאי עבודתה של התובעת הורעו הרעה מוחשית;
בנוסף למטלות הרגילות שהיה עליה לבצע נדרשה התובעת לעלות לקומה נוספת ולטפל בדיירים שהיו בה.
המצהיר מטעם הנתבעת טען, אמנם, שמדובר בשינוי לתקופה מוגבלת, אך לא ידע לציין מה משך התקופה בה אמור היה להתבצע השינוי (עמ' 5, שורות 11-10), ומתי יחזור סידור העבודה לקדמותו.
לא זו אף זו: בהמשך חקירתו הנגדית הסכים המצהיר שגם אחרי החגים המשיך הצוות להפוך את הדיירים התשושים בקומה רביעית, וההוראה שונתה מאוחר יותר, במועד בלתי ידוע.

ב. גם אם לא היתה לתובעת מיגבלה רפואית שמנעה ממנה לעבוד בעבודה הנוספת - עדיין מדובר בתוספת משמעותית של עבודה, תוספת של קומה נוספת שבה 40 דיירים שיש להפוך אותם ואף להחליף טיטול במידת הצורך.

ג. מכיוון שלטענת התובעת אשר לא נסתרה, היה עליה לטפל ב"כ -35 דיירים בקומה השלישית הרי שהשינוי הכפיל את כמות העבודה שהוטלה עליה.

ד. לפיכך אנו קובעים כי תנאי העבודה של התובעת הורעו הרעה מוחשית המזכה אותה בפיצויי פיטורים בגין התפטרותה.

ה. עקב המחלוקת שבין הצדדים לעניין ההרעה - לא מצאנו לנכון לפסוק פיצויי הלנה.

ו. התובעת הסכימה בחקירתה כי קיבלה תמורת חופשה והבראה, ולפיכך מתייתר הדיון ברכיבי תביעה אלה.

ז. אשר לסכום הפיצויים לו זכאית התובעת:
התובעת טענה כי שכרה החודשי האחרון היה בסך 3,750 ₪, אך לא צירפה כל ראיה לטענה זו.
הנתבעת בסיכומיה ערכה חישוב ממוצע של השתכרות התובעת ב-9 החודשים האחרונים לעבודתה לפי נספח ז' לתצהיר מנהל הנתבעת, והגיעה לסכום כולל של 6,152 ₪.
באין כל ראיה אחרת מהתובעת ולאחר שעיינו בנספח ז' לתצהיר הנתבעת - אין לנו אלא לקבל את תחשיבי הנתבעת למרות שהם מבוססים על תקופת עבודה חלקית בלבד.

8. לאור כל האמור הננו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים דלהלן:

א. פיצויי פיטורין בסך 6,152 ₪ בתוספת ריבית והצמדה כדין מיום 2.10.00 ועד לפרעון.
הסכום ישולם בתוך 30 יום מקבלת פסק - דין זה אחרת יישא פיצויי הלנת פיצויי פיטורין כדין החל מיום 2.10.00 ועד לתשלום.

ב. הוצאות המשפט בסך 1,000 ₪ + מ.ע.מ.

9. ניתן לבקש רשות ערעור משופט של בית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת

פסק דין
זה.

ניתן ביום ____________ בהעדר הצדדים.
ח. שגיא - שופטת, אב"ד

נ.צ. - מר אמיר גוניקמן

001055/01דמ 720 בת-שבע.ד








דמ בית דין אזורי לעבודה 1055/01 לודמילה קרמן נ' בית אבות גן דוד (פורסם ב-ֽ 23/01/2003)