פסקי דין על מאיר פלס | פסקי דין על מודגל מתכת (99) בע"מ

1457/05 עב     20/02/2006




עב 1457/05 מאיר פלס נ' מודגל מתכת (99) בע"מ




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
עב 001457/05


בפני
:
כב' השופטת שפר ורד

נציג ציבור (עובדים) מר מלחם מחמוד
נציג ציבור (מעבידים) מר מיבר דן


20/02/2006




בעניין
:
מאיר פלס



ע"י ב"כ עו"ד

ארנה לין ואח'
המערער-התובע


נ
ג
ד



מודגל מתכת (99) בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
רן רוטמן ואח'
המשיבה-הנתבעת

פסק דין

1.
בפני
נו ערעור על החלטת כב' הרשמת יעקובס (כתוארה אז) בבש"א 1239/05 (במסגרת תיק עב 2397/04) אשר ניתנה ביום 29/03/05.

הערעור נסב על החלטת כב' הרשמת אשר בדונה בבקשה למתן צו לגילוי
מסמכים ולמתן מענה על שאלון קיבלה רק חלק מהבקשה, וחייבה את
המשיבה לגלות רק חלק (וליתר דיוק מקצת) מהמסמכים אשר התבקשו בה,
ולהשיב על מקצת השאלות שנכללו בשאלון נשוא הבקשה.

2.
למען הסדר והנוחות, נפרט בקליפת אגוז את טענותיו העיקריות של המערער
בכתב התביעה (המתוקן) שהגיש, ואת תמצית טענות המשיבה בכתב הגנתה,
שכן גדרי המחלוקת העולים מהם נחוצים לבחינת הרלבנטיות של המסמכים
שגילויים מתבקש והשאלות שמתן המענה עליהן נדרש.


להלן, אם כן, תמצית הטענות העיקריות בתביעה, הרלבנטיות לענייננו –


א.
התובע עבד בשירות הנתבעת 15 שנה כמנהל מכירות ויצוא, לשביעות
רצונה של הנתבעת, ומעולם לא נאמר לו כי קיימת בעיה כלשהי בנוגע
לתפקודו בעבודה.

ב.
ביום 26/08/04, נקרא התובע למנכ"ל הנתבעת, מר אילון בן הרצל
(להלן: "מר בן הרצל").

מר בן הרצל הודיע לו כי הוא מפוטר , מהטעם של חילוקי דעות בינו
לבין התובע, ומהטעם של צמצומים בקרב כלל עובדי הנתבעת.

ג.
הסיבה האמיתית לפיטורי התובע הייתה העובדה ששהתובע העיד
מטעם התביעה כנגד הנתבעת וכנגד מר בן הרצל במסגרת משפט
פלילי שהתקיים כנגדם וכנגד אחרים בגין עבירות על חוק ההגבלים העסקיים התשמ"ח-1988 וחוק ניירות ערך תשכ"ח -1968.

הנימוק לפיו התקיימו בין התובע לבין מר בן הרצל חילוקי דעות לא
היה נכון, שכן הם עבדו בשיתוף פעולה מזה 15 שנה מבלי שהושמעו
טענות כנגד תפקודו או יחסיו עם מר בן הרצל.

כאמור, התובע היה עובד מוערך, ולאורך השנים הנתבעת העניקה לו
לפחות 6 פעמים בונוס בגין טיב עבודתו, עד לשנת 2001 כאשר פסקה
להעניק בונוסים לכלל עובדיה, בשל הירידה בהכנסותיה.

גם בנימוק לפיו התובע פוטר בגין צמצום בשורות עובדי הנתבעת אינו
אמיתי, שכן בחודש מאי 2004 הנתבעת שכרה שרותיה של חברת יעוץ
חיצונית על מנת שתייעץ לה בנושא התיעלות, וזו המליצה על קיצוץ
של 5% בקרב עובדי הנתבעת, אלא שהמלצותיה לא כללו קיצוץ בכוח
האדם במחלקת המכירות שבניהולו של התובע.

ד.
לפיטורי התובע לא קדם שימוע, ולא ניתנה לו הזדמנות כלשהי לטעון
כנגדם.

ה.
הנסיבות בהן פוטר התובע מצדיקות מתן סעד של ביטול הפיטורים
ואכיפת יחסי העבודה.

ו.
בהסכם ההעסקה שחל במערכת היחסים שבין הצדדים נכללת תנייית
אי תחרות שיש לבטלה או לצמצמה, שכן יש בה כדי לפגוע בחופש
העיסוק של התובע והיא נוגדת את תקנת הציבור.

ז.
עקב נסיבות פיטורי התובע והתנהלות הנתבעת בקשר אליהם נגרמו
ו/או עתידים להיגרם לו נזקים רבים -

1.
התובע הינו בן 59 שנים, ויתקשה, בשל גילו, למצוא מקום
עבודה חלופי.


תניית אי התחרות שבהסכם מצמצמת עוד יותר את סיכוייו
למצוא תעסוקה בתחום בו התמחה משך 15 שנה.

2.
פיטורי התובע, באופן בו נעשו, פוגעים בזכויות היסוד שלו
לחופש העיסוק ולכבוד, ובזכותו המעין קניינית לעסוק בפועל
בעבודתו.

3.
אופן התנהלותה של הנתבעת בפיטורי התובע גרמו לו השפלה
וביזוי, ופגיעה נפשית קשה.

ח.
ככל שלא יבוטלו פיטורי התובע, יש לקבוע שאלה נעשו בחוסר תום
לב, ועל כן לחייב הנתבעת לשלם לו, בגין פיטוריו שלא כדין, פיצויים
מוגדלים בשיעור של 100% , וכן תשלום בגין 12 חודשי הסתגלות.


להלן תמצית הטענות הרלבנטיות העיקריות שבכתב ההגנה –


א.
התובע הועסק ע"י הנתבעת בהתאם לחוזה אישי ונמנה, בתוקף
תפקידו כמנהל מכירות על חברי ההנהלה שלה.

הנתבעת נקלעב לקשיים כספיים והחליטה לבצע תכנית צמצומים,
בגדרה הוחלט על פיטורי 6 עובדים בניהם התובע.

התובע פוטר בשל אותם קיצוצים , לאור החלטת הנתבעת לבטל את
תפקידו, ולאור תפקודו הלקוי בתקופת עבודתו האחרונה, שבא לידי
ביטוי שהפרת הנחיותיו של מר בו הרצל, בין היתר על דרך אי ביצוע
ההנחיה בדבר עיגון בכתב של ההסכמות בין לקוחות הנתבעת לבינה,

הימנעות מטיפול בנושא המוצרים המיוחדים, ותיקון בונוסים
ששולמו ללקוחות הנתבעת בחו"ל.

בנוסף, לא הייתה הנתבעת שבעת רצון מהעובדה שהתובע נהג להגיע
למקום העבודה מאוחר מהמקובל בקרב יתר המנהלים, בין השעות
09:30 ל - 10:00.

לטענת התובע, לפיה פוטר בשל העדות שנתן במשפט הפלילי אין כל
אחיזה במציאות, ולהחלטה בדבר פיטוריו אין כל קשר שהוא לאותה
עדות.

התובע סיים עדותו במשפט הפלילי ביום 17/03/03, ומאז ועד פיטוריו
חלפו כשנה וחצי, במהלכם נוהלו יחסי עבודה קורקטיים בינו לבין מר
בן הרצל.

ב.
לתובע הוסברו בפירוט הנימוקים שבבסיס ההחלטה לפטרו, והוא
קיבל הזדמנות להתייחס אליהם, אלא שהוא נמנע מלהגיב אליהם
באופן ענייני, ודבק בעמדתו לפיה הפיטורים נובעים רק בגין עדותו
במשפט הפלילי.

ג.
הבונוסים ששולמו לתובע כמתואר בכתב התביעה נעשו במסגרת
מדיניות רוכשי הנתבעת לתמרץ מנהלים בכירים, אולם בעוד שיתר
המנהלים קיבלו תוספות בשכרם, התובע לא קיבל כל העלאה בשכרו
מלבד תוספות יוקר.

ד.
תניית אי התחרות בהסכם ההעסקה של התובע מצומצמת ועולה
בקנה אחד עם הוראות הדין.

ה.
התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים מוגדלים וגם לא לחודשי
הסתגלות, והוא זכאי אך ורק לתשלומים הנובעים מחוזה ההעסקה
שלו.


כרקע, נציין עוד כי המערער הגיש, עוד עובר למועד הגשת התביעה, בקשה
למתן סעד זמני של עיכוב פיטוריו, ולאחר דיון במעמד הצדדים ושמיעת
עדויות בפני
מותב בראשות כב' השופט הראשי חיים סומך - נדחתה הבקשה.

3.
במסגרת הבקשה לגילוי המסמכים, נתבקש גילוי מסמכים כללי של כל
המסמכים הנוגעים לעניין שבנדון, וכן גילוי ספיציפי של המסמכים על פי
הפירוט שדלקמן –
1)
כל מסמך ו/או פרוטוקול ו/או מכתב ו/או בירור ו/או דיון ו/או התייעצות ו/או דיווח ו/או סיכום אשר נערכו ו/או הוחלפו בין הנתבעת לבין מי מטעמה בקשר לתפקודו של התובע במסגרת עבודתו בנתבעת.

2)
כל מסמך ו/או פרוטוקול ו/או מכתב ו/או בירור ו/או דיון ו/או התייעצות ו/או דיווח ו/או סיכום אשר נערכו ו/או הוחלפו בין התובע בקשר לתפקודו של התובע במסגרת עבודתו בנתבעת.
3)
כל מסמך ו/או פרוטוקול ו/או מכתב ו/או בירור ו/או דיון ו/או התייעצות ו/או דיווח ו/או סיכום הנוגעים לשיחת הפיטורים מיום 26.8.2004 שהתקיימה בין אילון בן הרצל לבין התובע.
4)
דו"ח כח אדם לתאריך 30.12.2004 ו/או דו"ח המסכם את מצבת עובדי הנתבעת לשנת 2004.
5)
דו"ח המסכם את מצבת עובדי הנתבעת נכון לסוף חודש ינואר 2005.
6)
כל מסמך ו/או פרוטוקול ו/או מכתב ו/או בירור ו/או דיון ו/או התייעצות ו/או דיווח ו/או סיכום הנוגעים להחלטה לבטל את תפקיד מנהל המכירות בנתבעת.
7)
כל מסמך ו/או פרוטוקול ו/או מכתב ו/או בירור ו/או דיון ו/או התייעצות ו/או דיווח ו/או סיכום הנוגעים להחלטה להוסיף תפקיד של מנהל שיווק בנתבעת.
8)
כל מסמך ו/או פרוטוקול ו/או מכתב ו/או בירור ו/או דיון ו/או התייעצות ו/או דיווח ו/או סיכום הנוגעים לפיטורי עובדים או סיום העסקה של עובדים מכל סיבה או בכל צורה אחרת, לאחר פיטוריו של התובע ביום 26.8.2004.
9)
כל מסמך ו/או פרוטוקול ו/או מכתב ו/או בירור ו/או דיון ו/או התייעצות ו/או דיווח ו/או סיכום המעידים על פיטורים בפועל או סיום העסקה של עובדים מכל סיבה אחרת או בכל צורה אחרת, של עובדים לאחר פיטוריו של התובע ביום 26.8.2004, כגון מכתבי פיטורים.
10)
כל מסמך ו/או פרוטוקול ו/או מכתב ו/או בירור ו/או דיון ו/או התייעצות ו/או דיווח ו/או סיכום הנוגעים למתן מענקי פרישה ו/או בונוסים ו/או יציאה לפנסיה מוקדמת ו/או הטבה כספית/כלכלית אחרת מעבר לקבוע בחוק, אשר קיבלו ו/או עתידים לקבל עובדים בכירים ו/או עובדים בדרגתו של התובע שסיימו את עבודתם בנתבעת לאחר שנת 1997 מכל סיבה שהיא.
11)
כל מסמך ו/או פרוטוקול ו/או מכתב ו/או בירור ו/או דיון ו/או התייעצות ו/או דיווח ו/או סיכום המפרטים את רשימת "החובות האבודים" של מודגל במהלך 15 השנים האחרונות.
12)
כל מסמך ו/או פרוטוקול ו/או מכתב ו/או בירור ו/או דיון ו/או התייעצות ו/או דיווח ו/או סיכום הנוגעים להפרשת כספים בשנת 2003 לצורך מתן בונוסים ללקוחות בגין רכישות מגופים (הן רכישות ממודגל והן רכישות משיא מגופים בע"מ).
13)
כל מסמך ו/או פרוטוקול ו/או מכתב ו/או בירור ו/או דיון ו/או התייעצות ו/או דיווח ו/או סיכום הנוגעים למתן בונוסים ו/או מענקים ו/או העלאות שכר למי מעובדיה הבכירים של הנתבעת ו/או עובדים בדרגתו של התובע בין 1 בינואר 1999 ועד 31 בינואר 2005.
14)
העתק הדו"ח הסופי שהוגש לנתבעת על ידי חברת לוג הנדסה וניהול בע"מ בעניין צמצומים והתייעלות בנתבעת.
15)
סיכום דו"חות נוכחות של התובע בין ינואר 1997 ועד ספטמבר 2004 בהתאם לקריאות שעון הנוכחות המגנטי.
16)
כל מסמך ו/או פרוטוקול ו/או מכתב ו/או בירור ו/או דיון ו/או התייעצות ו/או דיווח ו/או סיכום ו/או מאזן ו/או דו"ח רווח והפסד של "המוצרים המיוחדים" (כהגדרתם בסעיף 20 לכתב ההגנה) לשנת 2003.
17)
כל מסמך ו/או פרוטוקול ו/או מכתב ו/או בירור ו/או דיון ו/או התייעצות ו/או דיווח ו/או סיכום ו/או מאזן ו/או דו"ח רווח והפסד של "המוצרים המיוחדים" שמייצרת הנתבעת לשנת 2004.


השאלון שמתן המענה עליו התבקש כלל את השאלות הבאות -

1)
האם הנתבעת או מי מטעמה העלו בפני
התובע טענות בדבר פגמים שנפלו כנטען על ידי הנתבעת בתפקודו?

אם כן – נא לפרט את שם הגורם, תפקידו, ומתי נערכה פנייתו לתובע?
2)
האם נכון שאילון בן הרצל סיים/עתיד לסיים את העסקתו במודגל?
3)
מדוע, באיזה תאריך, ועל ידי מי, הוחלט על ביטול תפקיד מנהל המכירות שאותו מילא התובע?
4)
מדוע, באיזה תאריך ועל ידי מי הוחלט על הוספת תפקיד מנהל השיווק?
5)
מתי נשכר לעבודה מנהל השיווק הנוכחי בנתבעת?
6)
כמה עובדים נתקבלו לעבודה בנתבעת לאחר יום 26.8.2004, ולאילו תפקידים?
7)
כמה עובדים פוטרו, פרשו או הסתיימה העסקתם בדרך אחרת כלשהי בנתבעת לאחר יום 26.8.2004, מי הם ומה היה תפקידם?
8)
האם נכון שעובדים בכירים ו/או בדרגתו של התובע שסיימו את עבודתם בנתבעת מכל סיבה שהיא, קיבלו מענקי פרישה ו/או בונוסים ו/או אישור לפרישה לפנסיה מוקדמת ו/או הטבה כספית/כלכלית אחרת בסכומים מעבר לקבוע בחוק?

4.
בהחלטה נשוא ערעור זה חייבה כב' הרשמת בגילוי המסמכים שפורטו
בסעיפים 1 , 2 , 6 ו – 15 לעיל, ובמתן מענה לשאלות 1, 3, ו – 7 רישא
לשאלות שפורטו לעיל.

5.
להלן תמצית טענותיו הכלליות של המערער בדבר הפגמים שנפלו בהחלטת
כב' הרשמת –



א.
המסמכים שגילויים מתבקש והשאלות שהמענה עליהן מתבקש,
כולם רלבנטיים לתביעה, ויש בהם כדי לשפוך אור ולגלות את הסיבה
האמיתית לפיטורי התובע, וכדי לחשוף את העובדה שהנתבעת אינה
מבצעת הליך של התייעלות וצמצומים.

מדובר במסמכים ומידע שמצוי בחזקת הנתבעת, ואינו בשליטת
התובע, ובלעדיו יקשה עליו להוכיח טענותיו.


ב.
בהחלטת כב' הרשמת לא צויין כל נימוק בגינו החליטה להימנע
מליתן את הצו ביחס למי מבין המסמכים אותם לא נעתרה לבקשה.



6.
להלן תמצית טענותיה הכלליות המשיבה בעניינים נשוא הערעור –


א.
מדובר בהחלטה שאיננה מופרכת או נטולת סבירות, ואינה מקימה
עילה להתערב בה.

ב.
כתב הערעור לוקה באי דיוקים, ויש בו כדי להוות נסיון למקצה
שיפורים והרחבת חזית.

ג.
כל אחת מקבוצות המסמכים שנתבקשו כוללת שלל רב של מסמכים,
ובמסגרת ביצוע החלטת כב' הרשמת הועברו 180 דפים שנראה
שהמערער לא טרח לעיין בהם עובר להגשת הערעור.

ד.
יצור איתור וחשיפת שלל המסמכים המבוקשים יביא להכבדה בלתי
סבירה על הנתבעת.

ה.
הצגת המסמכים המבוקשים תביא לפגיעה בסודות המסחריים של
הנתבעת ולפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים.

ו.
השאלון שמסירתו מבוקשת יסרבל ויאריך את הדיון שלא לצורך ,
וחלק ניכר מהשאלות המבוקשות בו כבר קיבלו מענה במסגרת כתבי
הטענות וחקירתו של מר בן הרצל במעמד הדיון בבקשה למתן הסעד
הזמני.


ההכרעה

7.
ככלל מדיניות בית הדין לעבודה הוא להתיר עיון או גילוי מסמכים הנחוצים
כדי להגיע לחקר האמת, מתוך שמירה על איזון האינטרסים שבין בעלי הדין.
אולם, ביה"ד בטרם נותן הוא צו גילוי או עיון במסמכים, יזהר בזהירות
יתרה מליתן צו גורף לגילוי מסמכים שכן צו זה עלול לפגוע בפרטיותו של צד
שלישי.

על פי תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, רשאי
בית הדין, לבקשת בעל דין ליתן צו, לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור
שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות. המסמכים
שעל גילויים יצווה בית המשפט הם אלו הנוגעים לשאלות השנויות
במחלוקת בין הצדדים. גילוי המסמכים נערך על מנת לאפשר דיון הוגן
בשאלות הללו בלבד ולא באחרות. כל מסמך ייחשב כנוגע לעניינים השנויים
במחלוקת במשפט אם הוא עשוי לעזור בעקיפין או במישרין, למבקש הגילוי,
לקידום עניינו או לשם פגיעה בעמדת הצד השני (ראה: זוסמן, סדר הדין
האזרחי, מהדורה שביעית - 1995, סעיפים 344-355).


בהלכה הפסוקה, כפי שבאה לידי ביטוי בע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל
בע"מ נ' אזולאי הנרי, פ"ד מט(4)54, נקבע כי:

"גילוי מסמכים משתרע על פני כל "המסמכים הנוגעים לענין הנדון"... על צד
לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר
יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את הענין נושא התובענה... נמצא
כי הרלוונטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט.
הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על
המחלוקת בין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי.
לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא
אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין אין לגלותו... גילוי האמת הוא ערך מרכזי
בכל שיטת משפט ובכל חברה. בלעדיו אין. עם זאת, אין הוא ערך בלעדי.
לצידו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן. כבוד
האדם, חירותו, פרטיותו, וכיוצא באלה חירויות יסוד עלולות להיפגע על ידי
גילוי האמת... יש צורך לאזן בין הערכים המתנגשים... על רקע הצורך לאזן
בין אינטרסים שונים (של הפרטים בינם לבין עצמם, ובין אינטרס הפרט
לאינטרס הכלל) נוצרו במשך השנים מספר 'חסיונות'. הם מאפשרים חסיון
בפני
גילוי ראיה בהליך שיפוטי, גם אם בגילוי הראיה יהיה משום קידום
גילוי האמת, וזאת מקום שקיים ערך חברתי המצדיק זאת... חסיונות אלה
ואחרים הם לרוב 'יחסיים'. הם פרי איזון בין ערכים מתנגשים. היקפם נקבע
על-פי דרישותיו של איזון זה... אין הם מעניקים חסיון 'מוחלט' לראיה, אלא
מתנים את החסיון באיזון בין התועלת לנזק אשר יצמחו מגילוי הראיה".


כמו-כן, נקבע בפסיקה כי:
"כאשר מתבקש גילוי מסמכים פלוניים בודק ביה"ד:
1.האם המסמכים רלוונטיים לדיון המתנהל בין הצדדים.
2.האם זוהי הדרך היעילה לברור העובדות הנכונות.
3.האם יש בכך הכבדה בלתי סבירה על הצד השני.
4.כאשר מתבקש מידע הכרוך בחשיפת סודות מקצועיים או בשיקולים של
הגנה על הפרטיות - לטובת מי נוטה המאזן כאשר נשקל הנזק שנגרם
למבקש לעומת הנזק שנגרם למשיב".

אשר לאינטרסים של צדדים שלישיים ועובדים אחרים של המעסיק,
והפגיעה בפרטיותם, נפסק כי כאשר עסקינן בגילוי מסמכים המתייחס
לנתונים הנוגעים לעובדים אחרים של המעסיק, שאינם צד לדיון, ואשר
המידע לגביהם מצוי אצלו, על בית הדין לאזן בין זכותו של התובע
להוכיח את עילה או עילות התביעה, לבין זכותם של אותם עובדים אחרים
לשמירה על פרטיותם.
בדב"ע מט/3-2 פד"ע כ 377 להלן: "עניין רויך"), נפסק מפי הנשיא גולדברג:
"...תכליתו של חוק הגנת הפרטיות, לשמור על צנעת הפרט, לא נועדהלהציב מכשול בלתי עביר להוכחת עניינים מסויימים, כגון נוהג, שלא ניתן להוכיחו ללא הבאת מידע, הנוגע לאחרים. האיזון במקרה זה, בין האינטרסים השונים יכול להיות מושג על ידי מסירת מידע מהותי ללא סימנים מזהים שיפגעו בצנעת הפרט. עלינו למצוא, איפוא, את הדרך לאפשר למנכ"ל לנסות ולהוכיח את אשר ברצותו להוכיח, מבלי לפגוע בפרטיות של כל אחד מאלה שהפרטים לגביהם התבקשו" (שם, עניין רויך, בעמ' 384). ועוד לעניין הזכות להגנת הפרטיות, נפסק בעניין אלפריח (דב"ע נ"ו/ 260-3, פד"ע ל 543, 558):
"...הזכות לפרטיות הינה זכות יחסית, כמו כל זכות יסוד, ויש לאזן אותה
עם זכויות יסוד אחרות, כגון זכות הציבור לדעת וזכות העובד לשמור על
זכויותיו הקנייניות, היינו, תנאי עבודה המוגנים בחקיקה, בהסכם קיבוצי או
בחוזה אישי".
ועוד נאמר - "התכלית שביסוד הליך גילוי המסמכים הינה להבטיח גילוי רחב ככל שניתן של מסמכים הרלוונטיים לעניין השנוי במחלוקת בין הצדדים וההכרחיים לבירורה. כך יתאפשר לבעל דין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, לרבות מסמכים שאין בעל הדין שכנגד מתכוון להגיש כהוכחה במשפט. עקרון הגילוי מתייחס הן ל"מסמכים מזיקים", העלולים לפעול לרעת מבקש גילוי המסמכים, ואשר יהיה עליו להפריכם או להסבירם, והן ל"מסמכים מועילים", שתוכנם עשוי לתמוך דווקא בגרסתו של המבקש (ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ, פ"ד מט (1) 450).
"עם זאת, זכות הגילוי אינה מוחלטת. כנגדה ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שנתבקש לגלות (כגון הגנה על סודות מסחריים), ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים (רע"א 2534/02 יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ ואח', פ"ד נו (5) 193. ראו גם: דב"ע מט/3-2 מדינת ישראל- צבי רוטנברג, פד"ע כו 501; דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית ואח', פד"ע כז 255; דב"ע נז/102-3 ד"ר נבות-פינקל - ד"ר ריכטר, פד"ע לב 460).


ומן הכלל אל הפרט
8.
נפתח ונאמר כי סבורים אנו שבנסיבות מקרה זה, נוכח העובדה שבהחלטת
כב' הרשמת לא פורטו הנימוקים בגינם החליטה להעתר לבקשה ביחס
למסמכים מסויימים וביחס לאחרים לדחותה - אכן יקשה לתהות אחר
שיקול הדעת שהופעל ביחס לבחירת אותם מסמכים שניתן צו בנוגע אליהם,
ולעומת זאת הנימוקים המסוימים בגינם הוחלט להימנע ממתן הצו ביחס
לאחרים.

לפיכך, והגם שבהחלטה צויינו השיקולים הכלליים שנלקחו בחשבון לעניין
גילוי מסמכים על פי ההלכה הפסוקה, הרי שלא ניתן להתחקות אחר אורח
ישומם ביחס לכל אחד מהמסמכים (או ליתר דיוק קבוצות המסמכים)
נשוא הבקשה, ועל כן מתרחבת מידת ההתערבות שתרשה לעצמה ערכאת
הערעור , שכן מצטמצמות הסוגיות לגביהן יהא מקום לומר שערכאת
הערעור שמה שיקול דעתה תחת זה של הערכאה דלמטה.

דברים אלה יפים ביתר תוקף, בהתחשב בעובדה שמדובר בהחלטה שניתנה
ע"י רשם בית הדין האזורי בטפלו בהכנת הדיון בתביעה שהדיון בה לגופה
אינו בגדר סמכותו, כך שאין מדובר באותם מקרים אליהם התייחסה
ההלכה הפסוקה בקובעה כי ערעאת הערעור לא תמהר להתערב בשיקול
דעתה של הערכאה ד'למטה לעניין גילוי מסמכים, שכן באותם המקרים
דובר בערכאה הדיונית במובן זה שהינה הערכאה אשר דנה בתביעה,
והפעילה שיקול דעתה בנושאים דיוניים הנוגעים לבירורה, מה שאין כן
בענייננו.

9.
אשר לגילוי המסמכים הכללי שנתבקש, נראה לכאורה כי מתוך טעות לא
התייחסה אליו כב' הרשמת בהחלטתה, ומשלא הובעה כל הסתייגות ממתן
צו זה מצד הנתבעת-המשיבה, ינתן צו כמבוקש בעניין זה.

10.
אשר לבקשה לגלות
כל מסמך ו/או פרוטוקול ו/או מכתב ו/או בירור ו/או
דיון ו/או התייעצות ו/או דיווח ו/או סיכום הנוגעים לשיחת הפיטורים מיום
26.8.2004 שהתקיימה בין אילון בן הרצל לבין התובע -

אין ספק שאותה שיחת פיטורים, והמהלכים שקדמו לה, מצויה בלב ליבה
של המחלוקת העיקרית שבין הצדדים, ועל כן כל מסמך שנערך (ככל שנערך)
בנוגע אליה - רלבנטיים עד מאד לענייננו.

המשיבה, מצידה, טענה כי מהלך השיחה כבר בורר בעדויות ובמסמכים
שמצויים בתיק , ומכל מקום המסמכים אינם צריכים לבירור מהלך השיחה.
איננו מקבלים גישת המשיבה.

המסמכים המצויים בתיק הם אלה שבחרה המשיבה להגיש כדי לתמוך
בטענותיה, ואין בהם, בהכרח, כדי להוות את מלוא המסמכים הקיימים
והמתעדים את המהלכים שקדמו לאותה שיחה, ולא רק את הדברים
שהוחלפו במהלכה.

אשר על כן מוצאים אנו לנכון להורות למשיבה לגלות את המסמכים
שנתבקשו בסעיף זה.

11.
דו"ח כח אדם לתאריך 30.12.2004 ו/או דו"ח המסכם את מצבת עובדי הנתבעת לשנת 2004, וכן דו"ח המסכם את מצבת עובדי הנתבעת נכון לסוף חודש ינואר 2005 -

הנתבעת טענה כי ההחלטה בדבר פיטורי התובע היוותה חלק ממהלך התייעלות וצמצום בשורותיה.

התובע טוען כי לא היו כל צמצומים.

מדובר אם כן בפלוגתא שרלבנטית להכרעה בדבר השיקולים האמיתיים שהנחו את הנתבעת לעניין פיטורי התובע, והדו"ח המסכם את מצבת העובדים שבשירות הנתבעת ב12/04 לעומת זו שבחודש 01/05 יכול לשפוך אור על סוגיה זו.

טענת הנתבעת, לפיה הדבר עלול לפגוע בפרטיותם של העובדים שפוטרו במקומה, אולם משקלה ניטל ממנה משהביע התובע את הסכמתו לכך שהדו"ח לא יכלול שמות של עובדים אלא מחלקות בלבד.

עוד טענה הנתבעת כי מדובר בדו"ות שהפקתם תביא להכבדה ניכרת עליה.

לא ברור מדוע, בעידן המיחשוב וריכוזי הנתונים בו אנו מצויים, יכבד על הנתבעת למסור מסמך בו מפורטים מספרי העובדים במחלקות השונות בשני חודשים, או להפיקו, ככל שאיננו קיים.
לא השתכנענו כי בנסיבות המקרה ההכבדה "הטכנית", אם היא קיימת, היא משמעותית, ומצדיקה המנעות ממתן הצו. מה שהוגדר במקרה זה כ"הכבדה", אינו אלא מחיר סביר של ניהול דיון משפטי, הכרוך בהכנת מסמכים רבים והבחנה בין עיקר לטפל. (ראה, לעניין זה, דבע נב / 118 - 3 עזבון המנוח יצחק וייס ז"ל נ' הוצאת מודיעין בע"מ פד"ע כה עמ' 429).
אשר על כן יש מקום למתן צו כמבוקש בסעיף זה.

12.
אשר לבקשה לגלות כל מסמך ו/או פרוטוקול ו/או מכתב ו/או בירור ו/או
דיון ו/או התייעצות ו/או דיווח ו/או סיכום הנוגעים להחלטה להוסיף תפקיד
של מנהל שיווק בנתבעת -
יוער, כי כב' הרשמת נעתרה לבקשה ככל שנגעה לגילוי המסמכים הנוגעים
להחלטה לבטל את תפקיד מנהל המכירות בנתבעת, בעוד שנמנעה מלחייב
הנתבעת לגלות המסמכים שנגעו להחלטה הנוגעת להוספת תפקיד של מנהל
שיווק, אשר על פי טענת הנתבעת בכתב הגנתה בא לאייש ו/או לבצע את
התפקידים שנעשו ע"י מנהל המכירות.

שוב, מדובר בשאיפה (לגיטימית, לדעתנו) של התובע, להפריך את טענות
הנתבעת בדבר השיקולים הענייניים אליהם הפנתה, ככאלה ששימשו תשתית
להחלטה לפטר את התובע, באופן שיתמוך בטענתו לפיה המסקנה ההכרחית
הינה כי פוטר רק בשל עדותו במשפט הפלילי.

עסקינן, אם כן, במסמכים רלבנטיים, הנוגעים רק להחלטה להוסיף תפקיד
של מנהל השיווק, להבדיל ממסמכים הנוגעים למימושה של אותה החלטה,
דהיינו עוסקים בהתקשרות עם מי שהתקבל לתפקיד האמור, כך שאין מקום
לטענת הנתבעת לפיה גילוי המסמכים האמורים יהא בהם כדי לפגוע
בפרטיותו של אותו עובד.

יש מקום, אם כן, להורות גם על גילויים של המסמכים המבוקשים בסעיף
זה.

13.
אשר לבקשה לגלות כל מסמך ו/או פרוטוקול ו/או מכתב ו/או בירור ו/או דיון ו/או התייעצות ו/או דיווח ו/או סיכום הנוגעים לפיטורי עובדים או סיום העסקה של עובדים מכל סיבה או בכל צורה אחרת, לאחר פיטוריו של התובע ביום 26.8.2004, וכן כל מסמך ו/או פרוטוקול ו/או מכתב ו/או בירור ו/או דיון ו/או התייעצות ו/או דיווח ו/או סיכום המעידים על פיטורים בפועל או סיום העסקה של עובדים מכל סיבה אחרת או בכל צורה אחרת, של עובדים לאחר פיטוריו של התובע ביום 26.8.2004, כגון מכתבי פיטורים.


התובע טוען כי נתונים אלה דרושים לו כדי להפריך טענת הנתבעת לפיה
מצוייה היתה בהליך של צמצומים, ולהוכיח טענתו לפיה ככל שהיה מהלך
כזה - הרי שהיה "על הנייר בלבד".

בהקשר זה יפים, לכאורה, הדברים שנאמרו בסעיף 11 לעיל בנוגע למצבת כח
האדם, אלא ש
בהקשר זה אכן מדובר בנתונים שיש בהם כדי לפגוע פגיעה
כבדת משקל בפרטיותם של עובדים אחרים, פגיעה שאיננו סבורים שהיא
מוצדקת בנסיבות העניין.

זאת ועוד - מתן מענה לאחת השאלות הכלליות בשאלון, שאליה נתייחס
בהמשך, ייתר את חשיפת הפרטים השמיים שלא לצורך, ומאידך יתן תמונה
כוללת בהקשר בו עסקינן.
14.
אשר לבקשה לצוות על גילוי כל מסמך ו/או פרוטוקול ו/או מכתב ו/או בירור
ו/או דיון ו/או התייעצות ו/או דיווח ו/או סיכום הנוגעים למתן מענקי פרישה
ו/או בונוסים ו/או יציאה לפנסיה מוקדמת ו/או הטבה כספית/כלכלית
אחרת מעבר לקבוע בחוק, אשר קיבלו ו/או עתידים לקבל עובדים בכירים
ו/או עובדים בדרגתו של התובע שסיימו את עבודתם בנתבעת לאחר שנת
1997 מכל סיבה שהיא.

בהקשר זה מקבלים אנו טענת הנתבעת לפיה אין נכללת בכתב התביעה טענה
לפיה היה קיים נוהג בנתבעת להעניק לעובדים המפוטרים או הפורשים
זכויות שכאלה, והדרישה לתשלום חודשי הסתגלות ופיצויים מוגדלים
לתובע עוגנה בטענה לפיה נפל פגם בפיטוריו, ובה בלבד.

איננו מתעלמים מטענת ב"כ התובע, לפיה הודיעה לבית הדין כי בכוונתו
להוכיח קיומו של נוהג שכזה, טענה שלא שוקפה בפקוטוקול.

ברם - משלא נטענה בכתב התביעה טענה עובדתית המקימה עילה לתשלום
הכספים האמורים משום קיומו של נוהג לשלמם לעובדים אלה ואחרים
בנתבעת, ואין זכר להפניה לקיומו של נוהג שכזה, אין לחייב בהצגת מסמכים
שמטרתם להוכיח קיומו.

אין מקום, אם כן, להורות על חשיפת נתונים הנוגעים לעובדים אחרים
בהקשר, וזאת בין אם בכלל ובין אם בהתחשב בעובדה שחשיפה שכזו גם
תפגע בפרטיותם.

15.
כל מסמך ו/או פרוטוקול ו/או מכתב ו/או בירור ו/או דיון ו/או התייעצות ו/או דיווח ו/או סיכום המפרטים את רשימת "החובות האבודים" של מודגל במהלך 15 השנים האחרונות.

מסמכים אלה מבקש התובע להעביר לעיונו לצורך הפרכת טענת הנתבעת לפיה חלק מתפקודו הלקוי, בגינו פוטר, בא לידי ביטוי בפעולות גבייה לא מספקות, אשר בגינן נגרמו לה הפסדים.

הנתבעת, מצידה, ציינה כי באיתור המסמכים לתקופה כה ממושכת יש כדי להכביד עליה הכבדה בלתי סבירה, וגילויים יהא בו כדי לחשוף סודות מסחריים ומקצועיים של הנתבעת, שהנה חברה פרטית.

הנתבעת הוסיפה וציינה כי באסופת המסמכים שגילתה הנוגעת לתפקודו הלקוי של התובע, ואשר אותה צוותה לגלות בהחלטת כב' הרשמת, יש די והותר כדי להבהיר טענותיה בנוגע לליקויים בתפקודו של התובע בפעולות הגבייה.

נזכיר, כי תקנה 46(ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב 1991, קובעת כי "בהחליטו בבקשה כאמור בתקנת משנה (א) או (ב), ישקול בית הדין או הרשם, כל הצעה שתבוא מצד בעל דין למסור פרטים או להודות בעובדות או להראות או להמציא מסמכים".


בהקשר בו עסקינן, טענה הנתבעת אך זאת שהתובע לא היטיב לבצע את משימותיו במסגרת פעולות הגבייה, ולא שהיה אחראי לכל ה"חובות האבודים", בין ביחס ללקוחות בהם טיפל ובין בכלל.

בהתחשב בעובדה שאכן המצאת רשימת כל החובות האבודים לתקופה בת 15 שנה מהווה הכבדה כבדה ביותר, שיהא בה גם כדי לחשוף פרטים אודות התקשרויות עסקיות של הנתבעת, שהזכירה, בהקשר זה, ובצדק, שהינה חברה פרטית, ובעובדה שכבר המציאה אסופה של מסמכים בהקשר בו עסקינן, סבורים אנו שלא יהא זה מוצדק לחייבה בהמצאת מסמכים נוספים, באופן הגורף והרחב שדרש התובע.

16.
אשר לדרישה להמציא כל מסמך ו/או פרוטוקול ו/או מכתב ו/או בירור ו/או דיון ו/או התייעצות ו/או דיווח ו/או סיכום הנוגעים להפרשת כספים בשנת 2003 לצורך מתן בונוסים ללקוחות בגין רכישות מגופים (הן רכישות ממודגל והן רכישות משיא מגופים בע"מ).
בהקשר זה יפים הדברים שנאמרו בסעיף 15 לעיל.
גם לעניין זה מדובר בטענות בנוגעות לתפקודו הלקוי של התובע, וגם לעניין
זה עולה טענת הנתבעת לפיה יהא בדבר כדי להוות חשיפה, שלא לצורך, של
סודותיה המסחריים.
גם לעניין זה הפנתה הנתבעת למסמכים שכבר המציאה, שיש בהם כדי לתעד
את הטרוניות שהיו לה ביחס לתפקוד התבוע בהקשר בו עסקינן.

17.
כל מסמך ו/או פרוטוקול ו/או מכתב ו/או בירור ו/או דיון ו/או התייעצות ו/או דיווח ו/או סיכום הנוגעים למתן בונוסים ו/או מענקים ו/או העלאות שכר למי מעובדיה הבכירים של הנתבעת ו/או עובדים בדרגתו של התובע בין 1 בינואר 1999 ועד 31 בינואר 2005.


התובע טוען שהנתונים האמורים דרושים לו כדי להפריך את טענת הנתבעת בכתב הגנתה, לפיה הגם שהוענקו לו בונוסים - לא ניתנה לו, בניגוד למנהלים אחרים בנתבעת, העלאה בשכר.

בהתחשב בעובדה שבנתונים האמורים יש כדי להוות פגיעה בעלת משקל בפרטיותם של העובדים האחרים, ובעובדה שאין מדובר במחלוקת מהותית לצורך הכרעה בתביעה שבפני
נו , שכן אין עסקינן, למשל, בטענה בדבר הפליה אלא שטענת רקע שהובאה שכתב ההגנה של הנתבעת, שמכלול רחב שכזה של נתונים מבוקש לצורך הפרכתה, איננו מוצאים שיש הצדקה לפגיעה האמורה בעובדים האחרים.

18.
העתק הדו"ח הסופי שהוגש לנתבעת על ידי חברת לוג הנדסה וניהול בע"מ
בעניין צמצומים והתייעלות בנתבעת.

הנתבעת, בתגובתה לבקשה, הודיעה כי הדו"ח כלל המלצה בדבר ביצוע
קיצוץ של 5% בהוצאות כח האדם שלה, מבלי שכלל המלצות בדבר ביצוע
הקיצוץ.

גם התובע, למעשה , לא טען אחרת.

משכך, ומשאין חולק כי הנתבעת אכן נקלעה לקשיים, והזמינה בדיקה של
חברה חיצונית לצורך מתן המלצות בדבר התייעלות, וכי המלצותיה לא נגעו
לתובע או לתפקידו , אין מקום להורות על חשיפת הדו"ח, אשר הגם שספק
אם יש לראות בו כעונה על הגדרת "סוד מסחרי", ודאי שהוא כולל פרטים
רבים על הנתבעת, שיטות העבודה שלה, תפקודה וכד', ופגיעה של ממש
בפרטיותה, בנסיבות העניין שלא לצורך.

19.
אשר לדרישה לגלות כל מסמך ו/או פרוטוקול ו/או מכתב ו/או בירור ו/או
דיון ו/או התייעצות
ו/או דיווח ו/או סיכום ו/או מאזן ו/או דו"ח רווח
והפסד של "המוצרים המיוחדים" (כהגדרתם בסעיף 20 לכתב ההגנה) לשנת
2003 ולשנת 2004 -

גם בהקשר זה יפים הדברים שנאמרו לעניין סעיפים 11 ו - 15 לעיל.

אשר לשאלות שנכללו בשאלון -

20.
ככלל, הצדדים אינם חלוקים על העובדה שלאור הוראות תקנה 46(ב)
לתקנות, לפיה "בית הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן
לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך
כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות
במחלוקת בין בעלי-הדין", יפעיל בית הדין שיקול דעתו ויעתר בצמצום יחסי
לבקשות לחיוב צד במתן מענה על שאלונים, ויעשה שימוש בהליך ביניים זה
רק במקרים חריגים, כאשר האמצעים הדיוניים האחרים אינם מאפשרים
בירור תקין של ההליך.

ברוח האמור לעיל יש לבחון את השאלות שהפנייתן לא הורשתה ע"י כב'
הרשמת בהחלטה נשוא הערעור.

21.
אשר לשאלה האם נכון שאילון בן הרצל סיים/עתיד לסיים את העסקתו
במודגל?

טוען התובע כי שאלה זו בעלת חשיבות שכן ככל שמר בן הרצל איננו מכהן
כבר כמנכ"ל הנתבעת, אין משקל לאבדן האימון בינו לבין התובע.

אין מדובר בשאלה חריגה שאין דרך לבררה בדרך אחרת, מה גם שלא נטען
כי השיקול היחדי בפיטורי התובע היה אבדן האימון באופן אישי בינו לבין
מר בן הרצל, ועסקינן בשאלה שהתובע יוכל להפנות למי מבין עדי הנתבעת
בשלב העדויות בפני
בית הדין.

22.
אשר לשאלה מדוע, באיזה תאריך ועל ידי מי הוחלט על הוספת תפקיד מנהל
השיווק?

משהחליטה כב' הרשמת להתיר את הפנית השאלה מדוע, באיזה תאריך ועל
ידי מי הוחלט על ביטול תפקיד מנהל המכירות שבוצע ע"י התובע, יש מקום
להתיר גם את השאלה המשלימה, שהרלבנטיות שלה הוסברה כבר לעניין
גילוי המסמכים.

הוא הדין לגבי השאלה מתי נשכר לעבודה מנהל השיווק הנוכחי בנתבעת,
שאכן מהותית בנסיבות המחלוקות שבין הצדדים ואין לתובע דרך לקבל
מידע ביחס אליה אלא באופן בו עסקינן.

על כן יש לחייב הנתבעת ליתן מענה על שתי
שאלות אלה.

23.
אשר לשאלה כמה עובדים נתקבלו לעבודה בנתבעת לאחר יום 26.8.2004,
ולאילו תפקידים - סבורים אנו שמדובר בשאלה המהותית למחלוקות שבין
הצדדים, לטענת התובע לפיה פיטוריו לא נגעו לצמצומים, ונבעו אך מהסיבה
שנתן עדותו במשפט הפלילי.

אין לתובע כל דרך לקבל את המידע האמור, אלא בדרך זו, ומן מענה על
שאלה זו ייתר את הצורך בחשית פרטים ומסמכים מיותרים דוגמת אלה
שנדרשו ואליהם התייחסנו בסעיף 13 לעיל.

על כן יש לחייב הנתבעת ליתן מענה על שאלה זו.

24.
אשר לשאלה כמה עובדים פוטרו, פרשו או הסתיימה העסקתם בדרך אחרת
כלשהי בנתבעת לאחר יום 26.8.2004, מי הם ומה היה תפקידם - כב'
הרשמת חייבה במתן מענה לרישא של השאלה, ודי בכך.

אין מקום בחיוב הנתבעת במתן מענה על הסיפא של השאלה, שיש בנתונים
הנכללים בה כדי לפגוע בפרטיותם של אותם עובדים, למעלה מהנדרש.

25.
אשר לשאלה האם נכון שעובדים בכירים ו/או בדרגתו של התובע שסיימו את
עבודתם בנתבעת מכל סיבה שהיא, קיבלו מענקי פרישה ו/או בונוסים ו/או
אישור לפרישה לפנסיה מוקדמת ו/או הטבה כספית/כלכלית אחרת
בסכומים מעבר לקבוע בחוק - לעניין זה יפים הדברים שנאמרו בסעיף 14
לעיל, לפיה משאין זכר בכתב התביעה לעובדות המקימות תביעה מכח עילת
הנוהג - אין להתיר שאלות המבקשות מידע בהקשר זה.

26.
נסכם ונאמר כי בנסיבות העניין, כפי שפירטנו לעיל, מצאנו לנכון לשים
שיקול דעתנו תחת שיקול דעתה כב' הרשמת ולבחון מחדש את טיעוני
הצדדים ונימוקיהם לעניין הבקשות, וקיבלנו, כמפורט, את הערעור בחלקו.
משנתקבלו רק חלק מטענות המערער, איננו מוצאים לנכון לחייב, בשלב זה,

מי מבין הצדדים בהוצאות הצד השני, והליך הערעור ילקח בחשבון
במסגרת פסק הדין שינתן בסופו של הדיון בתביעה העיקרית.

27.
על הנתבעת להמציא לתובע ולבית הדין תצהיר גילוי מסמכים ומתן מענה על
השאלות הנוספות מבין אלה שבשאלון שהפנייתן הותרה, וזאת תוך 30 יום
מהיום שבו יקבל ב"כ עותק החלטה זו.

28.
על הצדדים לעשות מאמץ נוסף לגבש רשימת מוסכמות ופלוגתאות מוסכמת,
וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת עותק החלטה זו, ולהמציא, בתוך המועד
האמור, לבית הדין, רשימה מוסכמת או הודעה שהדבר לא עלה בידיהם.

בהמשך, תינתן החלטה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית והתיק יקבע
להוכחות הצדדים.

29.
לעיון ביום 29/03/06.


ניתנה היום כ"ב בשבט, תשס"ו (20 בפברואר 2006) בהעדר הצדדים.



______________
______________
_______________
ורד שפר - ש ו פ ט ת
נציג ציבור (עובדים)
נציג ציבור (מעבידים)







עב בית דין אזורי לעבודה 1457/05 מאיר פלס נ' מודגל מתכת (99) בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/02/2006)