פסקי דין על מזל רובס

004889/01 פ     03/02/2003




פ 004889/01 מדינת ישראל נ' מזל רובס





בעניין:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד קרן אור-חזן

ענף תביעות משטרת ישראל
המאשימה

- נגד -
מזל רובס
ע"י ב"כ עו"ד ורד בירגר

סנגוריה ציבורית
הנאשמת

גזר דין

1. הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בתקיפתו של קטין (להלן - המתלונן) שלא כדין, ובכך שגרמה לו חבלה של ממש. היה זה לאחר שחשדה בו בהקמת רעש עם קטינים אחרים ובזריקת אבנים לעבר ביתה. היא יצאה מביתה, סטרה לו בפני
ו, וגרמה לו בכך לנפיחות ולשטפי דם בלחיו.

2. ב"כ המאשימה עמדה על חומרת המעשה אשר הותיר את רישומו על לחיו של המתלונן כמתואר, וכן על הצורך לגזור עונש מרתיע כדי להגן על קטינים חסרי אונים. אין ניתן להשלים עם נקיטת אלימות גם כלפי ילדים אשר נוהגים להשתובב. ב"כ המאשימה עמדה על העדר פרופורציה בין מעשהו של המתלונן לבין תגובתה של הנאשמת, אשר נעשתה מתוך חוסר שליטה עצמית. המאשימה מבקשת להשית על הנאשמת מאסר-על-תנאי, שירות לתועלת הציבור בהיקף משמעותי, ופיצויים למתלונן.

3. ב"כ הנאשמת ביקשה להשקיף על נסיבות העניין מנקודת מבטה של מרשתה. הנאשמת אינה אישה מסוכנת, אינה אלימה. מדובר באישה בודדה ופגיעה, אשר נקלעה שלא בטובתה לאירוע המתואר בכתב האישום. מלכתחילה סברה ב"כ הנאשמת כי יש לשקול הימנעות מהרשעה. אלא שהנאשמת התלבטה בדבר, החליטה שאין באפשרותה לבצע שירות לתועלת הציבור, ובאת-כוחה מבקשת להסתפק בהרשעה ובמאסר-על-תנאי בלבד.

4. אין ספק בדבר. מעשה שעשתה הנאשמת, חמור. פגיעתו רעה. יש לשרש מעשים מעין אלה.
עם זאת, שומה למוֹד לכל נאשם את העונש הראוי לו על פי מידותיו, בהתחשב בכלל נסיבות העניין. אכן, התרשמתי כי הנאשמת איננה אישה אלימה. אין צפויה ממנה סכנה. ההליך המשפטי הכביד עליה, ועשה להרתעתה. שוכנעתי כי רחוק הוא החשש מפני הישנות מעשה מעין זה על ידי הנאשמת. באת-כוחה תיארה נכון את טיבה ואת הליכותיה של הנאשמת, כעולה גם מתסקיר שירות המבחן. למן ילדותה, נמצאת הנאשמת בשולי החברה. דומה כי הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזית, דוחקת הנאשמת את עצמה אל השוליים. הנאשמת בת 44, לא נישאה ולא בנתה תא משפחתי משלה, אלא מרכז חייה הוא בית הוריה, בהם טיפלה ומטפלת במסירות רבה. אימה נפטרה לפני כשנתיים ממחלת הסרטן; ואביה - יבל"א - כבד ראייה וכבד שמיעה. הנאשמת 'משדרת' פגיעוּת. איתרע מזלה ופגשו בה 5 ילדים והתעללו בה. קראו לה זונה, הוסיפו תיאורים על מעשיה כזונה, השליכו לעברה אבנים. על פי אופיה, ובשל גילויי החולשה - כפי שנתפסו בעיני הילדים - לא הגיבה, דבר אשר המריץ את הילדים להמשיך ולהתעלל בה, לדפוק על דלת ביתה ולברוח, להשליך אבנים לעבר המרפסת וכו'. לא ייפלא, איפוא, כי איבדה את עשתונותיה. הנאשמת יצאה מביתה וסטרה לאחד מן הילדים אשר נחזה להיות מנהיג אותה חבורה. אני מאמין לה על כנות החרטה שהביעה.

באת כוחה טענה, ובצדק, כי הרשעתה של הנאשמת, היא כשלעצמה עונש קשה ומרתיע, ואשר על כן יש להסתפק בעונש של מאסר-על-תנאי.

5. אני גוזר, איפוא, על הנאשמת, עונש של 30 ימי מאסר-על-תנאי, אותם לא תרצה הנאשמת אלא אם תעבור בתוך שנה מהיום עבירה שיש בה יסוד של אלימות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

העתק גזר-הדין יישלח לשירות המבחן.

ניתן היום, א' באדר א' תשס"ג (3 בפברואר 2003), במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשמת והנאשמת.

נֹעם סולברג
, שופט
בתי המשפט
בית משפט השלום בירושלים
פ 004889/01

בתיק עיקרי: פ 005012/01
בפני
:
כב' השופט נֹעם סולברג
02/02/03
1









פ בית משפט שלום 004889/01 מדינת ישראל נ' מזל רובס (פורסם ב-ֽ 03/02/2003)