פסקי דין על אגבאריה מוחמד חוסיין | פסקי דין על יונס האני מוחמד

2877/05 א     14/05/2008




א 2877/05 אגבאריה מוחמד חוסיין נ' יונס האני מוחמד




בעניין:

22



בתי המשפט


בית משפט השלום חיפה
א
002877/05


בפני
:
כב' השופט דניאל פיש
תאריך:
14/05/2008



בעניין
:
אגבאריה מוחמד חוסיין
ת.ז. 56983772



ע"י ב"כ עו"ד
אגבאריה מייסרה
התובע




נ ג ד


יונס האני מוחמד
ת.ז. 053731188



ע"י ב"כ עו"ד
אלנג'יב אחמד
הנתבע

פסק דין

1.
התובע הגיש נגד הנתבע תובענה כספית על סך 658,000 ₪.

גירסאות הצדדים

2.
התובע טוען כי הנתבע הוא איש עסקים בעל תואר שלישי בכימיה ומנהל עסק למכירת דברי מזון במספר חנויות. בזמנים הרלוונטים לתביעה ניהל הנתבע חנות למכירת מזון הנקראת "חנות אל בראכה" באום אל פחם. ב- 1998, פנה אליו הנתבע כאשר התובע היה לקוח של החנות, והציע לו להשקיע כספים בחנות בהשקעה חד-פעמית שתניב פירות חודשיים של רווחים בלבד. בין הצדדים נחתם הסכם, "הסכם ריווחיות", ביום 13.9.98. על פי ההסכם הופקד בידי הנתבע סך של 160,000 ₪ כנגד התחייבות של הנתבע לשלם לתובע רווח חודשי בגין ההשקעה בסך 4,800 ₪ המהווים 3% רווחים על הסכום, החל מ- 15.10.98 ובכל 15 לחודש שלאחריו.

3.
עוד הוסכם בין הצדדים כי התובע זכאי לקבל מן הנתבע את אותו סכום ללא קשר להפסד כלשהו, אם יהיה, ומבלי לפגוע בסכום ההשקעה. התובע אישר כי קיבל את הסכומים החודשיים עד לתאריך 15.10.99 ובסך הכל 57,600 ₪, אולם מאותו מועד הפסיק הנתבע לשלם לו וסכום ההשקעה הראשונית נותר בידי הנתבע.

4.
על פי הטענה, נותר חייב לו הנתבע סך של 302,400 ₪ (4,800 ₪
x
63 חודשים) עד לחודש דצמבר 2004. בנוסף טען התובע, שהוא זכאי להחזר השקעתו על סך 160,000 ש"ח. סך כל החוב מגיע ל- 462,400 ₪.

5.
נטען עוד כי התובע השקיע סכום נוסף של 44,000$ כנגד התחייבות מצד הנתבע לשלם לו רווחים בשיעור של 80% מרווחי סכום ההשקעה, בשינויים המתחייבים, על פי הסכם מיום 1.11.99. בהסכם השני אמור להיות התובע שותף ברווחים או בהפסדים בחנות "אל מובראק אל בראכה" על פי סכום ההשקעה כאשר סכום ההשקעה עצמו מוגן בפני
הפסדים.

6.
בהסכם נקבע כי הוא יחודש מידי שנה אם לא יבוטל חודש לפני תום אותה שנה. עבור השנה הראשונה קיבל התובע סכום של 46,368 ₪. החל ממועד האמור לא דווח לו על רווחים בסוף כל שנה על אף ששב ודרש את הדיווח. אחרי מועד ההתחשבנות ביום 21.3.01 קיבל
התובע סכומים שונים על פי שיקול דעתו של הנתבע באופן שרירותי וערטילאי.

7.
ביום 6.11.04 נערכה התחשבנות בין הצדדים במשרד רואה חשבון של הנתבע באום אל פחם ופורטו הסכומים שקיבל במהלך 2001 – 2003 עד לסגירת החנות "אל בראכה". בשלהי שנת 2003 נסגרה החנות ונפתחה בכפר ערערה מבלי שהתובע קיבל הודעה על כך. נטען כי הנתבע הפר את ההסכם השני הפרה יסודית ולכן התובע טען שהוא זכאי לביטול ההסכם והשבת סכום ההשקעה על סך 44,000$. סכום זה שווה ערך ל- 196,000 ש"ח נכון ליום הגשת התצהיר.

גירסת הנתבע

8.
הנתבע טען כי שימש בתקופה הרלוונטית כעוגן בחברת "אלמובראק בע"מ", כאשר חברת "אלבראכה" הייתה חברת בת של אותה חברה. הוא טען כי תמיד פעל כאורגן של חברת "אלמובראק" וניהל סופרמרקט לדברי מזון בשמה. לטענתו, ההסכם מיום 1.11.99 נכרת בין חברת אלמובראק לבין התובע כאשר הסכם זה בא במקום ההסכם הזמני מיום 13.9.98. לדבריו, תחילת הקשר נוצרה באוגוסט 98 כאשר התובע פנה אליו ואמר שהוא מעוניין להשקיע סכום כסף, אך אינו מעוניין להשקיעו בבנק, שכן אסור על פי הדת האיסלמית לקבל ריבית כהכנסה. התובע היה מעוניין בהשקעה המותרת על פי הדת האיסלמית. בהתאם לכך, הסכימו הצדדים להשקעה של 160,000 ₪ על פי הסכם שנחתם ב- 13.9.98. הוסכם ביניהם שיפנו לגורמים במכללה "אל שרייה" ללימודי הדת האיסלמית לבקש עמדתם וייעוץ בענין ההסכם על מנת להבטיח כי העיסקה תהיה מותרת על פי הדת. מהמכללה נמסר בצורה חד משמעית כי ההסכם הזמני מיום 13.9.98 אינו מקובל על פי הדת האיסלמית, שכן לקבל תשואה של 3% לחודש ללא קשר לריווחיות הינה עסקת ריבית אסורה.
על כן, התובע והנתבע ביקשו דוגמא לנוסח הסכם כשר ונחתם הסכם חדש, אותו הסכם מיום 1.11.99. נטען כי הסכם השני בא במקום ההסכם הקודם. נטען עוד כי הצדדים הסכימו שיקבלו חוות דעת מאנשי דת בסעודיה כאשר באותה שנה נסע הנתבע למכה לקיום מצוות "על עומרה". לאחר ששב מסעודיה ווידא כי נוסח ההסכם מהמכללה מקובל באיסלם אז נחתם ההסכם בשנת 1999.

9.
לטענת הנתבע, שילם לתובע את כל סכומי הכסף עד חתימת ההסכם החדש. בנוסף הוא טען כי ההסכם הראשון הזמני שהצדדים ידעו שהוא טעון בירור אינו סופי, וצויין שהוא משמש אורגן של חברת אלבארכה. לפי ההסכם הראשון קיבל הנתבע 160,000 ₪ מהתובע. נטען כי שילם את כל מה שמגיע לתובע על פי ההסכם הראשון ויותר מכך. לטענתו, ה- 44,000 $ נשוא ההסכם המאוחר מיום 1.11.99 הינם אותם 160,000 ₪ המוזכרים בהסכם הזמני. החל משנת 2001 היו לחברת אל בארכה הפסדים ולכן לא הגיעו לתובע סכומים כלשהם על פי ההסכם. נטען כי את כל ההתחשבנות יש לעשות על סמך ההסכם מיום 1.11.99.

10.
התובע טען כי את ההתחשבנות יש לעשות לפי ההסכם המאוחר ובין היתר חלקו של התובע ברווחי חברת
"אלבראכה" שהינם 11% משום שעל פי המוסכם שווי החברה נאמד בסך של 400,000$ כאשר השקעתו של התובע היא 11% מכך מתוך רווחים 11%, 80% יהיו של התובע. נטען כי תשלומי היתר ששולמו לתובע לא מגיעים לו וסוכם כי הם יעברו מקרן הכסף המושקע על פי החוזה מ- 99. נטען כי ההתחשבנות האחרונה בין הצדדים הייתה ב- 6.11.04 במסעדו של רואה חשבון אחמד סעדה באום אל פחם. בישיבה זו היה ברור שהתובע קיבל כספים ביתר.

11.
נמסר תצהיר נוסף על ידי רואה חשבון אחמד סעדה שהגיש דוחו"ת רווח והפסד בין השנים 1999 ל- 2002 והוסיף כי על פי ההתחשבנות שנערכה ביום 6.11.94 במשרדו הם חתמו עליה בפני
ו אישרו סכומי המשיכות על סך 190,654 ש"ח.




ממצאים ודיון


12.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים נראה לי כי יש לקבל את עמדת הנתבע. עמדתו תואמת את פעולות רבות שנעשו על ידי הצדדים כאשר שוכנעתי כי היו מעוניינים להתאים את פעילותם העיסקית, או לפחות לנסות להתאימה, לחוות הדעת שקיבלו מאנשי דת. אשר על כן, הנני מקבל את טענת הנתבע כי ההסכם השני החליף את ההסכם הראשון. בתביעתו מנסה התובע להתכחש לכוונה המקורית ולתבוע על פי מערכת הסכמית עצמאית לכאורה. לא מצאתי כי לנסיון זה נמצא הגיבוי הראייתי הדרוש כדי לקבלת עמדת התובע. לא מצאתי כי התובע הוכיח חוב הקיים לאחר תחולת ההסכם השני על מערכת היחסים וכאשר הטענה כי ניתנו סכומים נפרדים נדחתה. התוצאה הינה כי התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

זכות ערעור תוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לב"כ הצדדים
.

ניתן היום ט' באייר, תשס"ח (14 במאי 2008) בהעדר הצדדים.
דניאל פיש
, שופט


קלדנית:
שרה







א בית משפט שלום 2877/05 אגבאריה מוחמד חוסיין נ' יונס האני מוחמד (פורסם ב-ֽ 14/05/2008)