פסקי דין על משה בן נר | פסקי דין על נתיב קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע"מ

6082/06 בשא     29/06/2006




בשא 6082/06 משה בן נר נ' נתיב קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע"מ




בעניין:

1



בית הדין לעבודה


בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב - יפו
בשא006082/06




בפני
כב' השופטת מיכל לויט


29/06/2006
נ.צ. מר כהן
נ.צ. מר בילוגורסקי





משה בן נר
בעניין
:

המבקש
עוה"ד ארנה לין ואורלי אבן זהב
ע"י ב"כ



נ
ג
ד



נתיב קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע"מ
בניהול מיוחד



המשיבה
עוה"ד יונתן פסד ואבי עדאקי-סלמן
ע"י ב"כ






החלטה


1.
בפני
נו בקשה למתן סעד זמני האוסר על פגיעה בקצבתו של המבקש, עד להכרעה בתביעה העיקרית שתוגש בעניינו.

2.
המבקש, גמלאי של הקרן, בן 72, פרש לפנסיה מהקרן לפני קרוב ל-7 שנים, באוגוסט 99, לאחר שמלאו לו 65 שנים.

המבקש עבד בחברת "נשר" החל מ-13.11.83 ושימש כמנהל אגף כח אדם בחברה. קודם לכן שירת בשירות הקבע בצה"ל (בדרגת תת אלוף) והחל מקבל קצבה מהצבא מחודש מאי 84.

3.
ביום 18.4.05 נעשתה אל המבקש פניה בכתב מטעם הקרן, בעניין בדיקת דרכי חישוב קצבתו.

4.
ביום 29.3.06, בעקבות שימוע שנערך למבקש, החליטה הקרן על תשלום קצבה בגובה 14,444.47 ש"ח במקום 22,528.98 ש"ח ששולמה לו עד לאותו מועד. הקרן טוענת גם להשבת סכומים ששולמו למבקש ביתר לטענתה, אולם טרם התקבלה החלטה סופית בעקבות שימוע נוסף שנערך למבקש לעניין ההשבה.
5.
המבקש, יחד עם שני מבקשים נוספים (בש"א 6084/06 ו-6083/06) פנה ביום 30.5.06 בבקשות לסעדים ארעיים וזמניים כנגד ההחלטה.

במעמד הדיון הראשוני שקויים בדחיפות ביום 31.5.06 הסכימה הקרן על תשלום קצבת חודש מאי כסדרה, וזאת מבלי לפגוע בכל טענה מטענותיה.

6.
במעמד הדיון מיום 19.6.06 הוסכם על מתן החלטה בבקשה לסעדים זמניים על יסוד כל החומר שבתיק וסיכום טיעונים קצר שהוגש בכתב מטעם הצדדים.

7.
בין לבין התבקשה מחיקת הבקשה בתיק בש"א 6084/06 ואילו לגבי בש"א 6083/06 טרם התקבלה הודעה מטעם הצדדים בדבר הליכי יישוב הסכסוך בהסדר שייתר את הצורך בהכרעה שיפוטית.

8.
נותר איפוא להכריע בעניינו של המבקש בתיק זה בלבד, לעניין הסעד הזמני.

המסגרת הנורמטיבית ויישומה במקרה זה

9.
מתן סעד זמני נתון לשיקול דעת בית המשפט והשאלה המרכזית אשר מן הראוי שתעלה בפני
בית המשפט בהפיעלו את שיקול דעתו היא, אם מתן הסעד הזמני הוא אכן כה חיוני עד שיהיה בכך כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט עוד לפני שהוכרע בתובענה.


מהותו של סעד זמני הינה לשמור ולשמר את המצב הקיים עוד לפני שהוכרע בתובענה כך שפסק הדין שינתן בסופו של דבר יהיה בר ביצוע ועל מנת שלא יווצר מצב שלא ניתן יהיה לממש את הסעד שבפסק הדין הסופי.


(ראה: ד"ר זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995, בעמ' 613; רע"א 338/88 חמיס נ' שטרן, פ"ד מג(4) 522, שם, לעניין צו עשה זמני).


על פי פסיקתו של בית המשפט העליון, שלושה תנאים נדרשים לשם מתן סעד זמני:

ראשית, על המבקש הסעד להוכיח עילת תביעה רצינית המתבססת על זכות שלכאורה קנויה לו. די בראיה לכאורה, ולא נדרש שכנוע במידה הדרושה להכרעה הסופית (יצויין כי בעניין זכות לכאורה הוסט הדגש לעבר מבחן אחר: האם הוכיח המבקש שהתביעה אינה טרדנית וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה – זוסמן, שם בעמ' 616). שנית, על בית המשפט לשאול עצמו אם קיימים שיקולים שלא להיעתר לבקשה, אם בא המבקש לבית המשפט ביושר ובניקיון כפיים, או שמא מעלים הוא עובדות חשובות מידיעת בית המשפט ובלבד לזכות בצו ושלישית, על בית המשפט לבדוק את מידת הנזק העשוי להיגרם לכל אחד מבעלי הדין, אם ינתן או לא ינתן הצו, לערוך השוואה על הנזקים זה לזה ולאזן בין אינטרס המבקש לקבל סעד זמני מיידי לבין הפגיעה האפשרית במשיב.


(ע"א 5095/93פ.א ארבן בע"מ נ' גבי א.ג.ר שותפות לבניין ופיתוח פ"ד מט(1)730).

10.
שקלנו את טענות הצדדים בשים לב לכל החומר שהובא בפני
נו.


אין כל ספק כי השאלות הטעונות הכרעה בעניינו של המבקש, הן העובדתיות (אם פעל המבקש בחוסר תום-לב ותוך שימוש לרעה במעמדו כחבר הועדה שדנה בנושא חישוב המשכורת הקובעת לפנסיה בקרן, כטענתה של הקרן) והן המשפטיות (האם חישוב הפנסיה של המבקש נעשה בניגוד להוראות תקנון הקרן; סמכותו של המנהל המיוחד להורות על הפחתת הפנסיה ועוד), הן שאלות רציניות, הטעונות ליבון והכרעה כדבעי במסגרת התביעה העיקרית.


מאידך – אין מחלוקת בין הצדדים כי היה ולא ינתן הסעד הזמני, לא יגרם למבקש נזק שאינו ניתן לכימות בכסף.


יחד עם זאת, אין גם להתעלם מכך שמדובר בתשלומי פנסיה, שאף אם הם גבוהים פי כמה מונים מהפנסיה הממוצעת המשולמת בקרן, כטענתה, ואף אם למבקש הכנסה מקצבה אותה הוא מקבל מצה"ל, הרי שעדיין מדובר בגמלה שהשתלמה למבקש הוא נסמך משך קרוב ל-7 השנים האחרונות.


עוד שקלנו את גובה הקיצוץ החודשי, שהוא בסכום משמעותו ביותר (כ-8,000 ש"ח).


מאידך – ערים אנו גם לכך שהקרן טוענת לסכומי השבה נכבדים ביותר כנגד המבקש, העומדים על כ-800,000 ש"ח.

11.
מאזן כלל האינטרסים בעניין זה, לרבות האינטרס של אלפי חברי הקרן וגמלאיה הביאנו למסקנה כי יש במקרה זה להורות על מתן סעד חלקי בלבד ולתקופה מוגבלת, באופן שהקיצוץ בגמלתו של המבקש יעמוד על מחצית מהסכום עליו הוחלט, וזאת החל מגמלת חודש יוני ועד לגמלת חודש נובמבר (ועד בכלל).


החל מגמלת חודש דצמבר ואילך – תשולם הגמלה בהתאם להחלטה נשוא הבקשה, והכל כמובן כפוף להכרעה בתביעה העיקרית שתוגש.

12.
אין כמובן במתן הצו הזמני כאמור כדי ליצור כל זכות או כל טענה אצל מי מהצדדים, ככל שלא עמדה להם במועד הגשת הבקשה. בנוסף, אין במתן הצו הזמני כאמור כדי לקבוע קביעה סופית כלשהי בתביעה, לכשתוגש.

13.
תוקפו של צו זמני זה מותנה בהגשת תביעה עיקרית עד ליום 15.7.06.

לא תוגש תביעה עיקרית עד המועד האמור – יפקע הצו הזמני, בתחולה ממועד נתינתו.

14.
עם הגשת התביעה העיקרית יורה בית הדין על סדרי הדיון בה.

15.
בשים לב לתוצאה דלעיל – אין
צו להוצאות למי מהצדדים.


ניתנה היום, ג' בתמוז, תשס"ו (29 ביוני 2006), בהעדר הצדדים.




מיכל לויט
- שופטת,

נ.צ. מר בילוגורסקי

נ.צ. מר כהן

אב"ד





קלדנית: צביה אברהם







בשא בית דין אזורי לעבודה 6082/06 משה בן נר נ' נתיב קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע"מ (פורסם ב-ֽ 29/06/2006)