Google

טוני מזל חביב - בטוח לאומי-סניף תל-אביב

פסקי דין על טוני מזל חביב | פסקי דין על בטוח לאומי-סניף תל-אביב

3076/06 בל     18/10/2007




בל 3076/06 טוני מזל חביב נ' בטוח לאומי-סניף תל-אביב




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית דין א.לעבודה ת"א
בל 003076/06


בפני
:
כב' השופטת לאה גליקסמן
נ.צ. (עובדים) מר ברוך אייזנברג
נ.צ. (מעבידים) גב' דורית שחר


18/10/2007



בעניין
:
טוני מזל חביב





התובעת



נ
ג
ד



בטוח לאומי-סניף תל-אביב



ע"י ב"כ עו"ד
מילוא
הנתבע


פסק דין
1.
המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעת התובעת מיום 26.5.05 כתאונת עבודה, אולם לא הכיר באי כושר לתקופות שונות אשר התובעת טענה כי הן נובעות מהתאונה. מכאן, ההליך בפני
בית דין זה.
2.
העובדות הנוגעות לעניין הן כמפורט להלן:
2.1.
התובעת נפגעה בתאונת דרכים ביום 26.5.2005, אשר הוכרה כפגיעה בעבודה.
2.2.
הפגיעות שהוכרו על ידי המוסד – צליפת שוט וסחרחורת כתוצאה מתאונת דרכים.
2.3.
התובעת המציאה תעודות אי כושר לתקופות אלה:

2.3.1.
26.5.2005 – 2.6.2005;

2.3.2.
10.6.2005 עד 19.6.2005;

2.3.3.
11.8.2005 עד 18.8.2005.
2.4.
על פי החלטת המוסד לביטוח לאומי, תקופות אי הכושר השנייה והשלישית אינן נובעות מתאונת הדרכים.
3.
בהסכמת הצדדים, מונה דר' אליהו סלטי כמומחה – יועץ רפואי, והוא התבקש לענות על השאלה הבאה: האם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה מיום 26.5.2005 לבין תקופות אי הכושר השנייה והשלישית.
4.
בחוות דעתו מיום 11.3.2007 קבע דר' סלטי כמפורט להלן:
התובעת נחבלה בצווארה במנגנון "הצלפת שוט" בתאונת דרכים בה הייתה מעורבת ביום 26.5.2005. מעיון בתיקה הרפואי עולה כי למעט תלונותיה הסובייקטיביות לא נמצא כל ממצא אובייקטיבי בבדיקות השונות וכן לא נעשה לה כל בירור רפואי נוסף מעבר לבדיקת הרופא המטפל. חבלה במנגנון "הצלפת שוט" גורמת להתכווצות שרירי הצוואר וכ- 98% מהנפגעים מחלימים לחלוטין לאחר פגיעה מסוג זה. חלקם נזקקים למשככי כאבים ובחלקם חולפת התכווצות השרירים גם ללא כל טיפול. בכל מקרה, הניסיון הרפואי המצטבר מלמד כי שלושה שבועות עד חודש הוא פרק הזמן הסביר בו יכול החולה לסבול מכאבים והגבלה בתנועת הצוואר בעקבות חבלה מסוג זה.
מכל אלה ברור כי תקופות האי כושר הנוספות שניתנו לחולה אינן קשורות סיבתית לאירוע החבלתי מיום 26.5.2005.
יתרה מזאת, בתיקה הרפואי של התובעת נמצאו רישומים מתחילת אפריל 2005 (כחודש וחצי) לפני האירוע החבלתי, בו התלוננה בין השאר גם על כאבים בע"ש צווארי ללא כל סיפור קודם של חבלה.

5.
לצדדים ניתנה אפשרות להציג למומחה הרפואי שאלות הבהרה, אולם אף צד לא ביקש להציג למומחה הרפואי שאלת הבהרה.
6.
בהחלטה מיום 2.7.2007 נקבע כי ככל שלא יוגשו סיכומי טענות מטעם התובעת עד ליום 31.7.2007 יינתן

פסק דין
על יסוד החומר שבתיק.
התובעת לא הגישה סיכומים, ובהמשך להחלטה מיום 2.7.2007 ניתן פסק הדין על יסוד החומר שבתיק.
7.
בהתאם לפסיקה
...חוות דעתו של המומחה מטעמו [מטעם בית הדין] היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראה לעניין זה דב"ע נו/ 244 – 0 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק פרבר, לא פורסם; עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).
בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97
דחבור בוטרוס נ' המוסד
לביטוח לאומי, לא פורסם, וכן עב"ל 341/96 מליחי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד' 377).

עב"ל
579/06 מרדכי צמח – המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 23.8.2007).
8.
ומן הכלל אל הפרט:

המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין קבע באופן חד משמעי כי אין קשר סיבתי בין תקופות אי הכושר שלא הוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי לבין תאונת הדרכים בה נפגעה התובעת, אשר הוכרה כתאונת עבודה. התובעת לא הצביעה על הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן המצדיקה סטייה מחוות דעתו. לפיכך, המסקנה המתחייבת מחוות דעתו של המומחה הרפואי היא כי יש לדחות את התביעה.
9.
סוף דבר
-

התביעה נדחית. כמקובל בהתדיינות בין מבוטח לבין המוסד לביטוח לאומי, אין צו להוצאות.

ניתן היום, 18.10.2007, בהעדר הצדדים.

נ.צ. ברוך איזנברג

לאה גליקסמן
, שופטת אב"ד

נ.צ. גב' דורית שחר










בל בית דין אזורי לעבודה 3076/06 טוני מזל חביב נ' בטוח לאומי-סניף תל-אביב (פורסם ב-ֽ 18/10/2007)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים