פסקי דין על אורי אלביליה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

6000/05 בל     24/04/2006




בל 6000/05 אורי אלביליה נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב -יפו
בל 006000/05


בפני
:
כב' השופטת א. סלע
– סגנית שופט ראשי


24/04/2006




בעניין
:
אורי
אלביליה



ע"י ב"כ עו"ד
יצחקי דורון
המערער

נ
ג
ד


המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ עו"ד
ברק נבות
המשיב


פסק דין
1.
זהו ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 7/6/05 (להלן-הועדה).

2.
במקרה שלפנינו מדובר בערעור החוזר לדיון בפני
בית הדין בשנית וזאת לאחר שניתן

פסק דין
ע"י הרשמת ולך בבל 3978/03 (להלן-פסק הדין).

3.
משבחינתו של בית הדין את החלטת ועדת העררים מוגבלת לבחינת טעיויתיה המשפטיות בלבד, השאלה המשפטית המתעוררת במקרה שלפנינו הינה באם פעלה הועדה כמתחייב מפסק הדין לפיו הוחזר התיק לועדת העררים.

4.
לפי פסק הדין הוחזר התיק בהסכמה לועדת העררים
"על מנת שתתייחס בפירוט לדוח הועדה לנכות כללית מיום 20/2/03".

5.
עיקרי טענות ב"כ המערער הינן:

א.
הועדה התעלמה מהנחיות בית הדין, שלחה את המערער לבדיקות נוספות ולאחר אינספור דחיות, קבעה למערער 0% נכות.
ב.
הועדה התעלמה מדו"ח הועדה לנכות כללית, מהבדיקות שהיא עצמה שלחה אליהן ומהמסמכים הרפואיים בכלל.
ג.
למערער נגרמה נכות בשיעור 52% משוקלל בתאונה, כפי שפסקה הועדה שמונתה בנכות כללית.
ד.
הועדה לא בדקה את המערער כראוי, לא עיינה בכל המסמכים שהיו בפני
ה ופסקה בניגוד מוחלט לועדה אחרת של אותו משיב אליה היתה צריכה להתייחס בפרוטרוט.

ה.
יש להחזיר את התיק לועדה בהרכב אחר.
ו.
לענין הפסיכיאטריה – ועדת נכות כללית קבעה למערער 20% בגין הפרעה דכאונית החל מיום התאונה ואילו הועדה לעררים קבעה שלא נותרה לו נכות פסיכיאטרית – היה על הועדה להתייחס לועדת נכות כללית ולהסביר את השוני בקביעות.

6.
מנגד טען ב"כ המשיב כי –


א.
עניינו של המערער הובא בפני
הרכב מלא ונכון.

ב.
בפני
הועדה עמד פסק הדין והועדה פעלה בהתאם להוראותיו והנחיותיו.
ג.
המערער נשלח לבדיקת שמיעה בעקבות החלטת הועדה מיום 8/3/05 וזאת לאחר שעיינה בדוח הנכות הכללית כאמור בעמוד 2 לפרוטוקול הועדה מתאריך זה ולאחר עיון בבדיקת השמיעה מיום 4/11/02 ובדיקה מ- 7/04 שנראתה לועדה אמינה ביותר.
ד.
בכדי למנוע ספק, כדברי הועדה, ביקשה היא להפנות את המערער לבדיקת שמיעה שלישית.
ה.
המערער נבדק ותוצאות הבדיקה הובאו בפני
הועדה שקבעה שבבדיקת השמיעה מיום 8/7/04 נראה ליקוי שמיעה שדומה לבדיקת השמיעה מיום 21/4/02.
ו.
הועדה קבעה החלטתה בהתאם לממצאים.
ז.
הועדה דנה בהרחבה בפרוטוקול ועדת הנכות הכללית, התייחסה למכלול בדיקות השמיעה ונימקה החלטותיה.
ח.
באשר למצבו הנפשי של המערער – קיים דיון מעמיק בועדה מיום 8/3/05 וגם כאן מילאה הועדה אחר פסק הדין.

7.
ביום 8/3/05 התכנסה הועדה, בעקבות פסק הדין. בתלונותיו התייחס המערער לבעיית השמיעה בלבד.

בראשית בדיקתה עיינה הועדה בבדיקת שמיעה מ- 8/7/04 וציינה שהממצאים יכולים להתאים לליקוי כתוצאה מחשיפה לרעש אך באותה מידה גם לפגיעה בתאונה.

בהמשך ציינה הועדה שעיינה בדו"ח נכות כללית מ- 27/2/03 לפיו הוכרה למערער נכות בגובה 25% בגין ליקוי השמיעה וזאת לפי בדיקת שמיעה מ- 4/11/02. הועדה הוסיפה שמכאן ההבדל באחוזי הנכות שבין שתי הועדות, וציינה שבדיקת השמיעה מ- 7/04 נראית לה אמינה יותר.

בסיום ציינה הועדה שעל מנת למנוע ספק מתבקש המערער לעבור בדיקת שמיעה שלישית במכון אודיולוגי בבית חולים.

8.
בהתייחס לנכויות האורטופדיות מבהירה הועדה שהנכויות האורטופדיות שהוענקו בועדת נכות כללית קיימים משנת 2000 ואינם קשורים לתאונה הנדונה.

בהתייחס למצבו הנפשי ציינה הועדה שהאחוזים שקיבל הם על מצבו הנפשי הכללי ומוסיפה שבפרוטוקול הועדה הבהירה שעוד טרם התאונה סבל מהפרעות בשטח הנפשי וטופל בכך
וכן ציינה קיומה של קונסטלציה מיוחדת משפחתית – בנו יושב בכלא על רצח. לסיכום קבעה הועדה שכל התופעות האלה לאור בדיקת הועדה אינן קשורות לתאונה הנדונה ועל כן נקבע שלא קיימת נכות מבחינה נפשית הקשורה לתאונה.

9.
ביום 7/6/05 התכנסה הועדה בשנית, לאחר קבלת בדיקת השמיעה אותה נתבקש המערער לבצע. לאחר שעיינה בבדיקה החדשה מיום 7/4/05 קבעה הועדה שנראית בה הרעה בשמיעה לעומת בדיקה מ- 21/4/02 ומשהתאונה היתה ב- 8/01 – ההחמרה בשמיעה הנראית בבדיקה האחרונה שבוצעה זמן כה רב אחרי התאונה אינה קשורה יותר לתאונה הנדונה. עוד הוסיפה הועדה שבבדיקה זו נמצאו תגובות לא עקביות ונמצאו אי התאמות כך שלא ניתן להשתמש בה.

10.
משהתייחסה הועדה בפירוט לדוח ועדת נכות כללית והסבירה מדוע הנכויות אינן קשורות בתאונה תוך התייחסות פרטנית לכל אחת מהנכויות – הנפשית, הנוירולוגית, האורטופדית ובעיית השמיעה הרי שפעלה היא בהתאם לפסק הדין.

11.
על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנה – 1995 החלטה של ועדה רפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד לפני בית דין אזורי לעבודה.

12.
משבחינתו של ביה"ד את החלטת הועדה מוגבלת לבחינת טעויותיה המשפטיות בלבד ומשבמקרה דנן עיון בדו"ח הועדה מעלה שהיא פעלה כמתחייב מפסק הדין לרבות התיחסות מפורטת לכל אחת מהנכויות שנקבעו בועדה לנכות כללית תוך מתן החלטה מנומקת, הרי שאין טעות משפטית ודין הערעור להדחות.

13.
התוצאה, איפוא, שהערעור נדחה.

14.
אין צו להוצאות.

15.
הצדדים זכאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא ביה"ד הארצי לעבודה או לסגנו או שופט של ביה"ד הארצי שנתמנה לכך ע"י הנשיא בתוך 30 יום מהיום בו יומצא פסה"ד לצדדים.

פסק הדין יישלח לצדדים בדואר.

ניתן היום כ"ו בניסן, תשס"ו (24 באפריל 2006) בהעדר הצדדים.

א. סלע
, שופטת
סגנית שופט ראשי
קלדנית:איילת






בל בית דין אזורי לעבודה 6000/05 אורי אלביליה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 24/04/2006)