פסקי דין על קדוש דוד | פסקי דין על קדוש ויקי רבקה | פסקי דין על בנק הפועלים | פסקי דין על בנק המזרחי טפחות | פסקי דין על עו"ד רינה כהן חמו ואח' |

2714/06 בשא     12/06/2008




בשא 2714/06 קדוש דוד, קדוש ויקי רבקה נ' בנק הפועלים בע"מ, בנק המזרחי טפחות בע"מ, עו"ד רינה כהן חמו ואח'




בעניין:


בתי המשפט

1


בבית המשפט המחוזי בירושלים
בש"א 2714/06

בתיק עיקרי: ת.א. 8240/06
לפני:
כבוד השופט אהרן פרקש


12/06/2008




בעניין:
1. קדוש דוד

2. קדוש ויקי רבקה
ע"י ב"כ עו"ד שלמה אביטן ואח'





המבקשים-הנתבעים

נ
ג
ד



1. בנק הפועלים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יואב לוי ואח'

2. בנק המזרחי טפחות בע"מ
ע"י ב"כ וקסלר ברגמן ושות', עורכי דין

3. עו"ד רינה כהן חמו
4. איילון חברה לביטוח בע"מ
שניהם ע"י ב"כ עו"ד א' מזור ואח'

המשיב-התובע





המשיבים-הנתבעים


החלטה

לפניי בקשת המבקשים-הנתבעים לדחיית התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית ומקומית, ובשל קיומו של הליך תלוי ועומד, ולחלופין להעברתהּ לבית המשפט המוסמך.

התובענה
1.
ביום 6.6.06 הגיש המשיב 1- בנק הפועלים בע"מ
(להלן: "בנק הפועלים") תביעה נגד המבקשים ונגד המשיבים 2-4.

2.
על פי כתב התביעה, רכשו המבקשים דירה בבאר-שבע בפרויקט שנבנה על ידי קבלן. לצורך מימון רכישת הדירה נטלו המבקשים הלוואה מבנק הפועלים, ולהבטחת פירעונהּ התחייבו לרשום משכנתא לטובת בנק הפועלים על זכויותיהם בדירה. על פי הנטען, סכום ההלוואה הועבר לקבלן בהמחאות שנערכו על ידי בנק הפועלים לפקודת הקבלן על פי פרטים ומספר חשבון שמסרו המבקשים. לימים התברר, כי סכום ההלוואה לא הופקד בחשבון הליווי של הפרויקט בבנק המזרחי טפחות בע"מ
(המשיב 2, להלן: "בנק המזרחי"), אלא בחשבון אחר של קבלן הפרויקט שמתנהל בבנק המזרחי.

3.
המבקשים חדלו לשלם את החזרי ההלוואה ולא רשמו משכנתא על הדירה. לטענת בנק הפועלים, הטעו אותו המבקשים כשיצרו מצג שגוי לגבי מספר חשבון הליווי של הפרויקט בבנק המזרחי, ולא עמדו בהתחייבויותיהם על פי הסכם ההלוואה. מכאן התביעה, במסגרתהּ עותר בנק הפועלים לחייב את המבקשים ברישום המשכנתא ובתשלום מלוא חובם.

4.
התביעה הוגשה גם נגד בנק המזרחי בעילות שונות וכן נגד עו"ד רינה כהן-חמו (המשיבה 3), אשר נתנה שירותים משפטיים לקבלן בקשר עם הפרויקט ובין היתר ערכה את חוזי הרכישה ואת המסמכים הנלווים להם, ונגד מבטחתהּ – איילון חברה לביטוח בע"מ (המשיבה 4).

הבקשה והנימוקים לה
5.
בבקשה שלפניי עותרים המבקשים לדחיית התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית. לטענת המבקשים, מכלול הסעדים המבוקשים בתביעה נוגעים לדירה שרכשו המבקשים, היינו עניינם במקרקעין. זכויותיהם של המבקשים בדירה טרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין והן רשומות אך ורק בספרי מינהל מקרקעי ישראל. על כן, כך נטען, זכויותיהם של המבקשים אינן זכויות קנייניות אלא זכויות חוזיות-אובליגטוריות, ועל פי שוויין (שאינו עולה על 2,500,000 ₪) דינן להידון בבית משפט השלום, ולא בבית המשפט המחוזי.

6.
עוד טוענים המבקשים, כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית. על פי הנטען, כיוון שהמדובר בתובענה שאינה כולה במקרקעין, חלים המבחנים הקבועים בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") ובין היתר, מקום מגוריו או עסקו של הנתבע (באר-שבע), ומקום יצירת ההתחייבות (הסכם הרכישה של הדירה), בשילוב עם הוראת תקנה 3(א1) לתקנות, משום שלבנק הפועלים מספר סניפים, שאחד מהם מצוי בבאר-שבע.

7.
המבקשים מוסיפים וטוענים, כי יש לדחות את התובענה גם בשל קיומו של הליך תלוי ועומד – תובענה כספית שהגישו המבקשים נגד בנק הפועלים בבית משפט השלום בבאר-שבע (ת.א. 3586/05), במסגרתה ניתן צו מניעה זמני האוסר על בנק הפועלים לדרוש מימוש ההלוואה, או לפעול בהליכי הוצאה לפועל למימושה, או לדרוש פינוי המבקשים מן הדירה. לטענת המבקשים, הסעדים המבוקשים בתובענה שלפניי סותרים את צו המניעה האמור ולפיכך לא ניתן לדון בה כל עוד צו המניעה תקף. עוד נטען, כי התובענה דנן הינה, למעשה, תביעה שכנגד לתביעת המבקשים הנדונה בבית משפט השלום בבאר-שבע.

8.
בקשתם החלופית של המבקשים הינה להורות על העברת הדיון לבית משפט השלום בבאר-שבע ואיחודו עם התובענה שנדונה שם.

תשובת בנק הפועלים
9.
בנק הפועלים מתנגד לבקשה.
לעניין הסמכות העניינית משיב ב"כ בנק הפועלים, כי כיוון שבין יתר הסעדים המבוקשים בתובענה, מבוקש גם סעד של אכיפת התחייבות במקרקעין וסעד הצהרתי לגבי משכנתא במקרקעין, המדובר בתביעה במקרקעין, שאינה בדבר חזקה או שימוש,
ולפיכך הסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט המחוזי. כן נטען, כי העובדה שהמקרקעין אינם רשומים בלשכת רישום המקרקעין אלא בפנקסי מינהל מקרקעי ישראל, אינה רלבנטית לשאלת הסמכות העניינית ויש לבחון את שאלת הסמכות על פי מבחן מהותי. כיוון שמתבקש, בין היתר, סעד של אכיפת התחייבות במקרקעין – רישום המשכנתא לטובת בנק הפועלים – המדובר בתביעה במקרקעין, שדינה להידון בבית המשפט המחוזי. כמו כן, כיוון שבנק הפועלים תוקף בתביעתו את השעבוד הרובץ על הדירה לטובת בנק המזרחי, מדובר בתביעה שהסמכות לדון בה על פי פקודת החברות היא לבית המשפט המחוזי.

10.
לעניין הסמכות המקומית משיב ב"כ בנק הפועלים, כי די בכך שמקום עסקיהם של בנק המזרחי ואיילון חברה לביטוח הינו בירושלים, כדי להקנות סמכות מקומית לבית משפט זה. ב"כ בנק הפועלים לא הגיב בתשובתו לבקשה לדחיית התביעה מחמת קיומו של הליך תלוי ועומד.

11.
יצויין, כי יתר המשיבים לא הגישו תשובתם לבקשה.

דיון והכרעה
סמכות עניינית
12.
המבחן הכללי לקביעת הסמכות העניינית בתחום האזרחי הינו מבחן הסעד אותו מבקש התובע בכתב הטענות אותו הגיש עם פתיחתו של ההליך (ע"א 27/77 טובי נ' רפאלי, פ"ד לא(3) 561 (1977)), למעט עניינים לגביהם נקבע בחוק הסדר שונה.
על פי סעיף 40(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), "בית משפט מחוזי ידון באלה... כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום". סעיף 51(א)(3) לחוק זה קובע כי – "בית משפט שלום ידון באלה... תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שעניינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין" (ההדגשה שלי – א.פ.).

13.
במקרה דנן, נתבקשו מספר סעדים בכתב התביעה (ראה סעיפים 102-103 לכתב התביעה), חלקם סעדים כספיים (חיוב הנתבעים בסכום ההלוואה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית פיגורים); חלקם סעדים הצהרתיים (הצהרה כי השעבוד של בנק המזרחי אינו חל על הדירה); וחלקם סעדים שעניינם רישום הדירה והמשכנתא בלשכת רישום המקרקעין ובמינהל מקרקעי ישראל.
הסעד הכספי לבדו, מצוי בתחום סמכותו של בית משפט שלום, משום שהינו נופל מסך של 2,500,000 ₪. עם זאת, הסעדים ההצהרתיים והרישומיים מצוי בתחום סמכותו של בית משפט מחוזי, בין משום שמבוקש להצהיר כי השעבוד לטובת בנק המזרחי אינו חל על הדירה וכן מבוקש להסירו או להחריגו, ובין משום שמבוקש להורות על רישום הדירה והמשכנתא בין היתר במרשם המקרקעין, דהיינו מדובר בתביעה לאכיפת הסכם במקרקעין שהינה בגדר "תביעות אחרות הנוגעות למקרקעין", כמשמעותו בחוק בתי המשפט. למעשה, מדובר בתביעה לאכיפת הסכם במקרקעין, סעד הטומן בחובו שינוי הרישום בפנקסי המקרקעין. זאת במובחן מתביעה לביטול הסכם במקרקעין אשר הסמכות לדון בה תיקבע על פי שווי הסעד המבוקש כל עוד לא נרשמו הזכויות בספרי המקרקעין. לחידוד ההבחנה ראה פסק דינו של כב' השופט צ' זילברטל בת"א (י-ם) 6196/04 מנייר נ' פארג' (לא פורסם, 14.3.05), והאסמכתאות שם וכן ה"פ (י-ם) 5399/06 אלמז נ' דלק - חברת הדלק הישראלית בע"מ (לא פורסם, 26.6.07).

14.
מצינו, איפוא, כי כתב התביעה כולל סעד אחד שבסמכותו של בית משפט שלום, וסעדים אחרים שבסמכותו של בית משפט מחוזי. ככלל, כאשר כתב התביעה כולל מספר סעדים, וכאשר אין הסעדים כולם מצויים בסמכותו של בית משפט אחד, "אין מנוס מניהול כמה הליכים בהתאם לסמכויות שלפי הסעדים" (ע"א 29/58 לוי נ' עקריש, פ"ד יב 1457; ראה גם ע"א 2846/03 אלדרמן, עו"ד נ' ארליך, פ"ד נט(3) 529, 535 (2004) מפי כב' השופט א' גרוניס). לעיתים התגברו בתי המשפט על הצורך בפיצול הדיון וניהול מספר הליכים בבתי משפט שונים באמצעות הכלל כי הטפל נגרר אחר העיקר, לפיו בית המשפט המוסמך ליתן את הסעד העיקרי ידון גם בסעד הטפל (ע"א 2846/03 הנ"ל, שם; ע"א 145/58 קלקודה נ' "אגד" (א.ש.ד.) בע"מ, פ"ד יג 26; רע"א 3189/06 וולפינגר נ' ראובני (טרם פורסם, 20.8.2006, בפסקה ו', מפי כב' השופט א' רובינשטיין). בענייננו, לא ניתן לסווג את הסעד הכספי הכלול בכתב התביעה כסעד משני, אשר ניתן לכרוך אותו בבירור הזכות לקבלת הסעדים המצויים בסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי, ואין מנוס מפיצול הדיון, כך שהסעד הכספי ידון בבית משפט שלום ויתר הסעדים ידונו בבית המשפט המחוזי. כפי שנאמר בע"א 2618/03 פי.או.אס. (רסטורנט סוליושנס) בע"מ נ' ליפקונסקי, פ"ד נט(3) 497 , בעמ' 522 (2004) (מפי כב' השופטת מ' נאור):

"...יש לשאוף לריכוז הדיון, אך רק עד קו תיחום הסמכויות שקבע המחוקק. רעיון זה עובר כחוט השני בדיני איחוד ופיצול בסדר דין אזרחי ובדיני מעשה-בית-דין... ריכוז הדיון אינו חזות הכול. הוא תופס מקום נכבד לצד אינטרסים אחרים. לעתים המחוקק מוסיף לסמכותה של ערכאה זו או אחרת כדי לרכז את הדיון (ראו ע"א 683/80 כהן נ' קולומבוס ואח'
, פ"ד לז(4) 16; ראו גם חוק בתי המשפט (תיקון מס' 36), התשס"ד-2003, אשר נחקק בעקבות רע"א 7589/98 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' שורץ, פ"ד נג(1) 670). לעתים המחוקק מבכר שיקולים אחרים".

סמכות מקומית
15.
הסעדים שנותרו לאחר מחיקת הסעד הכספי הם סעדים שעניינם "תובענה שבמקרקעין", שעל פי תקנה 4 לתקנות "תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו הם מצויים", ואין תחולה בענייננו לתקנה 3 לתקנות, כטענת המבקשים. כיוון שהמדובר בדירה הנמצאת בבאר-שבע, הסמכות המקומית לדון בתובענה מסורה לבית משפט בבאר-שבע. יוזכר, כי בין היתר מבוקש רישום הדירה והמשכנתא בפנקסי המקרקעין, אשר ייעשה בלשכת רישום המקרקעין בבאר-שבע.

התוצאה
16.
כאמור לעיל, יש לפצל הדיון בין הסעד הכספי ויתר הסעדים. בשל המגבלה הקבועה בסעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט ("בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד"), לא ניתן להעביר הדיון בתובענה כמות שהיא לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. על כן, אין מנוס ממחיקת הסעד הכספי מכתב התביעה (ראה והשווה: בש"א (י-ם) 8027/07 (ת.א. 9566/07) קראוס נ' ריקנר (לא פורסם, 3.2.08, מפי חברתי, כב' השופטת א' אפעל-גבאי).
17.
התוצאה היא, כי הנני מוחק את הסעד הכספי המבוקש בתובענה, והתיק יועבר לדיון לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בסעדים הנותרים.
לאור התוצאה אליה הגעתי, אינני רואה צורך לדון בטענה בדבר קיומו של הליך תלוי ועומד.

18.
בנק הפועלים יישא בשכ"ט ב"כ המבקשים בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

19.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים ותעביר התיק לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.


ניתנה היום, ט' בסיון תשס"ח (12 ביוני 2008), בהעדר הצדדים.


אהרן פרקש
, שופט









בשא בית משפט מחוזי 2714/06 קדוש דוד, קדוש ויקי רבקה נ' בנק הפועלים בע"מ, בנק המזרחי טפחות בע"מ, עו"ד רינה כהן חמו ואח' (פורסם ב-ֽ 12/06/2008)