Google

עבד אלהאדי מוחמד אבראהים , עלי מוחמד אבראהים , צלאח מוחמד אבראהים ואח' - סלעית האדומים מחצבה ומפעל לעיבוד אבן בע"מ

פסקי דין על עבד אלהאדי מוחמד אבראהים | פסקי דין על עלי מוחמד אבראהים | פסקי דין על צלאח מוחמד אבראהים ואח' | פסקי דין על סלעית האדומים מחצבה ומפעל לעיבוד אבן בע"מ

10263/00 א     11/06/2008




א 10263/00 עבד אלהאדי מוחמד אבראהים , עלי מוחמד אבראהים , צלאח מוחמד אבראהים ואח' נ' סלעית האדומים מחצבה ומפעל לעיבוד אבן בע"מ




בעניין:

בתי המשפט


1

בית משפט השלום ירושלים

לפני: כבוד השופטת אנה שניידר
ת"א
10263/00

בש"א 3936/02

11/06/2008

בעניין:
1. עבד אלהאדי מוחמד אבראהים

2. עלי מוחמד אבראהים
3. צלאח מוחמד אבראהים
4. מוסטפא מוחמד אבראהים
5. זהרה מוחמד אבראהים
6. נעמת מוחמד אבראהים
על ידי ב"כ עו"ד זכי כמאל
ואח'

מרח' הנביאים 4 חיפה ת.ד. 1947

7. פחרי אבראהים
8. ערף אבראהים
9. רביח אבראהים
על ידי ב"כ עו"ד שלמה לקר

מרח' הנביאים 54א' ירושלים






התובעים-המשיבים


נ ג ד


סלעית האדומים מחצבה ומפעל לעיבוד אבן בע"מ
על ידי ב"כ עו"ד אסף שפירא

מרח' בית הדפוס 20 ירושלים




הנתבעת-המבקשת

החלטה


1.
בפני
בקשה למתן רשות להתגונן במסגרת התביעה (ת.א. 10263/00), שהוגשה בסדר דין מקוצר ביום 4/7/00, לפני כמעט שמונה שנים, ועניינה סילוק ידה של הנתבעת/המבקשת (להלן – החברה) מחלקה שבבעלות התובעים, ושעליה מפעילה החברה מחצבה.

2.
הבקשה למתן רשות להתגונן הוגשה במסגרת בש"א 3936/02, כבקשה חלופית בלבד לבקשות שונות לסילוק התובענה על הסף שהוגשו על ידי החברה. הרקע וסקירת ההליכים המשפטיים השונים שהתקיימו במהלך השנים בכל הערכאות, לרבות בבית המשפט העליון, וכן ההחלטות בבקשות השונות פורטו בהחלטתי מיום 18/12/06 (להלן – ההחלטה), ואין צורך לחזור עליהם כאן.

3.
במסגרת ההחלטה, נדחו כל בקשות החברה לענין סילוק התובענה על הסף, והדיון בבקשה למתן רשות להתגונן נקבע ליום 29/1/07. על פי בקשת החברה, בעקבות חילופי מייצג מטעמה, נדחה הדיון ליום 6/3/07.

4.
בעקבות אי התייצבות החברה לדיון ביום 6/3/07 – ניתן נגדה פסק לפיו חוייבה החברה לסלק ידה מהחלקה ולהחזיר את מצב החלקה לקדמותו כפי שהיה בטרם פלישתה (להלן – פסק הדין).

5.
ביום 10/4/07 הגישה החברה בקשה לביטול

פסק דין
(בש"א 3227/07). הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 6/6/07 ופסק הדין נותר על כנו.

6.
ביום 20/8/07 הגישה החברה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין (בש"א 6126/07), בין היתר, עקב ערעור שהוגש על ידה לבית המשפט המחוזי בירושלים.

הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 17/9/07.

7.
ביום 24/1/08 ניתן

פסק דין
בערעור בבית המשפט המחוזי בירושלים (ע"א 11278/07), לפיו, בהסכמת הצדדים, הוחזר הדיון לבית משפט זה לשלב של בקשת רשות להתגונן, ולמעשה פסק הדין מיום 6/3/07 בוטל.

8.
בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי, התקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן ביום 2/4/08, ולאחר חקירתו של מר יחזקאל סורוקה, עובד החברה, הוחלט שהצדדים יסכמו בכתב.

טענות החברה

9.
החברה מבקשת ליתן לה רשות להתגונן ומעלה בסיכומיה מספר טענות הגנה.
ראשית, לטענתה בסעיפים 15-12 לסיכומים, לחברה זכות בקרקע על פי הדין הזר וסוג המקרקעין, וכן לאור ההסתמכות שנוצרה עקב הגשת התביעה הראשונה על ידי התובעים לתשלם דמי שימוש ראויים ללא דרישה לסילוק ידה של החברה.


10.
טענת הגנה שניה שמעלה החברה (ראה סעיפים 23-16 לסיכומיה) היא, שאין לסלק את ידה מכח דיני תום הלב והמניעות.
לטענתה, החברה עושה שימוש בקרקע מזה יותר מ-26 שנים ברציפות, ולפחות 19 שנים לפני הגשת התביעה לסילוק יד.
כמו-כן נטען, כי השימוש שעושה החברה בחלקה הוא בבחינת כורח קיומי ואם תחסם אפשרות הגישה למחצבה, תאלץ החברה לסגור את שעריה ולפגוע במאות המתפרנסים מפעילותה, באופן ישיר ועקיף.
עוד נטען, כי לתובעים אין כל שימוש ותכלית אחרים במקרקעין, שהם "הר קרח בלב המדבר" ועל כף המאזניים מונח מפעל חיים שלם של החברה מול אפס תועלת של התובעים מתפיסת החלקה וסילוק החברה ממנה.

בהקשר זה, יצויין כי החברה מסכימה לשלם לתובעים עבור השימוש בחלקה כמפורט בסעיף 23 לסיכומיה.

11.
טענת הגנה שלישית שמעלה החברה (בסעיפים 26-24 לסיכומיה), נוגעת לשימוש לרעה בזכות על ידי התובעים.
לטענתה, כוונתם האמיתית של התובעים היא ל"שפר עמדות" במו"מ כלכלי על ידי קבלת

פסק דין
של סילוק יד, אשר יכריח את החברה לנהל מו"מ עם התובעים על תשלום תמורת המשך זכות השימוש של החברה במקרעין תוך הסדרת חובות העבר. אם זו הכוונה האמיתית של התובעים, הרי שהיה עליהם, לטענת החברה, להגיש תביעה לתשלום דמי שימוש ולא לסילוק יד, והגשת התביעה כפי שהוגשה נעשתה בחוסר תום לב.

טענות התובעים
12.
בסיכומיהם המקיפים של התובעים מס' 1 עד 6 וכן בהשלמת הסיכומים מטעם התובעים 4, 7, 8 ו-9, מבקשים התובעים לדחות את כל טענות החברה.

לטענתם, התנהגות החברה לאורך שנים רבות וארוכות מדברת בעד עצמה. הסגת גבול מצידה ופלישתה אל תוך מקרקעי התובעים גרמה למניעה בכח ושלא כדין מבעליה החוקיים של החלקה להחזיק ולהשתמש בהם כדין וללא כל הפרעה.
עוד נטען, כי הדיונים בערכאות השונות מראים כי כל טענותיה של החברה, עליהן היא מתבססת בתיק זה, נדחו אחת לאחת ולכן אין מקום להעתר לבקשה ולהאריך בכך את הדיון בתיק העיקרי שלא לצורך.
דיון

13.
לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה למתן רשות להתגונן להידחות.
הבקשה עצמה מושתתת בעיקרה על הטענות שנטענו על ידי החברה לגבי סילוק התביעה על הסף, ונדחו בהחלטה מיום 18/12/06 וכן בפסקי הדין של בית המשפט המחוזי והעליון. גם הטענות החדשות, לכאורה, שהועלו בסיכומי החברה אין בהן ממש, ואין בהן כדי להצביע על הגנה ראויה, וזאת גם אם אתעלם מן הטענה הפרוצדורלית של התובעים (ראה סעיף 12 לסיכומיהם) לפיה מדובר בהרחבת חזית אסורה.

14.
התנהלותה של החברה לאורך כל ההליכים הקודמים, לרבות אי התייצבותה לדיון בבקשה למתן רשות להתגונן ביום 6/3/07, מלמדת על שימוש לרעה בהליכי משפט מצידה, במטרה "לדחות את הקץ" ולמנוע בכל דרך אפשרית את פינויה מהשטח. עד כה הצליחה החברה "במשימתה" למנוע את רוע הגזירה במשך תקופה לא מבוטלת, תוך הארכת ההליכים המשפטיים ואי תשלום דמי שימוש, ונראה שהגיע הזמן לעשות לדבר סוף.

15.
אשר לטענת החברה בדבר חוסר תום לב מצד התובעים – דווקא החברה היא זו שאינה נוהגת בתום לב בניסיונה להמשיך ולנהל הליך משפטי כאשר טענותיה כבר הוכרעו בהליכים קודמים בינה לבין התובעים, לרבות על ידי בית המשפט העליון.

16.
אכן נכון כי בשלב של בקשת רשות להתגונן מוטל על המבקש נטל קל יחסית להראות כי עומדת לו הגנה כלשהי ולו אף קלושה (כמפורט בסעיפים 11-7 לסיכומי החברה), בעוד שלפתחו של התובע רובצת משימת ההוכחה כי אין המדובר בהגנת בדים. דא עקא שבמקרה דנן, לאחר שטענותיה של החברה נדחו כאמור לגופן בערכאות השונות, נראה שהגנתה היא אכן הגנת בדים ולמעשה לא עומדת לה יותר כל הגנה.

סוף דבר
17.
לאור האמור, אני קובעת כדלקמן:
א.
הבקשה למתן רשות להתגונן (בש"א 3936/02) נדחית.
ב.
החברה תשלם לתובעים בשל הליך זה, תוך 30 ימים, הוצאות וכן שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.
סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן ההחלטה ועד לתשלום בפועל.

המזכירות
תשלח העתק מן ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום ח' בסיון תשס"ח (11 ביוני 2008) בהעדר הצדדים.




אנה שניידר
, שופטת









א בית משפט שלום 10263/00 עבד אלהאדי מוחמד אבראהים , עלי מוחמד אבראהים , צלאח מוחמד אבראהים ואח' נ' סלעית האדומים מחצבה ומפעל לעיבוד אבן בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/06/2008)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים